בית שמואל על אבן העזר קנז
סעיף א[עריכה]
(א) ממזר: כבר כתבתי ריש סימן הקודם דאיירי דהיו חבושי' בבית האסורי' יחדיו ועיין בהג"מ ובש"ג אצל המ' שכתבו בשם רש"י דמביא ראיה מזה לסתור דעת הפוסקים דס"ל יבם ממזר /מומר/ א"צ חליצה דהא ממזר איסורו עולם וחולץ וב"ח תמה למה לא הביאו ראייה מממזר ולא ראה פוסקים הנ"ל ויש ליישב קושיא זו י"ל דממז' שאני שהוא ישראל לכל דבריו ואחיו במצות כמ"ש בב"ח:
סעיף ב[עריכה]
(ב) אפי' קרוב: בב"ה איתא אפילו עד מפי עד וכל אות' שנאמנת לומר מת בעלה נאמנת כאן משמע אפי' עכו"ם מסל"ת נאמן מיהו י"ל הואיל בשבוי' ע"א ואשה וקרוב נאמנות מ"מ עכו"ם לדעת הרא"ש אין נאמנין כן ה"נ וכן דעת ב"ח דעכו"ם אין נאמן ובמ' משמע דוקא כשהוא מוחזק שהוא אחיו ולא משמע מדברי שאר פוסקים ועיין בהגמיי' ובמ' פ' מ"ח הפסולים כשרים להעיד אפי' אינן מסל"ת:
סעיף ד[עריכה]
(ג) מיהו וכו': הנה למ"ש טור ובמ' פ' החולץ והמגיד פי"א ה"י והמהרי"ק שורש קע"ה משמע דווקא כשהיה מומר בעת הנישואין אז מקילין ודברי הרב בהג"ה מ"ש ומיהו קאי על דברי המחבר שהיה מומר בעת הנישואין אף על גב בעלמא קי"ל מיתה מפל' וכאן בעת המיתה היה מומר וכן בהג"מ פ' החולץ כתב בשם ר"ח אפי' היה מומר אחר הנישואין נמי מקילין מטעם הנ"ל מ"מ נראה עיקר כרוב פוסקים הנ"ל, וכן אם בקטנותו נאנס ונטמע בין הגוים הוי כאלו נתקדשה ואח"כ המיר כי מעשה קטן לא חשוב מעשה כמ"ש בת"ה:
(ד) כי לא ידעה: ואפילו אם ידעה שיש לה יבם אלא סברה שמת מותרת לבעלה כמ"ש בתשובות מהרי"ו ועיין ב"י סימן הנ"ל ובעלמא כה"ג דידעה שיש לה יבם תצא כמ"ש בת"ה ולקמן בהג"ה:
(ה) אפי' בדיעבד לא מהני וכו': כ"כ בד"מ ומחלק כן בין תשו' מהרי"ק דפסק בדיעבד דלא מהני וכו' חליצת המומר לבין תשו' הריב"ש דפסק בדיעבד מהני חליצת המומר דאיירי הריב"ש באנוס אבל לא משמע שם דאיירי באנוס אלא בכל מומר איירי מטעם דהוא שייך בתור' גיטין וחליצה ואפשר מסברא דנפשי' מכריע כן להקל באונס מיהו מד"מ לא משמע דמכריע מסבר' כן אלא דפי' דברי הריב"ש כן:
(ו) ולהתנות בת"כ: אף על גב בעלמא אמרינן אין תנאי בנשואין מ"מ בכה"ג התירו והיינו בעת הביא' מתנה כן דלאו מתנה בעת הקידושין ונישואין עדיין יש לחוש שמא בעת הביאה מקדש אותה בסתם ועיין סימן ל"ח ועיין ב"ח שהביא תשובת מהרא"י ומדמה שם דין זה לתנאי' המבוארים בסימן ל"ח ולפי תשובות הנ"ל צ"ל כמ"ש דמתנה בעת הביאה אבל לכאורה אנ"ל ול"ד לשם בשלמא תנאי אשר הוא מסופק אם נתקיים התנאי שייך לומר שמקדש בכל אופן שלא יהא ביאתו זנות משא"כ כאן דליכא חשש ביאת זנות ולא שייך לומר דלא נתקיים התנאי:
סעיף ו[עריכה]
(ז) ואפי' ע"א וכו': עיין יורה דעה סי' קכ"ז שם פסק דבר דלא נתחזק לא להיתר ולא לאיסור נאמן ע"א והכא כיון דלא הוחזק דיש לו אחים הוי כאלו מוחזק' דאינה זקוקה ליבם לכן אינו נאמן וכן איתא בש"ס בכה"ג היא בחזקת היתר ולהנ"י שהבאתי בסי' הקודם דס"ל אם אין מוחזק לבנים לא הוי כחזקה דאין לו בנים צריך ישוב דהא ס"ל בכה"ג לא הו' חזקה א"כ למה אין ע"א נאמן מיהו מרש"י והר"ן יש לדיין /לדייק/ כל שלא אמר יש לי בנים אף שלא אמר יש לי אחים והוא לא הוחזק באחי' ובנים ובא א' ואמר אני אחיו חוששין לדבריו וכ"כ ב"ח א"כ מכ"ש דע"א יכול לאסור לפ"ז י"ל דהנ"י ס"ל באמת כן וס"ל הני פוסקים כל כה"ג לא הוי חזק' היתר לפ"ז י"ל דהם פליגי על וי"א שהביא בסי' הקודם אף נגד עדים האומרים דיש לו אחים נאמן לומר יש לי בנים דהא טעם הפוסקים דס"ל דאינו נאמן מטעם מאחר דאין מוחזק בבנים ועדים אומרים שיש לו אחים נעשה כודאי דהיא זקוקה ליבם:
(ח) או קרובים: כצ"ל וכן הוא בד"מ:
סעיף ז[עריכה]
(ט) אינו נאמן: אף על גב דיש לו מיגו ליתן לה גט א"א מיגו נגד החזק' ולכמה פוסקים נאמן הואיל בידו לעשות מעשה וליתן גט מיגו כזה אמרינן אף נגד החזקה ולרמב"ן באומר סתם אין לי אחים לא הוי נגד החזקה די"ל שהיה לו אחים ומתו אא"כ שיאמר דלא היה לו אחים ובמוחזק דאין לו בנים ואמר יש לי בנים נאמן להמגיד כמ"ש בסי' הקוד' והנ"י שהבאתי שם לא ס"ל הסבר' הואיל בידו לעשות מעשה גם לא ס"ל סברת המגיד ביש לו בנים לכן צריך לתרץ במוחזק דיש לו אחים ואמר יש לו בנים נאמן משום דלא הוי נגד החזקה ומזה מוכח מ"ש בסעיף הקודם ובכל זה במקום עיגון צ"ע אם יש להקל ואם לא אתחזק באחים ואמר אין לי אחים וחזר לפני מותו ואמר יש לי אחים מותר' לכ"ע אפי' לדעת הרמ"ה שהבי' בסי' הקודם כשחוז' ואמר אין לי בנים שחולצת דשם אוקמי בש"ס דאיירי במוחזק באחים ואינו מוחזק בבנים מ"ה כשחזר ואמר אין לי בנים סביר' ליה לרמ"ה דחולצת מה שאין כן כשאינו מוחזק וכן באחים מבואר בש"ס דמתניתין איירי דלא הוחזק לן באחין תו אין נאמן בעת מיתתו לומר יש לי אחים מכ"ש כשאומר אין לי אחים ומ"ש ב"ח להרמ"ה חולצת כמה שסבר בסי' הקודם ל"ד בסוגי':
סעיף ח[עריכה]
(י) ויצא קול: אפי' אמר אין לי אח ואח"כ יצא קול חיישינן לקול ועיין במגיד לדעת הרמב"ם אפי' קול דלא אתחזק בב"ד חיישינן:
סעיף ט[עריכה]
(יא) מותרת להנשא: משום היא בחזקת הית' לשוק ורוב מסייע נמי היתר לשוק דרוב מפלת ויולדת נקבות אבל אם יצאה מעוברת איתרע החזק' אדרבא קצת הוחזק' ליבם תוס' ונ"י:
סעיף י[עריכה]
(יב) יבם אסור: עיין מ"ש בסי' קי"ט כל שהוא איסור אפי' אין בו מלקות אסור לדור במבוי מכ"ש בחליצה דאיכא איסור לאו כמ"ש בתו' ריש יבמות דף י"א ועיין סי' קס"ב מ"ש ועיין תשו' מהר"מ סי' קל"א מ"ש בענין זה ופי' גס בה היינו מכירין ברמיזות וקריצות וגייסי טובא: