ביאור הלכה על אורח חיים תרפד
סעיף ג[עריכה]
(*) ואם טעה והתחיל וכו' צריך להפסיק וכו': עיין במ"ב במה שכתבנו בשם הט"ז דחולק ע"ז ופוסק דמכיון שהתחיל לקרות בשל חנוכה צריך לגמור הכהן בשל חנוכה והנה בא"ר מצדד דאם לא קרא עדיין ג' פסוקים בשל חנוכה יפסיק באמצע ויקרא בשל ר"ח [דאם קרא ג' פסוקים מודה לדעת הט"ז דיברך הכהן ברכה אחרונה ויקראו לאחרים בשל ר"ח וא"צ לחזור ולקרות של חנוכה] וכן מצדד קצת בספר מור וקציעה מ"מ הרבה אחרוני' [הבגדי ישע והשולחן שלמה ובספר פני יצחק ס"ט והדה"ח והח"א] ומכללם גם המגן אברהם בסימן ק"מ בסופו הורו להלכה כדברי הט"ז דכיון שהתחיל בשל חנוכה צריך לגמור הכהן בשל חנוכה בס"ת זו ואח"כ יקראו הג' בס"ת אחרת בר"ח (ואף שבסימן זה פירש מגן אברהם הטעם לדברי הרמ"א מ"מ להלכה בודאי דעתו כמו שכתב שם) והתחלה נקרא משהתחיל לברך הברכה דהיינו שאמר ברוך אתה ד' אבל אם לא התחיל לברך אף שנזדמן בידם אותה שהוא מתוקן לחנוכה אין לו לחוש לזה לכו"ע ויגללוה ויקראו בס"ת אחרת שהוציאוה לשם ר"ח ואין כאן פגם לס"ת זו כיון שיקראו בה אח"כ [אחרונים] ובר"ח טבת שחל בשבת שצריך להוציא ג' ספרים ועניני חנוכה קורין בשלישית כנ"ל אם טעו וקראו בשני בשל חנוכה ובשלישית בשל ר"ח מ"מ קורין ההפטרה בשל חנוכה משום פרסומי ניסא [ח"א] וכעין זה מצדד גם הפמ"ג בסוף דבריו עי"ש ומ"מ בדיעבד אם קראו הפטרה של ר"ח השמים כסאי יצאו [שם] מי שיש לו יא"צ בחנוכה לא יחשוב לפי ימי החנוכה אלא לפי ימי החודש שהרי לפעמים ר"ח טבת יום א' ולפעמים שני ימים:
(*) ואם צריך לברך וכו' ע"ל סימן ק"מ: ר"ל דשם יש שני דיעות בזה ואחרונים כתבו שם דנוהגין למעשה כהדעה שסוברת דצריך לברך וכן פסק בשערי אפרים דצריך לברך על קריאת ר"ח לפניה ולאחריה: