ביאור:תגובה לשינוי של ה'אקדמיה' בלשון הקודש

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


חברי 'האקדמיה ללשון העברית' חשבו, שבלשון התנ"ך יש צורת זכר וצורת נקבה, וכשהתנ"ך פונה אל קבוצה מעורבת – הוא מתעלם מהבנות (מתוך זלזול) ולכן משתמש בצורת הזכר. הם רצו לתקן את העוול שנעשה לבנות, ולכן קבעו, שבפניה לקבוצה מעורבת שבה יש יותר בנות - יש להשתמש בצורת הנקבה.

אבל המחשבה הזאת נובעת מחוסר-הבנה בלשון התנ"ך. כי בלשון התנ"ך, הצורה שנקראת בטעות 'צורת זכר' משמשת גם בפנייה לקבוצה שיש בה בנות בלבד, כמו "השבעתי אתכם בנות ירושלים... אם תעירו ואם תעוררו את האהבה..." (שיר-השירים; יש עוד הרבה מאד דוגמאות). לכן אין לקרוא לצורה הזאת 'צורת זכר' אלא 'צורה משותפת' (גם באנגלית יש תופעה דומה: בלשון יחיד מבדילים בין he ל she , אבל בלשון רבים יש צורה משותפת - they ). בתנ"ך אין צורת-זכר ברבים - יש רק צורה-משותפת וצורת-נקבה:הצורה המשותפת משמשת לכל קבוצה (בנות בלבד, בנים ובנות או בנים בלבד), והצורה השניה היא 'צורת נקבה' כי ע"פ התנ"ך רק לבנות יש זכות להנות ממנה.

חברי 'האקדמיה' משנים את הלשון העברית בלי שום צורך - ובכך מרחיקים את עם ישראל מלשון התנ"ך (גם הם עצמם נקראו פעם בשם עברי - "ועד הלשון" - ומשום-מה החליטו לעבור לשם לועזי!). אבל אנחנו לא צריכים להשלים עם העיוותים האלה. אמנם, אנחנו לא יכולים לדבר בלשון התנ"ך בחיי היום-יום שלנו, כי זה קשה ולא יבינו אותנו; אבל אנחנו יכולים לפחות להשתדל שלא להתרחק מלשון התנ"ך עוד יותר. לכן אנחנו לא צריכים לקבל את העיוותים שמכניסה ה'אקדמיה' בלשון הקודש ובוודאי לא להשתמש בהם בעיתון הרשמי של 'נוער חובב תנ"ך'.

שאלה[עריכה]

בבראשית לג ו כתוב: "ותגשן השפחות, הנה וילדיהן, ותשתחוין" – אפילו לפי החוקים ה'פמיניסטיים' החדשים של ועד-הלשון היה צריך לכתוב את הפסוק בלשון זכר, כי היו שם 2 שפחות ו4 ילדים. אבל משום-מה הוא כתוב בלשון נקבה! בהתחלה חשבתי שזה בגלל שלכל ילד היתה אחות-תאומה (אז בסה"כ היו 6 בנות ו4 בנים) אבל זה לא מתאים לפסוק הבא -- "ותיגש גם לאה וילדיה וישתחוו, ואחר ניגש יוסף ורחל וישתחוו" -- כי הוא כתוב בלשון זכר למרות שיחד עם התאומות היו יותר בנות.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בכפית ה'תשנ"ט וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 1999-01-01.

תגובות[עריכה]

1. מאת: אבי

בתגובה ל: ביאור:תגובה לשינוי של ה'אקדמיה' בלשון הקודש שנשלח על-ידי אראל בכפית נט:

האקדמיה מעולם לא שנתה זאת וזו שוב תעמולה דתית מטופשת!


2. מאת: נדב ב19:57:55  19.05.2004,

בתגובה לתגובה: "האקדמיה מעולם לא שנתה זאת" שנשלח על-ידי אבי ב10:17:12  19.05.2004:

למעט העניין עם התעמולה.

אכן , פנייה לרבים שיש בהן אפילו זכר אחד תיעשה בלשון זכר. האקדמיה מעולם לא טענה אחרת, ואף מכיחשה זאת מכל וכל (כרגע אני לא מצליח למצוא את הקישור. בעז"ה, כשאמצא - אוסיף פה).

בעניין שתי הדוגמאות:

בנות ירושלים - אי אפשר ללמוד תמיד מהתנ"ך כללי לשון. לדוגמה, פה יכול להיות ש"אתכם" בא כצורה הלא-מסומנת (אולי ארחיב בהזדמנות אחרת).

לעומת זאת, את הדוגמה השנייה קשה יותר לתרץ כך, ולכן אני נאלץ לומר שייתכן שבני השפחות לא השתחוו, אלא רק השפחות. לעומת זאת, בני האמהות השתחוו. אולי אפשר ללמוד מזה משהו...


3. מאת: נעמה, מהנדסת

אכן, מוזר ששם האקדמיה ללשון מכיל בתוכו מילה לועזית! אם המילה "ועד" אינה מספיק מדעית, ודאי הם יכולים למצוא מילה אחרת. אולי הועד העליון (כבית המשפט העליון) או הסמכות הממלכתית, כי אולי "ועד" לבד נשמע קצת כמו ועד בית... גם אם המילה "אקדמיה" התקבלה לתוך השפה ואינה נחשבת זרה, כמו למשל "טלויזיה", עדיין עבור גוף כזה, מן הראוי לדבוק בשם עברי מן המקור, ולו כדי לשדר את מה שרוצים - הנחלת הלשון העברית, ולא בדיוק את ההיפך.

אם גוף כזה לא מפגין את רצונו להשתמש בשפה העברית באופן מובהק - למה שהעם ירצה? הרצון "להיות מדעי" לפעמים גורם להחטאת המטרה. המדע איננו, ולא היה אף פעם מטרה. רק אמצעי.

בעניין הטענה לכפייה דתית - מה הקשר לכפיה דתית? רק הדתיים אוהבים ורוצים להחיות את השפה העברית? ואם אתה פגוע מגורמים הקשורים לכפיה דתית - למה לייחס להם משהו שקשור לזהותך היהודית והעברית? הרי ברגע שעשית את זה - גרמת אתה לעצמך כפייה דתית, כי בעצם ייחסת למי שאתה (לפי תעודת הזהות למשל), משהו שכביכול שייך לא לך, אלא למגזר שכופה עליך דברים... הקיצוניות ההפוכה תמיד מחטיאה את המטרה.

לגבי צורת זכר וצורת נקבה - הפתרון של צורת רבים כצורה משותפת מצויין, וממלא את הצורך בצורה טובה. הבעיה שצורת זכר יחיד הפכה לברירת המחדל בשפה, וזה אכן מייצר עיוות לא נעים, וככזה מזמין שיבושים ובעיות.

לדוגמה - למה בתעודת פרס ראשון מופיעה המילה "זכה" ולא "זכה\זכתה" או אולי "זכ-ה\תה"? מכלתחילה לא האמינו שדווקא אישה תזכה בו? אולי חושבים שהזוכה, אם יהיה זכר, ייעלב מצורה זו? שהיא מטילה בספק את זכריותו?...

קיצור דרך: tnk1/klli/limud/ljon