ביאור:שמות יח יח
שמות יח יח: "נָבֹל תִּבֹּל גַּם אַתָּה, גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ: כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר, לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות יח יח.
נָבֹל תִּבֹּל גַּם אַתָּה, גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ[עריכה]
נָבֹל תִּבֹּל[עריכה]
נבל - התייבש ומת, כמש, קמל (מילוג).
- עלה, בסוף חייו, נובל על העץ, מתיבש, משנה את צבעו, נופל לקרקע ונרקב.
- פרח נובל בצנצנת מהר יותר ולא מגיע להניב פירות.
- חיה נובלת ונעשת לנבלה מסריחה נרקבת.
זה הדימוי שיתרו חזה למשה ולעם ישראל, אם משה לא ישנה את דרכו.
גַּם אַתָּה, גַּם הָעָם[עריכה]
בהתחלה יתרו רק שאל "מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם". משה התנצל והסביר שהוא מוכרח לשרת את העם. יתרו הבין שמשה לא מבין מה הבעיה, ואם הוא לא יסביר למשה, משה ימשיך במעשיו באמונה שזאת הדרך הנכונה והיחידה.
יתרו מכסה את האפשרות שמשה מוכן להקריב את עצמו למען העם, או שמשה מוכן לתת לעם להתפזר ולברוח ורק מעטים נבחרים ישארו.
השימוש במילה "גם", מראה שזה בנוסף לישות אחרת. יתרו מנה את משה ואת עמו, אבל חסרה הישות הראשונה. רש"י מסביר שאלו "אהרן וחור וע' זקנים". אבל יתכן שיתרו רומז שגם אלוהים יאבד יחד עם משה ועמו, ושכל המבצע של אלוהים, שהוציא את בני ישראל ממצרים, יאבד. כל העם והמנהיגים ימתו ויסריחו לעולם, וכל אומות העולם יצחקו שבני ישראל מתו במדבר.
לְבַדֶּךָ[עריכה]
בדבריו בהתחלה יתרו אמר: "מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ, וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב" (ביאור:שמות יח יד). משה חשב שהדבר החשוב מופיע בסוף המשפט: "מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב", כלומר משך העבודה היא הבעיה, ולכן הוא הסביר שהוא לא יכול לקצר בעבודה כי העם ניצב עליו.
כדי שמשה יבין שהבעיה היא במילה "לְבַדֶּךָ" יתרו חוזר על המשפט הראשון, אבל משמיט את משך העבודה ושם את המילה "לְבַדֶּךָ" בסוף המשפט.
בפעם הראשונה יתרו שאל בנימוס את משה למה הוא עושה כמעשיו, ומשה ענה לו. יתרו הבין שאם הוא ישאל בשנית, משה יענה לו בשנית, לכן יתרו החליט להצהיר את הבעיה ולא לשאול שאלה, וכך לא לתת למשה הזדמנות לדבר עוד דברים חסרי ערך.
לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ[עריכה]
יתרו אמר למשה שבצורה שהוא עובד אין אפשרות שאיש אחד לבדו יהיה לו מספיק כוח לשמור על העם וליצור תרבות שלא תבול ושתחזיק אותם לצמיתות.
יתרו מסביר למשה שלהוציא את העם ממצרים בעזרת אלוהים, כדבריו: "וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם" (שמות יח ט) זה דבר קל יחסית, אבל להנהיג את העם, דרושה עבודה שונה ממה שמשה עושה.
יתרו הרגיע את משה, שלמרות שמשה מאוד מסור לעם, ועושה מאמץ עליון, לעולם לא יהיה אדם שיהיה מסוגל לעשות את העבודה הזאת בלי לקרוס תחת העומס, לאבד שלטון ולגרום נזק לאנשיו.
יתרו מיד ממשיך ומודיע למשה: "הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹהִים, וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלֹהִים" (ביאור:שמות יח יט). יתרו הסביר למשה שמשה לא יכול להתנהג כפרעה או כאלוהים, ולהיות השופט העליון והיחידי. יתרו מסביר שרק אלוהים יכול לעשות את העבודה הזאת, לכן משה חייב להכיר במגבלותיו ולהביא את הבעיה לאלוהים, שאלוהים יעזור לו וינחה אותו לכתוב ספר חוקים, ללמד את העם, ולבחור אנשים שיעזרו לו להנהיג את העם.