ביאור:שמות יד ה
שמות יד ה: "וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם, וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו אֶל הָעָם, וַיֹּאמְרוּ: מַה זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי שִׁלַּחְנוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות יד ה.
וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם[עריכה]
למה פרעה רדף אחרי בני ישראל?[עריכה]
- אנו שומעים את דברי פרעה ועבדיו: "מַה זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי שִׁלַּחְנוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ?"
מכאן ניתן להבין שפרעה נהנה מעבדיו, ורצה שהם ימשיכו לעבוד למענו. לא כל כך ברור מה הוא היה צריך את בני ישראל הן כל מצרים הם עבדים לו (ביאור:בראשית מז כה). האם בני ישראל היו מוכשרים יותר, חרוצים יותר, או שהוא שיעבד אותם בקלות יותר? - אנו גם רואים שפרעה הבין ששיקרו לו. משה ואהרון אמרו: "נֵלְכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר, וְנִזְבְּחָה לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ" (ביאור:שמות ה ג) ולמעשה אף פעם הם לא אמרו לפרעה שאחרי הזבח הם ישובו, אולם פרעה חשב שהכוונה שהם ילכו וישבו, כאשר הוא התדיין אודות הטף (שמות י י), והמקנה (שמות י כא). גם המצרים וגם בני ישראל חשבו שהם 'שואלים' כלי כסף זהב ושמלות, ולאחר הזבח הם ישובו ויחזירו את הכלים (ביאור:שמות ג כב). פרעה הוא אל במצרים, וכאשר התברר לו שהם הלכו יותר משלושה ימים ולא מתכוננים לעשות זבח הוא הבין ששיקרו לו והוא לא ידע, זה פגע בכבודו כאל, והוא רצה למחוק את העובדה הזאת.
מַה זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי שִׁלַּחְנוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ[עריכה]
פרעה ועבדיו כבר שכחו את עשרת המכות, ואת מכת בכורות. עכשו שרק בן אחד של פרעה מת, ויש לו בנים אחרים למלוך אחריו (ביאור:שמות יב לא), פרעה חשב שהצורך בעבדים ושמירה על כבודו חשובים יותר מהסכנה של מכות נוספות.