ביאור:שמואל א כד

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

שמואל א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא
שמואל ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד       (מהדורות נוספות של שמואל א כד)

---

דוד חותך ממעילו של שאול ומראה לו כהוכחה שהיה יכול גם להרוג אותו

א וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁב שָׁאוּל מֵאַחֲרֵי פְּלִשְׁתִּים, וַיַּגִּדוּ לוֹ לֵאמֹר: "הִנֵּה דָוִד בְּמִדְבַּר עֵין גֶּדִי". {ס}

ב וַיִּקַּח שָׁאוּל שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ בָּחוּר, מִכָּל יִשְׂרָאֵל, וַיֵּלֶךְ לְבַקֵּשׁ אֶת דָּוִד וַאֲנָשָׁיו עַל פְּנֵי צוּרֵי הַיְּעֵלִים צוקים שרק חיות בר מצליחות לטפס עליהם. ג וַיָּבֹא אֶל גִּדְרוֹת הַצֹּאן עַל הַדֶּרֶךְ ליד הדרך שעברו בה, וְשָׁם מְעָרָה, וַיָּבֹא שָׁאוּל לְהָסֵךְ אֶת רַגְלָיו לעשות צרכיו, וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו בְּיַרְכְּתֵי במעמקי הַמְּעָרָה יֹשְׁבִים. ד וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי דָוִד אֵלָיו: "הִנֵּה הַיּוֹם אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה אֵלֶיךָ: 'הִנֵּה אָנֹכִי נֹתֵן אֶת (איביך) אֹיִבְךָ בְּיָדֶךָ', וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר יִטַב בְּעֵינֶיךָ". וַיָּקָם דָּוִד וַיִּכְרֹת אֶת כְּנַף פינת בד הַמְּעִיל אֲשֶׁר לְשָׁאוּל, בַּלָּט בחשאי. ה וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן, וַיַּךְ לֵב דָּוִד אֹתוֹ היו לו יסורי מצפון, עַל אֲשֶׁר כָּרַת אֶת כָּנָף אֲשֶׁר לְשָׁאוּל. ו וַיֹּאמֶר לַאֲנָשָׁיו: "חָלִילָה לִּי מֵיְהוָה אִם אֶעֱשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לַאדֹנִי, לִמְשִׁיחַ יְהוָה למי שנמשח למלך על ידי ה', לִשְׁלֹחַ יָדִי בּוֹ, כִּי מְשִׁיחַ יְהוָה הוּא". ז וַיְשַׁסַּע ואז הרגיע דָּוִד אֶת אֲנָשָׁיו בַּדְּבָרִים, וְלֹא נְתָנָם לָקוּם אֶל שָׁאוּל. וְשָׁאוּל קָם מֵהַמְּעָרָה וַיֵּלֶךְ בַּדָּרֶךְ. {ס}

ח וַיָּקָם דָּוִד אַחֲרֵי כֵן, וַיֵּצֵא (מן המערה) מֵהַמְּעָרָה, וַיִּקְרָא אַחֲרֵי שָׁאוּל לֵאמֹר: "אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ!" וַיַּבֵּט שָׁאוּל אַחֲרָיו, וַיִּקֹּד דָּוִד אַפַּיִם אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ והשתחווה לפני שאול. {ס}

ט וַיֹּאמֶר דָּוִד לְשָׁאוּל: "לָמָּה תִשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי אָדָם בני אדם לֵאמֹר, 'הִנֵּה דָוִד מְבַקֵּשׁ רָעָתֶךָ'? י הִנֵּה הַיּוֹם הַזֶּה רָאוּ עֵינֶיךָ אֵת אֲשֶׁר נְתָנְךָ יְהוָה הַיּוֹם בְּיָדִי בַּמְּעָרָה, וְאָמַר ומישהו אמר לַהֲרָגְךָ וַתָּחָס אבל ריחמה נפשי עָלֶיךָ, וָאֹמַר: 'לֹא אֶשְׁלַח יָדִי בַּאדֹנִי, כִּי מְשִׁיחַ יְהוָה הוּא'. יא וְאָבִי לשון כבוד רְאֵה התבונן בדברי, גַּם רְאֵה אֶת כְּנַף מְעִילְךָ בְּיָדִי, כִּי בְּכָרְתִי אֶת כְּנַף מְעִילְךָ וְלֹא הֲרַגְתִּיךָ - דַּע וּרְאֵה כִּי אֵין בְּיָדִי רָעָה וָפֶשַׁע וְלֹא חָטָאתִי לָךְ. וְאַתָּה צֹדֶה אֶת רודף אחרי נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ להרוג אותי. יב יִשְׁפֹּט יְהוָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּנְקָמַנִי יְהוָה וינקום ה' את נקמתי מִמֶּךָּ, וְיָדִי לֹא תִהְיֶה בָּךְ. יג כַּאֲשֶׁר יֹאמַר מְשַׁל הַקַּדְמֹנִי המשל הקדום: 'מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע', וְיָדִי לֹא תִהְיֶה בָּךְ. יד אַחֲרֵי מִי יָצָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל? אַחֲרֵי מִי אַתָּה רֹדֵף? אַחֲרֵי כֶּלֶב מֵת, אַחֲרֵי פַּרְעֹשׁ אֶחָד? טו וְהָיָה יְהוָה לְדַיָּן וְשָׁפַט בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וְיֵרֶא וְיָרֵב אֶת רִיבִי וְיִשְׁפְּטֵנִי מִיָּדֶךָ". {פ}

טז וַיְהִי כְּכַלּוֹת דָּוִד לְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל שָׁאוּל, וַיֹּאמֶר שָׁאוּל: "הֲקֹלְךָ זֶה בְּנִי דָוִד?" וַיִּשָּׂא שָׁאוּל קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ. יז וַיֹּאמֶר אֶל דָּוִד: "צַדִּיק אַתָּה מִמֶּנִּי, כִּי אַתָּה גְּמַלְתַּנִי הַטּוֹבָה וַאֲנִי גְּמַלְתִּיךָ הָרָעָה. יח (ואת) וְאַתָּה הִגַּדְתָּ הַיּוֹם אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתָה אִתִּי טוֹבָה, אֵת אֲשֶׁר סִגְּרַנִי הסגיר אותי יְהוָה בְּיָדְךָ וְלֹא הֲרַגְתָּנִי. יט וְכִי והאם סביר הדבר ש- יִמְצָא אִישׁ אֶת אֹיְבוֹ וְשִׁלְּחוֹ בְּדֶרֶךְ טוֹבָה וישחרר אותו - הרי זאת טובה מופלגת! באותו מידה של טובה שעשית לי, תזכה ש - וַיהוָה כך ה' יְשַׁלֶּמְךָ טוֹבָה תַּחַת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתָה לִי. כ וְעַתָּה הִנֵּה יָדַעְתִּי כִּי מָלֹךְ תִּמְלוֹךְ, וְקָמָה בְּיָדְךָ מַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל. כא וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִּי בַּיהוָה אִם תַּכְרִית אֶת זַרְעִי אַחֲרָי, וְאִם תַּשְׁמִיד אֶת שְׁמִי מִבֵּית אָבִי". כב וַיִּשָּׁבַע דָּוִד לְשָׁאוּל, וַיֵּלֶךְ שָׁאוּל אֶל בֵּיתוֹ. וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו עָלוּ עַל הַמְּצוּדָה המקום ההררי המוגן. {ס}

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.