ביאור:נתינת מחצית השקל במפקד העם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


"כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם, ונתנו איש כופר נפשו לה' בפקוד אותם, ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם".

ה' מצוה את משה שכאשר ירצה למנות את העם, יאסוף מכל אחד חצי שקל כסף. מפקד תושבים שלא לצורך אסור לפי ההלכה. ההסבר נעוץ בכך שהמפקד גורם להקפדה של ה' על מעשי כל אחד ואחד מהעם. כאשר העם נבחן ככלל, הרשעים ניצלים מעונש בזכות הצדיקים. אך כאשר על ידי המפקד מיוחסת חשיבות לכל אחד, ישנה שימת לב לפרטים, דבר העלול להביא לאסון (ע"פ רבינו בחיי). ה' מציע למשה לאסוף חצאי שקלי כסף מכל אחד וכך יצטבר כסף לבניית המשכן, ובנוסף לכך תיפתר הבעייתיות בעשיית המפקד.

אפשר להסביר את הצורך בחצאי השקלים בשלוש דרכים:

במקום ספירה של אנשים, מתבצעת ספירה של משהו אחר - המשנה ביומא (ב,ב) מספרת שבעבר נבחר הכהן שיתרום את הדשן על ידי תחרות ריצה למזבח. לאחר מכן עברה השיטה להגרלה. הממונה היה נוקב מספר שגדול ממספר הכוהנים הנוכחים, בוחר באחד מהם ומתחיל לספור ממנו. הכהן שהמספר היה כלה בו, נבחר. הגמרא מסבירה שספרו את אצבעות הכוהנים ולא את גופם מפני הסכנה שבדבר וכמו שמסופר על שאול: "...ויפקדם בטלאים, מאתים אלף רגלי" (שמואל א טו ד). על פי עקרון זה מסביר אצלנו רש"י שמבקום לספור את העם, משה ספר את השקלים ועל ידי כך ידע את מספר העם. לפי הסבר זה אפשר גם להבין את הדגש על כך ש"העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל".

כופר - ישנם בתורה כמה מקרים שבהם מכפרים על חייו של אדם על ידי תשלום כספי. לדוגמא, בשור מועד שהרג אדם נאמר "השור יסקל וגם בעליו יומת", אך התורה מוסיפה שבעל השור יכול לפטור את עצמו ממיתה על ידי תשלום כופר: "פדיון נפשו, ככל אשר יושת עליו". הוא הדין גם ב'נתכוון להרוג זה והרג אחר', שהתורה כותבת "ונתת נפש תחת נפש" וההלכה היא שמשלם את שוויו של ההרוג כעבד. ועל פי אותו עקרון ברוצח במזיד נאמר (להיפך): "לא תיקחו כופר לנפש רוצח, אשר הוא רשע למות". גם בעינייננו נראה מפשט הפסוקים שהנימנים במפקד פודים את עצמם מעונש על ידי תשלום כופר.

תרומת הכסף מאחדת את העם' - מבחינה רעיונית אפשר להסביר שאת ההקפדה על הפרט הנוצרת על ידי המניין, ניתן לאזן על ידי איחוד של העם. הדבר נעשה על ידי איסוף הכסף בכך שכל אחד מהעם משלם אותו הסכום, בלי קשר למעמדו ולעושרו. על פי האלשיך, ישנה גם משמעות לכך שהתשלום הוא דוקא מחצית השקל ולא שקל שלם. דבר זה מצביע על כך שאף אדם אינו שלם ללא רעהו והצלחה כל אדם ואדם תלויה במה שהוא נותן ומקל ממנו.

רואים מכאן שעל ידי אחדות מוחלטת של כל העם אפשר להתגבר על כל המכשולים.

הערות[עריכה]

למה בכלל ה' מצווה לספור את בני ישראל? ראה במאמר סיבת מניית בני ישראל במדבר.