ביאור:משלי יא - מעומד
המשך משלי שלמה[עריכה]
הגיגי לשון
צדיק ישר, תום ושלמות, בוגד ובגד, שידוי ושדה, רינה ורננה
|
משלי שלמה מתחילים בפרק הקודם לפי החלוקה הנוצרית |
- מֹאזְנֵי מִרְמָה לא מאופסים - תּוֹעֲבַת יְהוָה הדברים שהקב"ה שונא. כלומר: הפניה אל דברים שה' אינו אוהב, הוא כמו שימוש במאזניים שאינם מורים נכונה, וְאֶבֶן משקולת למאזניים שְׁלֵמָה מדוייקת במשקלה - רְצוֹנוֹ הריצוי שלו, הדברים שהוא אוהב.
- בָּא זָדוֹן כוונה רעה הנאמרת בקול - וַיָּבֹא קָלוֹן בזיון לעצמו ולאחרים, וְאֶת ועם צְנוּעִים - חָכְמָה.
- תֻּמַּת שלמות ופעולה פשוטה של יְשָׁרִים - תַּנְחֵם מובילה אותם, וְסֶלֶף עיוות ושקרים בּוֹגְדִים - (ושדם) יְשָׁדֵּם יזרוק אותם מן הדרך..
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
- לֹא יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה ביום כעס, כלומר יום לא מוצלח, וּצְדָקָה רכוש שהושג תוך הקפדה על יושר - תַּצִּיל מִמָּוֶת.
- צִדְקַת תָּמִים תם - שלם, או: פועל ללא מחשבות רשע - תְּיַשֵּׁר דַּרְכּוֹ, וּבְרִשְׁעָתוֹ - יִפֹּל רָשָׁע.
- צִדְקַת יְשָׁרִים אנשים שאינם מכשילים את הזולת - תַּצִּילֵם, וּבְהַוַּת רוח - כלומר דברי שווא, או: צרה ואסון - בֹּגְדִים שקרנים יִלָּכֵדוּ.
- בְּמוֹת אָדָם רָשָׁע רק כאשר מת אדם שהוא עדיין רשע, ולא חזר למוטב - תֹּאבַד תִּקְוָה אובדת התקוה שיתקן את דרכיו, וְתוֹחֶלֶת התקוה, מלשון: ייחולים אוֹנִים האון, הכח. כלומר: התקוה לנצל את כוחותיו הייחודיים של הרשע למטרות חיוביות אָבָדָה.
- צַדִּיק - מִצָּרָה נֶחֱלָץ, וַיָּבֹא רָשָׁע - תַּחְתָּיו.
דיבור ומחשבה נכונה על אחרים[עריכה]
- בְּפֶה חָנֵף מתחנף, מרבה בשבחים מוגזמים יַשְׁחִת רֵעֵהוּ החנפן לוכד את הזולת וגורם לו נזק, וּבְדַעַת בהיכרות קרובה עם העולם, האחרים, ואולי גם עם עצמם ועם תכונותיהם האמיתיות צַדִּיקִים יֵחָלֵצוּ אינם מאמינים לשבחיו המוגזמים של החנפן ונחלצים מהמלכודת.
- בְּטוּב צַדִּיקִים כשטוב לצדיקים - תַּעֲלֹץ קִרְיָה אנשי עירם שמחים, כי הצדיקים מנצלים את מצבם הטוב על-מנת להיטיב לזולתם, וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים - רִנָּה שירה ושמחה. מלשון רננה - צליל השירים. אנשי עירם חוגגים, כי מעשי הפשע פוסקים.
- בְּבִרְכַּת יְשָׁרִים בכך שמברכים את הישרים ומכבדים אותם. או: כאשר הישרים מברכים את אנשי העיר - תָּרוּם קָרֶת קריה, עיר, וּבְפִי רְשָׁעִים כשאנשי העיר רשעים, מקללים ומדברים דברי שנאה ושקר - תֵּהָרֵס.
- בָּז לְרֵעֵהוּ - חֲסַר לֵב מראה בכך שאינו מסוגל לחשוב בהגיון
להרחבה, וְאִישׁ תְּבוּנוֹת - יַחֲרִישׁ אינו מגיב כשמבזים אותו. - הוֹלֵךְ רָכִיל הסוחר - מְגַלֶּה סּוֹד כלומר: כלומר אדם גס, יגלה סודות, וְנֶאֱמַן רוּחַ ואילו אדם המדבר אמת - מְכַסֶּה דָבָר אפשר לסמוך עליו שיסתיר גם דברים שנאמרו לו בגלוי.
עצות ועצמאות אישית[עריכה]
|
בספרו 'הרון וים הסיפורים' סלמאן רושדי מתאר מלחמה של הדפים והפסקאות נגד כוחות החושך וההשתקה. כאשר הם מתקרבים לאויב, הם מתחילים לגלות את כל סודות המלחמה. הרון (אהרן), הילד גיבור הסיפור, נבהל ומבקש מהם לשתוק. מסבירים לו: "להיפך, ככל שנרבה לדבר, כך נרבה למצוא תכניות טובות יותר, וגם נדע מה האחרים חושבים, כך שנוכל לשתף פעולה בצורה יותר טובה." |
- בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹת אסטרטגיה המתייחסת לכל המצבים האפשריים יִפָּל עָם, וּתְשׁוּעָה - בְּרֹב יוֹעֵץ בהתייעצות של חכמים רבים שכל אחד מתייחס למצב אחר.
- רַע יֵרוֹעַ רע ורעוע יהיה מצבו הכלכלי של- כִּי עָרַב זָר מי שחתם על ערבות לאדם זר, וְשֹׂנֵא תֹקְעִים תקיעת כף לקבלת הבטחות - בּוֹטֵחַ שלו ורגוע, ללא חשש מהפסד כספי פתאומי.
- אֵשֶׁת חֵן אישה נאה - תִּתְמֹךְ כָּבוֹד תחזיק את תשומת לב, וְעָרִיצִים וכך האנשים הכוחניים יִתְמְכוּ עֹשֶׁר יחזיקו בעושר שלהם - במקום להשתמש בו לטובת כולם.
- גֹּמֵל נַפְשׁוֹ הנותן לעצמו את צרכיו החומריים, או: זוהי עזרה עצמית כאשר...
להרחבה אִישׁ חָסֶד כלומר: מי שעושה חסד, הוא בעצם עוזר לעצמו, וְעֹכֵר מקלקל ומשחית שְׁאֵרוֹ את בשרו וגופו - אַכְזָרִי כלומר: ומי שמתנהג באכזריות, למעשה מזיק לעצמו.
פעולות ורצונות הרשע לעומת הצדיק[עריכה]
- רָשָׁע - עֹשֶׂה פְעֻלַּת שָׁקֶר כלומר: פועל שלא לפי האמת - הוא לא רק משקר אלא גם אדם רע. ולפי חז"ל: המשלם שכר לאנשים לא ראויים, וְזֹרֵעַ צְדָקָה - שֶׂכֶר אֱמֶת מי שפועל לפי האמת. ולפי החז"ל: שוכר רק אנשים ראויים למשרות נחוצות.
- כֵּן כך גם צְדָקָה פעולת היושר - לְחַיִּים ולפי חז"ל: אדם המהווה כַן ובסיס למעשי צדקה יזכה לחיים, וּמְרַדֵּף רָעָה - לְמוֹתוֹ מובילה למותו.
- תּוֹעֲבַת יְהוָה עִקְּשֵׁי עקומי לֵב עקשי לב הפועלים מתוך רגש רישעה - עקומים ורעים בפנימיותם, וּרְצוֹנוֹ ראה בתחילת הפרק תְּמִימֵי דָרֶךְ מושלמים וטובים גם במעשיהם.
- יָד לְיָד בסופו של דבר, או: לאט לאט אך בסוף... לֹא יִנָּקֶה ייפטר מעונש
להרחבה רָּע, וְזֶרַע צַדִּיקִים - נִמְלָט.
- נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר כמו תכשיט חיצוני, שאינו יכול לייפות גוף מכוער, ויש מפרשים: התכשיט היקר מאבד את היופי שלו ואף מזיק לחזיר הנובר באפו, אִשָּׁה יָפָה כך יופי חיצוני, אינו יכול לייפות פנימיות מכוערת, או: כך ההתנהגות המכוערת, או הטפשות, מקלקלים את הרושם של המראה - וְסָרַת חסירה או כזו המסירה מעצמה טָעַם פנימיות, מידות טובות או: שכל וחכמה.
- תַּאֲוַת צַדִּיקִים אַךְ טוֹב שיהיה רק טוב לכולם
להרחבה, תִּקְוַת רְשָׁעִים עֶבְרָה שיהיה כעס, צרה ואסון בעולם.
על נתינה וקבלה[עריכה]
- יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד יש מקרים שבהם אדם נוהג בפזרנות מוגזמת ומרוויח (הגאון מוילנא), וְחוֹשֵׂךְ מִיֹּשֶׁר אך כשאדם נוהג בקמצנות מוגזמת, ואינו נותן כשראוי לתת - אַךְ לְמַחְסוֹר הוא יכול רק להפסיד.
- נֶפֶשׁ בְּרָכָה המברך את הזולת ברוחניות - תְדֻשָּׁן תזכה לשפע (במקרא פירושו: יהיה טעים לו), וּמַרְוֶה והמרווה את צמאונו של הזולת - גַּם הוּא יוֹרֶא יקבל משקה.
- מֹנֵעַ בָּר מנהיג הגורם שיחסר אוכל יִקְּבֻהוּ יקללו אותו לְאוֹם כל העם, וּבְרָכָה אך העם יברך - לְרֹאש את המנהיג מַשְׁבִּיר הדואג לכך שלציבור יהיה אוכל (שֶׁבֶר - אוכל בעברית מקראית.
- שֹׁחֵר טוֹב המשתדל לעשות טוב לעולם יְבַקֵּשׁ רָצוֹן יחפש איך לרצות (או: מי שמחפש איך לרצות - הוא למעשה מחפש את הטוב, וְדֹרֵשׁ מחפש, ובודק איך לעשות רָעָה - תְבוֹאֶנּוּ אותה הרעה.
- בּוֹטֵחַ סומך ונשען בְּעָשְׁרוֹ הוּא יִפֹּל כשרכושו ייפול, גם הוא ייפול יחד עמו (המילה בעשרו משמשת הן לחלק הראשון והשני במליצה זו), וְכֶעָלֶה שהרוח רק מנפנפת אותו, אך לא מפילה אותו - צַדִּיקִים יִפְרָחוּ.
- עוֹכֵר מקלקל ומשחית בֵּיתוֹ - יִנְחַל יוריש רוּחַ אויר, כלומר לא יישאר לו כלום, וְעֶבֶד אֱוִיל וכך גם מנהל משק בית שאינו מבין לַחֲכַם לֵב עלול להזיק אפילו למישהו חכם.
- פְּרִי צַדִּיק הפרי - התוצאה של פעולות האדם הישר עֵץ חַיִּים הצלה ממוות, וְלֹקֵחַ נְפָשׂוֹת ומציל את נפשות תלמידיו - חָכָם!
- הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץ בעולם הזה, בעודו בחיים יְשֻׁלָּם נענש על חטאיו! אַף קל וחומר כִּי רָשָׁע וְחוֹטֵא שרשע יענש על חטאיו?!