ביאור:מעומד/חזל/תלמוד/בבלי/יומא/פרק ז/משנה א
מסכת יומא פרק שביעי משנה א תלמוד בבלי במהדורה המעומדת ומבוארת
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
פרק ז משנה א[עריכה]
|
יומא דף סח עמוד ב בתלמוד הבבלי מהדורת דפוס וילנא |
אלו הן משניות א וגם ב לפי ה"הלכה" הארצישראלית (כתב יד קופמן) מתניתין משנתנו. ההלכות המשוננות בפינו - בית הנשיא הלל וצאצאיו, והועלה על הכתב ביוזמת צאצאו רבי יהודה הנשיא
משנה א - לפי החלוקה הארצישראלית[עריכה]
- בא לו כהן גדול לקרות?
- אם רצה לקרות בבגדי בוץ? - קורא.
- ואם לא? - קורא באצטלית לבן משלו.
|
להשלים מקורות מקראיים |
- חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת,
- וראש הכנסת נותנו לסגן, והסגן נותנו לכהן גדול,
- וכהן גדול עומד ומקבל, וקורא אחרי מות ואך בעשור.
- וגולל ספר תורה,
- ומניחו בחיקו, ואומר:
- יותר ממה שקראתי לפניכם כתוב כאן!
- ובעשור שבחמש הפקודים - קורא על פה,
- ומברך עליה שמונה ברכות:
- על התורה, ועל העבודה, ועל ההודאה,
- ועל מחילת העון, ועל המקדש בפני עצמו תוספת התלמוד הבבלי,
- ועל ישראל בפני עצמן תוספת התלמוד הבבלי, ועל ירושלים בפני עצמה תוספת התלמוד הבבלי,
- ועל הכהנים בפני עצמן תוספת התלמוד הבבלי, ועל שאר התפילה.
משנה ב לפי החלוקה הארצישראלית[עריכה]
- הרואה כהן גדול כשהוא קורא - אינו רואה פר ושעיר הנשרפים.
- והרואה פר ושעיר הנשרפים - אינו רואה כהן גדול כשהוא קורא.
- ולא מפני שאינו רשאי, אלא שהיתה דרך רחוקה,
- ומלאכת שניהן שוה כאחת:
תלמוד בבלי על פרק ז משנה א[עריכה]
גמרא הלימוד - כלומר: הדיון במשנה (הנקראת בתלמוד הארץ-ישראלי 'הירושלמי': הלכה) בידי הדורות שאחרי חתימת המשנה וחורבן הארץ בעקבות מרד בר-כוכבא
קריאת התורה כעבודת בית המקדש[עריכה]
מדקתני באצטלית טלית לבן משלו - מכלל דקריאה לאו עבודה היא
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
|
יומא דף סט עמוד א בתלמוד הבבלי מהדורת דפוס וילנא |
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
|
יומא דף סט עמוד ב בתלמוד הבבלי מהדורת דפוס וילנא |
...אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד ...
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
וקורא אחרי מות ואך בעשור - איסור דילוגים[עריכה]
וקורא אחרי מות ואך בעשור.
ורמינהי?!
מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה!
לא קשיא! כאן בכדי שיפסיק התורגמן, כאן בכדי שלא יפסיק התורגמן.
- והא עלה קתני:
מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה!
ועד כמה מדלג בכדי שלא יפסיק התורגמן.
הא בתורה - כלל כלל לא?
אמר אביי: לא קשיא. כאן בענין בכתב היד האיטלקי: בעניין אחד, כאן בשני ענינין עניינין.
|
יומא דף ע עמוד א בתלמוד הבבלי מהדורת דפוס וילנא |
- והתניא:
מדלגין בתורה בענין אחד ובנביא בשני ענינין. ?
כאן וכאן - בכדי שלא יפסיק התורגמן.
ואין מדלגין לפי כתב היד האיטלקי: ותניא אידך אין מדלגין מנביא לנביא.
ובנביא של שנים עשר מדלגין, ובלבד שלא ידלג מסוף הספר לתחילתו.
וגולל ספר תורה וכו'[עריכה]
וכל כך למה?
כדי שלא להוציא לעז לפי כתב היד האיטלקי: שלא להוציא על ספר תורה על ספר תורה.
ובעשור של חומש הפקודים קורא על פה[עריכה]
|
הנוסח בגניזה האיטלקית: |
ובעשור של חומש הפקודים לפי כתב היד האיטלקי: שבחומש הפיקודים קורא על פה:
- אמאי?! נגלול ונקרי? לפי כתב היד האיטלקי: וליברכיה לספר תורה וליקרי?
אמר רב הונא בריה דרב יהושע בכת"י האיטלקי: בר יהוד:
אמר רב ששת חסר מכת"י האיטלקי:
לפי שאין גוללין ספר תורה בציבור מפני כבוד ציבור.
- ונייתי אחרינא ונקרי כ"י האיטלקי: וליתי ספר תורה אחרינא וליקרי??
רב הונא בר יהודה אמר כ"י האיטלקי: רב הונא אמר: משום פגמו של ראשון.
וריש לקיש אמר כ"י האיטלקי: ר' שמעון...: משום ברכה כ"י האיטלקי: לפי שאין מברכין שאינה צריכה.
- ומי חיישינן כ"י האיטלקי:חיישינן לה לפגמא? והאמר ר' יצחק נפחא:
ראש חודש טבת שחל להיות בשבת,
מביאין שלש תורות.
וקורין אחת בענינו של יום, ואחת של ראש חודש (טבת), ואחת של חנוכה. ?
תלתא גברי בתלתא ספרי ליכא פגמא.
חד גברא בתרי ספרי איכא פגמא:
ומברך עליה שמונה ברכות[עריכה]
תנו רבנן:
על התורה - כדרך שמברכים בבית הכנסת.
על העבודה ועל ההודאה ועל מחילת העון - כתיקנה.
ועל המקדש - בפני עצמו, ועל הכהנים - בפני עצמן,
ועל ישראל - בפני עצמן, ועל שאר תפלה.
תנו רבנן:
ושאר התפלה - רנה תחינה בקשה מלפניך על עמך ישראל שצריכין להושע.
וחותם - בשומע תפלה.
ואח"כ, כל אחד ואחד מביא ספר תורה מביתו, וקורא בו,
כדי להראות חזותו לרבים.
הרואה כהן גדול[עריכה]
הרואה כהן גדול כו' הרואה כהן גדול כשהוא קורא - אינו רואה פר ושעיר הנשרפים - לא מפני שאינו רשאי.
פשיטא?!
מהו דתימא כדריש לקיש... דאמר ריש לקיש:
אין מעבירין על המצות.
ומאי מצוה? (משלי יד) ברב עם הדרת מלך.
קמ"ל: