ביאור:מלכים ב יז ו

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

(מלכים ב יז ו): "בִּשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְהוֹשֵׁעַ לָכַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֶּגֶל אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה, וַיֹּשֶׁב אֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי"

לזהוי המקומות:

הגולים היהודים הובאו לאשור וככתוב במלכים ב' י"ז, (1-6) מלך אשור "וַיֶּגֶל אֶת-יִשְׂרָאֵל, אַשּׁוּרָה; וַיֹּשֶׁב אוֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר, נְהַר גּוֹזָן--וְעָרֵי מָדָי". הארכיאולוגים מעריכים שבסה"כ הוגלו כ-40,000 יהודים, שהיוו כ- 20% מהאוכלוסייה.

נהר חבור זרם בין הפרת והחידקל ונשפך לפרת בחלקו הצפוני בצפון-מערב מסופוטמיה. גוזן (ג'יזרה) הייתה עיר על שפת נהר חבור ואילו חלח נמצאה צפונית לעיר נינווה באזור הגבעות. יש תעודות אשוריות מהאזורים הללו המאשרות, שישראלים התגוררו באזור בשלהי המאה ה-8 לפנה"ס.

על פי בין אבות הטליבאנים לעם ישראל