ביאור:מגילת רות כיד המלך - פרק א
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
- פרק ב - פרק ג - פרק ד - כל מגילת רות בדף אחד (להדפסה) - נספח 1 - נספח 2 - סוד היבום
מה שמודגש בסוגריים הוא פירוש מילולי, ומה שמודגש בלא סוגריים הוא פירוש של הפסוק לפי התרגום ושאר מפרשים.
א וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּלֶךְ אִישׁ[1] מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה לָגוּר בִּשְׂדֵי[2] (=בארץ) מוֹאָב הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּשְׁנֵי בָנָיו.
ב וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ נָעֳמִי וְשֵׁם שְׁנֵי בָנָיו מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן אֶפְרָתִים (=חשובים)[3] מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה וַיָּבֹאוּ שְׂדֵי מוֹאָב וַיִּהְיוּ שָׁם.
ג וַיָּמָת אֱלִימֶלֶךְ אִישׁ (=בעל) נָעֳמִי וַתִּשָּׁאֵר הִיא וּשְׁנֵי בָנֶיהָ.
ד ויעברו על דברי ה וַיִּשְׂאוּ לָהֶם נָשִׁים גויות מֹאֲבִיּוֹת שֵׁם הָאַחַת עָרְפָּה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית רוּת, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם כְּעֶשֶׂר שָׁנִים.
ה וכיון שעברו על דבר ה וַיָּמוּתוּ גַם שְׁנֵיהֶם מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן, וַתִּשָּׁאֵר הָאִשָּׁה שכולה מִשְּׁנֵי יְלָדֶיהָ, וּאלמנה מֵאִישָׁהּ (=מבעלה).
ו וַתָּקָם הִיא וְכַלֹּתֶיהָ וַתָּשָׁב מִשְּׂדֵי (=מארץ) מוֹאָב, כִּי שָׁמְעָה בִּשְׂדֵה (=בארץ) מוֹאָב כִּי פָקַד יְהוָה אֶת עַמּוֹ בגלל הזכויות והתפילות של בועז לָתֵת לָהֶם לָחֶם.
ז וַתֵּצֵא מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיְתָה שָׁמָּה וּשְׁתֵּי כַלֹּתֶיהָ עִמָּהּ וַתֵּלַכְנָה בַדֶּרֶךְ לָשׁוּב אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה.
ח וַתֹּאמֶר נָעֳמִי לִשְׁתֵּי כַלֹּתֶיהָ לֵכְנָה שֹּׁבְנָה אִשָּׁה לְבֵית אִמָּהּ יַעַשׂ יְהוָה עִמָּכֶם חֶסֶד כַּאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם עִם הַמֵּתִים (=מחלון וכליון) שקניתם להם תכריכים מכספכם וְעִמָּדִי שפרנסתם אותי ומחלתם על כתובתכם[4].
ט יִתֵּן יְהוָה לָכֶם וּמְצֶאןָ מְנוּחָה אִשָּׁה (=כל אחת מכן) בְבֵּית אִישָׁהּ (=בבית בעלה, שתתחתנו עוד הפעם), וַתִּשַּׁק לָהֶן וַתִּשֶּׂאנָה קוֹלָן וַתִּבְכֶּינָה.
י וַתֹּאמַרְנָה לָּהּ לא נשוב לעמינו כִּי אִתָּךְ נָשׁוּב לְעַמֵּךְ.
יא וַתֹּאמֶר נָעֳמִי שֹׁבְנָה בְנֹתַי לָמָּה תֵלַכְנָה עִמִּי הַעוֹד לִי בָנִים בְּמֵעַי וְהָיוּ לָכֶם לַאֲנָשִׁים.
יב שֹׁבְנָה בְנֹתַי לֵכְןָ כִּי זָקַנְתִּי מִהְיוֹת לְאִישׁ ואני לא ראויה להוליד, כִּי (=ואפילו) אם אָמַרְתִּי שיֶשׁ לִי תִקְוָה להוליד, גַּם (=ואפילו) הָיִיתִי הַלַּיְלָה לְאִישׁ וְגַם (=ואפילו) יָלַדְתִּי בָנִים.
יג הֲלָהֵן (=בשבילם) תְּשַׂבֵּרְנָה (=תמתינו), עַד אֲשֶׁר יִגְדָּלוּ הֲלָהֵן (=בשבילם) תֵּעָגֵנָה (=תהיו אסורות), לְבִלְתִּי הֱיוֹת לְאִישׁ אַל בְּנֹתַי כִּי מַר לִי מְאֹד יותר מִכֶּם כִּי יָצְאָה בִי יַד יְהוָה בעניות ובמתת בעלי ובני.
יד וַתִּשֶּׂנָה קוֹלָן וַתִּבְכֶּינָה עוֹד וַתִּשַּׁק עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ ותחזור לעמה וְרוּת דָּבְקָה בָּהּ.
טו וַתֹּאמֶר הִנֵּה שָׁבָה יְבִמְתֵּךְ (=גיסתך) אֶל עַמָּהּ וְאֶל אֱלֹהֶיהָ שׁוּבִי אַחֲרֵי יְבִמְתֵּךְ (=גיסתך).
טז וַתֹּאמֶר רוּת אַל תִּפְגְּעִי (=תפצירי) בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ כיון שאני רוצה להתגייר כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי.
יז בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת וְשָׁם אֶקָּבֵר, כֹּה יַעֲשֶׂה יְהוָה לִי (=אפילו שה' יעשה לי צרות כמו שעשה לי עד עכשיו), וְכֹה יֹסִיף (=ואפילו אם יוסיף לי יותר צרות) אני רוצה להתגייר ולהיות מעמך כִּי רק הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ.
יח וַתֵּרֶא כִּי מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּהּ וַתֶּחְדַּל לְדַבֵּר אֵלֶיהָ.
יט וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם עַד בֹּאָנָה בֵּית לָחֶם וַיְהִי כְּבֹאָנָה בֵּית לֶחֶם וַתֵּהֹם (=ותרעש) כָּל הָעִיר עֲלֵיהֶן וַתֹּאמַרְנָה הֲזֹאת נָעֳמִי?
כ וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶן אַל תִּקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי (=לשון נעימות) קְרֶאןָ לִי מָרָא כִּי הֵמַר שַׁדַּי לִי מְאֹד.
כא אֲנִי מְלֵאָה הָלַכְתִּי וְרֵיקָם הֱשִׁיבַנִי יְהוָה, לָמָּה תִקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי (=לשון נעימות) וַיהוָה עָנָה (=העיד) בִי שחטאתי ע"י הצרות שקבלתי, וְשַׁדַּי (=אחד השמות של אלהים) הֵרַע לִי.
כב וַתָּשָׁב נָעֳמִי וְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה כַלָּתָהּ עִמָּהּ הַשָּׁבָה מִשְּׂדֵי (=מארץ) מוֹאָב, וְהֵמָּה בָּאוּ בֵּית לֶחֶם בערב פסח בִּתְחִלַּת קְצִיר שְׂעֹרִים.
הערות שוליים[עריכה]
- ^ פעמיים במקרא מופיע הבטוי "וילך איש" הפעם הראשונה בספר שמות: "וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי". והפעם השניה, בתחילת מגילת רות. על ידי ההליכה הראשונה, בא משה, הגואל הראשון של העם היהודי, ועל ידי ההליכה הזו בא הגואל האחרון דוד מלך ישראל. בעל הטורים שמות.
- ^ למלה שדה המופיע בתנ"ך יש כמה משמעויות. אחת מהם היא "אזור", "חבל ארץ". וזוהי המשמעות כאן.
- ^ "לאפרתים" יש שני משמעויות או "חשובים" או "שם משפחת אלימלך". עיין פרק ד'.
- ^ מדרש רבה: אמר ר' חנינא בר אדא "כאשר עשיתם עם המתים" שנטפלתם בתכריכיהון. "ועמדי" שויתרו לה כתובותיהן.