ביאור:מ"ג שמות כז יח
אֹרֶךְ הֶחָצֵר מֵאָה בָאַמָּה[עריכה]
ארך החצר. הצפון והדרום שמן המזרח למערב מאה באמה:
וְרֹחַב חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים[עריכה]
ורחב חמשים בחמשים. חצר שבמזרח היתה מרובעת חמשים על חמשים שהמשכן ארכו שלשים ורחבו עשר העמיד מזרח פתחו בשפת נ' החיצונים של אורך החצר נמצא כלו בחמשים הפנימים וכלה ארכו לסוף ל' נמצאו כ' אמה ריוח לאחוריו בין הקלעים שבמערב ליריעות של אחורי המשכן ורוחב המשכן עשר אמות באמצע רוחב החצר נמצאו לו עשרים אמה ריוח לצפון ולדרום מן קלעי החצר ליריעות המשכן וכן למערב וחמשים על חמשים חצר לפניו (עירובין כג):
[מובא בפירושו לפסוק י"ב] ורחב. הנה הרוחב חצי האורך והמפרשים אמרו כי המשכן הושם במרחק חמשים במערב. והנה רחבו חמשים. וזהו ורוחב חמשים בחמשים. ולפי דעתי כי הטעם שהוא מרוב אורך זויותיו נצבות כי רחבו בכל צד חמשים. ואין טעם להיות פירוש חמשים בחמשים מצדי החצר. כי לא כפל האורך על הרוחב כמשפט:
וְקֹמָה חָמֵשׁ אַמּוֹת[עריכה]
וקומה חמש אמות. גובה מחיצות החצר והוא רוחב הקלעים:
וקומה חמש. משמע שזהו קומת הקלעים. וא"ת למ"ד המזבח היה גבוה עשר אמות א"כ מתחזי כהן ועבודה בידו וי"ל דקומה משפת מזבח ולמעלה והוו להו חמש עשרה אמות. והרב רבי יצחק בר אברהם הקשה קושיא אחרת אם לא היו גבוהים אלא חמש אמות א"כ לא הי' פתח השער גבוהה כמו פתח היכל של בית עולמי'. ולכך היה מפרש דודאי קלעים של צפון ודרום ומערב היו גבוהין חמש עשרה אמות והאי וקומה מיירי בקלעים שבמזרח והיה להם גובה חמש אמות יותר מקלעים שאר רוחות וא"כ גבהן עשרים והפתח גבהו עשרים כמו כן:
חמש אמות וגו'. עיין מה שפירשתי בפסוק (שם) וכן תעשו:
שֵׁשׁ מָשְׁזָר וְאַדְנֵיהֶם נְחֹשֶׁת:[עריכה]
ואדניהם נחושת. להביא אדני המסך שלא תאמר לא נאמרו אדני נחושת אלא לעמודי הקלעים אבל אדני המסך של מין אחר היו. כך נראה בעיני שלכך חזר ושנאן: