ביאור:מ"ג דברים לא ט
וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת[עריכה]
ויכתב משה את התורה הזאת. מתחלת בראשית עד לעיני כל ישראל. ואע"פ שבכאן (פסוק יא) כתוב תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל, והוא רומז לספר הזה של אלה הדברים על דעת רבותינו (סוטה מא.), אבל בזה חזר ובאר (פסוק כד) ויהי ככלות משה לכתב את דברי התורה הזאת על ספר עד תמם, וזה יכלול כל התורה כולה:
ויכתוב משה את התורה הזאת. על התורה כלה נאמר מבראשית עד לעיני כל ישראל, וכן כתוב בסוף ויהי ככלות משה לכתוב את דברי התורה הזאת על ספר עד תמם. אבל מה שמזכיר בסמוך תקרא את התורה הזאת, על משנה תורה בלבד נאמר:
את התורה הזאת. פרשת המלך שצוה עתה שיקרא בהקהל.
[מובא בפירושו לפסוק ט"ו] ודבור ואצונו זהו ויצו את יהושע בן נון במצות השם יתברך על כן אמר אשר נשבעתי להם ואחר כך פרשת הנך שוכב עם אבותיך ואין מוקדם ומאוחר בתורה וכן פרשת ויהי ככלות משה לכתוב דבקה עם ויכתוב משה את התורה הזאת:
[מובא בפירושו לפסוק כ"ד] וטעם ויהי ככלות משה לכתב. כי מתחלה כתב את התורה ויתנה אל הכהנים כאשר נאמר למעלה (פסוק ט), ולא אמר להם אנה יניחו אותה, ואחרי כן נצטוה בשירה הזאת, ויכתוב אותה וילמדה את בני ישראל בו ביום, והנה הוסיף אותה על התורה. ויהי ככלות משה לכתוב הכל בספר התורה, אז צוה את הכהנים לקוח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון ברית ה' אלהיכם, שיהיה מונח בארון מן הצד, כי מעתה לא יגעו בו כלל להוסיף או לגרוע, וזה טעם ויהי ככלות משה לכתב וגו' עד תמם. ועל כן אמר ר"א (בפסוק א) כי וזאת הברכה מוקדמת ומקומה למעלה כאשר נאמר וילך משה וידבר את כל הדברים האלה אל כל ישראל: ויתכן, כי אחרי שכתב השירה וילמדה את בני ישראל איש איש לשבטיהם שהביאם לפניו אל בית המדרש, כתבה בספר התורה, וצוה את הכהנים לקוח את ספר התורה, לומר שגם השירה תהיה מונחת בארון עם התורה, שהיא מכלל התורה כי היא שם לעד. ואמר להם, שיקהילו אליו עוד כל זקני השבטים והשוטרים, והעם יאספו עמהם כי כן נאמר בסוף (להלן לב מד) ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באזני העם. והנה עשו הכהנים כן, ויקהילו אליו כל העם והעיד בהם את השמים ואת הארץ בהקהל באזני הכהנים וכל העם. ואז אמר לו השם יתברך (שם פסוק מט) עלה אל הר העברים הזה, ונתחייב לעשות כן מיד, ועמד וברך אותם וזאת הברכה ויכתוב אותה בסוף הספר שנתן לכהנים, ואז עשו הכהנים מה שצוה אותם ונתנו הספר שלם מצד ארון הברית. והנה הכל כסדר האמור בתורה:
וַיִּתְּנָהּ אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי הַנֹּשְׂאִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְקֹוָק[עריכה]
ויכתוב משה וגו' ויתנה. כשנגמרה כולה נתנה לבני שבטו:
ויתנה אל הכהנים בני לוי. שהם מורי התורה: ואל כל זקני ישראל. הסנהדרין או טעמו כמו ויצו משה וזקני ישראל:
את התורה הזאת. פרשת המלך שצוה עתה שיקרא בהקהל. ויתנה אל הכהנים בני לוי. שמידם יקבלנה המלך הקורא, כאותה ששנינו: הסגן נותנו לכהן גדול, וכהן גדול למלך (סוטה פרק ז משנה ח).
הנושאים את ארון. שנשאו בעת התחדש נס בו.
[מובא בפירושו לפרק כ"ט פסוק ג'] עד היום הזה. שמעתי שאותו היום שנתן משה ספר התורה לבני לוי כמ"ש (לקמן לא) ויתנה אל הכהנים בני לוי באו כל ישראל לפני משה ואמרו לו משה רבינו אף אנו עמדנו בסיני וקבלנו את התורה ונתנה לנו ומה אתה משליט את בני שבטך עליה ויאמרו לנו יום מחר לא לכם נתנה לנו נתנה ושמח משה על הדבר ועל זאת אמר להם היום הזה נהיית לעם וגו' (לעיל כז) היום הזה הבנתי שאתם דבקים וחפצים במקום:
וְאֶל כָּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל:[עריכה]
ויתנה אל הכהנים בני לוי. שהם מורי התורה: ואל כל זקני ישראל. הסנהדרין או טעמו כמו ויצו משה וזקני ישראל:
את התורה הזאת. פרשת המלך שצוה עתה שיקרא בהקהל. ויתנה אל הכהנים בני לוי. שמידם יקבלנה המלך הקורא, כאותה ששנינו: הסגן נותנו לכהן גדול, וכהן גדול למלך (סוטה פרק ז משנה ח). הנושאים את ארון. שנשאו בעת התחדש נס בו. ואל כל זקני ישראל. שמידם יקבלו הכהנים את "התורה" בהקהל, כאותה ששנינו: חזן הכנסת נותן לראש הכנסת, וראש הכנסת לסגן (שם שם).