ביאור:מ"ג דברים יז ח
כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט[עריכה]
כי יפלא. כל הפלאה לשון הבדלה ופרישה שהדבר נבדל ומכוסה ממך:
כי יפלא ממך דבר. עם השופט ידבר בעבור היות עדות שנים להמית המת וזה פירוש בין דם לדם בין דם נקי לדם חייב: ומלת יפלא. כמו היפלא מיי' דבר ושם מפורש:
[עיין בפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "מדוע כתוב כאן "למשפט"?"]
כי יפלא ממך דבר. לשון העלמה, כמו (בראשית יח) היפלא מה' דבר.
כי יפלא ממך. אף על פי שמניתם השופטים בכל עיר ועיר, כדי שכל בית דין ישפוט את עירו, הנה בהיולד ספק איך היה מפי השמועה, לא ישפטוהו בית דין של אותה העיר כפי מחשבתם, אבל יהיה פסק דין כפי מחשבת רב בית דין הגדול. וכן כשלא ירבו אלו על אלו.
כי יפלא וגו' למשפט. הוצרך לומר למשפט, להעיר שלא נאמרו דינים אלו אלא במורה שהוא ראוי להורות משפט, וכן אמרו במשנה (סנהדרין פ"ו:) תלמיד שאינו ראוי להוראה פטור, אלא שראיתי בברייתא (שם פ"ז.) שדרשו פיטור תלמיד שאינו ראוי להוראה מאומרו כי יפלא במופלא שבב"ד, וכתבו רש"י ותוס' בהנחנקין שפירושו מופלא מומחה ולמעוטי תלמיד, והרמב"ם פירש בי"ד (הלכות ממרים פ"ג ה"ה) שהכוונה הוא מי שלא יפלא ממנו אלא דבר מופלא, ומעתה לפי זה אומרו למשפט לומר שאין הדין האמור בזקן זה אלא בהוראה למעשה, וכמו שאמרו במשנה שם וז"ל אינו חייב עד שיורה לעשות שנאמר והאיש אשר יעשה בזדון ע"כ, והנה מפסוק זה אין הוכחה אלא על מעשהו על פי הוראתו ולא אם הורה לאחרים לעשות, ולמדין לה מאומרו למשפט שאם הורה לאחרים חייב: או ירצה על זה הדרך כי יפלא וגו' למשפט הגם שהיה הלכה למעשה והורה לעשות הפך כוונת החולקים ונמצא הדין לא כן הוא אף על פי שהורה בדבר שחייב על זדונו כרת וכו' לא יומת פירוש הגם שהורה לעשות הפך הרבים החולקים עליו לא יומת עד שיורה לעשות הפך אשר יגידו עליו בית דין הגדול שבלשכת הגזית, וכן מוכיחים הדברים בסנהדרין:
[מובא בפירושו לפסוק ח'] כי ימצא בקרבך. אחר שצוה למנות דינים בכל עיר ועיר לשפוט כל בית דין את בני עירו, הזכיר משפט עובד עבודה זרה, שאינו נדון בעירו, אבל נדון באותה העיר שעבד בה. ואחריו הזכיר ענין מחלקת בתי דינים, שזה גם כן נשפט בעיר אחרת, הינו במקום "אשר יבחר ה'" (להלן פסוק ח), וכן ענין זקן ממרא.
כי יפלא. פ"א כפולה עקומה, לומר במופלא שבבית דין ואינו חייב כי אם בתורה שבע"פ:
בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע[עריכה]
בין דם לדם. (ספרי. סנהדרין פד) בין דם טמא לדם טהור: בין דין לדין. בין דין זכאי לדין חייב: ובין נגע לנגע. בין נגע טמא לנגע טהור:
דברי ריבת. שיהיו חכמי העיר חלוקים בדבר, זה מטמא וזה מטהר זה מחייב וזה מזכה, לשון רש"י, והיא דעת אונקלוס. ואיננו נכון: אבל כפי מדרשו (ספרי שופטים קנב), בין דם לדם, בין דם נדה לדם יולדת ולדם זבה. בין דין לדין, בין דיני ממונות לדיני נפשות לדיני מכות. ובין נגע לנגע, בין נגעי אדם לנגעי בתים לנגעי בגדים. דברי ריבות, השקאת הסוטה ועריפת העגלה וטהרת המצורע: והנה טעמו ובין, והלמ"ד לדעתם תשמש כמו בי"ת, בין דם בדם דין בדין, כלומר שיפלא דבר למשפט באחד מכל הדמים ובאחד מכל הדינין, וכמוהו לוז שם העיר לראשונה (בראשית כח יט) בראשונה, נגפו ה' במעיו לחלי לאין מרפא (דהי"ב כא יח) בחולי באין מרפא, ויחפהו זהב טוב לככרים שש מאות (שם ג ח) בככרים, וכן רבים. או טעמו, בין דם לכל הדמים בין דין לכל הדינין, וכן וכל ריב אשר יבוא עליכם מאחיכם וגו' בין דם לדם בין תורה למצוה לחוקים ולמשפטים והזהרתם אותם ולא יאשמו לה' (שם יט י): וכפי פשוטו, בין דם לדם וגו', בין ענין רציחות או דיני ממון או פצע וחבורה, כל דברי ריבות אשר יהיו בשעריך. ודיבר הכתוב בהווה, כי בענייני המשפטים יהיו המחלוקות יותר משאר ההוראות. אבל דין הזקן שוה בכולם, ולכך אמר (פסוק יא) ועשית על פי התורה וגו' ועל המשפט וגו', כי "התורה" תרמוז לשאר ההוראות:
בין דם לדם. לפי פשוטו בין רציחה לרציחה בין שוגג למזיד: בין דין לדין. דיני ממונות: נגע. נגע צרעת:
כי יפלא ממך דבר. עם השופט ידבר בעבור היות עדות שנים להמית המת וזה פירוש בין דם לדם בין דם נקי לדם חייב: (...) בין דין לדין. בממון. בין נגע לנגע. כמו פצע וחבורה והכלל דברי ריבות:
בין דם לדם. בין דם נקי לדם חייב, או בין דם טמא לדם טהור. בין דין לדין. הוא הממון. בין נגע לנגע. הכאות וחבלות, כגון פצע וחבורה.
דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ[עריכה]
דברי ריבות. שיהיו חכמי העיר חולקים בדבר זה מטמא וזה מטהר זה מחייב וזה מזכה:
דברי ריבת. שיהיו חכמי העיר חלוקים בדבר, זה מטמא וזה מטהר זה מחייב וזה מזכה, לשון רש"י, והיא דעת אונקלוס. ואיננו נכון: אבל כפי מדרשו (ספרי שופטים קנב), בין דם לדם, בין דם נדה לדם יולדת ולדם זבה. בין דין לדין, בין דיני ממונות לדיני נפשות לדיני מכות. ובין נגע לנגע, בין נגעי אדם לנגעי בתים לנגעי בגדים. דברי ריבות, השקאת הסוטה ועריפת העגלה וטהרת המצורע: (...) וכפי פשוטו, בין דם לדם וגו', בין ענין רציחות או דיני ממון או פצע וחבורה, כל דברי ריבות אשר יהיו בשעריך. ודיבר הכתוב בהווה, כי בענייני המשפטים יהיו המחלוקות יותר משאר ההוראות. אבל דין הזקן שוה בכולם, ולכך אמר (פסוק יא) ועשית על פי התורה וגו' ועל המשפט וגו', כי "התורה" תרמוז לשאר ההוראות:
דברי ריבות. הוא הכלל:
וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בּוֹ:[עריכה]
וקמת ועלית. (שם פו) מלמד שבית המקדש גבוה מכל המקומות:
וקמת ועלית. פירשתיו: