ביאור:מ"ג דברים טז יז
אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ כְּבִרְכַּת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ:[עריכה]
איש כמתנת ידו. (חגיגה ח) מי שיש לו אוכלין הרבה ונכסים מרובים יביא עולות מרובות ושלמים מרובים:
איש כמתנת ידו. לא שיתן כל אשר לו ויצטרך הוא לבריות כמחשבות פתאי האמות כאמרם ז"ל: המבזבז אל יבזבז יותר מחמש.
איש כמתנת ידו כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך. רז"ל (חגיגה ח) למדו מן פסוק זה שמי שיש לו נכסים מרובים יביא עולות מרובים ואם יש לו אוכלים מרובים היינו בניו ובני ביתו שנקראו ברכת ה' כמו שנאמר (תהלים קכח ג,ד) בניך כשתילי זיתים סביב לשלחנך, הנה כי כן יבורך גבר ירא ה'. לכך אמר תחילה על העולות התלוים בנכסים הן רב הן מעט איש כמתנת ידו היינו כפי נכסיו מסת נדבת ידו וחילו, ואח"כ אמר על השלמים התלוין באוכלין מרובים כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך כי זה תלוי במה שברכך ה' והרבך. ולפי שבכל הפרשה משה ידבר בנוכח לישראל, א"כ היל"ל כמתנת ידך, ואמר ידו בלשון נסתר ואולי קאי ידו על הקב"ה כמ"ש (ד"ה א' כט יד) כי ממך הכל ומידך נתנו לך. ואמר לשון זה בעולות שכולם כליל לגבוה פן ירע עיניו מליתן משלו לגבוה כל כך עולות הרבה, ע"כ אמר שלא משלו הוא נותן אלא ממה שקבל מידו של הקב"ה וז"ש כמתנת ידו של הקב"ה אם מידו ית' ניתן לו נכסים מרובים אז יחזור ויתן לו משלו ויביא עולות מרובים. ויכול להיות שאוכלין מרובים היינו הגר והיתום והאלמנה וגו' ולצרכם יביא שלמים מרובין ולא ירע עיניך בתתך להם, אלא כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך ולא משלך אתה נותן כי אם משלו יתברך.
[עיין בפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "פירוש. מה בין "מתנת ידו" לבין" וכו']
[מובא בפירושו לפסוק י"ח] סמך שופטים ושוטרים לרגלים לומר שהרגלים על פי השופטים. ועוד כי הם מעשים להביא הנדרים ברגלים כדאמרינן (ראש השנה ו, א) אזהרה לבית דין שיעשוך. ועוד כי השופטים מזהירים העם שלא לחטוא ברגלים כדאמרינן (קידושין פא, א) סקבא דשתא רגילא: כברכת ה' אלקיך אשר נתן לך (פסוק יז) שופטים. שהשופטים היו מצווין לתת למי שהיה עני. ד"א אשר נתן לך. שופטים. כלומר ליתן לשופטים כענין שנאמר (דה"י ב' לא, ד) לתת מנת הכהנים והלוים למען יחזקו בתורת ה'. איש כמתנת ידו. שופטים. רמז שממשכנין על הצדקה. שלש פעמים (לעיל פסוק טז) וסמיך ליה שופטים שבג' מקומות סנהדרין יושבים, בהר הבית ובעזרה ובלשכת הגזית. וכן ג' שורות של תלמידים יושבין לפני הסנהדרין. יראה כל זכורך (שם) וסמיך ליה שופטים שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל:
[מובא בפירושו לפסוק י"ח] אף על פי שכל מצוה ומצוה עומדת בפני עצמה יש כדמות דרש להדבק הפרשיות: וטעם שופטים. אף על פי שאתה חייב ללכת שלשה פעמים למקום הכהנים משרתי המקדש ושם תשאל מהחקים והמשפטים זה לא יספיק לך עד שיהיו לך שופטים בכל שעריך:
[מובא בפירושו לפסוק י"ז] שופטים וגו'. סמך מצוה זו למצות ג' פעמים וגו' שלפניה, להעיר שהגם שמצוך לעלות שלשה פעמים בשנה ליראות את פני ה' ושם היא עומדת סנהדרי גדולה קבועה אף על פי כן צריך למנות שופטים וכו' ולא יסמכו על בית דין שלפני ה' בלשכת הגזית לבד, והטעם כדי שלא תענה הדין עד עלות אל המקום,
[מובא בפירושו לפסוק י"ח] שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נותן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק. נסמכה פרשת שופטים לפרשת רגלים להודיענו שאע"פ שישראל עולין לרגל שלש פעמים בשנה ושם ימצאו הכהנים הלוים ומורי התורה והן יכולין לשאול מהם התורה והמצות ואיך יתנהגו בהם והם יתירו להם כל ספקותיהם, אעפ"כ מצוה מוטלת עליהם למנות שופטים בכל עיר ועיר.