ביאור:מ"ג בראשית לט ז
וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף[עריכה]
פירוש "אחר" כאן
רש"י
ותשא אשת אדוניו וגו'. כל מקום שנא' אחר סמוך:
מה הפרשה באה ללמדנו?
רבינו בחיי
ויהי אחר הדברים האלה. להגיד מעלת יוסף כי אחר שהשליטו האדון ושמו אדון לביתו ומושל בכל קנינו כענין הנזכר והיה רואה עצמו אדון תבעתו גבירתו ולא קבל: ובמדרש כיון שראה יוסף את עצמו בטובה הזאת התחיל לאכול ולשתות והיה מסלסל בשערו ואמר ברוך המקום שהשכיחני מבית אבי. אמר לו הקב"ה אביך מתאבל עליך ואתה מסלסל בשערך הרי אדונתך מזדווגת לך ומצירה לך:
מדוע אשר פוטיפר עושה דבר זה?
ספורנו
ותשא אשת אדניו. בשביל יפיו שאמר למעלה.
וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי:[עריכה]
עיון בסגנון דיבורה של אשת פוטיפר
רבינו בחיי
ותאמר שכבה עמי. דברה דרך פריצות וחציפות כענין שכתוב (משלי ז) והנה אשה לקראתו שית זונה ונצורת לב וגו'. וזאת שיחה מאשה מנאפת, אבל אשה כשרה כגון רות בלשון נקיה אמרה (רות ג) ופרשת כנפיך על אמתך.