ביאור:מ"ג בראשית כ יג
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אֹתִי אֱלֹהִים מִבֵּית אָבִי[עריכה]
ויהי כאשר התעו אותי וגו'. אונקלוס תרגם מה שתרגם ויש לישב עוד דבר דבור על אופניו. כשהוציאני הקב"ה מבית אבי להיות משוטט ונד ממקום למקום וידעתי שאעבור במקום רשעים ואומר לה זה חסדך וגו': (...) וא"ת מהו ל' התעו כל הגולה ממקומו ואינו מיושב קרוי תועה כמו (לקמן כא) ותלך ותתע. (תהלים קיט) תעיתי כשה אובד. (איוב לח) יתעו לבלי אוכל יצאו ויתעו לבקש אכלם:
כאשר התעו אותי. הגלני ממקומי שנאמר לך לך מארצך וזהו שכתב ארמי אובד אבי משום שהוגלה משם כי התעו אותי, ואובד אבי כפל לשון הוא כדכתיב תעיתי כשה אובד צאן אובדות היו עמי רועיהם התעום:
התעו אותי אלהים. לשון קדש והטעם שהוא נוסע ממקום למקום ולא ידע אנה ילך. וכן והנה תועה בשדה. ואין זו התעייה בלב. גם כן כתוב למה תתענו ה':
כאשר התעו. לשון רבים ואל תתמה כי בהרבה מקומות לשון אלהות ולשון מרות קרוי ל' רבים אשר הלכו אלהים. אלהים חיים. אלהים קדושים. וכל לשון אלהים ל' רבים וכן ויקח אדוני יוסף. אדוני האדונים. אדוני הארץ. וכן בעליו עמו. והועד בבעליו.
ויהי כאשר התעו אותי אלהים מבית אבי. רמז שהיו בית אביו עובדי ע"ז ועל שהיו מתעין אותו מבית אביו לעבוד אלהים אחרים הוצרך לצאת משם וללכת אל ארץ אחרת ולאמר לאשתו זה חסדך אשר תעשי וגו':
התעו אתי אלהים. בסבת אלהי הנכר שמאסתי הצרכתי לצאת מבית אבי על אשר לא אדע, לא למקום מכון מאתי, ובזה יקרא "תועה".
ויהי כאשר וגו'. כאן בא לתת טעם לדברו הראשון שאמר אין יראת אלהים כי יאמר אליו אבימלך מה ראית במקום שחשדת אותם שאין להם יראת אלהים, לזה אמר כי תקנה זו שתקן לומר אחותי לא לסיבת המקום ההוא לבד אלא בדרך כלל תקן זה לחשש מקום שאין בו יראת אלהים וספק זה לא יצתה ממנו גרר שהגם שאין לה חזקת אין יראת אלהים יודה שאין לאברהם בה חזקה שיש בה יראת אלהים ומעתה נסתתמו טענות אבימלך:
ויהי כאשר התעו אותי אלהים מבית אבי. רמז שהיו בית אביו עובדי ע"ז ועל שהיו מתעין אותו מבית אביו לעבוד אלהים אחרים הוצרך לצאת משם וללכת אל ארץ אחרת ולאמר לאשתו זה חסדך אשר תעשי וגו':
וָאֹמַר לָהּ זֶה חַסְדֵּךְ אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי עִמָּדִי אֶל כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָבוֹא שָׁמָּה[עריכה]
ויתכן שהיה התנאי הזה דברו עמה בבואם במצרים, אף על פי שאמר "כאשר התעו אותי אלהים מבית אבי". או שחזר וזרז אותה שם במצרים בשעת מעשה כאשר פירשתי (לעיל יב יא). ודעת רבי אברהם כי כל אלה דברים לדחות את אבימלך:
אִמְרִי לִי אָחִי הוּא:[עריכה]
אמרי לי. עלי וכן (לקמן כו) וישאלו אנשי המקום לאשתו על אשתו. וכן (שמות יד) ואמר פרעה לבני ישראל כמו על בני ישראל. (שופטים ט) פן יאמרו לי אשה הרגתהו:
אמרי לי. אמרי עלי:
אמרי לי. בשבילי וכן ואמר פרעה לבני ישראל: