ביאור:מ"ג במדבר יד מד
וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר[עריכה]
ויעפלו. ל' חוזק וכן (חבקוק ב) הנה עפלה. אינגרי"ש בלע"ז לשון עזות וכן (מיכה ד) עופל בת ציון. (ישעיה לב) עופל ובחן. ומדרש תנחומא מפרשו לשון אופל הלכו חשכים שלא ברשות:
ויעפילו. מגזרת עפל ובחן והטעם שעלו אל העפל:
ויעפילו. לשון (ישעיה לב) עופל ובחן, כלומר שעלו על העופל. ומדרשו כמו ויאפילו, מלשון אופל, כלומר הלכו בחשך שלא ברשות ובדרך רעה:
ויעפלו. חזקו לבבם, כענין "ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהם" (שמות ז, יג).
ויעפילו וגו'. טעו בהוראת דעתם כי לצד שהם מרדו בה' כאומרם שאינו יכול לתת בידם העמים הרמים לזה חשבו לתקן לבטוח בה' ולהחליט האמונה כי הצל יציל ועלו ההרה, ולא נתרצה ה' כי מכתם טריה וכבר נגזרה גזרה, ועיין מה שכתבתי בפרשת דברים:
[מובא בפירושו לפרק ט"ו פסוק ל'] את ה' הוא מגדף. ואין לו כפרה בעולם הזה אפלו בתשובה הנעשית מיראת ענש עד שימות. ולפיכך לא הועילה תשובת ישראל בענין המרגלים, כאמרו "ותשובו ותבכו לפני ה', ולא שמע ה' בקולכם" (דברים א, מה).
וַאֲרוֹן בְּרִית יְקֹוָק וּמֹשֶׁה לֹא מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה:[עריכה]
משו. מגזרת לא ימיש:
וארון ברית ה' ומשה. השוה הכתוב משה לארון הברית. וכן כתוב (במדבר יא) ויאמר משה שש מאות אלף רגלי, וזהו מרמזי הכתוב כי הסמיך משה לשש מאות אלף רגלי לומר לך שהיה משה שקול כששים רבוא, שאם לא כן היה ראוי לומר העם אשר אנכי בקרבו שש מאות אלף רגלי: