ביאור:מ"ג במדבר ו יג
וְזֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ[עריכה]
מלאת. שם הפועל מבעלי האל"ף על מנהג בעלי הה"א באחרונה וכמוהו לבלתי קראת לנו:
יָבִיא אֹתוֹ אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד:[עריכה]
יביא אתו. יביא את עצמו וזה אחד משלשה אתים שהיה ר' ישמעאל דורש כן. כיוצא בו (ויקרא כב) והשיאו אותם עון אשמה את עצמם כיוצא בו (דברים לד) ויקבור אותו בגי הוא קבר את עצמו:
יביא אותו. יביא נפשו כמו וירעו הרועים אותם או יביא הכהן אותו בצווי בעל כרחו להקריב את קרבנו:
יביא אותו. את עיקר קרבנו כמו שהולך ומפרש:
[מובא בפירושו לשמות פרק ה' פסוק י"ט] ומלת אותם. כמו נפשם ועצמם. וכמוהו וירעו הרועים אותם. ויקבור אותו בגיא. ורבי יהודה בן בלעם אמר כי כמוהו יביא אותו אל פתח אהל מועד ולפי דעתי שהכהן יצוה להביאו:
יביא אותו. כבר בארו ז"ל 'הוא יביא את עצמו' (ספרי לפסוקנו) . וזה כי אמנם כל הקרב אל מי שיחדש דבר בעצמו נאמר שהוא מובא אל המחדש בו על ידי נכבד ממנו, כזה 'שאין חבוש מתיר עצמו' (ברכות ה, ב), ולזה נכתב במצורע בטמאתו (ויקרא יג, ב) ובטהרתו, "והובא אל הכהן" (שם יד, ב), ובסוטה "והביא האיש את אשתו אל הכהן" (לעיל ה, טו), וכן בעבד "והגישו אדוניו אל האלהים" (שמות כא, ו). אמנם בנזיר אשר יחדש בו גלוח, ובו יהפך לאיש אחר, אין נכבד ממנו שיביאהו, אבל הוא יביא את עצמו.