ביאור:כבוד התורה ולומדיה ומגיפת תלמידי רבי עקיבא
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
בימי ספירת העומר נוהגים אבילות על תלמידי ר' עקיבא שמתו בין פסח לעצרת.
בגמרא (מסכת יבמות דף ס"ב) מוסבר שהיה זה משום ש: "לא נהגו כבוד זה בזה".
מעניין שרבי עקיבא מאז ומתמיד הדגיש את הצורך בכיבוד הזולת, ובכיבוד תלמידי חכמים:
- הוא שלימדנו: "ואהבת לרעך כמוך – זה כלל גדול בתורה".
- עליו נאמר: "הרואה ר' עקיבא בחלום – יצפה לחסידות"
- במסכת תענית (דף כ"ה)מסופר: "מעשה בר' אליעזר שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבע ברכות ולא נענה, ירד אחריו ר' עקיבא ונענה, יצאה בת קול ואמרה: 'לא מפני שזה גדול מזה, אלא שזה מעביר על מידותיו, וזה אינו מעביר על מידותיו'". ומבארים המפרשים, שהיות ור' עקיבא היה בן גרים (כמבואר בהקדמת הרמב"ם ליד החזקה) ולא עברו לו מידותיו בירושה, אלא היה עמל ויגע עליהם לקנותם, ועל כן נענה בתפילתו.
- "שמעון העמסוני היה דורש כל אתין שבתורה, וכשהגיע ל'את ה' אלוהיך תירא' פירש (כי לא ידע מה באה המילה "את" לרבות), עד שבא ר' עקיבא ולימד: 'לרבות תלמידי חכמים'".
היאך תלמידיו נכשלו באי נהיגת כבוד זה בזה?
אולי ניתן לפרש על פי הגמרא במסכת סוטה (דף מ"ט): "משמת ר' עקיבא בטל כבוד התורה". פירש רש"י: "שר' עקיבא דרש על כל קוץ וקוץ של כל אות, וזהו כבוד תורה גדול שאין בה דבר לבטלה".
דהיינו, כבודה של תורה הוא גם בדאגה להבנת תורה בעומקה, וסגולה זו הייתה בו בר' עקיבא – כבוד לתורה באופן נוסף. ותלמידיו – לא היה להם את היחס הנכון לכבוד התורה הזה לסברותיו וחידושיו של החבר.
ימי הספירה שהם הכנה ותשוקה לקבלת התורה, כדברי ספר החינוך (ש"ו), ההכנה היא על ידי רכישת חיבה לתורה וכבוד אמיתי לתורה ונושאי דגלה.
מקורות[עריכה]
מרן הגאון הרב אברהם שפירא שליט"א ראש ישיבת מרכז הרב בעלון שבתון, שמיני, תשס"ז