ביאור:יתרו בין גרשום לאליעזר
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
בתחילת הפרשה מספרת התורה על בואו של יתרו למחנה ישראל, תוך אזכורם של שני בניו של משה:
| ויקח יתרו חותן משה את צפורה אשת משה אחר שלוחיה. ואת שני בניה אשר שם האחד גרשום כי אמר גר הייתי בארץ נכריה. ושם האחד אליעזר כי א-להי אבי בעזרי ויצילני מחרב פרעה | ||
| – ביאור:שמות יח,ב-ד | ||
- הרי אנחנו כבר יודעים: "ותלד בן ויקרא את שמו גרשום כי אמר גר הייתי בארץ נכריה" (ב,כב)
- מדוע התורה מאריכה כאן בביאור שמות הילדים? הרי מגמת הסיפור היא לתאר את בואו של יתרו אל משה?
נראה כי ניתן ללמוד רבות על משה מן השמות שהוא נתן לילדיו:
שמו של גרשום מעורר עניין, שכן כשאומר משה "גר הייתי בארץ נכריה", כוונתו היא לארץ מדין, שהיא ארץ נכריה ביחס למצרים. יש לזכור, ששם זה ניתן עוד לפני התגלות ה' למשה, בשעה שמשה, שגדל בבית בת פרעה, נהג כ"איש מצרי" (ב,יט) לכל דבר, למעט ההזדהות הלאומית עם בני עמו. שם זה מבטא אפוא את זיקתו של משה למצרים, ואת צערו על שנאלץ להתרחק ממנה.
אליעזר, לעומת זאת, נולד מן הסתם רק לאחר התגלות ה' אל משה. בהתגלות זו הציג הקב"ה את עצמו בפני משה: "אנוכי אלהי אביך, א-להי אברהם א-להי יצחק וא-להי יעקב" (ג,ו), ובתואר זה - "א-להי אבותיכם" - אומר ה' שוב ושוב (עיין שם פס' יג,טו,טז) למשה להציג את עצמו בפני עם ישראל. על כן, כשקורא משה את שם בנו אליעזר בגלל ש"אלהי אבי בעזרי ויצילני מחרב פרעה", מסתבר שהדברים נאמרו על רקע מעמד הסנה. שם זה מבטא כבר את אישיותו הדתית של משה, ואת זיקתו לקב"ה, שהתקבעה לאחר התגלות ה' אליו.
כעת נוכל לחזור לדמות המרכזית בפרשה - יתרו. בשלב מסוים חזרה צפורה עם שני בניה אל יתרו אביה במדין. ייתכן שלשמו של אליעזר, המבטא את אמונתו של משה שה' הוא שהיה בעזרו "ויצילני מחרב פרעה", הייתה השפעה על אישיותו של יתרו. המהפך הרוחני שעבר משה במעמד הסנה, תרם, אם כן, גם לחותנו, שהגיע לבסוף למסקנה: "ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה. עתה ידעתי כי גדול ה' מכל הא-להים" (יח,י-יא).
מקורות[עריכה]
הרב אמנון בזק בעלון שבת בשבתו, פרשת יתרו, תשס"ז