ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת שביעית/פרק שישי

הוספת קישורים
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק שישי - שלוש ארצות[עריכה]

גבולות הארץ

ירושלמי שביעית, פרק ו, הלכה א[עריכה]

[הרב קנייבסקי ו א] מתני’: ו_אשלש ארצות לשביעית. כל שהחזיקו עולי בבל מארץ ישראל עד גזיב, לא נאכל ולא נעבד. כל שהחזיקו עולי מצרים מגזיב ועד הנהר ועד אמנה, נאכל אבל לא נעבד. מן הנהר ומאמנה ולפנים, נאכל ונעבד:

גמ’: כתיב (דברים ראה יב א) אלה החוקים והמשפטים אשר תשמרון לעשות בארץ. בארץ אתם חייבים לעשות, ואי אתם חייבים לעשות בחוצה לארץ. עדיין אנו אומרים, מצות שהן תלויות בארץ, אינן נוהגין אלא בארץ. יכול אפילו מצות שאינן תלויות בארץ לא יהו נוהגות אלא בארץ? תלמוד לומר (דברים עקב יא טז) השמרו לכם פן יפתה לבבכם וחרה אף ה' בכם וגומר. ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה שהעונש יהיה גלות. ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם. וקשרתם אותם וכ"ו ולמדתם אותם וכ"ו. מכאן שאף בגלות אתם חייבים בהם. מה אית לך בפרשה? כגון תפילין ותלמוד תורה. מה תפילין ותלמוד תורה שאינן תלויות בארץ, נוהגין בין בארץ בין בחוץ לארץ. אף כל דבר שאינו תלוי בארץ, יהא נוהג בין בארץ בין בחוץ לארץ. מעתה משגלו, יהו פטורין מהמצוות התלויות בארץ אף לאחר שחזרו? כתיב (נחמיה ח', י"ז) ויעשו כל הקהל הבאים מן השבי סוכות וישבו בסוכות כי לא עשו מימי ישוע בן נון. ולמה ישוע בכתיב חסר? אמר רבי הלל בריה דרבי שמואל בר נחמן רבי הלל בריה דרבי שמואל בר נחמן°. פגם הכתוב צדיק בקבר, מפני כבוד צדיק בשעתו. ו_בהקיש ביאתן בימי עזרא לביאתן בימי יהושע. מה ביאתן בימי יהושע, פטורים היו ונתחייבו. אף ביאתן בימי עזרא, פטורים היו ונתחייבו. ממה נתחייבו מדאוריתא או מדרבנן? רבי יוסי בר חנינא רבי יוסי בר חנינא° אמר, מדבר תורה נתחייבו. הדא הוא דכתיב (דברים נצבים ל ה) והביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה. הקיש ירושתך לירושת אבותיך. מה ירושת אבותיך, מדבר תורה. אף ירושתך, מדבר תורה. והטיבך והרבך מאבותיך. אבותיך פטורים היו ונתחייבו. ואתם פטורים הייתם ונתחייבתם. אבותיכם לא היה עליהם עול מלכות. ואתם אף על פי שיש עליכם עול מלכות. אבותיכם לא נתחייבו אלא לאחר ארבע עשרה שנה. שבע שכיבשו ושבע שחילקו. אבל אתם כיון שנכנסתם נתחייבתם. אבותיכם לא נתחייבו עד שעה שקנו כולה. אבל אתם, ראשון ראשון קונה ומתחייב

-----------------------------------דף טז[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף טז


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף טז עמוד א] אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. ו_גמאליהן קיבלו עליהן את המעשרות. מה טעם? דכתיב (נחמיה י', א') בכל זאת אנו כורתים אמנה וכותבים. ועל החתום, שרינו לויינו וכהנינו וכ"ו. ולהביא את ביכורי אדמתנו וכ"ו. וכתיב ואת ראשית עריסותינו ותרומתינו נביא לכהנים ומעשר אדמתינו ללוים וכ"ו. מה מקיים רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° ואת בכורות בקרנו וצאנינו? שהרי מצוות אלו אינן תלויות בארץ והיו חייבים עליהם גם כשהיו בגלות? מכיון שקיבלו עליהן דברים שלא היו מחוייבים עליהן. אפילו דברים שהיו מחוייבים עליהן, העלה עליהן כאילו מאיליהן קבלו עליהן. מה מקיים רבי יוסי ברבי חנינא רבי יוסי בר חנינא° ובכל זאת כרתים אמנה דמשמע שמעצמן קיבלו עליהם? מכיון שקיבלו עליהן בסבר פנים יפות, העלה עליהן הכתוב כאילו מאיליהן קיבלו עליהן. מה מקיים רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, וירשתה והטיבך והרבך מאבותיך הרי לשיטתו הארץ לא התקדשה בימי עזרה ומאליהם קיבלו את המצוות? פתר לה לעתיד לבא. אמר רבי חלבו רבי חלבו° אמר רבי שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. אבותיך ירשו ארץ של שבעת עממין, ואתם עתידין לירש של עשר עממים. תלתי חורנייתא, ו_דאילן אינון.  שלושת האחרים אלו הן את הקיני, ואת הקניזי, ואת הקדמוני. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. ערבייה, שלמייא, נבטייא. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר. אסיא ואספמיא ודמשק. °רבי אלעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב אומר. אסייא וקרתיגנא ותורקי. °רבי רבי יהודה הנשיא אומר. אדום ומואב וראשית בני עמון. והטיבך מאבותיך. אבותיך אף על פי שנגאלו, חזרו ונשתעבדו. אבל אתם משאתם נגאלים, עוד אין אתם משתעבדין. מה טעם? דכתיב (ירמיהו ל', ו') שאלו נא וראו אם יולד זכר. כשם שאין הזכר יולד, כך אתם, משאתם נגאלין עוד אין אתם משתעבדין. ו_ההמהלך מעכו לכזיב. מימינו למזרח, הדרך טהורה משום ארץ העמים. וחייבת במעשרות ובשביעית, עד שיוודע לך שהיא פטורה. משמאלו למערב. הדרך טמאה משום ארץ העמים, ופטורה מן המעשרות ומן השביעית, עד שתוודע לך שהיא חייבת. עד שהוא מגיע לכזיב. אמר °רבי ישמעאל ברבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי משום אביו. עד לבלבו שהוא צפונה מאכזיב. עכו עצמה מה היא? אמר רבי אחא בר יעקב רב אחא בר יעקב° בשם רבי אימי רבי אמי°. מן תרין עובדוי ד°רבי רבי יהודה הנשיא, אנן ילפין  משני מעשים של רבי אנו לומדים דעכו יש בה ארץ ישראל ויש בה חוץ לארץ. דרבי הוה בעכו. חמתון אוכלין פיתא נקייה. אמר לון. מה אתון לותתין? מי התיר לכם שכיוון שאתם עמי הארץ ולא בקיאים בטהרה נמצא שאתם מפרישים חלה טמאה. אמרו ליה, תלמיד אחד בא לכאן והורה לנו ו_ועל מי ביצים שאין מכשירין. ואנן שלקין ביעין ולותתין במימהן. הם סברין מימר, מי שלק של ביצים. ולא אמר אלא מי ביצים עצמן. אמר רבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי° . מאותה שעה גזרו, ו_זשלא יהא תלמיד מורה הוריה. ומזה שהיו צריכים להפריש חלה בטהרה, משמע שיש חלק בעכו שהוא מארץ ישראל. אמר רבי חייא רבי חייא רבה° בשם רב הונא רב הונא°. תלמיד שהורה, אפילו כהלכתא, אין הוראתו הורייה, ויכול לשאול אחר ואין חייב לעשות כדבריו. תני. ו_חתלמיד שהורה הלכה לפני רבו, חייב מיתה. תני בשם °רבי אלעזר רבי אלעזר בן שמוע. לא מתו נדב ואביהו, אלא שהורו בפני משה רבן. מעשה בתלמיד אחד שהורה לפני °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס רבו. אמר לאימא שלום אשתו, אינו יוצא שבתו. ולא יצא שבתו עד שמת. אמרו לו תלמידיו. רבי. נביא אתה? אמר להן. לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי. אלא כך אני מקובל. שכל תלמיד המורה הלכה בפני רבו, חייב מיתה. תני, אסור לתלמיד להורות הלכה בפני רבו, ו_טעד שיהיה רחוק ממנו י"ב מיל כמחנה ישראל. ומה טעם? דכתיב והיה כל מבקש ה' בא אל משה. ולא הלכו לשאול אחד מתלמדיו. וכתיב (במדבר מסעי לג מט) ויחנו על הירדן מבית הישימות עד אבל השיטים. וכמה הן מבית הישימות עד אבל השיטים? י"ב מיל. כהדא. רבי תנחום בר חייא רבי תנחום בריה דרבי חייא° הוה בחפר. והוון שאלין ליה והוא מורה. שאלין ליה והוא מורה. אמרין ליה, ולא כן אולפן רבי, שאסור לתלמיד להורות הלכה לפני רבו עד שיהא רחוק ממנו י"ב מיל כמחנה ישראל? והא רבי מנא רבי מנא° רבך יתיב בציפורין? אמר לון. ייתי עלי דלא ידעית. מן ההיא שעתה לא הורי. וראיה שיש חלק בעכו שהוא מארץ העמים. דרבי הוה בעכו. חמי חד בר נש סליק מן כיפתא סלע ולעיל. אמר לו, ולית את בריה דפלן כהנא? לא הוה אבוך כהן, ואיך אתה לא נזהר מטמאת ארץ העמים? אמר לו. עיניו של אבא היו גבוהות, ונשא אשה שאינה הוגנת לו, וחילל את אותו האיש. תחומי ארץ ישראל. כל שהחזיקו עולי בבל. פרשת הדרכים שהוליכה לאשקלון. חומת מגדול שיר. ושינא דרור שן הסלע שבחוף דור, היא טנטורא של היום. ושורא דעכו. וקצירייא דגלילא חרבת גליל. וכברתה כברי. ובית זניתה זוייניתה, שנמצאת צפון מזרח לכברי וקובעיא אשעב שבדרום לבנון ומילתא דכור העירה אבל על חורבת כוריא, צפונית לכפר אל עין בלבנון ובירייא רבתא חורבת אל כורא תפנית תבנין בלבנון וספנתה מחרתה דייתיר מערת יעטר וממציא מוצא מעיין דאבהתא, וראש מי געתן. וגעתן עצמה. מי ספר עין ג'ירפה ומרחשת ברעשית בלבנון ומגדול חרוב מג'דל אסלים ואולם רבתא כפר חולה, ליד מושב מרגליות ונוקבתא דעיון ותיקרת ברכה רבא ובר סנגדא מבצר לרגלי החרמון ותרנגולא עילאה דלמעלן מקיסרין. וטרכונא דמתחם לבוצרה חבל ארגוב ומלח דזרכאי בדרום הטרכון שבבשן ונימרין ובית סכל סככה, מדרום לטרכון וקנת קנות, דרומית מזרחית לטרכון ורפיח דחגרא תלול אל רפיט ודרך הגדולה ההולכת למדבר חשבון הדרך מקדש ברנע עד לחשבון. ויבקא, ונחלא דזרד, ויגר שהדותא, ורקם דגועה פטרה וגניא דאשקלון. אשקלון עצמה מהו? אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי זעירא רבי זעירא°. מן מה דתני, גנייא דאשקלון. הדא אמרה, אשקלון כלחוץ. אמר רבי סימן רבי סימן° בשם חולפייא חולפייא°. °רבי רבי יהודה הנשיא ו°רבי ישמעאל ברבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי ו°בן הקפר בן הקפר ו_ינמנו על אויר אשקלון וטיהרוהו מפי רבי פנחס בן יאיר. אף שאשקלון פטורה מן המעשרות ומן השביעית. דאמר °רבי פנחס בן יאיר רבי פנחס בן יאיר. יורדין היינו לסירקייא שוק של


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף טז עמוד ב] אשקלון, ולוקחין חיטין, ועולין לעירנו וטובלין, שמא נגע בהם גוי, ואוכלין בתרומתינו. ואם היה עליה טמאת ארץ העמים, היו צריכים הזהת שלישי ושביעי כטמאת מת. למחר נמנו עליה ו_יאלפוטרה מן המעשרות, כיוון שלא כבשוה עולי בבל, משך °רבי ישמעאל ברבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי את ידיו ולא נמנה עימם. מסתמך היה °רבי ישמעאל ברבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי על °בן הקפר בן הקפר. אמר לו בני. למה לא אמרת לי מפני מה משכת את ידך ממנו ולא רציתה להימנות עימם? הייתי אומר לך. לעניין טמאת ארץ העמים שהיא גזרת חכמים. יכולתי להסכים אתמול לטהר את אשקלון. לפי שטמאת ארץ העמים דרבנן. דאני הוא שטמאתי אני הוא שטהרתי. ועכשיו שדנו להתירה ממעשרות, משכתי את ידי. שאני אומר שמא נתכבשה על ידי עולי בבל וחיובה מדבר תורה, והיאך אני פוטרה מדבר תורה? משנימנו להתירה, חזרו וגזרו על מדורי עובדי כוכבים ומזלות שבה, כמו בארץ ישראל שגזרו בארץ ישראל שבית שגר שם גוי ארבעים יום, הבית טמא כיוון שהם חשודים לקבור את הנפלים שם. מאימתי היא טמאה משום מדור עובדי כוכבים ומזלות? אמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי° . משתשהא הגזירה ארבעין יומין כמו בית שגוי מתחיל לגור בו, שהרי קדם לא גזרו עלהם משום מגורות עובדי כוכבים ומזלות. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה°. ולא בטעות היינו מחזיקין שהיא טהורה? אלא מיד היא טמאה משום מדור עובדי כוכבים ומזלות שהרי כבר עברו יותר מארבעים יום מאז שהגוים גרו בבתים הללו. אמר רבי מנא רבי מנא°. לא כן אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי זעירא רבי זעירא°. מן מה דתני גנייא דאשקלון כארץ ישראל, הדא אמרה אשקלון כלחוץ. ולמה היה צריך להימנות עליה לפוטרה ממעשרות? אמר לו וכי צור אינו אסור לילך שם שהיא מארץ העמים, ואך על פי כן הקונה שם מתחייב? דלא תסבור מימר אוף הכא כן, לפיכך נמנו עליה לפוטרה מן המעשרות. רבי סימון רבי שמעון בן פזי° ורבי אבהו רבי אבהו° הוון יתיבון אמרי הא כתיב (שופטים א', י"ח) וילכוד יהודה את עזה ואת גבולה, משמע שעזה מארץ ישראל וכל שכן אשקלון וקימא לן שכל מקום שכבש יהושוע בדרום ובמזרח כבשו עולי בבל. ורק בצד צפון לא כבשו את הכל, אם כן למה אשקלון פטורה ממעשרות? לית היא עזה של ימינו. את אשקלון ואת גבולה? לית היא אשקלון. מעתה ההן נחל מצרים. לית היא נחל מצרים? אמר רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי° כתיב (שופטים י"א, ג') ויברח יפתח מפני אחיו וישב בארץ טוב. זו סוסיתא. ולמה נקרא שמו טוב. שפטורה מן המעשרות. רבי אימי רבי אמי° בעי. ולא ממעלי מיסין הן ולמה פטורים ממעשרות? סבר רבי אימי רבי אמי° מעלה מיסים כמי שנתכבשו לכן הוא שאל. דאמר שמואל שמואל (אמורא)°. ו_יבשלש פרסטיניות איגרות שלח יהושע לארץ ישראל עד שלא יכנסו לארץ. מי שהוא רוצה להפנות, יפנה. להשלים, ישלים. לעשות מלחמה, יעשה. גרגשי פינה והאמין לו להקדוש ברוך הוא והלך לו לאפריקי לפיכך זכה לארץ טובה כארצו. דכתיב (מלכים ב י"ח, ל"ב) עד בואי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם, זו אפריקי. גבעונים השלימו דכתיב (יהושע י', א') וכי השלימו יושבי גבעון את ישראל. שלושים ואחד מלך עשו מלחמה ונפלו. אחר שקבענו שאשקלון כחוצה לארץ, מפני מה לא גזרו טמאת ארץ העמים על אותו הרוח שבגדריקו גרר שהוא דרומית לאשקלון? אמר רבי סימן רבי סימן° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° . מפני שנוויה רע ואינו מיושב, ולא היה צריך לגזור טומאת העמים. עד היכין לא גזרו טומאה? אמר רבי חנן רבי חנן° בשם רבי שמואל ברבי יצחק רב שמואל בר יצחק° , עד נחל מצרים ואדי אל עריש. והרי עזה שהיא מדרום לאשקלון ונויה יפה, ומדוע לא גזרו עליה טומאת העמים? אמר ליה פשפשה ותמצא שאין נויה יפה. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. שאלית לרבי אחא רב אחא° על עזה, ושרא  והתיר. רבי זעירא רבי זעירא° הוה אזיל לחמתא דפחל מעינות חמים מזרחית לכפר רופין מעבר לירדן, והוה חמי גרמיה יהב  מצא עצמו מבר מדקלייא דבבל. ולא ידע האם הוא נטמא או לא. שלח שאול לרבי חייא בר ווא רבי חייא בר ווא° שישאל לתרי בנוהי דרבי אביתר דדמא רבי אביתר דדמא° שהיו בקיאים בגבולות הארץ. אמרין ליה. נהיגין כהנייא מטיא עד תמן. כהנייא שאלון לרבי יוחנן רבי יוחנן°, אהן חוטא רצועה דנייא מה היא? אמר לון רבי יוחנן רבי יוחנן° בשם רבי חוניה דברת חוורין רבי חוניה דברת חוורין°. נהגין כהנייה מטיי עד דריי שהוא יותר רחוק וההן חוטא רצועה דבוצרייא, עד דפרדיסא מותר. אמר רבי אבהו רבי אבהו°. יש עיירות של כותים שנהגו בהן היתר מימי יהושע בן נון, והן מותרות. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בעי. מעתה, לא יחושו כהנים על חלתן? ואנן חמיין רבנן חששין שמא חלתן טמאה משום טמאת ארץ העמים. אמר רבי יהודה בן פזי רבי יהודה בן פזי° . מה שחששו משום טמאה, זה לא בגין מילתא דאת אמרת, שחשבתה שהם חוץ לארץ כיוון שלא נכבשו, הם ודאי נכבשו אלא בגין דלא חלטתון מלכותא בידן, שהרי הגויים נשארו לשבת שם. רבי יוסי הכהן רבי יוסי הכהן° שמע דאתת אימו לבוצרה. שאל לרבי יוחנן רבי יוחנן° מהו לצאת? אמר לו, אם

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

3 ו_ג מיי' פ"א מהל' תרומות הלכה כ"ו:

4 ו_ד מיי' פ"ח מהל' רוצח הלכה ד':

5 ו_ה מיי' פ"א מהל' תרומות הלכה ז', מיי' פ"א מהל' תרומות הלכה ח':

6 ו_ו מיי' פ"א מהל' טומאת אוכלין הלכה א', מיי' פ"א מהל' טומאת אוכלין הלכה ב', מיי' פ"י מהל' טומאת אוכלין הלכה א':

7 ו_ז מיי' פ"ה מהל' תלמוד תורה הלכה ב', טור ושו"ע יו"ד סי' רמ"ב סעיף ד', סמ"ג עשין יג:

8 ו_ח מיי' פ"ה מהל' תלמוד תורה הלכה ב', טור ושו"ע יו"ד סי' רמ"ב סעיף ד', סמ"ג עשין יג:

9 ו_ט מיי' פ"ה מהל' תלמוד תורה הלכה ג', טור ושו"ע יו"ד סי' רמ"ב סעיף ד':

10 ו_י מיי' פ"א מהל' תרומות הלכה ה', מיי' פי"א מהל' טומאת מת הלכה י"ב:


[ע"ב]

11 ו_יא מיי' פ"א מהל' תרומות הלכה ה', מיי' פי"א מהל' טומאת מת הלכה י"ב:

12 ו_יב מיי' פ"ו מהל' מלכים הלכה ה':


-----------------------------------דף יז[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף יז



קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף יז עמוד א] להגן על אמך מפני סכנת דרכים, צא. אם משום כבוד אמך, איני יודע. אטרח עלוי שאל פעם אחר פעם אמר לו רבי יוחנן רבי יוחנן°. אם גמרת לצאת, תבא בשלום. אמר רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק°. אין זה היתר עוד היא צריכה לרבי יוחנן רבי יוחנן° שהוא מסתפק ולא נתן פסק להתיר אלא מפני שהטריחו אותו. שמע רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° ואמר, אין רשות גדולה מזו. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° שאיל לרבי חנינא רבי חנינא בר חמא° הקונה בעמון ומואב, מהו במעשרות ובשביעית? אמר ליה. אני לא שמעתי מרבי חייא הגדול רבי חייא רבה°, אלא מפרשת אשקלון ולחוץ. וקשיא דהוא שאיל ליה הדא, ואמר ליה הדא? אלא בגין דלית רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° אמר מלה דלא שמע מן יומוי  שרבי חנינא לא אמר דבר שלא שמע מרבותיו. ובגין דלא מפיקתיה ריקן, בגין כן שאל ליה הדא, ומגיב ליה הדא  וכדי שלא יצא ריקם הוא שאל על זה והוא ענה על זה. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אזיל לבוצרה. אתון לגביה. אמרו ליה, חמי לן  תמצא לנו בר נש, דריש, דיין, סופר, חזן, דעביד כל צורכינן שנמנה אותו עלינו. חמי חד בבלייא, אמר לו. חמית לך חד אתר טב לפרנסתך. בא אותו בבלי לגבי רבי יוחנן רבי יוחנן° לשאול אם מותר לו. אמר לו, לך מותר שאתה יוצא מן בבל לבבל. אמר רבי יעקב בר אבא רבי יעקב בר אבא° . מן מה דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן° מן בבל לבבל. הדא אמרה. הקונה שם בבצרה, אינו מתחייב במעשרות. מה כאן ראיה? והרי צור אסור לילך שם שהיא מארץ העמים, ואך על פי כן, הקונה שם מתחייב במעשרות. אשכח תני. סמוך לעמון ומואב ולארץ מצרים, הכוונה לגבול הדרומי והמזרחי של ארץ ישראל יש רק שתי סוגי ארצות. אחת שלא נכבשה לא על ידי יהושע ולא על ידי עולי בבל, והיא נאכלת ונעבדת, ואחת שנכבשה על ידי יהושע וגם על ידי עולי בבל, והיא לא נאכלת ולא נעבדת. מכאן שעמון ומואב עצמן דינם כחוץ לארץ. ריש לקיש ריש לקיש° רצה להביא מכאן ראיה שבוצרה פטורה ממעשרות דסבר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° מימר כתיב את בצר במדבר. ובצר זה בוצרה. שאל לרבי יוחנן רבי יוחנן°. אמר לו בצר לאו בוצרה היא. אמר רבי יצחק בר נחמן רבי יצחק בר נחמני°. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° שאל לרבי חנינא רבי חנינא בר חמא° הקונה מעמון ומואב מהו? אמר רבי זעירא רבי זעירא° . קשיתה קומי רבי יסא רבי אסי°. במה הסתפק רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°  ? לית עמון ומואב דמשה שאמר לו הקדוש ברוך הוא אל תתגר בם מלחמה משמע שלא נכבשו כלל, אז במה הסתפק רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°  ? . אמר רבי מנא רבי מנא°. קשיתה קומי רבי חגי רבי חגי (אמורא)°י. אפילו אם תאמר לית עמון ומואב דמשה שאין אנו יודעים אם זה ממה שכבש משה או לא. וכי לית עמון ומואב ד°רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה? ששנינו (משנה ידים ד ג), בו ביום שהושיבו את °רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה לנשיאות, נמנו וגמרו עמון ומואב מעשרים מעשר עני בשביעית. ומאחר והתירו להם לזרוע בשביעית מפני שלא נתקדשו על ידי עולי בבל, ברור הדבר שהקונה שם אינו מתחייב בשביעית. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בר בון. משום דכתיב (במדבר חקת כא כו) כי חשבון, עיר סיחן מלך האמורי היא. צריכה  היה ספק לרבי שמעון, אי טהרה ביד סיחון ועוג, אי לא טהרה. אין תימר טהרה, חייבת. אין תימר לא טהרה, פטורה. אבל מה שלא כבש סיחון ודאי פטורה ממעשר ופשיטא שאינה מארץ ישראל. ועל אותו חלק שלא כבש משה נאמר שבו ביום שהושיבו את °רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה לנשיאות, נמנו וגמרו עמון ומואב מעשרים מעשר עני בשביעית. אמר רבי תנחומא רבי תנחומא° כתיב (דברים דברים ב לא) החל רש לרשת את ארצו. עשיתי את ארצו חולין לפניך. רבי חונה רב הונא° בעי משרי  רצה להתיר ההן יבלונה בשביעית לפי שהיתה פטורה ממעשרות וחשב שהיא כשאר חוץ לארץ ומותר לזורעה בשביעית. אתא לגביה רבי מנא רבי מנא° אמר לו. הא לך, חתום. ולא קיבל עילוי מיחתם. למחר קם עמיה רבי חייא בר מדייא רבי חייא בר מדייא°. אמר לו יאות עבדת  טוב עשיתה דלא חתמת. דרבי יונה רבי יונה° אבוך הוה אמר. אנטונינוס יהבה לרבי תרין אלפין שנין באריסות. לפיכך גבי שביעית נאכל, אבל לא נעבד כסוריא. ופטור מן המעשרות אף שבסוריא שדות של ישראל חייבות במעשרות, מפני שהיא כשדות עובדי כוכבים ומזלות, שלא ניתנו לרבי אלא באריסות. תנן, כל שהחזיקו עולי מצרים מכזיב ועד הנהר ועד אמנה, נאכל אבל לא נעבד. מן הנהר ומאמנה ולפנים, נאכל ונעבד. רב הונא רב הונא° אמר. כיני מתניתין  כך כוונת המשנה מכזיב עד הנהר לכוון מזרח. ומכזיב עד אמנה לכוון מערב. תני, ו_יגאיזו היא ארץ ואיזה הוא חוץ לארץ? כל ששופע מטורי אמנה לפנים, ארץ ישראל. מטורי אמנה ולחוץ חוץ לארץ. הניסים שבים, את רואה אותן כאלו חוט מתוח מטורי אמנה עד נחל מצרים. מהחוט ולפנים, ארץ ישראל. מהחוט ולחוץ, חוץ לארץ. °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. כל שהוא כנגד ארץ ישראל לצד מערב, הרי הוא כארץ ישראל. שנאמר (במדבר מסעי לד ו) וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול. האיים שבצדדין מהן. את רואה אותן כאלו חוט מתוח מקלפריא שבראש טור אמנה. ועד ים אוקיינוס. מחוט ולפנים ארץ ישראל. מחוט ולחוץ חוץ לארץ. אמר רבי יוסטא בר שונם רבי יוסטא בר שונם°. לכשיגיעו הגליות לטורי אמנה, הן עתידות לומר שירה. מה טעם? דכתיב (שיר השירים ד', ח') תשורי מראש אמנה:

ירושלמי שביעית, פרק ו, הלכה ב[עריכה]

[הרב קנייבסקי ו ב] מתני’: עושין עם החשוד בתלוש בסוריא, אבל לא במחובר. דשים וזורין ודורכין ומעמרין, אבל לא קוצרים ולא בוצרים ולא מוסקין. כלל אמר °רבי עקיבא רבי עקיבא. ו_ידכל שכיוצא בו מותר בארץ, עושים אותו בסוריא ובתלוש יש מקרים בהם מותר אפילו בארץ כגון בפירות שישית:

גמ’: תנן, עושין בתלוש בסוריא, אבל לא במחובר. מאי טעמא? אמר רבי אבהו רבי אבהו°. ו_טושלא יהו הולכים ומשתקעין שם. אם כך בתלוש למה הוא מותר? משום שאם תאסור עליו גם בתלוש הוא ילך לחוץ לארץ ממש. ועכשיו שהתרתנו לו בתלוש מן גו דהוא חמי רווחא קריב, לא נפק לחוץ לארץ  מתוך שהוא מוצא רווח קרוב הוא לא יצא לחוץ לארץ. רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° בעי קומי רבי מנא רבי מנא°. מהו לטחון עם העובדי כוכבים ומזלות בארץ? אמר לו, מתניתא אמרה שהוא אסור דתנינן, עושים בתלוש בסוריא אבל לא במחובר. הא בארץ, אפילו בתלוש יהא אסור. שהרי בסוריא רוב האדמות של גוים, ולא התירו אלא בתלוש, מכאן שבארץ אפילו באדמות של גוי אסור אפילו בתלוש. מקום שהוא נאכל ולא נעבד מהו להשכיר בהמתו שם לחשוד? רבי לוי צובריא רבי לוי צובריא° שאל לרבי יצחק רבי יצחק° ולרבי אימי רבי אמי°, ואסרון. רבי הושעיא רבי אושעיא רבה°

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף יז עמוד ב] יהב לעממיא  נתן לגויים פריטין שלא יקחו בהמתו לעבודת המלך. לא משום דהוא אסור אלא ו_טזשלא ליחד בהמתו עם העובדי כוכבים ומזלות. תנן, עושין בתלוש בסוריא אבל לא במחובר. מה אנן קיימין? אם ו_יזבפירות ששית שנכנסו לשביעית, אפילו בארץ מותר שהרי חנטו בשישית. ו_יחאם בפירות שביעית שיצאו למוצאי שביעית, לחרוש מותר ולקצור אסור? אלא כי אנן קיימין בפירות שביעית בשביעית. תנן, כלל אמר °רבי עקיבא רבי עקיבא. כל שכיוצא בו מותר בארץ, עושים אותו בסוריא. רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° אזל לצור ואסר לון הדא אשקייתה  להשקות. שמע רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° ואמר ויאות. והדא השקיה לא במחובר היא? והרי למדנו שבמחובר אסור. והא תנינן ו_יטמשקין בית השלחין במועד ובשביעית. וכל שמותר בצד מסוים בארץ מותר בסוריה? אמר רבי יודן רבי יודן° , מה שהתירו בארץ ישראל זה לא לצורך האילנות, אלא לזרעים שבו. וגם רבנן שמתירים זה רק כאשר יש עשרה נטיעות לבית סאה. רבי מנא רבי מנא° בעי, הרי השקאה תולדה של חורש, מעתה כשם שמותר להשקות לצורך הזרעים יהא מותר לחרוש להן?

ירושלמי שביעית, פרק ו, הלכה ג[עריכה]

[הרב קנייבסקי ו ג] מתני’: ו_כבצלים שירדו עליהם גשמים וצימחו. אם היו העלין שלהן שחורין אסורים. הוריקו, הרי אלו מותרים. °רבי חנינא בן אנטיגנוס רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר. אם אינן יכולין להתלש בעלין שלהן אסורים. כנגד כן מוצאי שביעית מותרין:

גמ’: תנן, בצלים שירדו עליהם גשמים וצימחו. אם היו העלין שלהן שחורין אסורים. הוריקו הרי אלו מותרים. כיני מתניתא  כך כוונת המשנה. שחורין אסורין וירוקין מותרין ולא שהיו שחורים והוריקו. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ו_כאבצל שעקרו עישרו ושתלו. מכיון שהשחיר, מתעשר לפי כולו שהגידולים שהם הרוב, מבטלים את העיקר. רבי זירא רבי זירא° ורבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° ורבי אמי רבי אמי° פליגי, ולא שנייא  ואין הבדל לדעתם, בין שעקרו בשביעית ושתלו במוצאי שביעית ורבו הגידולים, בין שעקרו בערב שביעית שתלו בשביעית וחזר ועקרו בשביעית וחזר ושתלו בשמינית ומה שגדל בשישית ובשמינית רבה על האיסור. לדעת רבי זירא רבי זירא° ו_כבמכיון שרבה עליו החדש, מותר. רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° ורבי אימי רבי אמי°, תרוויהון אמרין אסור. מתניתא פליגא על רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° ועל רבי אימי רבי אמי°. דתני, זה הכלל שהיה °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר משום °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה . ו_כגכל דבר שיש לו מתירין. כגון טבל ומעשר שני והקדש וחדש, לא נתנו להן חכמים שיעור. אלא מין במינו בכל שהוא, ושאינו במינו בנותן טעם. ו_כדוכל דבר שאין לו מתירין, כגון תרומה וחלה וערלה וכלאים, נתנו להן חכמים שיעור. מין במינו בכל שהוא   במאה ומאתיים, ושלא במינו בנותן טעם. וכל דבר שאין לא מתירין, יבש ביבש, מין במינו ברוב. לח בלח, בנותן טעם. תרומה וחלה במאה. ערלה וכלאים מין במינו במאתים, שלא במינו בנותן טעם. התיבון הרי ו_כהשביעית, הרי אין לה מתירין ולא נתנו לה חכמים שיעור? אמר להן. לא אם אמרתם בשביעית שאינה אוסרת כל שהוא אלא רק קדם זמן הביעור שאז נחשב כיש לה מתירין, שהרי יכול לאכלם בקדושת שביעית. אבל לאחר הביעור שאין לה מתירין לאכילה, בטלה בנותן טעם. מה עבדין לה רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° ורבי אימי רבי אמי°? והרי מפורש ששביעית אינה אוסרת בכל שהו? פתרן לה  הם העמידו את הבריתא בעירובין פירות שביעית שהתערבו באחרים ובזה גם הם מודים שבטל. אבל בגידולין לא בטל, חומר הוא בגידולין שהגידולים עצמם באו מהצמח האסור, וגידולי איסור כאיסור. דאמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°. ו_כובצל של כלאי הכרם שעקרו ושתלו. אפילו הוסיף כמה, אסור. שאין גידולי איסור מעלין את האיסור. אבל לרבי זעירא בשביעית הדין שונה. כיוון שהאיסור הוא הקרקע, ולכן כשהקרקע הותרה הגידולים מותרים. מתניתא פליגא על רבי זעירא רבי זעירא° דתנינן. ו_כזגידולי תרומה תרומה. וגידולי גידוליהן חולין. אבל ו_כחטבל, ומעשר ראשון, ו_כטוספיחי שביעית, ו_לותרומת חוץ לארץ, ו_לאוהמדומע, ו_לבוהביכורין. גדוליהן חולין. ותני עלה. במה דברים אמורים? ו_לגבדבר שזרעו כלה. אבל בדבר שאין זרעו כלה, גידולי גידולין אסורין. רואים שאף בשביעית גידולי איסור אסורים. מה עבד לה רבי זעירא רבי זעירא°? פתר לה  הוא העמיד את הבריתא בקדושת שביעית קדם ביעור. דהווה דבר שיש לו מתירין ולא בטל. שהרי יכול לאכלם בקדשת שביעית. אבל לאחר הביעור, ו_לדכיון שרבה עליו החדש מותר. רבי אבהו רבי אבהו° על לארבל, ואתקבל גבי אבא בר בנימין. אתון ושאלין ליה באילין בוצלייא  על בצלים כאלו שנעקרו בשביעית ונשתלו במוצאי שביעית, והורי לון כהדא דרבי זעירא רבי זעירא°, דמכיון שרבה עליו החדש מותר. חמתון סמיכין עלוי. אמר לון. אני לא אמרתי, אלא במורכנין שנידוכו, שלא זרעו אלא את החלק הפנימי של הבצל דהוה כדבר שזרעו כלה. אמר °רבי יודא רבי יהודה בר אלעאי בן פזי. אנא ידע ראשה וסופה. כד דשמע דרבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° ורבי אימי רבי אמי° פליגין, שרע מינה  נמנע מלפסוק:

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

13 ו_יג מיי' פ"א מהל' תרומות הלכה ז', מיי' פ"א מהל' תרומות הלכה ח':

14 ו_יד מיי' פ"ד מהל' שמיטה ויובל הלכה כ"ז, מיי' פ"ח מהל' שמיטה ויובל הלכה ט':

15 ו_טו מיי' פ"ד מהל' שמיטה ויובל הלכה כ"ז:


[ע"ב]

16 ו_טז מיי' פכ"ב מהל' איסורי ביאה הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' קנ"ג סעיף א', סמ"ג לאוין קכו:

17 ו_יז מיי' פ"ד מהל' שמיטה ויובל הלכה ט':

18 ו_יח מיי' פ"ד מהל' שמיטה ויובל הלכה י"ג:

19 ו_יט מיי' פ"ז מהל' יום טוב הלכה ב', מיי' פ"א מהל' שמיטה ויובל הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' תקל"ז סעיף א', סמ"ג לאוין עה, סמ"ג עשין ב:

20 ו_כ מיי' פ"ד מהל' שמיטה ויובל הלכה כ':

21 ו_כא מיי' פ"ד מהל' שמיטה ויובל הלכה כ"א:

22 ו_כב מיי' פ"ד מהל' שמיטה ויובל הלכה כ"א:

23 ו_כג מיי' פט"ו מהל' מאכלות אסורות הלכה י', מיי' פ"א מהל' יום טוב הלכה כ', טור ושו"ע או"ח סי' תקי"ג סעיף א', טור ושו"ע יו"ד סי' ק"ב סעיף א', סמ"ג לאוין קמ:

24 ו_כד מיי' פט"ו מהל' מאכלות אסורות הלכה י"ג:

25 ו_כה מיי' פט"ו מהל' מאכלות אסורות הלכה ח', מיי' פ"ז מהל' שמיטה ויובל הלכה כ"ב:

26 ו_כו מיי' פ"ה מהל' כלאים הלכה כ"ד, טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף י"ח:

27 ו_כז מיי' פי"א מהל' תרומות הלכה כ"א, מיי' פי"א מהל' תרומות הלכה כ"ב:

28 ו_כח מיי' פ"ו מהל' מעשר הלכה ו', סמ"ג עשין קלה:

29 ו_כט מיי' פ"ד מהל' שמיטה ויובל הלכה ו':

30 ו_ל מיי' פי"א מהל' תרומות הלכה כ"ב:

31 ו_לא מיי' פי"א מהל' תרומות הלכה כ"ב:

32 ו_לב מיי' פ"ד מהל' ביכורים הלכה ט"ו:

33 ו_לג מיי' פ"ו מהל' מעשר הלכה ו':

34 ו_לד מיי' פ"ד מהל' שמיטה ויובל הלכה כ"א:


ירושלמי שביעית, פרק ו, הלכה ד[עריכה]

[הרב קנייבסקי ו ד]

-----------------------------------דף יח[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף יח


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף יח עמוד א] מתני’: מאימתי מותר אדם ליקח ירק במוצאי שביעית? משיעשה כיוצא בו. עשה הבכיר, התיר האפל. °רבי רבי יהודה הנשיא ו_לההתיר ליקח ירק במוצאי שביעית מיד. ו_לואין מוציאין שמן שריפה ו_לזופירות שביעית מהארץ לחוצה לארץ. אמר °רבי רבי יהודה הנשיא שמעתי בפירוש שמוציאין לסוריא ואין מוציאין חוצה לארץ. ו_לחואין מביאין תרומה מחוצה לארץ לארץ. אמר °רבי רבי יהודה הנשיא שמעתי בפירוש שמביאין מסוריא ואין מביאין מחוצה לארץ:

גמ’: בראשונה היה ירק אסור במוצאי שביעית גם בספרי ארץ ישראל. התקינו שיהא הירק מותר מיד במוצאי שביעית בספרי ארץ ישראל. אך על פי כן היה אסור להביא ירק מחוץ לארץ לארץ שמא יהיה שם גוש אדמה מארץ העמים. התקינו שיהא מותר להביא ירק מחוצה לארץ לארץ. אך על פי כן היה אסור ליקח ירק במוצאי שביעית מיד. °רבי רבי יהודה הנשיא התיר ליקח ירק במוצאי שביעית מיד, בר מן קפלוטא. מה עבדין ליה ציפוראי? אלבשוניה סקא וקיטמא ואייתוניה קומי  הלבישו אותו שק ואפר והביאו אותו לפני °רבי רבי יהודה הנשיא. אמרין ליה, מה חטא דין מן כל ירקא? ושרא ליה לון  והתיר אותו להם. אמר רבי עולא בר ישמעאל רבי עולא בר ישמעאל° בשם רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° °רבי רבי יהודה הנשיא ו°רבי יוסי בר רבי יהודה רבי יוסי בר יהודה נחתון לעכו, ואתקבלון גבי רבי מנא רבי מנא°. אמרו ליה רבי. עשה לנו לפס אחד של ירק. עבד ליהו קופד  בשר. למחר אמרו ליה, עשה לנו לפס אחד של ירק. עבד לון תרנגולתא. אמר °רבי רבי יהודה הנשיא ניכר הוא זה שהוא מפתח מדרשו של שמואל שמואל (אמורא)° שהיה רופא ואמר שירק לא יפה לגוף. אמר °רבי יוסי בר רבי יהודה רבי יוסי בר יהודה. אפילו אם מפתח של שמואל שמואל (אמורא)° אינו. ולמה עבד כן? דהו תלמיד מן תלמידוי ד°רבי יודא רבי יהודה בר אלעאי. ד°רבי יודא רבי יהודה בר אלעאי אמר, הירק אסור בספרי ארץ ישראל מחשש ספיחים שבאו מארץ ישראל. כד אתא רב מנה רב מנה° לגביה ד°רבי רבי יהודה הנשיא, תני לה עובדא שחשש לאיסור ספיחין. אמר לו, צריך הויתה עביד כוותין שכיוון שהותר להביא ירקות מחוץ לארץ אין חוששין לספיחין שיבואו מארץ ישראל, שבטלו ברוב. תמן תנינן. הנודר מן הירק, מותר בירקות השדה, שהוא שם לווי. ותני עליה. הנודר מן הירק בשביעית, אסור אף בירקות שדה.. תני רבי קריספא רבי קריספא° בשם רבי חנניא בן גמליאל רבי חנניא בן גמליאל°, מאי טעמא? היות ואין ירקות גינה בשביעית מסתמא כשנדר התכוון גם עליהם. הדא דתימר, עד שלא התיר °רבי רבי יהודה הנשיא להביא ירק מחוצה לארץ לארץ. אבל משהתיר °רבי רבי יהודה הנשיא להביא ירק מחוצה לארץ לארץ, היא שביעית היא שאר שני שבוע. רבי יוסי בר חנינא רבי יוסי בר חנינא° אמר. עולשין שדה חשובות הן לטמא טומאת אוכלין בשביעית דכיוון שעולשי גינה אינם מצויות אוכלים גם אותם אף שהם קצת מרים. הדא דתימר, עד שלא התיר °רבי רבי יהודה הנשיא. אבל משהתיר °רבי רבי יהודה הנשיא, היא שביעית היא שאר שני שבוע שהרי עולשי גינה מחוץ לארץ מצויים. תנן, אין מוציאין שמן שריפה ופירות שביעית מהארץ לחוצה לארץ. אמר °רבי רבי יהודה הנשיא שמעתי בפירוש שמוציאין לסוריא ואין מוציאין חוצה לארץ. הוון בעון מימר, לא פליגין. אשכח תני, דפליג דתני, °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי אמר מותר להוציא עד גזיב מקום שכבשו גם עולי בבל. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, עד אמנה שמותר להוציא אף למקום שכבשו עולי מצרים ולא כבשו עולי בבל. ואילו °רבי רבי יהודה הנשיא מקל עוד יותר ומתיר אף לסוריא שזה כיבוש יחיד. תני, פירות הארץ שיצאו חוצה לארץ, מתבערין במקומן דברי°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. °רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר אומר, מביאן לארץ ומבערן. דכתיב (ויקרא בהר כה ז) ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול. שבזמן הביעור צריך להפקיר את הפירות לחיות ארץ ישראל. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° . הורי רבי אימי רבי אמי° כההן תניא קמיא ו_לטלקולא שלא צריך להחזיר לארץ. אמר רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° , ו_מובלבד שלא יעבירם ממקום למקום. תנן, ואין מביאין תרומה מחוצה לארץ לארץ. אמר °רבי רבי יהודה הנשיא שמעתי בפירוש שמביאין מסוריא ואין מביאין מחוצה לארץ. תמן תנינן. אריסטון הביא בכורים מאספמיא, וקיבלו ממנו. ויביא תרומה? אמר רבי הושעיא רבי אושעיא רבה°. ו_מאביכורים באחריות בעלים להביאם למקדש. תרומה אינה באחריות בעלים. והכהנים צריכים ללכת לגורן לקחת אם אמר את כן, אף הן הכהנים מרדפים אחריהם לשם:

הדרן עלך פרק שלש ארצות

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=ביאור:ירושלמי_מאיר/מסכת_שביעית/פרק_שישי&oldid=2820303"