ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת שביעית/פרק ראשון

ירושלמי שביעית, פרק א, הלכה א

-----------------------------------דף א

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף א

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף א עמוד א] [הרב קנייבסקי א א] מתני’: ^א_אעד אימתי חורשין בשדה האילן ערב שביעית? °בית שמאי בית שמאי אומרים. כל זמן שהוא יפה לפרי. ו°בית הלל בית הלל אומרים. עד עצרת. וקרובים דברי אלו להיות כדברי אלו:

גמ’: תנן, עד אימתי חורשים כו'. מה המקור לדין זה? כתיב (שמות משפטים כג יב) ששת ימים תעשה מעשיך, וביום השביעי תשבות. וכתיב (שמות כי תשא לד כא) בחריש ובקציר תשבות. מה אנן קיימין? אם לענין שבת בראשית? והלא כבר נאמר (שמות יתרו כ ח)ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך. ואם לענין שבתות שנים? והלא כבר נאמר (ויקרא בהר כה ג)שש שנים תזרע שדך, ושש שנים תזמור כרמך. אלא אם אינו ענין לשבת בראשית, ולא לענין שבתות השנים, תניהו ענין באיסור שני פרקים הראשונים _{על זה סמכו חכמים לאסור לחרוש בשנה השישית בשדה אילן מהעצרת, ובשדה לבן מהפסח. שדרשו.} בחריש ובקציר תשבות. בחריש שקצירו _{כדרך הקוצרים} אסור. ואיזה זה? ^א_בזה חריש של ערב שביעית שהוא נכנס לשביעית. ובקציר שחרישו אסור. ואיזה זה? זה ^א_גקציר של שביעית שהוא יוצא למוצאי שביעית. ואם כן למה _{נוהגים היום להיות} חורשים עד ראש השנה? אמר רבי קרוספי רבי קרוספי° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. °רבן גמליאל רבן גמליאל ובית דינו ^א_דהתירו באיסור שני פרקים הראשונים. רבי יוחנן רבי יוחנן° בעי. לא כן תנינן, ^א_האין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו עד שיהא גדול ממנו בחכמה ובמנין? אמר רבי קרוספי רבי קרוספי° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. כך התנו בניהם מתחילה , שאם בקשו לחרוש יחרושו. _{אם °רבן גמליאל רבן גמליאל ובית דינו ביטלום} ויעקרו אותן מן המשנה? אמר רבי קריספא רבי קריספא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. שאם יבקשו לחזור יחזורו. התיב רבי יונה רבי יונה°. הרי פרשת המילואים דתנן, המילואים היו באין כמצה שבתודה חלות ורקיקין ורבוכה. הרי פרשת דור המבול דתנן, דור המבול אין להם חלק לעולם הבא ואין עומדין בדין שנאמר (בראשית נח ו ג) לא ידון רוחי באדם לעולם. לא דין ולא רוח. הרי אינן עתידין לחזור. מעתה יעקרו אותן מן המשנה? אלא כדי להודיעך מה שהיה. אף הכא כדי להודיעך מה שהיה . רבי מנא רבי מנא° אמר . כיי דתנינן תמן. למה נמנו דברי אלו שאין הלכה כמותן? שאם יאמר אדם כך אני מקובל. יאמרו לו, כדברי רבי איש פלוני שמעת. אף כאן כן , שאם יאמר אדם שמעתי שאסור לחרוש עד ראש השנה. יאמרו לו, באיסור שני פרקים הראשונים שמעת. רבי אחא רב אחא° אמר בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°. בשעה שאסרו, למקרא סמכו. ובשעה שהתירו, למקרא סמכו. בשעה שאסרו למקרא סמכו דכתיב, (שמות כי תשא לד כא) בחריש ובקציר תשבות. בחריש שקצירו אסור. ואי זה זה? זה חריש של ערב שביעית, שהוא נכנס לשביעית. ובקציר שחרישו אסור. ואי זה זה? זה קציר של שביעית, שהוא יוצא למוצאי שביעית. ובשעה שהתירו, למקרא סמכו. דכתיב , (שמות יתרו כ ח) ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך. מה ערב שבת בראשית, את מותר לעשות מלאכה עד שתשקע החמה. אף ערב שבתות שנים, את מותר לעשות מלאכה עד שתשקע החמה של יום אחרון. תנן, ו°בית הלל בית הלל אומרים. עד עצרת. ולמה עד עצרת? עד כאן הוא יפה לפרי. מכאן ואילך הוא מנבל פירותיו _{ואין רגילות לחרוש לצורך הפירות ונראה שחורש לצורך שביעית.} והא תנינן, ^א_ואחד אילן סרק ואחד אילן מאכל? _{והרי לאילן סרק אין פירות, ולמה גם לו התרנו לחרוש עד העצרת?} עד כאן הוא מעבה את הכורת _הגזע. מכאן ואילך הוא מתיש את כוחו. ויחרוש? מתוך שהוא יודע שהוא מתיש כחו של אילן, אם יחרוש אני אומר אף הוא מתכווין לעבודת הארץ. ולמה לא תניתא מקולי °בית שמאי בית שמאי ומחומרי °בית הלל בית הלל? דפעמים שאין הגשמים מצויין, ואין הליחה מצוייה. והוא עתיד להפסיק לחרוש קודם לעצרת כדברי °בית שמאי בית שמאי. ו°בית הלל בית הלל אומרים עד העצרת. _{נמצא שפעמים ש°בית שמאי בית שמאי מקילים ופעמים שהם מחמירים}

ירושלמי שביעית, פרק א, הלכה ב

[הרב קנייבסקי א ב] מתני’: ^א_זאיזה שדה האילן? כל שלשה אילנות לבית סאה. אם ראויין לעשות _{לרבי שמעון משאנץ כל אחד מהעצים, ולרמב"ם כל העצים יחד} ככר דבילה של ששים מנה באיטלקי _{כשלושים קילו,} חורשין כל בית סאה בשבילן _{כשדה אילן עד העצרת}. ^א_חפחות מיכן, אין חורשין להן _{עד העצרת} אלא מלא האורה וסלו חוצה לו _{שתי אמות = מטר חוץ לשטח האילן: ושאר השדה דינו כשדה לבן שחורשים עד הפסח}

גמ’: תנן התם, הקונה שני אילנות בתוך שדה חבירו, לא קנה קרקע. הקונה שלשה אילנות, קנה קרקע. אמר רב יהודה רב יהודה° בשם שמואל שמואל (אמורא)°, ורבי אבהו רבי אבהו°

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף א עמוד ב] אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ^א_טהקונה שלשה אילנות בתוך של חבירו. אם היו רחוקים עד מטע עשר לבית סאה _{שמונה עשרה אמות ורבע = 9.125 מטר בין אילן לאילן. ואם היו} קרובים עד ^א_יכדי שיהא הבקר עובר בכליו _{ארבע אמות = 2 מטר.} קנה קרקע שתחתיהן, קרקע שביניהן, וקרקע שחוצה להן מלוא האורה וסלו. רב רב (אמורא)° אמר, בעשויין צובר כחצובה ושמואל שמואל (אמורא)° אמר. אפילו בעשויין שורה קנה את הקרקע שבניהם . אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. מה שאמר שמואל שמואל (אמורא)° שאפילו בעשוים כשורה , תמן איתאמרת בעניין קניין . _{שהקונה שלושה אילנות אפילו בשורה קנה קרקע,} והכא גבי שביעית לא איתאמרת , _{שגם שמואל שמואל (אמורא)° מודה שלא יחרשו כל בית סאה אם האילנות עשוים כשורה.} אמר רבי יונה רבי יונה°. אפילו הכא איתאמרת, דאף שהאילנות קרובים זה לזה הם ממלאים את כל הבית סאה, שכיוון ששורשי אילן לא יכולים להתפשט לכיוון האילנות האחרים, הם מתפשטים לכיוון השטחים הריקים . אמר לו רבי מנא רבי מנא°. ואיך אתה אומר שאילנות קרובים שאינם יכולים להתפשט לכיוון אחד, מתפשטים הצידה . והא תנינן, עצים שנטועים פחות מארבע אמות שזה שיעור כדי שיהא הבקר עובר בכליו, לא חורשים כל בית סאה בשבילם, לפי שהם עומדים לעקירה. איתא חמי  בא וראה. בשעה שהבקר עובר בכליו ויש לשורשים ארבע אמות להתפשט , אתה אומר שהשרשים מהלכין מן הצד. ובשעה שאין הבקר עובר בכליו, אין השרשים מהלכין מן הצד? _{שאם היו הולכים לצד אחר, למה יעקרו?} רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° שאל. אם נטועים בשורה באמצע הבית סאה. יוצא שהמרחק בין אילן לאילן ובין אילן לקצה הבית סאה לאורך השורה שנים עשרה וחצי אמות. וקשה, איך האילן יודע שלכיוון גבול הבית סאה לאורך השורה, נשאר לו רק שנים עשרה וחצי אמות , ולצד רוחב השורה, נשאר לו עשרין וחמש אמות ? _{שאם היה מתפשט כ"ה אמות לכוון גבול הבית סאה, היה צריך לתת לו עוד תוספת מהצדדים.} רבי שמואל ברבי יצחק רב שמואל בר יצחק° בעי. היו נתונים בצד הגדר. האם כיוון שלכיוון הגדר השורשים לא יכולים להתפשט כלל, הם התפשטו חמישים אמה קדימה וחורשים כל בית סאה בשבילן? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. אם תאמר שכאשר יש גדר והשורשים לא יכולים להתפתח לכיוון הגדר, הרי הם מתפתחים חמישים אמה לכיוון הנגדי. אם כך כאשר יש ארבע עצים דבוקים, למה לא נאמר שכל אילן יתפוס חמישים אמה לכיוון אחר, וניתן להן ארבע סאים. סאה מכאן וסאה מכאן סאה מכאן וסאה מכאן? תנן, פחות מיכן, אין חורשין להן אלא מלא האורה וסלו חוצה לו . רבי ירמיה רבי ירמיה° בעי. היתה גפן אחת מודלה על גבי שתי סאין. את חורש קרקע שתחתיה וקרקע שחוצה לו מלוא האורה וסלו חוצה לו באיסור שני פרקים הראשונים. ויצא שאפילו על אילן אחד פעמים שחורשים יותר מבית סאה? . היה בית סאה בשיפועה. היו אילנות מלמעלן, חורשין בו מלמטן. אילנות מלמטן חורשין בו מלמעלן. ניחא אם היו אלנות מלמעלן חורשין בו מלמטן. שדרך השורשים לצמוח למטה. אבל אם היו אלנות מלמטן, למה חורשין בו מלמעלן? נשמיענא _{ששורשים צומחים גם כלפי מעלה} מן הדא דתנן, מרחיקים את האילן מן הבור עשרים וחמש אמה. ותני

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

1 א_א מיי' פ"ג מהל' שמיטה ויובל הלכה א', סמ"ג לאוין רסו:

2 א_ב מיי' פ"ג מהל' שמיטה ויובל הלכה א', מיי' פ"ד מהל' שמיטה ויובל הלכה ט':

3 א_ג מיי' פ"ד מהל' שמיטה ויובל הלכה י"ג:

4 א_ד מיי' פ"ג מהל' שמיטה ויובל הלכה א':

5 א_ה מיי' פ"ב מהל' ממרים הלכה ב':

6 א_ו מיי' פ"ג מהל' שמיטה ויובל הלכה ב':

7 א_ז מיי' פ"ג מהל' שמיטה ויובל הלכה ב':

8 א_ח מיי' פ"ג מהל' שמיטה ויובל הלכה ג':

[ע"ב]

9 א_ט מיי' פכ"ד מהל' מכירה הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' רט"ז סעיף ו':

10 א_י מיי' פ"ג מהל' שמיטה ויובל הלכה ב':

==

-----------------------------------דף ב

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף ב

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף ב עמוד א] עליה. בין מלמעלן _{מעל הבור} בין מלמטן _{מתחת הבור. רואים שאפילו אם האילן למטה והבור למעלה חוששים ששורשי האילן יגדלו כלפי מעלה ויחריבו את הבור.} אין מכאן ראיה. כי אולי נאמר, שכוונת הבריתא , בין שהאילן למעלן והבור מלמטן, בין שהאילן והבור מלמטן אבל אם היה האילן למטה והבור למעלה לא חוששים. והתני אילן מלמעלן והבור מלמטן, אילן מלמטן והבור מלמעלן . ניחא אילן מלמעלן והבור מלמטן. אילן מלמטן והבור מלמעלן למה חוששים? לא מפני שדרך השרשים לעלות למעלן? אמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° לא מפני שהשרשים עולים , אלא שהן עושין עפר תיחוח, והן מלקין ארעיתו של בור. אתא עובדא קומי רבי יסא דבי רבי בון רבי יסא דבי רבי בון° ואמר. _{התנא של הברייתא} יחידי הוא, ולא סמכון עליו. דתני עלה, °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר. כשם שאמרו מלמעלן, כך אמרו מלמטן. אבל לדעת רבנן אם האילן למטה, לא חורשים למעלה:

ירושלמי שביעית, פרק א, הלכה ג

[הרב קנייבסקי א ג] מתני’: ^א_יאאחד אילן סרק ואחד אילן מאכל, רואין אותן כאלו הן תאינים. אם _{עצי תאנים בכזה גודל} היו ראוין לעשות ככר דבילה של ששים מנה באיטלקי, חורשין כל בית סאה בשבילן. פחות מכאן, אין חורשין להן אלא צורכן. ^א_יבהיה אחד עושה ככר דבילה, ושנים אין עושין. או שנים עושין, ואחד אינו עושה. אין חורשין להן אלא צורכן, עד שיהו שלשה. ^א_יגומשלשה ועד תשעה. היו עשרה, ומעשרה ולמעלה. בין עושין בין שאינן עושין, ^א_ידחורשין כל בית סאה בשבילן. שנאמר (שמות כי תשא לד כא) בחריש ובקציר תשבות. אין צריך לומר חריש וקציר של שביעית. אלא חריש של ערב שביעית, שנכנס לשביעית. וקציר של שביעית, שהוא יוצא למוצאי שביעית. °רבי ישמעאל  רבי ישמעאל אומר, מה חריש רשות. אף קציר רשות. ^א_טויצא קציר העומר:

גמ’: תנן, אחד אילן סרק ואחד אילן מאכל, רואין אותן כאלו הן תאינים . ולמה אמרו תאינים? על ידי שפירותיהן גסין והן עושות הרבה _{וקל לשאר בהם.} הרי אתרוג? פירותיו גסין ואינו עושה הרבה. הרי זיתין? עושין הרבה ואין פירותיהן גסין. ואלו עושות הרבה ופירותיהן גסין. רבי חייא בר אדא רבי חייא בר אדא° אמר. כל אילניא עבדין שנה פרא שנה  שנה כן שנה לא. והדא תאינתא עבדא כל שנה: תנן, היה אחד עושה ככר דבילה ושנים אין עושין. או שנים עושין ואחד אינו עושה. אין חורשין להן אלא צורכן, עד שיהו שלשה. ומשלשה ועד תשעה. אמר רבי ביבי רבי ביבי° בשם רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° ובלבד שלא יפחות מחשבון משולשים _{המשנה אמרה שצריך ששלושה אילנות יעשו כיכר, ובא רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° ומחדש} שצריך שכל אילן יתן את חלקו שליש כיכר . זעירא ברבי חנינא אמר וכן על זה הדרך. שאם היו תשע ובלבד שלא יפחות מחשבון מתושעין. בית סאה שהיו בו ארבעה אילנות, שהבקר עובר בכליו בניהם. ועוד שנים שאין הבקר עובר בכליו בניהם. מכיון שאין הבקר עובר בכליו, את רואה אותן כאלו חמשה _{שהשנים הצמודים נחשבים כאחד שהרי אחד מהם עומד לעקירה ואין כאן אלא חמישה וצריך שכל אחד יתן לפחות חמישית כיכר.} וזה שרואים אותם כאילו הם חמישה לא דברי הכל אלא תפלוגתא ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי ורבנן, דתנינן תמן. כרם שהוא נטוע על פחות מד' אמות. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, אינו כרם שהכל עומד לעקירה . ורבנן אומרים ^א_טזכרם. ורואין את האמצעית כאילו אינן ואף כאן ל°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי שני העצים עומדים לעקירה, ואין כאן אלא ארבע אילנות _{וכל אחד צריך לתת רבע כיכר.} תנן, ומעשרה ולמעלה. בין עושין בין שאינן עושין, חורשין כל בית סאה בשבילן. שנאמר (שמות כי תשא לד כא) בחריש ובקציר תשבות. מה את שמע מינא  איך לומדים מכאן? לא אתיא על דא אלא על רישא. דתנן, עד אימתי חורשין בשדה האילן ערב שביעית וכ"ו. ולמה ראו חכמים לאסור מלחרוש קדם ראש השנה? שנאמר, בחריש ובקציר תשבות. אין צריך לומר חריש וקציר של שביעית. אלא חריש של ערב שביעית, שנכנס לשביעית. וקציר של שביעית, שהוא יוצא למוצאי שביעית. °רבי ישמעאל  רבי ישמעאל אומר, מה חריש רשות. אף קציר רשות. יצא קציר העומר

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף ב עמוד ב] שלא בא הפסוק לאסור תוספת שביעית, אלא להתיר קציר העומר כדרכו בשביעית . °רבי ישמעאל רבי ישמעאל כדעתיה. ד°רבי ישמעאל  רבי ישמעאל אמר. ^א_יזאין העומר בא מסוריא, וצריך פסוק להתיר קצירת העומר בשביעית . וזה מה שאמר °רבי ישמעאל  רבי ישמעאל יצא קציר העומר שהיא מצוה: אבל ל°רבי עקיבא רבי עקיבא שסובר שעומר בא גם מסוריה, אין קצירת העומר דוחה שביעית. שהרי יכולים לקצור בסוריה.

ירושלמי שביעית, פרק א, הלכה ד

[הרב קנייבסקי א ד] מתני’: ^א_יחשלשה אילנות של שלשה אנשים. הרי אלו מצטרפין וחורשין כל בית סאה בשבילן. וכמה יהא ביניהן? °רבי שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, כדי שיהא הבקר עובר בכליו _{ארבע אמות}:

גמ’: תני רבי חייא רבי חייא רבה°. אילנות של אדם אחד, וקרקע של אדם אחד. מצטרפין וחורשין כל בית סאה בשבילן. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. אף אנן נמי תנינן להא דרבי חייא רבה רבי חייא רבה°, דתנן , שלשה אילנות של שלשה אנשים, הרי אלו מצטרפין וחורשין כל בית סאה. כשם שאם האילנות של שלושה בני אדם חורשים כל בית סאה בשבילם, הוא הדין אם אילנות של אחד וקרקע של השני.

ירושלמי שביעית, פרק א, הלכה ה

[הרב קנייבסקי א ה] מתני’: ^א_יטעשר נטיעות מפוזרות תוך בית סאה. חורשין כל בית סאה בשבילן עד ראש השנה. ^א_כהיו עשויות שורה ומוקפות עטרה, אין חורשין להן אלא צרכן:

גמ’: אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°, ורבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. עשר נטיעות ^א_כאערבה וניסוך המים , הלכה למשה מסיני. ודלא כ°אבא שאול אבא שאול. ד°אבא שאול אבא שאול אמר, ערבה דבר תורה. דכתיב וערבי נחל. שתים. חד ערבה ללולב, וחד ערבה למקדש. רבי אבא רבי אבא° ורבי חייא רבי חייא רבה° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. עשר נטיעות ערבה ^א_כבוניסוך המים הלכה למשה מסיני. ודלא כ°רבי עקיבא רבי עקיבא. ד°רבי עקיבא רבי עקיבא אמר, ניסוך המים דבר תורה. _{שבכל הימים כתוב ונסכו, חוץ מהיום השני והשישי והשביעי} שנאמר בשני ונסכיהם, בששי ונסכיה, בשביעי כמשפטם. מ"ם יו"ד מ"ם. רבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא° בעי קומי רבי יוחנן רבי יוחנן°. ועכשיו למה הן חורשין בזקינות עד ראש השנה? אמר לו בשעה שניתנה הלכה למשה מסני , ניתנה שאם בקשו לחרוש יחרושו. אמר רבי אבא בר זבדי רבי אבא בר זבדא° בשם רבי חוניה דבקעת חוורן רבי חוניה דבקעת חוורן°. עשר נטיעות ערבה וניסוך המים, מיסוד הנביאים הראשונים. מה ופליג? אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° בשם רבי לוי רבי לוי°. כך היתה הלכה בידן ושכחוה, ועמדו השנים _{נביאים ראשונים שהם שניים למשה רבנו} והסכימו על דעת הראשונים. ללמדך שכל דבר שבית דין נותנין נפשם עליו, סופו להתקיים בידם כמה שנאמר למשה מסיני. ואתיא כיי דאמר רבי מנא רבי מנא°. דאמר רבי מנא רבי מנא° כתיב (דברים האזינו לב מז) כי לא דבר רק הוא מכם. ואם דבר רק, הוא מכם. למה שאין אתם יגיעין בו. כי היא חייכם. אימתי היא חייכם? בשעה שאתם יגיעים בו. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר לרבי חייא בר ווא רבי חייא בר ווא°. בבלייא. תרין מילין סלקין בידכון. _{שתי דברים שנהגו בני בבל התפשטו בארץ ישראל} מפשוטיתא דתעניתא _{השתחוואה בפישוט ידיים בתענית.} וערבתא דיומא שביעיא _{חיבוט ערבות בהושענה רבא}. ורבנן דקיסרין אמרין, אף הדא מקזתה _{שמדלגים בראש חודש בהלל. ויש אומרים ימים שלא מקיזים בהם דם.} תני, זקינה נראית כנטיעה הרי היא כנטיעה ונטיעה נראית כזקינה הרי היא כזקינה . זקינה מעין ג' _{חורש כל בית סאה עבורן עד העצרת} ונטיעה מעין עשרה _{חורש כל בית סאה עבורן עד ראש השנה} אתא חמי  בא ראה ברישא אמרתה שנטיעה שהיא ניראית כזקינה, דינה כזקנה ואת נותן לה כזקינה _{שאם היו שלושה, חורשים כל בית סאה בשבילם.} ובסיפא את אמרת נטיעה מעין עשר? _{משמע אפילו נראת כזקנה, לא חורשים עד שיהיו עשר.} אמר רבי חונה רב הונא° . מהו נטיעה מעין עשר? שאין נטיעה מעין שלוש _{שאין דין נטיעה שחורשים עד ראש השנה בשלושה, אלא רק בעשרה.} שלא תאמר שלש נטיעות שהן עושות, יהיה דינם כעשר שאינן עושות ויחרוש עבורן עד ראש השנה . ודכוותה _{כמו שראינו} שלוש זקינות שהן עושות דינם כעשר שאינן עושות. _{וחרש כל בית סאה עד העצרת.} לפום כן צריך מימר, נטיעות מעין עשר. ללמד ששלוש נטיעות שעושות כזקנות, הרי הם כשלוש זקנות וחורשים עבורן עד העצרת, ולא כעשר נטיעות שחורשים עבורן עד ראש השנה . שדה קנים נידונות כנטיעות. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוסה ברבי חנינה רבי יוסה ברבי חנינה°. _{לא לענין שביעית נאמר, אלא לעניין שבת} בסאתים שנו. כדתני, קרפף שהוא יותר מבית סאתים שהוקף לדירה, נזרע רובו הרי הוא כגינה ואסור. נטע רובו הרי הוא כחצר, ומותר . _{דלענין זה נאמר שקנים כנטיעות}

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

10 א_י מיי' פ"ג מהל' שמיטה ויובל הלכה ב':

11 א_יא מיי' פ"ג מהל' שמיטה ויובל הלכה ג':

12 א_יב מיי' פ"ג מהל' שמיטה ויובל הלכה ד':

13 א_יג מיי' פ"ג מהל' שמיטה ויובל הלכה ה':

14 א_יד מיי' פ"ז מהל' תמידין ומוספין הלכה ד', סמ"ג עשין קצט:

15 א_טו מיי' פ"ז מהל' כלאים הלכה ג', טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף ל"ג:

[ע"ב]

16 א_טז מיי' פ"ז מהל' תמידין ומוספין הלכה ה',סמ"ג לאוין קסט: 17 א_יז מיי' פ"ג מהל' שמיטה ויובל הלכה ב', סמ"ג לאוין רסו, סמ"ג לאוין רסז:

18 א_יח מיי' פ"ג מהל' שמיטה ויובל הלכה ב', סמ"ג לאוין רסו, סמ"ג לאוין רסז:

19 א_יט מיי' פ"ג מהל' שמיטה ויובל הלכה ה':

20 א_כ מיי' פ"ג מהל' שמיטה ויובל הלכה ו':

21 א_כא מיי' פ"ז מהל' שופר הלכה כ', טור אורח חיים סי’ תרסד:

22 א_כב מיי' פ"י מהל' תמידין ומוספין הלכה ו', סמ"ג עשין רה:

-----------------------------------דף ג

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף ג

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף ג עמוד א] תנן, היו עשויות שורה או מוקפות עטרה אין חורשין להם אלא צורכן . לית הדא פליגי על שמואל שמואל (אמורא)°? דשמואל שמואל (אמורא)° אמר. אפילו בעשויין שורה, ואמר רבי יונה רבי יונה°. לא רק לענין קניין אלא אפילו הכא גבי שביעית איתאמרת שחורשים כל בית סאה בשבילן .תמן בעצים גדולים דעל ידי שהן מפוזרות בתוך בית סאה, את רואה כאלו מליאה אפילו בשורה. שהענפים שלהם מרובים. ברם הכא בנטיעות, כולן נתונים במקום אחד:

ירושלמי שביעית, פרק א, הלכה ו

[הרב קנייבסקי א ו] מתני’: ^א_כגהנטיעות והדלועין מצטרפין לתוך בית סאה. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר. עשרה דילועין לתוך בית סאה, חורשין כל בית סאה עד ראש השנה. עד אימתי נקראו נטיעות? °רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה אומר, עד שיחולו _{יהיו חולין בשנה חמישית.} °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אמר, בת שבע שנים. °רבי עקיבא רבי עקיבא אמר נטיעה ^א_כדכשמה עד שנה אחת.^א_כהאילן שנגמם והוציא חליפין. מטפח ולמטן כנטיעה. מטפח ולמעלן כאילן. דברי °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי:

גמ’: תנן, הנטיעות והדלועין מצטרפין לתוך בית סאה. והן שיהו נטיעות רבות על דילועין. רבי חנניא בריה דרבי הילל רבי חנניא בריה דרבי הילל° בעי. לא מסתברא בדלעת יונית? התיב רבי מנא רבי מנא°. והתני, שלושה קישועין ושלושה דילועין וארבע נטיעות מצטרפין לעשר נטיעות וחורשין כל בית סאה בשבילן. משמע שלא רק דלעת יוונית מצטרפת? לא אתיא דא אלא על סיפא. דתנן, °רבן שמעון בן גמליאל  רבן שמעון בן גמליאל אומר. עשרה דילועין לבית סאה, חורשין כל בית סאה עד ראש השנה. עליה רבי חנניא בריה דרבי הילל רבי חנניא בריה דרבי הילל° בעי. לא מסתברא בדלעת יוונית? תנן, עד אימתי נקראו נטיעות? °רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה אומר, עד שיחולו. מהו שיחולו? עד שיפדו _{בשנה הרביעית?} או עד שיעשו חולין מאליהן _{בשנה החמישית?} אמר רבי אבא בר יעקב רבי אבא בר יעקב° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. כיני מתניתין  כך כוונת המשנה. עד שיעשו חולין מאליהן. ומה שאמר רבי יוחנן רבי יוחנן° שנחשבים נטיעות עד שיעשו חולין מאליהן, אתיא כ°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה . כדתני, °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אומר. אף שאמרו שנחשבים נטיעות עד שיהיו בנות חמש בנות שש בנות שבע. _{אין הכוונה באותו מין לפי גודל האילן,} אלא בגפנים בנות חמש. בתאנים בנות שש. בזתים בנות שבע. _{ו°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שאמר עד שיחולו מאליהן, דיבר על גפנים.} והא אנן חמיין הדא מרביתא דתאינתה ו הרי אנו רואים נטיעה של תאנה דאתיא בפוריא  ממהרת לתת פירות ולמה אמרנו שהיא מאחרת עד שש שנים? אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר טרפון, מה שממהרת לתת פירות, זה רק כד טריפן לעוגיה  כאשר עודרים את האדמה סביבה _{רק אז היא ממהרת לתת פירות אבל באופן טבעי היא מאחרת.} תנן, אילן שנגמם והוציא חליפין. מטפח ולמטן כנטיעה. מטפח ולמעלן כאילן. דברי °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי: °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי ו°רבי בן יעקב רבי בן יעקב, שניהם אמרו דבר אחד. דאמר רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני°, אמר רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)° בשם °רבי אליעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב. הגומם את כרמו פחות מטפח, חייב בערלה מפני מראית עין. לדברי חכמים, ^א_כועד שיגום מעם הארץ:

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

23 א_כג מיי' פ"ג מהל' שמיטה ויובל הלכה ו':

24 א_כד מיי' פ"ג מהל' שמיטה ויובל הלכה ז':

25 א_כה מיי' פ"ג מהל' שמיטה ויובל הלכה ח':

26 א_כו מיי' פ"י מהל' מעשר שני הלכה י"ג, טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ד סעיף י"ח:

[ע"ב]

הדרן עלך פרק שדה אילן