ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת עירובין/פרק שביעי

הוספת קישורים
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק שביעי - חלון[עריכה]

ירושלמי עירובין , פרק ז, הלכה א[עריכה]

מתני’: ז_אחלון שבין שתי חצירות, ארבעה על ארבעה בתוך עשרה. מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד. פחות מארבעה על ארבעה, או למעלה מעשרה. מערבין שנים ואין מערבין אחד:

גמ’: ז_בהסריגים רשת ממעטין בה לענין שבת, שהרי בגלל הרשת אינו יכול לעבור דרך החלון לחצר השניה. אבל לענין חזקות אין ממעטין בה אם פתח חלון משקיף לחצר אפילו שיש בה רשת והשכן לא התנגד הרי זה חזקה שהרי אין הרשת מונעת היזק ראיה. קש ותבן אין ממעטין בה, שעומדים להינטל. עפר וצרור ממעטין בה. אמר רבי יוסה ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° . עלו בה עשבים, אין ממעטין בה. שיכול להטותם ולעבור דרך החלון לחצר השניה. בעון קומי רבי אבא רבי אבא°, היך מה דאת אמר בחלון שבין שתי חצירות שיכולים לערב. ודכוותה בחלון שבין שני בתים? אמר לון, אין. ודכוותה בחלון שבין שני גגים? אמר לון, אין. ז_גמהו לערב דרך לולים פתח בגג זה ופתח בגג זה? אמר רבי אבמרי רבי אבמרי°, מחלוקת רב רב (אמורא)° ושמואל שמואל (אמורא)°. דתנינן תמן. כל גגות העיר


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מה עמוד ב] רשות אחת. אמר שמואל שמואל (אמורא)°, עד בית סאתים. כיוון שהקירות הוקפו לדירה למטה ולא למעלה. רב רב (אמורא)° אמר, מטלטלין בהן אפילו כור אפילו כוריים. נמצא שלפי רב רב (אמורא)° הגגות כבתים ויכול לערב דרך לולים. תנן, חלון שבין שתי חצירות, ארבעה על ארבעה בתוך עשרה, מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד. לא סוף דבר שכל ארבעה על ארבעה יהיו בתוך עשרה. אלא ז_דאפילו מקצת ארבעה בתוך עשרה, כמי שכל ארבעה על ארבעה בתוך עשרה: תני, היה בה בחלון הקיף תשעים וששה טפחים ריבוע ארבע אמות על ארבע אמות, אפילו כל שהוא בתוך עשרה, כמו שכל ארבעה על ארבעה בתוך עשרה. משמע שאם היה רק ארבעה טפחים על ארבעה טפחים, צריך שכולו יהיה בתוך עשרה טפחים. היתה עגולה והיה בו היקף תשעים ושישה מהו?

-----------------------------------דף מו[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף מו


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מו עמוד א] תנן, כותל שבין שתי חצירות גבוה עשרה ורחב ארבעה, מערבין שנים ואין מערבין אחד. מהו למעט מגובה עשרה בכלים? רבי חייה בר אשי רב חייא בר אשי° אמר, ממעטין בכלים. רבי יונה רבי יונה° ורבי יצחק בר טבליי רבי יצחק בר טבליי° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, ז_האין ממעטין בכלים. תמן אמרי. מחלוקת רבי חייה רבה רבי חייא רבה° ו°רבי ישמעאל בי רבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי. חד אמר אסור, וחד אמר מותר. מאן דאמר אסור, שמא ישכח ויטלטלנו את הכלי ונמצא הערוב בטל. הורי רבי יוחנן בר מרייה רבי יוחנן בר מרייה°, למיכבוש עליו כוף  סלע שהוא מוקצה. תני בכל ממעטין. באבנים ובלבנים ז_ו ובסולם מצרי, והוא שקבעו. אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רב יהודה רב יהודה°, אפילו לא קבעו. והא תני והוא שקבעו? אמר רבי אבא רבי אבא°, והוא שייחדו לכן. הורי רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° כדין תנייה, והוא שקבעה. רבי יונה רבי יונה° ורבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, תריהון אמרין. חד בשם מר עוקבן מר עוקבן°, וחד בשם רב נחמן בר יעקב רב נחמן בר יעקב°. צריך שיהא בין שליבה לשליבה פחות משלשה. שיותר משלושה לא נוח לטפס עליו. ז_ז וצריך שיהא בו רחב ארבעה טפחים, והעמודין משלימין לארבעה. רבי יסא רבי אסי° אמר. כופת בול עץ שהדריגוה שחצב בו מדרגות ממעט. אף שעמודי הסולם משלימין לארבעה מכל מקום אין העמודין משלימין לעשרה. שרק לארבעה משלים כיוון שהעמוד מרחיב את השליבה ונעשית כשליבה עבה אבל מה שהעמוד ארוך מעבר לשליבה האחרונה לא מועיל לטיפוס. אמר רבי יסא רבי אסי° בשם רבי בון בר כהנא רבי בון בר כהנא°. צריך שיהא משוך מן הכותל ארבעה טפחים, כדי מקום. כדי להטות את הסולם שיהיה נוח לעלות. אמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא° בשם רבי בון בר כהנא רבי בון בר כהנא°, אותה שליבה האחרונה שממנה לחלון פחות מעשר שהיא ממעט את העשרה, צריכה שתהא משוכה מן הכותל ארבעה טפחים, כדי מקום. שיוכל להעמיד עליה את הרגל. גבי דופן סוכה תני. הביא דופן של ז' טפחים, והגביהו מן הארץ פחות מג', מותר. רבי יעקב דרומיא רבי יעקב דרומיא° בעי ויביא שלוש חבלים דקים. יתן חבל בראש עשר טפחים, וישאיר רווח שלוש ויתן חבל, דהוי לבוד. וישאיר רווח שלושה טפחים מהקרע ויתן חבל דהוי לבוד. דתמן את אמר, כל פחות מג' כסתום. ואוף הכא את אמר, כל פחות משלשה כסתום, והאמצע יהיה ניתר בעומד מרובה על הפרוץ? ייבא כיי דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. חולית הבור והסלע שהן גבוהין עשרה ורחבין ארבעה. העומד והחלל מצטרפין לארבעה, ואיתמר עליה. והוא שיהא עומד רבה על החלל מצד אחד. אין את בעי מקשייא, הכין קשי  אם אתה רוצה להקשות על משנה זו כך תקשה. הרי מדובר בסוכה בגובה עשר טפחים. אז למה צריך דופן שבע ומשהו? שיביא דופן של ארבעה טפחים וכל שהו. ויגביהו מן הארץ שלושה טפחים חסר כל שהוא. וכיוון שהסוכה עשר נמצא מתחתיה פחות מג’ דהוי לבוד ומעליה ג’ דהוי לבוד.

ירושלמי עירובין , פרק ז, הלכה ב[עריכה]

מתני’: ז_ח כותל שבין שתי חצירות. גבוה עשרה ורחב ארבעה, מערבין שנים ואין מערבין אחד. היו בראשו פירות. אלו עולין מיכן ואוכלין. ואלו עולין מיכן ואוכלין


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מו עמוד ב] ובלבד שלא יורידו למטן. ז_ט נפרץ הכותל. עד עשרה אמות, מערבין שנים. ואם רצו מערבין אחד מפני שהוא כפתח. יותר מיכן. מערבין אחד ואין מערבין שנים:

גמ’: תנן, כותל שבין שתי חצירות. גבוה עשרה ורחב ארבעה, מערבין שנים ואין מערבין אחד. למה לי רחב ארבעה, ואפילו אינו רחב ארבעה? בגין מתניתא הדא דבתרה  כדי לשנות את מה שנאמר אחר כך. דתני בתרא, אלו עולין מיכן ואוכלין ואלו עולין מיכן ואוכלין, ובלבד שלא יורידו. שזה דווקא ברחב ארבעה. לא היה רחב ארבעה. רבי אבא רבי אבא° אמר בשם רב רב (אמורא)° אסור לכאן ולכאן דאויר שתי רשויות שולטת ביה. רבי זעירא רבי זעירא° אמר בשם רב רב (אמורא)° ז_ימותר לכאן ולכאן. מחלפה שיטתיה דרבי אבא רבי אבא°  האם רבי אבא חזר בו? תמן אמר רבי אבא רבי אבא°, דרב יהודה רב יהודה° אמר בשם שמואל שמואל (אמורא)°. ז_יאזרקה מרשות הרבים ונחה על ראשי מחיצות שמקיפות את רשות היחיד חייב אף שאין בהם ארבעה שאינן בטילות לאויר שבחוץ. והכא אמר הכין שאם אין ארבע טפחים אסור לכאן ולכאן שהם בטילות לאויר שבחוץ לכל חצר ואויר שתי רשויות שולטות בהם? תמן את רואה אותה כאילו בין המחיצות מליאה עפר וצרורות. והכא מה אית לך? תדע לך שהוא כן שהוא מקום פטור. דרבי אחא רב אחא° ורבי חיננא רבי חיננא° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. זיזין וכתלים שהן גבוהין עשרה ואינם רחבין ארבעה. מותר לכאן ומותר לכאן, ז_יבובלבד שלא יחליף. רבי יוחנן רבי יוחנן° בעי. מחלפה שיטתיה דרבי אבא רבי אבא°  האם רבי אבא חזר בו? תמן אמר רבי אבא רבי אבא°. דרב יהודה רב יהודה° אמר בשם שמואל שמואל (אמורא)°. זרקה ונחה על ראשי המחיצות חייב. שהגדר שיש בה עשרה טפחים ואין בה ארבעה טפחים בטלה לרשות היחיד שבא הוא נמצא. והכא הוא אמר הכין שהזיז שיש בו עשרה טפחים גובה ואין בו ארבעה טפחים על ארבעה טפחים הרי זה מקום פטור ואינו בטל לרשות הרבים שבא הוא נמצא? למה לא היך מה דאת אמר תמן, את רואה אותו כאילו מליאה עפר וצרורות. אוף הכא כן? שמענו מחיצות ברשות היחיד שרואים כאילו הן מלאות עפר. כלום שמענו מחיצות ברשות הרבים? רבי אבא רבי אבא° ורב יהודה רב יהודה° אמרו בשם שמואל שמואל (אמורא)°. ז_יגכותל שהקיפוהו סולמות מיכן ומיכן, מערבין שנים ואין מערבין אחד. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°. מכיון שלא כיוונו סלם כנגד סלם, לא נעשו כפתחים.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

5 ז_ה מיי' פ"ג מהל' עירובין הלכה י"ג, טור ושו"ע או"ח סי' שע"ב סעיף י':

6 ז_ו מיי' פ"ג מהל' עירובין הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' שע"ב סעיף ח':

7 ז_ז מיי' פ"ג מהל' עירובין הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' שע"ב סעיף י"א:

8 ז_ח מיי' פ"ג מהל' עירובין הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' שע"ב סעיף ו':


[ע"ב]

9 ז_ט מיי' פ"ג מהל' עירובין הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' שע"ב סעיף ז':

10 ז_י טור ושו"ע או"ח סי' שע"ב סעיף ו':

11 ז_יא מיי' פי"ד מהל' שבת הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' שמ"ה סעיף ג':

12 ז_יב מיי' פי"ד מהל' שבת הלכה ט"ו, טור ושו"ע או"ח סי' שמ"ו סעיף א':

13 ז_יג מיי' פ"ג מהל' עירובין הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' שע"ב סעיף ח':

-----------------------------------דף מז[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף מז


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מז עמוד א] תני. כל כובשי כבשים שיפוע שעליו עולים, עולה אמה וכונס שלש. חוץ מכיבשו של מזבח, שהוא כמתלקט אמה מתוך ג' ומחצה ואצבע ושליש אצבע. שהמזבח עולה תשע אמות עד חיבור הכבש. וכיבושו שלשים ושתים. עשה מסטווה [סטיו=איצטבה] על פני כל הכותל והכותל גבוה ממנו פחות מעשרה טפחים והאיצטבה עצמה גבוה פחות מעשרה טפחים, אפילו יש בו רוחב ארבעה טפחים, מערבין שנים ואין מערבין אחד. שאין הטיפוס עליו נוח. אם היתה ברוחב ארבע אמות. מערבין אחד ואין מערבין שנים שהיא כחצר. נפרץ עד עשר אמות נחשב כפתח. הדא דאת אמר, בגדולה. אבל בקטנה, ברובה. איזו היא גדולה ואיזו היא קטנה? כל שרובה יותר מעשר, בעשר. הא פחות מעשר, ברובה. הדא דאת אמר, שניפרצה באמצע. אבל אם נפרצה מן הצד, לא בדא, שלא עושים פתח בצד. והי דינו צד והי דינו אמצע? נימר אם יש שם עומד מהכותל עד הפירצה ארבעה טפחים, היינו אמצע. אם לאו היינו צד

ירושלמי עירובין , פרק ז, הלכה ג[עריכה]

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מז עמוד ב] מתני’: ז_ידחריץ שבין שתי חצירות, עמוק עשרה ורחב ארבעה. מערבין שנים ואין מערבין אחד, אפילו מלא קש או תבן. מלא עפר או צרורות, מערבין אחד ואין מערבין שנים:

גמ’: תנן, חריץ שבין שתי חצירות, עמוק עשרה ורחב ארבעה. מערבין שנים ואין מערבין אחד, אפילו מלא קש או תבן. משמע שתבן, אפילו ביטלו לא ביטל. מתניתא דלא כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אמר. תבן וביטלו מבוטל. רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° אמר בשם רב חסדא רב חסדא°, דברי הכל היא. ומה דאמר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא שאם ביטלו מבוטל, בשבללו בעפר. יש תבן שהוא כעפר, ועפר שהוא כתבן. ז_טותבן שאין עתיד לפנותו, הרי הוא כעפר. ועפר שעתיד לפנותו, הרי הוא כתבן. דבית רבי ינאי רבי ינאי° אמרו. חיפהו לחריץ במחצליות, ביטל. איתא חמי  בא וראה. מילהו מחצליות, לא ביטל. חיפהו מחצליות ביטל? והדברים נדחו מילהו חריות ענפי דקל צריכה  ספק. רבי זריקן רבי זריקא° ורבי אמי רבי אמי° אמרו בשם ריש לקיש ריש לקיש°. אפילו רוק נחשב סתימא לשעתו עד שיבלע

ירושלמי עירובין , פרק ז, הלכה ד[עריכה]

מתני’: ז_טזנתן עליו נסר, כל שהוא רחב ארבעה טפחים. ז_יזוכן שתי כצוצריות זו כנגד זו שנתן בניהם נסר, רחב ארבעה טפחים, מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד. פחות מיכן, מערבין שנים ואין מערבין אחד:

גמ’: תנן, פחות מיכן מערבין שנים ואין מערבין אחד: אית תני פחות מכן מערבין שנים ואין מערבין אחד. אית תני פחות מכן מערבין אחד ואין מערבין שנים. מאן דאמר פחות מכן מערבין שנים ואין מערבין אחד. מה שנאמר פחות מיכן, הכוונה לנסר, שאם הוא פחות מארבעה טפחים מערבין שנים ואין מערבין אחד. מאן דאמר פחות מכאן מערבין אחד ואין מערבין שנים, פחות מיכן, הכוונה לחלל רוחב החריץ


ירושלמי עירובין, פרק ז, הלכה ה[עריכה]

-----------------------------------דף מח[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף מח


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מח עמוד א] מתני’: ז_יחמתבן שבין שתי חצירות. גבוה עשרה טפחים, מערבין שנים ואין מערבין אחד. אלו מאכילין מיכן ואלו מאכילין מיכן. נתמעט התבן מעשרה טפחים, מערבין אחד ואין מערבין שנים:

גמ’: תנן, אלו מאכילין מיכן ואלו מאכילין מיכן. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° . כיני מתניתא  כך כוונת המשנה. אלו ממלאין קופתן מיכן ומאכילין, ואלו ממלאין קופתן מכאן ומאכילן. אמר רבי חגיי רבי חגי (אמורא)°. כד הוינן יתבין קומי  כשישבנו לפני מנחם, הוין אמרין. שהחידוש שבא רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° ללמד במה שהתיר לקחת בידים מהתבן. שלא תאמר שמה שהתירו זה רק כשאינו כסותר אוהלים שאינו לוקח מהמחיצה עצמה אלא כסומך אוהלים שלוקח מן הסמוך למחיצה. שאם היה התבן מרודד שהוא סומכו לצידי הקופה. קא משמע לן שמותר אפילו מהמחיצה עצמה. רב הושעיה רב הושעיה° בעי. עשאו לסדין מחיצה בערב שבת וסמכו לכסא. וכי אסור ליטול את הכסא בשבת? אף כאן למה הייתי חושב שיהיה אסור לקחת מצידי המחיצה קש? אם כן פשיטא שהמשנה התירה לקחת מהמחיצה עצמה ומה בא רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° לחדש? נאמר כאן הכיסא לשעה, ונאמר כאן התבן במתבן הונח לשהות. לכן הייתי חושב שאסור . תני מתבן שבין שתי חצירות, זה פותח פתחו מיכן ומאכיל. וזה פותח פתחו מיכן ומאכיל. נתמעט התבן מעשרה טפחים, שניהן אסורין עד שיערבו. לפיכך אם רצה אחד מהם לסתום את פתחו או לבטל רשותו, הוא אסור וחבירו מותר. וכן חריץ שבין שתי חצירות. הדא אמרה שמבטלין מחצר לחצר. הדא אמרה שמבטלים רשות אפילו לא עירבו. ולא רק במקרה שכולם עירבו ורק אחד שכח. שהרי כשהיה המתבן בגובה עשר לא יכלו לערב. הדא אמרה אפילו לא התכוונו לערב. הדא אמרה שאין שתי רשויות משתמשות ברשות אחת בלא עירוב, שהרי התבן שבת בחצר ואף על פי כן אסור להם לטלטלו. הדא אמרה לזה בפתח ולזה בפתח, שניהם אסורים. וכן הבית שבין שתי חצירות, אם רצה לסתום את פתחו, חבירו מותר . ודלא כ°רבי מאיר רבי מאיר ד°רבי מאיר רבי מאיר אמר בית נעול אוסר

ירושלמי עירובין, פרק ז, הלכה ו[עריכה]

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מח עמוד ב] מתני’: ז_יטכיצד משתתפין במבוי. מניח את החבית ואומר, הרי זו לכל בני המבוי. ומזכה להן על ידי בנו ובתו הגדולים, ועל ידי עבדו ושפחתו העברים, ועל ידי אשתו. אבל אינו מזכה לא על ידי בנו ובתו הקטנים, ולא על ידי עבדו ושפחתו הכנענים, מפני שידן כידו:

גמ’: תני, אין מזכה להן בחבית שבמרתף. מאי טעמא? אמר רב הושעיה רב הושעיה°. שמא ישכח וישנה אותו לדבר אחר. תנן, על ידי עבדו ושפחתו העבריים. מה אנן קיימין? אם בגדולה, זכת בסימנים ואין היא שפחתו. אם בקטנה וכי קטן זוכה? אמר רבי יודן בר שלום רבי יודן בר שלום° קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° תיפתר. כמאן דאמר, הקטן שהגיע לעונת נדרים תורם. אמר לו. ואפילו כמאן דאמר הקטן תורם, קטן זוכה? על דעתין דרבנין דתמן בבבל, ניחא. דתמן אמרין בשם רב נחמן בר יעקב רב נחמן בר יעקב°. שלוש מידות בקטן כל שנותנין לו אגוז ומשליכו. צרור ונוטלו, המוציא בידו, כמוציא באשפה. אגוז ונוטלו, צרור ומשליכו. גזילו גזל מפני דרכי שלום. אגוז וצרור והוא נוטלן ומצניען ומביאן לאחר זמן כשמבקשים מהם, גזילו גזל גמור. ז_כוזכה לעצמו, אבל לא לאחרים. רב הונא רב הונא° אמר. כשם שהוא זוכה לעצמו, כך הוא זוכה לאחרים. הכל מודים שאין מתנתו מתנה, דכתיב (שמות כ"ב, ו') כי יתן איש. מתנת איש מתנה. ואין מתנת קטן מתנה, הרי שלדעת חכמי בבל יש קטן שיש לו זכיה דבר תורה. אבל לחכמי ארץ ישראל אין קטן שיש לו זכיה מהתורה. דאמר רבי יודה בר פזי רבי יהודה בן פזי° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, וכן אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. לעולם אין גזילו גזל גמור, עד שיביא שתי שערות. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. מה שאמרו רבנן דתמן שאם נותנים לו אגוז וצרור, והוא נוטלן ומצניען ומביאן לאחר זמן כשמבקשים ממנו, גזילו גזל גמור . הדא דתימא, להוציא ממנו בדין. ז_כא אבל להביא קרבן שבועה, אם גזל ממנו וכיחש ונשבע והודה, כל עמא מודיי שאינו חייב עד שיביא שתי שערות, דכתיב וכיחש בעמיתו עד שיהיה כמותו איתמר הכל מודים שאין מתנתו מתנה. דכתיב (שמות כ"ב, ו') כי יתן איש. מתנת איש מתנה. ואין מתנת קטן מתנה. חברייא אמרי. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בעי. מעתה. אפילו לעצמו לא יזכה? דכתיב כי יתן איש אל רעהו. עד שיהא כרעהו. הגמרא נשארת בשאלה. על דעתין דרבנין דתמן, ניחא. ברם כרבנן דהכא שאמרו אין גזלו גזל גמור עד שיביא שתי שערות,

-----------------------------------דף מט[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף מט


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מט עמוד א] קשה. אם מדובר בשפחה קטנה, אין לה זכיה. ואם בגדולה, אינה שפחתו שיוצאת בסימנים? אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°. רב שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° פתר לה בשיטת תנא דפעוטות. דתנינן תמן. ז_כבהפעוטות גיל שבע שמונה מקחן מקח, וממכרן ממכר במטלטלין ולכן יכולה לזכות. קשיא לרבנן דתמן דאמרי קטן יש לו זכיה לעצמו אבל לא לאחרים. והתנן הכא. ומזכה לכל בני המבוי על ידי בנו ובתו הגדולים ועל ידי עבדו ושפחתו העברים, ועל ידי אשתו. אבל אינו מזכה, לא על ידי בנו ובתו הקטנים, ולא על ידי עבדו ושפחתו הכנענים, מפני שידן כידו. על ידי בנו ובתו הקטנים אינו מזכה מפני שידן כידו. הא על ידי קטן וקטנה אחרים, מזכה לאחרים? רבנן דקיסרין אמרין. כאן בקטן שהגיעה לעונת הפעוטות גיל שבע שמונה שיש בו דעת ויש להם זכיה גם לאחרים, כאן בקטן שאין בו דעת. תמן תנינן. ז_כגהשואל את הפרה. ושילחה לו ביד בנו, ביד עבדו, ביד שלוחו בין של המשאיל בין של השואל, אם מתה בדרך פטור, ואם אמר לו שלח, השואל מתחייב באונסים. לית הדא אמרה שעבד כנעני זכה מרבו לאחר? אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. תפתר בעבד עברי. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. אפילו תיפתרנה בעבד כנעני. תיפתר באומר לו, פתח לה והיא באה מאיליה שאין העבד זוכה לבעלים אלא הבעלים שיעבד את עצמו להתחייב עליה באונסין. ותני כן. הנהיגה, המשיכה, קרא לה ובאת אחריו, נתחייב עליה לשלם כשואל אף שלא עשה קנין שיעבד עצמו להתחייב באונסין. רבי זעירא רבי זעירא° שמע לה שעבד לא יכול לזכות מיד רבו לאחר מן הכא דתנן. אבל אינו מזכה. לא על ידי בנו ובתו הקטנים, ולא על ידי עבדו ושפחתו הכנענים, מפני שידן כידו. לית הדא אמרה, שאין העבד זכה מרבו לאחר? תיפתר כ°רבי מאיר רבי מאיר . ד°רבי מאיר רבי מאיר עביד יד העבד כיד רבו לגמרי. ואין קנין לעבד בלא רבו, אפילו אם אחר הקנה לו על מנת שאין לרבו רשות בו. אבל לרבנן, כמו שאחר יכול להקנות לעבד על מנת שאין לרבו, אף כאן יכול הרב להקנות לאחר על ידי העבד. והתנינן, גבי שיתופי מבואות ומזכה לכל בני המבוי על ידי בנו ובתו הגדולים ועל ידי עבדו ושפחתו העברים, ועל ידי אשתו. אבל אינו מזכה, לא על ידי בנו ובתו הקטנים, ולא על ידי עבדו ושפחתו הכנענים, מפני שידן כידו. וכאן אי אפשר להעמיד את המשנה כ°רבי מאיר רבי מאיר . דאי כ°רבי מאיר רבי מאיר , התני אשתו. והרי °רבי מאיר רבי מאיר סבר יד האשה כיד בעלה. ואיך מזכה על ידה לאחרים? כך שחייבים להעמיד את המשנה כדעת רבנן. ומכאן שאף לרבנן אינו יכול להקנות לאחרים על ידי עבדו הכנעני. אמר רבי חנניה רבי חנניה דציפורין° בשם רבי פינחס רבי פינחס°. נוכל להעמיד גם את המשנה הזו כ°רבי מאיר רבי מאיר כפי שסובר °רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר תיפתר כהדין תנייה, דתני. אשתו אינה פודה לו מעשר שני בלי חומש שידה כידו. °רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר אומר משום °רבי מאיר רבי מאיר, ז_כדאשתו פודה לו מערב שבת בלא חומש שאין ידה כידו. להדין תניה °רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר, °רבי מאיר רבי מאיר עביד יד העבד כיד רבו, ולא יד האשה כיד בעלה

ירושלמי עירובין , פרק ז, הלכה ז[עריכה]

מתני’: ז_כהנתמעט האוכל, מוסיף ומזכה ואינו צריך להודיע. ניתוספו עליהן. מוסיף ומזכה וצריך להודיע:

גמ’: תנן, ניתוספו עליהן. מוסיף ומזכה וצריך להודיע. למה מודיע הרי זוכים לאדם שלא בפניו? מודיעו את ההלכה שכופין על העירוב ויש אומרים שצריך לחזור ולומר הלכ"ה ראשי תיבות הרי זה לכל בני המבוי. כדי לכלול גם את החדשים שהתווספו. תנן, נתמעט האוכל, מוסיף ומזכה ואינו צריך להודיע. נתמעט וכ"ו. לית הדא אמרה


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מט עמוד ב] שאינו מזכה להם בגופו של אוכל? שאם זיכה להם, איך נתמעט? הרי אסור לו לאכול ממנו. אמר רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° תיפתר שגררוהו העכברים.

ירושלמי עירובין , פרק ז, הלכה ח[עריכה]

מתני’: כמה הוא שיעורו? בזמן שהן מרובין, מזון שני סעודות לכולן. ובזמן שהן מועטין, כגרוגרת לכל אחד ואחד:

גמ’: רב רב (אמורא)° אמר מרובין שבעה עשר. מועטין ששה עשר. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. ז_כוכל שאילו יוחלקו ויש בו כגרוגרת לכל אחד ואחד, מרובין. ואם לאו, הן מועטין. הוון בעי מימר דלא פליגי. דהן לרבי יוחנן רבי יוחנן° והן לרב רב (אמורא)° צריך שיהיה גרוגרת לכל אחד, עד כדי מזון שתי סעודות. אלא שנחלקו כמה זה מזון שתי סעודות. מה דאמר רב רב (אמורא)° , כ°רבי מאיר רבי מאיר דמזון שתי סעודות 8 בצים שישה עשר גרוגרות. מה דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, כ°רבי יהודה בן בתירא רבי יהודה בן בתירא שמזון שתי סעודות 6 בצים. תנן, אמר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא במה דברים אמורים בתחילת העירוב, אבל בשירי העירוב כל שהוא. מה נקרא שיירי עירוב? כיי דאמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°. ז_כזאזוב שהזה בו פעם אחד, כשר מיכן ואילך נקרא שייריים. אוף הכא כן. שאם ערב בו שבת אחת מכאן והילך הרי זה שיריים.

ירושלמי עירובין , פרק ז, הלכה ט[עריכה]

מתני’: אמר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. במה דברים אמורים? בתחילת העירוב. אבל ז_כחבשירי העירוב, כל שהוא. לא אמרו לערב בחצירות, אלא שלא לשכח את התינוקות:

גמ’: אמר רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, מפני מה מערבין בחצירות? מפני דרכי שלום, מעשה באשה אחת שהיתה דבובה לחבירתה, ושלחה עירובה ביד ברה. נסתיה וגפפתיה ונשקתיה  הרימה חיבקה ונישקה אותו. אתא אמר לאימיה. אמרה, הכין רחמה לי ולא הוות ידעה  כל כך היא אוהבת אותי ואני לא ידעתי. מתוך כך עשו שלום. הדא הוא דכתיב (משלי ג', י"ז) דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום:

ירושלמי עירובין, פרק ז, הלכה י[עריכה]

מתני’: בכל מערבין ומשתתפין. חוץ מן המים ומן המלח, דברי °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אומר. ככר הוא עירוב. ז_כטאפילו מאפה סאה והיא פרוסה

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

22 ז_כב מיי' פכ"ט מהל' מכירה הלכה ו', טור ושו"ע חו"מ סי' רל"ה סעיף א':

23 ז_כג מיי' פ"ג מהל' שאלה הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' ש"מ סעיף ה':

24 ז_כד מיי' פ"ה מהל' מעשר שני הלכה ב':

25 ז_כה מיי' פ"ה מהל' עירובין הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' שס"ח סעיף א':


[ע"ב]

26 ז_כו מיי' פ"א מהל' עירובין הלכה ט', טור ושו"ע או"ח סי' שס"ח סעיף ג':

27 ז_כז מיי' פי"א מהל' פרה אדומה הלכה ד':

28 ז_כח טור ושו"ע או"ח סי' שס"ח סעיף ד':

29 ז_כט מיי' פ"א מהל' עירובין הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' שס"ו סעיף ו':




-----------------------------------דף נ[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף נ


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף נ עמוד א] אין מערבין בה. ככר באיסר והוא שלם, מערבין בו. ז_לנותן אדם מעיו לחנווני או לנחתום, כדי שיזכה לו בעירוב. דברי °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. וחכמים אומרים, לא זכו לו מעותיו. ומודין בשאר כל אדם שזוכה לו מעותיו. ז_לאשאין מערבין לאדם אלא לדעתו. אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. במה דברים אמורים? בעירובי התחומין. ז_לבאבל בעירובי החצירות, מערבין לדעתו ושלא לדעתו. לפי שזכין לו לאדם שלא בפניו ואין חבין לו אלא בפניו:

גמ’: תנן, ומודין בשאר כל אדם, שזוכה לו מעותיו. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. זאת אומרת, שהמעות קונות דבר תורה. וחכמים תקנו שתהא משיכה קונה שלא יאמר לו, נשרפו חיטך בעליה אבל בעירוב שמצווה עביד, לא חששו. מעתה שיקנו לו מעותיו לעירוב אפילו בא לו אצל החנווני? שנייא הוא, שמא ישכח החנווני למה ניתנו לו המעות ויוציאם שימכור את כל הכיכרות וישכח ולא יערב לו. אמר רבי אחא רב אחא° בשם רבי חיננא רבי חיננא°. אבא לא אמר כן, אלא ממה שאמרה המשנה שאם נותן מעות לחנווני לדעת חכמים לא זכו לו מעותיו. זאת אומרת, שאין המעות קונות דבר תורה: ולמה מודין חכמים בשאר כל אדם שזכו לו מעותיו? לא שקנו לו מעותיו, אלא שכן חנווני מזכה להן על ידי אחר אותו אדם ואותו אחר קונה במשיכה: תנן, אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. במה דברים אמורים? בעירובי התחומין. אבל בעירובי החצירות, מערבין לדעתו ושלא לדעתו. לפי שזכין לו לאדם שלא בפניו ואין חבין לו אלא בפניו. מתניתא דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי כ°רבי מאיר רבי מאיר. ד°רבי מאיר רבי מאיר אמר, על ידי עירוב ועל ידי שיתוף. שאם היה די באחד מהם, אין כאן זכות. שאולי הוא רוצה לצאת בשיתוף ולא בעירוב. אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. בעירובין ובתענית ציבור נהגו הכל כ°רבי מאיר רבי מאיר בעירובין, שצריך גם עירוב וגם שיתוף. ובתענית ציבור, שכהנים נושאים כפים גם במנחה ובנעילה. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. אף במגילת אסתר נהגו הכל כ°רבי מאיר רבי מאיר , שצריך לקרא את כולה. אמר רבי יצחק בן חקולה רבי יצחק בן חקולה° בשם רבי יודן נשיאה רבי יהודה נשיאה°. ז_לגמערבין לאדם על כורחו. ותני כן. ז_לדכופין בני מבוי זה לזה לעשות להם לחי וקורה. והתני הרי שאמרו לו לערב


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף נ עמוד ב] והוא אינו ממאן, מערבין עליו שלא מדעתו. היה ממאן, אין כופין אותו? אמר רבי יודן רבי יודן°. מתניתא ד°רבי מאיר רבי מאיר דתנן שאין מערבין לאדם אלא לדעתו סתם משנה °רבי מאיר רבי מאיר. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°, מתניתא תיפתר כדברי הכל, בשהיה צדוקי. שאם ממאן חיישינן שאינו מאמין בעירוב והעירוב אינו מועיל. והתני השוכח ולא עירב, בין שוגג בין מזיד הרי זה אוסר דברי °רבי מאיר רבי מאיר. רבי יודן רבי יודן° אומר. מזיד אוסר שוגג אינו אוסר. איך יתכן שאם לא עירב עימם במזיד אוסר, הרי מערבין לו על כרחו? אלא משום קנס. מעתה, שיהיה הוא אסור וחבירו מותר? מכיון שיכולין לערב בעל כרחו ולא עירבו, קונסין אותם. ולית ליה ל°רבי מאיר רבי מאיר זכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לו? סבר °רבי מאיר רבי מאיר לית הדא זכות. דלא בעי בר נש דייעול חברייא לביתיה בר מדעתיה  אין רצונו של אדם שחברו יכנס לביתו בלא רשותו. רבי אבא בריה דרבי פפי רבי אבא בריה דרבי פפי° אמר בשם רבי חמא בר חנינה רבי חמא בר חנינא°. מעשה באשה אחת שעירבה לחמותה בלא דעתה. ואתא עובדא קומי °רבי ישמעאל ברבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי, וביקש לאסור. אמר לו רבי חייה רבי חייא רבה° . כך שמעתי מאביך. כל מה שאת יכול להקל בעירובין הקל

הדרן עלך פרק חלון

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=ביאור:ירושלמי_מאיר/מסכת_עירובין/פרק_שביעי&oldid=2807258"