ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת כתובות/פרק שנים עשר

ירושלמי כתובות, פרק יב, הלכה א

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף סד עמוד ב] מתני’: ^יב_אהנושא את האשה ופסקה עמו שיזון את בתה חמש שנים. חייב לזונה ה' שנים. ^יב_בנישאת לאחר ופסקה עמו כדי שיזון את בתה חמש שנים. חייב לזונה ה' שנים. לא יאמר הראשון, לכשתבא אצלי אזונה. אלא מוליך מזונותיה למקום שהיא. וכן לא יאמרו שניהן, הרי אנו זונין אותה כאחד. אלא אחד זנה ואחד נותן לה דמי מזונות:

גמ’: תנן, הנושא את האשה ופסקה עמו שיזון את בתה חמש שנים. חייב לזונה ה' שנים. אפילו פסקה עמו, למה שיהיה חייב? הרי לא קיבל ממנה כסף כהלואה וגם לא עשו קנין ובמה הוא מתחייב לה? לא כן רבי יוחנן רבי יוחנן° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° תריהון אמרין, הכותב שטר חוב על חבירו בחזקת שהוא חייב לו, ונמצא שאינו חייב, אינו חייב ליתן לו? אמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, עשו אותה כתוספת כתובה שבית דין תקנו שיתחיב. ויתן בסוף כשיגרש אותה כמו שאת הכתובה הוא נותן בסוף? עשו אותה כקידושי אשה שהוא נותן מיד. ויתן משעה הראשונה כמו כסף קידושין? עשו אותה כמקדש את האשה על מנת ליתן לה שנים עשר דינר זהב בשנה, להיות מעלה לה מדינר זהב לחדש. תני, ^יב_גזנה חמש שנים הראשונים, בין ביוקר בין בזול. היו ביוקר ולא נתן לה מזונות, וכשבאה לתבועה כסף והזילו. אם הוא גרים שלא קיבלה מזונות, נותן ביוקר. ואם היא גרמה, נותן בזול. היו בזול ולא נתן לה מזונות, וכשבאה לתבועה כסף הוקירו. בין שהוא גרם _{שלא נתן לה}, בין שהיא גרמה, נותנין בזול. _{שאין מחייבים אותו לתת יותר ממה שהתחייב בתחילה} הדא היא דתנן היא עולה עימו ואינה יורדת. ^יב_דהבת לא עולה ולא יורדת. תמן תנינן, ^יב_הבנן נוקבן דיהוון ליכי מינאי, יהון יתבן בביתי ומיתזנן מניכסיי. ותני עלה, ^יב_וומתכסיין בכסותי. מעשה ידי הבת של מי? נישמעינה מן הדא דתנן, ^יב_זנישאת _{אותה בת שהתנו לזון אותה}, הבעל חייב במזונותיה והן נותנין לה דמי מזונות. הדא אמרה, זנה ^יב_חומעשה ידיה של בעלה. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, הדא אמרה, פסק לזון כלתו. זנה ומעשה ידיה של בנו. הוא רוצה שתבוא אצלו _{ואצלו יזון אותה}, והיא אינה רוצה. ^יב_טהדין עמה, דתנינן, והן נותנין לה דמי מזונות. ^יב_יחלתה כמי שנישאת וחייב להביא מזונות אליה. מתה, כמי שנישאת _{ויתנו את הכסף ליורשים}? מתה ^יב_יאכבר מתה ופטור .

ירושלמי כתובות, פרק יב, הלכה ב

מתני’: ^יב_יבניסת הבת. הבעל חייב במזונותיה והן נותנין לה דמי מזונות. ^יב_יגמתו _הבעל. בנותיהן ניזונות מנכסים בני חורין, והיא ניזונת מנכסים משועבדין, מפני שהיא כבעלת חוב. ^יב_ידהפיקחין היו כותבין, על מנת שאזון את בתך ה' שנים כל זמן שאת עמי:

גמ’: תנן, מתו _הבעל. בנותיהן ניזונות מנכסים בני חורין, והיא ניזונת מנכסים משועבדין. תנאי כתובה שכתבו בשטר. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° אמר. איתפלגון רבי יוחנן רבי יוחנן° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, לחיזוק כתבן אבל אינם ככתובים בשטר ולא גבי ממשועבדים. ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר, לגבות ממשועבדים כתבן. רבי ירמיה רבי ירמיה° מחליף שמועתה _{מחליף בין השמות}. אמר רבי יודן רבי יודן°. מתניתא מסייעה למאן דאמר לחיזוק כתבן.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

1 יב_א מיי' פכ"ג מהל' אישות הלכה י"ז, מיי' פי"א מהל' מכירה הלכה ט"ז, מיי' פי"א מהל' מכירה הלכה י"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' קי"ד סעיף א', טור חושן משפט סי’ רז, סמ"ג לאוין פא:

2 יב_ב מיי' פכ"ג מהל' אישות הלכה י"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' קי"ד סעיף ח':

3 יב_ג טור ושו"ע אה"ע סי' קי"ד סעיף א':

4 יב_ד מיי' פי"ט מהל' אישות הלכה י"א, טור ושו"ע אה"ע סי' קי"ב סעיף ו':

5 יב_ה מיי' פי"ט מהל' אישות הלכה י', מיי' פי"ב מהל' אישות הלכה ב', טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ט סעיף ב', טור ושו"ע אה"ע סי' קי"ב סעיף א', סמ"ג עשין מח:

6 יב_ו מיי' פי"ט מהל' אישות הלכה י"א, טור ושו"ע אה"ע סי' קי"ב סעיף ו':

7 יב_ז מיי' פכ"ג מהל' אישות הלכה י"ח, טור ושו"ע אה"ע סי' קי"ד סעיף י':

8 יב_ח טור ושו"ע אה"ע סי' קי"ד סעיף ב':

9 יב_ט טור ושו"ע חו"מ סי' ס' סעיף ג':

10 יב_י טור ושו"ע אה"ע סי' קי"ד סעיף ה', טור ושו"ע חו"מ סי' ס' סעיף ג':

11 יב_יא טור ושו"ע אה"ע סי' קי"ד סעיף ה', טור ושו"ע חו"מ סי' ס' סעיף ג':

12 יב_יב מיי' פכ"ג מהל' אישות הלכה י"ח, טור ושו"ע אה"ע סי' קי"ד סעיף י':

13 יב_יג מיי' פכ"ג מהל' אישות הלכה י"ח, טור ושו"ע אה"ע סי' קי"ד סעיף י':

14 יב_יד טור ושו"ע אה"ע סי' קי"ד סעיף י"א:

-----------------------------------דף סה

ירושלמי מאיר כתובות סה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף סה עמוד א] דתנינן תמן, ^יב_טואין מוציאין לאכילת פירות ולשבח קרקעות ^יב_טזולמזון האשה והבנות מנכסים המשועבדין, מפני תיקון העולם. לאכילת פירות ולא אפילו אם זה כתוב בשטר? אף הכא למזון האשה והבנות שנאמר שאינו גובה ממשועבדים, אפילו אם זה כתוב בשטר, שלא כתב אלא לחיזוק. אמר רבי חנניה רבי חנניה דציפורין°, מתניתין נמי דייקא דתנן, בנותיהן ניזונות מנכסים בני חורין, והיא ניזונת מנכסים משועבדין, מפני שהיא כבעלת חוב. ובעל חוב גובה ממשועבדים לא בשטר? אף הכא היא גובה ממשועבדים מפני שכתב שטר, ושאר הבנות אינן גובות ממשועבדים אפילו כתב שטר. תנן, הפיקחין היו כותבין, על מנת שאזון את בתך ה' שנים כל זמן שאת עמי. ^יב_יזמתה, אינה עמו. נתגרשה, אינה עמו. החזירה? מאן דאמר לכתובה ראשונה חוזרת אבל לא לתנאין, הכא נמי פטור . מאן דאמר בין לכתובה בין לתנאין הכא נמי חייב. הפיקחין היו כותבין על מנת שאני זן את בתך חמש שנים כל זמן שאת עמי. איתמר, הן הן הדברים הנקנים באמירה. ותני עלה, ^יב_יחובלבד מן הנישואין הראשונים. ואתייא כיי דאמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא°, ^יב_יטהמשיא את בנו בבית, זכה בבית. ובלבד מן הנישואין הראשונים

ירושלמי כתובות, פרק יב, הלכה ג

מתני’: אלמנה שאמרה אי אפשי לזוז מבית בעלי. אין היורשין יכולין לומר לה לכי לבית אביך ואנו זנין אותך שם, אלא זנין אותה ונותנין לה מדור לפי כבודה:

גמ’: כתיב (תהלים פ"ח, ו') במתים חפשי. כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות. °רבי רבי יהודה הנשיא ציוה שלשה דברים בשעת פטירתו מן העולם. אל תזוז אלמנתי מביתי. ואל תספדוני בעיירות. ומי שניטפל בי בחיי יטפל בי במותי. אל תזוז אלמנתי מביתי. ולא מתניתא היא? דתנן אלמנה שאמרה אי איפשי לזוז מבית בעלי. אמר רבי דרוסא רבי דרוסא° אין היורשין יכולים לומר לה לכי לביתך. אמר °רבי דוסא רבי דוסא. דלא יימרון לה ביתא דנשיותה  שלא יאמרו לה זה בית הנשיא הוא ומשועבד הוא לנישיאותה. אמר רבי אלעזר בר יוסה רבי אלעזר בר יוסה°. כהדא דתני, ^יב_כדרה בבתים כשם שהיתה דרה בהן ובעלה נתון במדינת הים. ומשתמשת בכלי כסף ובכלי זהב, כשם שהיתה משתמשת ובעלה נתון במדינת הים. וניזונת, כשם שהיתה ניזונת ובעלה נתון במדינת הים. ואל תספדוני בעיירות _{אלא רק בכרכים גדולים}, מפני המחלוקת _{כיוון שבעיירות שלא יהיה מקום לכל העם ויריבו מי יכנס ומי יספיד}. ומי שניטפל בי בחיי, יטפל בי במותי. אמר רבי חנניה דציפורין רבי חנניה דציפורין°, כגון יוסי אפרתי ויוסף חפנים. חזקיה חזקיה בן רבי חייא° מוסיף ^יב_כאאל תרבו עלי תכריכין. ותהא ארוני נקובה לארץ. מילתא אמרה, בסדין אחד נקבר °רבי רבי יהודה הנשיא. ד°רבי רבי יהודה הנשיא אמר, לא כמה דבר אינש אזל, הוא אתי  לא כמו שאדם נקבר הוא קם בתחית המתים. ורבנין אמרין כמה דבר אינש אזיל, הוא אתי  כמו שאדם נקבר הוא קם. תני בשם °רבי נתן רבי נתן. ^יב_כבכסות היורדת עם אדם לשאול, היא באה עמו. מאי טעמא שנאמר (איוב ל"ח, י"ד) תתהפך כחומר חותם ויתיצבו כמו לבוש. אנטולינוס שאל ל°רבי רבי יהודה הנשיא, מהו הדין דכתיב תתהפך כחומר חותם ויתיצבו כמו לבוש? אמר ליה,

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף סה עמוד ב] מי שהוא מביא את הדור, _{היינו הקדוש ברוך הוא שמחיה המתים}, הוא מלבישו. רבי יוחנן רבי יוחנן° מפקד אלבשוני בורדיקא _{בגדי תכלת} לא חיורין ולא אוכמין  לא לבנים ולא שחורים דאין קמית ביני צדיקייא, לא נבהת  אם אקום בין צדיקים שהם לבושים לבן לא אתבייש. ואין קמית ביני רשיעייא, לא נבהת אם אקום בין רשעים שהם לבושים שחור לא אתבייש . רבי יאשיה רבי יאשיה (אמורא)° פקיד, אלבשוני חוורין חפיתין  תלבישו אותי בגדים לבנים בדיוק במידה. אמרין ליה, מה את טב מן רבך? אמר לון, ומה אנא בהית בעבדאי  מה אני צריך להתבייש במעשי? רבי ירמיה רבי ירמיה° מפקד ^יב_כגאלבשוני חוורין חפיתין תלבישו אותי בגדים לבנים בדיוק במידה. אלבשוני בנרסיי יהבון מסנא ברגלייה וחוטרא בידיי ויהבוני על סיטרא  תלבישו אותי כמו שאני רגיל בחיי תנו נעלים לרגלי ומקל בידי ותקברו אותי בצד הדרך אין אתא משיחא אנא מעתד  אם יבא המשיח אני אהיה מוכן ציפורייא  אנשי ציפרי אמרין, מאן דאמר לן °רבי רבי יהודה הנשיא דמך אנן קטלין ליה  מי שיאמר לנו שרבי מת נהרוג אותו. אדיק לון  התקרב אליהם בר קפרא בר קפרא° , רישיה מכוסיי מאנוי מבזעין  בגדיו קרועים. אמר לון מצוקים ואראלים תפוסין בלוחות הברית וגברה ידן של אראלים וחטפו את הלוחות. אמרין ליה דמך  מת °רבי רבי יהודה הנשיא. אמר לון אתון אמריתון וקרעון. ואזל קלא דקרעון לגו פפתה  ונשמע קול הקריעה עד הכפר פפתה מהלך תלתא מילין. אמר רבי נחמן רבי נחמן° בשם רבי מנא רבי מנא°, מעשה ניסין נעשו באותו היום ערב שבת היתה ונתכנסו כל העיירות להספידו ואשירוניה בתמני עשרה כנישן ואחתוניה  הניחו אותו להספד בשמונה עשר בתי כנסת ולבסוף הורידו אותו לקבורה בבית שערים לבית שערים. ותלה לון יומא  היום התארך, עד שהיה כל אחד ואחד מגיע לביתו, וממלא לו חבית של מים, ומדליק את הנר. כיון ששקעה החמה, קרא הגבר שהיה כבר בקר. שרון מציקין אמרין דילמא דחללינן שבתא  התחילו להצטער אמרו אולי חיללנו שבת. יצתה בת קול ואמרה להן כל מי שלא נתעצל בהספדו של °רבי רבי יהודה הנשיא יהא מבושר לחיי העולם הבא בר מן קצרא  חוץ מהכובס _{שלא היה באותו יום}. כיון דשמע כן, סליק ליה לאיגרא וטלק גרמיה ומית  עלה לגג והשליך עצמו ומת. נפק בת קלא ואמרה ואפילו קצרא  יצאה בת קול ואמרה אפילו הכובס מבושר לחיי העולם הבא. °רבי רבי יהודה הנשיא הוה יתיב ליה בציפורין שבע עשרה שנין וקרא על גרמיה (בראשית ויחי מז כח) ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה. ויחי יהודה בציפורין שבע עשרה שנה. ומן גובעין _מתוכם עבד תלת עשרה שנין חשש בשינוי _{כאבה לו שן}. אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° כל אותן שלש עשרה שנה לא מתה חיה בארץ ישראל ולא הפילה עוברה בארץ ישראל. ולמה חש שינוי למה כאבה לו שן? חד זמן עבר חמא חד עיגל מנכס  פעם אחת ראה עגל מובל לשחיטה, געה ואמר ליה רבי שיזבי  תציל אותי אמר ליה לכך נוצרתה. ובסופה איך אינשמת  נרפא? חמתון קטלין חד קן דעכברין אמר ארפונון  ראה אותם הורגים קן עכברים אמר להם עזבו אותם (תהלים קמ"ה, ט') ורחמיו על כל מעשיו כתיב. °רבי רבי יהודה הנשיא הוה ענוון סגין  ענותן גדול והוה אמר כל מה דיימר לי בר נשא אנא עביד  כל מה שיאמר לי אדם לעשות אעשה חוץ ממה שעשו זקני בתירה לזקני. דשרון גרמון מנשיאותיה ומנוניה  שהסירו עצמם מהנשיאות ומינו את הלל נשיא במקומם. אין סליק °רב הונא רב הונא ריש גלותא להכא  אם יבא רב הונא ראש הגולה לכאן, אנא מותיב לעיל מיני  אני אושיב אותו מעלי. דהוא מן יהודה ואנא מבנימין, דהוא מבית דוד מן דכריא  מהזכרים ואנא מן נוקבתא  ואני מהאמא. חד זמן אעל רבי חייא רובה רבי חייא רבה° לגביה  פעם נכנס רבי חייא הגדול אליו אמר ליה הא °רב הונא רב הונא לבר  בחוץ נתכרכמו פניו של °רבי רבי יהודה הנשיא. אמר ליה ארונו בא. אמר ליה פוק וחמי מאן בעי לך לבר  לך תראה מי מחפש אותך בחוץ. ונפק ולא אשכח בר נש  יצא ולא ראה איש וידע דהוא כעיס עלוי.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

15 יב_טו מיי' פכ"א מהל' מלוה הלכה א', מיי' פ"ט מהל' גזלה ואבדה הלכה ח', טור ושו"ע חו"מ סי' קט"ו סעיף א', טור ושו"ע חו"מ סי' שע"ג סעיף א', סמ"ג עשין צד:

16 יב_טז מיי' פי"ח מהל' אישות הלכה י"ג, מיי' פכ"א מהל' מלוה הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' צ"ג סעיף כ"א, טור ושו"ע אה"ע סי' קי"ב סעיף ז', סמ"ג עשין מח:

17 יב_יז טור ושו"ע אה"ע סי' קי"ד סעיף י"א:

18 יב_יח מיי' פכ"ג מהל' אישות הלכה י"ד, מיי' פ"ו מהל' זכיה ומתנה הלכה ט"ו,טור ושו"ע אה"ע סי' נ"א, סמ"ג עשין מח:

19 יב_יט מיי' פ"ו מהל' זכיה ומתנה הלכה ט"ו, טור ושו"ע אה"ע סי' נ"ט סעיף א':

20 יב_כ מיי' פי"ח מהל' אישות הלכה ב', טור ושו"ע אה"ע סי' צ"ד סעיף א', סמ"ג לאוין פא:

21 יב_כא טור יורה דעה סי’ שסב:

22 יב_כב טור יורה דעה סי’ שנב:
[ע"ב]

-----------------------------------דף סו

ירושלמי מאיר כתובות סו

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף סו עמוד א] עבד דלא עליל לגביה תלתין יומין  נהג בעצמו נזיפות ולא נכנס לרבי שלושים יום. אמר רבי יוסי בר בון רבי יוסי ברבי בון° כל אינון תלתין יומין  כל אותם שלושים יום יליף רב רב (אמורא)° מיניה דרבי חייא רבי חייא רבה° כל כללא דאוריתא  למד רב מרבי חייא את כל כללי התורה. לסוף תלת עשרתי שניא ותלתתוי יומיא  אחרי שלוש עשרה שנה ושלושים יום שבהם רבי סבל משניו, עאל  נכנס אליהו לגביה בדמות רבי חייא רובה רבי חייא רבה°. אמר ליה מה מרי עביד  מה שלומך. אמר ליה חד שיניי מעיקא לי. אמר ליה חמי לה לי  הראה לי אותה וחמי לה ליה  הראה לו אותה ויהב אצבעתיה עלה ואינשמת  ונרפאה. למחר עאל  נכנס רבי חייא רובה רבי חייא רבה° לגביה. אמר ליה, רבי חייה רבי חייא רבה° ל°רבי רבי יהודה הנשיא, האי שינך מה היא עבידה? אמר ליה, מן ההיא שעתא דיהבת אצבעתך עלה אינשמת  מאותו רגע שנגעתה בה היא נרפאה. באותה שעה אמרו. אי לכם חיות שבארץ ישראל. אי לכם עוברות שבארץ ישראל. אמר ליה רבי חייא רבי חייא רבה°, לא הוינא אנא  זה לא הייתי אני. מן ההיא שעתא הוה נהיג ביה ביקר  מאותו זמן נהג בו רבי בכבוד. כד הוה עליל לבית וועדא,  כשהיה נכנס לבית המדרש הוה אמר, יכנס רבי חייא רובה רבי חייא רבה° לפנים. אמר לו °רבי ישמעאל ברבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי לפנים ממני. אמר לו חס ושלום. אלא רבי חייה רובא רבי חייה רובא° לפנים ו°רבי ישמעאל ברבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי לפני ולפנים. °רבי רבי יהודה הנשיא הוה מתני שבחיה דרבי חייה רובה רבי חייא רבה° קומי  לפני °רבי ישמעאל ברבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי. חד זמן חמי גו בני ולא איתכנע מן קומוי  פעם אחת ראה רבי ישמעאל את רבי חייא בבית המרחץ ורבי חייא לא קם לכבודו אמר לו אהנו דאת מתני שבחיה  את זה אתה משבח. אמר לו מה עבד  עשה לך? אמר לו חמתי גו בני ולא איתכנע מן קומוי  ראה אותי בבית המרחץ ולא קם לכבודי. אמר לו למה עבדת כן.? אמר ליה, ייתי עלי דאין סחית לא ידעית  יבא עלי שאני לא זוכר אפילו שהתרחצתי, דבההיא שעתא אשגרית עיניי בכל ספר תילים אגדה  באותו זמן הרהרתי באגדות ספר תהילים. מן ההיא שעתא מסר ליה שני תלמידין דיהלכון עימיה בגין סכנתא. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° צם תמניי יומין למיחמי  לראות בחלום רבי חייה רובה רבי חייא רבה° ולסופא חמא ורגזן ידיה וכהו עינוי  לבסוף ראה ורעדו ידיו וכהו עניו. ואין תימר דהוה רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° בר נש זעיר. חד גרדיי  אורג אתא  בא לגבי דרבי יוחנן רבי יוחנן° אמר ליה חמית בחילמי  ראיתי בחלום דרקיעא נפל וחד מן תלמידך סמך ליה. אמר לו וחכים את ליה  אתה יודע מי זה. אמר לו אין אנא חמי ליה אנא חכים ליה  אם אראה אותו אכיר אותו. עבר כל תלמידוי קומוי וחכים  העבירו את כל התלמידים לפניו והכיר לרבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° צם תלת מאוון צומין למיחמי רבי חייה רובה רבי חייא רבה° ולא חמתיה ובסופא שרא מצטער. אמר מה הוה לעי באוריתא סגין מיניי צם שלוש מאות צומות כדי לראות את רבי חייא רבי חייא רבה° ולא ראה אותו התחיל להצטער אמר האם הוא עמל בתורה יותר ממני. אמר לו ריבץ תורה בישראל יותר ממך ולא עוד אלא דהוה גלי. אמר לון ולא הוינא גלי  ואני לא גליתי. אמרין ליה את הוית גלי מילף והוא הוה גלי מלפה  אתה גליתה כדי ללמוד הוא גלה כדי ללמד. כד דמך  כשמת רב הונא רב הונא° ריש גלותא אסקוניה להכא  העלו אותו לכאן אמרי אין אנן יהבין ליה  אפה נקבור אותו. אמרין נייתיני גבי רבי חייא רובא רבי חייא רבה° דהוא מן דידהון  נביא אותו אצל רבי חייא הגדול שגם הוא מבבל. אמרין מאן עליל יהב ליה תמן  מי יכניס אות לשם? אמר רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° אנא עליל יהיב ליה  אני אכניס אותו. אמרו ליה עילתך את בעי, דאת גבר סב ואת בעי מיעול לך מיתב לך תמן  אתה מחפס תירוץ שאתה זקן ואתה רוצה למות ולהשאר שם. אמר לון יהבון משיחתא ברגלייתי  תנו חבל ברגלי ואין עניית  אם אתעכב, אתון גרשין לי  תמשכו אותי. עאל ואשכח תלת דנין  נכנס ומצא שלושה דנים היכן לתת מקום לרב הונא רב הונא°. ושמע קול אומר . יהודה רב יהודה° בני אחריך. ואין עוד _{גדול כמותך}. חזקיה חזקיה בן רבי חייא° בני אחריך, ואין עוד _{גדול כמותך}. כמו שנאמר אחריך יוסף בן ישראל ואין עוד _{גדול כיוסף שלא הניח אחריו כמותו}.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף סו עמוד ב] תלה רבי חגי רבי חגי (אמורא)° עינוי מסתכלא. אמר ליה, אפיך אפיך _תסתובב שלא תראה ולא תנזק. אמר רבי חייה רבה רבי חייא רבה°. יהודה רב יהודה° ברי נפיש _{תן מקום} לרב הונא רב הונא° יתיב ליה. ולא קביל רב הונא רב הונא° עלוי מתיב ליה. שלא רצה להפריד בן רבי חייא רבי חייא רבה° לבניו. אמרין, כמא דלא קביל עלוי מתיב ליה. כן זרעיתיה לא פסקה לעולם. ויצא משם והיה רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° בן שמונים שנה, ונכפלו לו שניו. כתיב (בראשית ויחי מז ל) ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם. יעקב כל הן דהוא יקבר, מהו מנכי  כל מקום שיקבר מה הוא מפסיד? ולמה רצה כלכך להיקבר בארץ ישראל? רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמר, דברים בגב. רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° אמר דברים בגב. רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אמר דברים בגב. מהו דברים בגב? רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר דכתיב (תהלים קט"ז, ט') אתהלך לפני ה' בארצות החיים. והלא אם היו שואלים אותנו היינו אומרים שאין ארצות החיים בעולם הזה אלא צור וחברותיה וקיסרין וחברותיה תמן זולא תמן שובעא. אלא אמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° משום בר קפרא בר קפרא° . ארץ שמיתיה חיין תחילה לימות המשיח מה טעמא? שנאמר (ישעיהו מ"ב, ה') נותן נשמה לעם עליה. מעתה רבותינו שבגולה הפסידו? אמר רבי סימיי רבי סימיי° מחליד _{עושה מחילות} הקדוש ברוך הוא לפניהן את הארץ והן מתגלגלין כנודות. וכיון שהן מגיעין לארץ ישראל נפשן חוזרות עליהן. ומה טעם שנאמר (יחזקאל ל"ז, י"ד) והבאתי אתכם אל אדמתכם, ונתתי רוחי בכם וחייתם. רבי ברכיה רבי ברכיה° שאל לרבי חלבו רבי חלבו° רבי חלבו רבי חלבו° שאל לרבי אימי רבי אמי° רבי אימי רבי אמי° שאל לרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° שאל לרבי חנינה רבי חנינא בר חמא°. ואית דאמרין רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° שאל לרבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, ואפילו כגון ירבעם בן נבט וחביריו? אמר ליה כתיב (דברים האזינו כט כב) גפרית ומלח שרפה כל ארצה. אמר רבי ברכיה רבי ברכיה° מן הן שאל להן  זה שאל לזה והן שאל להן וזה שאל לזה לא שמעינן מינה כלום. מיי כדון _{דמה תשובה היא זו}? כיון שנשרפה ארץ ישראל, נעשה בהן מידת הדין. תני בשם °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי שבע שנים עשת ארץ ישראל נשרפת הדא הוא דכתיב (דניאל ט', כ"ז) והגביר ברית לרבים שבוע אחד. כותים שבה מה היו עושים? מטליות מטליות _{כל פעם מקום אחר} היתה נשרפת. כתיב (ירמיהו כ', ו') ואתה פשחור וכל יושבי ביתך תלכו בשבי ובבל תבוא ושם תמות ושם תקבר רבי אבא בר זמינא רבי אבא בר זמינא° אמר רבי חלבו רבי חלבו° ורבי חמא בר חנינא רבי חמא בר חנינא°. חד אמר שני עונשים, מת שם ונקבר שם, יש בידו שתים _קללות. מת שם ונקבר כאן, יש בידו אחת. וחרנה אמר, קבורה שבכאן מכפרת על מיתה שלהן. _{לכן מת שם ונקבר שם, שלא תהיה לו כפרה}. אמר רבי יונה רבי יונה° בשם רבי חמא בר חנינה רבי חמא בר חנינא° ריגליי דבר נשא ערבתיה למיקמתיה כל הן דהוא מתבע  רגליו של אדם ערבים להעמיד אותו במקום שבו הוא מתבקש. כתיב (מלכים א כ"ב, כ') ויאמר ה' מי יפתה את אחאב ויעל ויפול ברמות גלעד. וימות בתוך ביתו ולא תמן? אלא שנגזר שימות שם, והיה צורך לפתות אותו שיבא לשם. אליחורף ואחיה תרין איסקבטיריי _סופרים דשלמה הוו. חמא מלאך מותא מסתכל בון וחריק בשינוי  ראה שמאלאך המות מסתכל עליהם וחורק שנים. אמר מלה ויהבון בחללא. אזל ונסבון מן תמן  הלך ולקח אותם משם אתא קאים ליה גחיך לקבליה  בא עמד צוחק לפני שלמה. אמר לו ההיא שעתא הויתא איחרוק בשינייך וכדון את גחיך לן  אז חרקתה שנים עכשיו אתה מחייך. אמר לו רחמנא אמר דינסב לאליחורף ואחיה מן חללא  הקב"ה אמר לי לקחת את אליחרוף ואחיה מהחלל ואמרית מאן יהיב לי אילין להן דאישתלחית מיסבינין אמרתי  מי ישים אותם במקום שהקב"ה שלח אותי לקחת אותם ויהב בליבך

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

23 יב_כג טור יורה דעה סי’ שנב,טור ושו"ע יו"ד סי' שנ"ב סעיף ב':

[ע"ב]

-----------------------------------דף סז

ירושלמי מאיר כתובות סז

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף סז עמוד א] למיעבד כן בגין דנעביד שליחותי. אזל ואיטפל בון מן תמן ונתן בלבד לעשות כך כדי שאוכל לטפל בהם שם {{{2}}} תרין ברויי  שני בניו ד°רבי ראובן בר איסטרובילוס רבי ראובן בר איסטרובילוס תלמידוי ד°רבי רבי יהודה הנשיא הוו. חמא מלאכה דמותא מסתכל בון וחרק בשינוי ואמר נגלינון לדרומה שמא הגלות מכפרת. אזל מלאך המות ונסבון מן תמן. עולא נחותא הוה אידמך תמן שרי בכי עמד למות בבל והתחיל לבכות. אמרין ליה מה לך בכי אנן מסקין לך  נעלה אותך לארעא דישראל? אמר לון, ומה הנייה אית לי ואנא מובד מרגליתי גו ארעא מסאבתא  איזה הנאה יש לי ואני מאבד את המרגלית שלי בארץ טמאה. לא דומה הפולטה בחיק אמו לפולטה בחיק נכריה. °רבי מאיר רבי מאיר הוה אידמך ליה  עמד למות באסייא. אמר לבני אסיא. אמרין לבני ארעא דישראל הא משיחכון דידכון. אפילו כן אמר לון יהבי ערסי על גיף ימא  תניחו את מיתתי על חוף הים שהיא מחוברת לארץ ישראל. דכתיב (תהלים כ"ד, ב') כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה. שבעה ימים סובבין את ארץ ישראל. ימא רבא. ימא דטיבריא. ימא דסמכו. ימא דמילחא. ימא דחולתא. ימא דשליית. ימא דאפמיא. והא איכא  הרי יש ימא דחמץ. דיקלטינוס הקוה נהרות ועשאו. כתיב (במדבר חקת כא כ) ונשקפה על פני הישימון. אמר רבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא°, כל מי שהוא עולה להר שימון ומצא כמין כברה בים טביריא זו היא בורה של מרים. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° שערונה רבנין והא היא מכוונא כל קביל תרעא מציעיא דכנישתא עתיקתא דסרונגין  היא מכוונת כנגד שער האמצעי של בית הכנסת העתיק בסרונגין. °רבי רבי יהודה הנשיא, רבה בר קיריא רבה בר קיריא° ורבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° הוון מטיילין באיסטרין  בדרך ראו ארונות שהיו באין מחוצה לארץ לארץ. אמר רבי בר קיריא רבי בר קיריא° לרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, מה הועילו אילו? אני קורא עליהם (ירמיהו ב', ז') ונחלתי שמתם לתועבה בחייכם ותבואו ותטמאו את ארצי במיתתכם. אמר ליה, כיון שהן מגיעין לארץ ישראל הן נוטלין גוש עפר ומניחין על ארונן דכתיב (דברים האזינו לב מג) וכפר אדמתו עמו:

ירושלמי כתובות, פרק יב, הלכה ד

מתני’: ^יב_כדאמרה אי אפשי לזוז מבית אבא. יכולים היורשין לומר לה, אם את אצלינו יש לך מזונות. ואם אין את אצלינו אין לך מזונות. ואם היתה טוענת ואומרת מפני שהיא ילדה והן ילדים. נותנין לה מזונות והיא בבית אביה:

גמ’: אם היתה טוענת מפני שהיא ילדה והן ילדים משום שאם תשהה בביתם יצא לה שם רע

ירושלמי כתובות, פרק יב, הלכה ה

מתני’: כל זמן שהיא בבית אביה גובה כתובתה לעולם. כל זמן שהיא בבית בעלה גובה כתובתה עד עשרים וחמש שנים. שיש בכ"ה שנים שתעשה טובה כנגד כתובתה. דברי °רבי מאיר רבי מאיר שאמר משום °רבן גמליאל רבן גמליאל. וחכמים אומרים, ^יב_כהכל זמן שהיא בבית בעלה גובה כתובתה לעולם. כל זמן שהיא בבית אביה גובה כתובתה עד עשרים וחמש שנה. מתה. יורשיה מזכירין כתובתה עד עשרים וחמש שנים:

גמ’: תנן, כל זמן שהיא בבית בעלה גובה כתובתה עד עשרים וחמש שנים. שיש בכ”ה שנים שתעשה טובה כנגד כתובתה. בטובה שעשו לה שהשאירו אותה שנשלטה ניכסיה כמו שהייתה בחיי בעלה. עד עשרים וחמש שנה מחלה כתובתה. אמר רב חייה בר אשי רב חייא בר אשי°, רב חייה רב חייה° בעי קומי רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף סז עמוד ב] מסתברא באשה שאין לה שטר כתובה. ^יב_כואבל באשה שיש לה שטר כתובה, גובה לעולם? אמר ליה, דרובה _{חידוש גדול יותר} אתא מימר לך. אפי' אשה שיש לה כתובה, אינה גובה אלא עד עשרים וחמש שנה. מילתא ד°רבי אלעזר רבי אלעזר בן שמוע אמרה כן, דאמר °רבי אלעזר רבי אלעזר בן שמוע ^יב_כזבעל חוב גובה לעולם. לא אמר אלא בעל חוב שיש לו שטר, אבל אשה אינה גובה אלא עד עשרים וחמש שנה _{אפילו יש לה שטר}. אמר רבי אבין רבי אבין°, לא מסתברא אלא באשה שאין לה מזונות. אבל באשה שיש לה מזונות, אני אומר מפני מזונותיה לא תבעה _{שהתובעת כתובתה הפסידה מזונות}. אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°. לא סוף דבר עד שתתבע ממש, אלא אפילו הזכירה בתוך זמן זה לא הפסידה. דתנינן תמן, מתה. יורשיה מזכירין כתובתה עד כ"ה שנה. דרובה _{חידוש גדול יותר} אתא מימר לך. אפילו עשת כ"ה שנים חסר יום אחד, ולא תבעה. ואחר כך תבעה. נותנין לה עוד כ"ה שנה. אמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. לא שנו אלא כתובת מנה מאתים. אבל כתובת אלף דינר, גובה לעולם. כי אתא רבי אבהו רבי אבהו° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, ^יב_כחאפילו כתובתה של אלף דינר אינה גובה אלא עד כ"ה שנה. ואתיין אילין פלוגוותא כהלין פלוגוותא. דתנינן תמן, ^יב_כטהניזקין שמין להן בעידית, ^יב_לובעל חוב בבינונית, ^יב_לאוכתובת אשה בזיבורית. אמר לו רבי ירמיה רבי ירמיה°, לא שנו אלא מנה מאתים. אבל כתובה של אלף דינר גובה בבינונית שהיא כבעל חוב. ואמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, ואפילו כתובתה אלף דינר אינה גובה אלא מן הזיבורית שתוספת כתובה ככתובה. ואתייא דרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° כרבי יוחנן רבי יוחנן° _{שאפילו אלף דינר דינו ככתובה שאם לא תבעה עשרים וחמש שנה מחלה}. ורבי ירמיה רבי ירמיה° כרבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° _{שמעל מאתיים זוז דינה כבעל חוב}. תנינן תמן, ^יב_לבהכותב נכסיו לבניו. וכתב לאשתו קרקע כל שהוא, איבדה כתובתה _{שהסכימה לקבל קרקע זו כנגד כל כתובתה}. דרב רב (אמורא)° אמר במזכה על ידיה לבנים _{שהיא בעצמה הקנתה להם סימן שמחלה, או שמחלה בגלל הכבוד שעשה לה}. ושמואל שמואל (אמורא)° אמר, ^יב_לגבמחלק לפניה והיא רואה ושותקת. רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא° אמר, מקולי כתובה שנו כאן, ואפילו רק שמעה שנתן לה קרקע ושתקה איבדה כתובתה. אמר רבי אבא רבי אבא°. לטעמא דרבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא°. לא סוף דבר כתובת מנה מאתים הפסידה שמעה שנתן לה קרקע ושתקה. אלא אפילו כתובתה אלף דינר, מקולי כתובה שנו

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

24 יב_כד מיי' פי"ח מהל' אישות הלכה ד', טור ושו"ע אה"ע סי' צ"ד סעיף ו', סמ"ג לאוין פא:

25 יב_כה מיי' פט"ז מהל' אישות הלכה כ"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' ק"א סעיף א', סמ"ג עשין מח:
[ע"ב]

26 יב_כו מיי' פט"ז מהל' אישות הלכה כ"א, טור ושו"ע אה"ע סי' ק"א סעיף א', סמ"ג עשין מח:

27 יב_כז טור ושו"ע חו"מ סי' צ"ח סעיף א':

28 יב_כח מיי' פט"ז מהל' אישות הלכה ג', טור ושו"ע אה"ע סי' ק"א סעיף ג':

29 יב_כט מיי' פ"א מהל' אישות הלכה ז', מיי' פ"ח מהל' נזקי ממון הלכה י', טור ושו"ע חו"מ סי' שפ"ט סעיף ב', טור ושו"ע חו"מ סי' תי"ט סעיף א', סמ"ג עשין סו, סמ"ג עשין סז:

30 יב_ל מיי' פי"ט מהל' מלוה הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' ק"ב סעיף א', סמ"ג עשין צד:

31 יב_לא מיי' פי"ט מהל' מלוה הלכה ד', מיי' פט"ז מהל' אישות הלכה כ"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' ק' סעיף ב', סמ"ג עשין מח:

32 יב_לב מיי' פ"ו מהל' זכיה ומתנה הלכה ט', טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ו סעיף א', טור ושו"ע חו"מ סי' רמ"ו סעיף י"ג, סמ"ג עשין פב:

33 יב_לג מיי' פ"ו מהל' זכיה ומתנה הלכה ט', טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ו סעיף א', טור ושו"ע חו"מ סי' רמ"ו סעיף י"ג, סמ"ג עשין פב:

הדרן עלך פרק הנושא את האשה