ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת כלאים/פרק שישי

ירושלמי כלאים, פרק ו, הלכה א

-----------------------------------דף כח

קובץ:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת כלאים דף כח .ogg

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת כלאים דף כח

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף כח עמוד א] מתני’: ^ו_אאיזהו עריס? הנוטע שורה של חמש גפנים בצד הגדר שהוא גבוה עשרה טפחים. או בצד החריץ שהוא עמוק עשרה ורחב ד'. נותנין לו עבודתו ד' אמות. °בית שמאי בית שמאי אומרים. מודדין ד' אמות מעיקר גפנים ולשדה. ו°בית הלל בית הלל אומרים. מן הגדר ולשדה. אמר °רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי. טועין כל האומרין כך _{שיש לעריס דין כרם גמור, והשאלה רק מאיפה מודדים ארבע אמות.} אלא _{כל האיסור בעריס זה רק לזרוע בין העריס לגדר} אם יש ד' אמות מעיקר שורת גפנים ולגדר, נותנין לו עבודתו וזורע את המותר _{אבל לא לכיוון הגדר, די בשישה טפחים כגפן יחידית.} וכמה היא עבודת הגפן? ^ו_בששה טפחים לכל רוח. ו°רבי עקיבא רבי עקיבא אומר, שלשה:

דין_עריס

גמ’: וקשיא על דעתיה ד°בית שמאי בית שמאי. בלא כך אינו אסור משום כרם _{שהרי ל°בית שמאי בית שמאי שורה של חמישה גפנים זה כרם?} רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר בעריס המעוקם שנו. דבעריס המעוקם בלא גדר אינו אסור משום כרם. רבי יונה רבי יונה° בעי. מהו ליזרע בנתים בין שני הגפנים שאינם עומדות ישר _{ציור תחתון צד שמאל}? _תשובה אף שמדובר במעוקם, הרי כמכוונת הן _{שהרי המשנה חידשה ששורה עקומה נקראת שורה, וקו עקום נידון כקו ישר.} ואת אמר ליזרוע בנתיים? מהו ליזרוע בין הגפנים _{מחוץ לשורה ציור תחתון צד ימין.? האם מה שהחשבנו שורה לכרם, זה רק לגבי זרע שנמצא בתוך השורה אף שהיא עקומה, או זרע בהמשך השורה, שרואה את כל השורה. אבל זרע בין הגפנים לא יאסר אם הרחיק שש טפחים. או שהשורה נידונת ככרם לכל עניין ואף בין הגפנים אסור.} כמה דתימר גבי מוקשה אסור ליזרע בין הגומות אף שמדובר רק בשורה אחת ואין חובה שיהיו בקו ישר. אוף הכא אסור ליזרע בין הגפנים. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, בעריס המכוון שנו. אם בעריס המכוון שנו, ל°בית שמאי בית שמאי בלא גדר אינו אסור משום כרם? באמת ל°בית שמאי בית שמאי אין חידוש בעריס, אלא נימר בגין °בית הלל בית הלל תניתה. אמר רבי חנניה רבי חנניה דציפורין° . מסתברא דמודה רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° לרבי יוחנן רבי יוחנן° שגם בעריס המכוון שנו בגין °בית הלל בית הלל. ומודה רבי יוחנן רבי יוחנן° לרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° דגם בעריס המעוקם שנו. בגין °רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי. ד°רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי אמר. טועין כל האומרים כן _{כולל מה שאמרנו על דעת °בית שמאי בית שמאי שמודדים ארבע אמות מהעקרים.} אין תימר בעריס המכוון שנו

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף כח עמוד ב] ל°בית שמאי בית שמאי שאמרו שמודדים מהעיקרים , מה אית בה טועין  איזה טעות יש כאן? הרי ל°בית שמאי בית שמאי שורה דינה ככרם, וברור שמודדים מהעקרים. אלא על כורחך אף במעוקם שנו. ל°רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי שאומר שכל המחלוקת היא רק לעניין זריעה בין שורת הגפנים לגדר. מה זה משנה מהיכן מודדים ארבע אמות, האם מהגדר לגפנים או מהגפנים לגדר הרי זה בדיוק אותו מרחק, אז במה חולקים °בית הלל בית הלל ל°בית שמאי בית שמאי?

דין_עריס_שחלקו_מעוקם

אמר רבי יונה רבי יונה°. תיפתר, שהיו הכרתין נתונין מקצתן בתוך ארבע אמות ומקצתן חוץ לארבע אמות. מאן דאמר מעיקר הגפנים מושחין ניחא, שאף בניהם הכל אסור. מאן דאמר מעיקר הגדר מושחין, מקום שהחוט כלה אסור והשאר מותר _{וירחיק שש טפחים מכל גפן ויכול לזרוע בניהם. עוד נפקא מינא.} ^ו_גהיו שם שתי אמות בין הגדר לגפנים. מאן דאמר מעיקר הגפנים מושחין, אינו אסור אלא שתי האמות _{עד הגדר}. מאן דאמר מעיקר הגדר מושחין, אסור עוד שתי אמות, _{ממקום הגפנים והלאה}

אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא ו°רבי ישמעאל  רבי ישמעאל ו°רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי שלשתן אמרו דבר אחד. _{לאסור את החבוש על ידי גדר וכיוצא בו.}

גינה_מקפת_עריס

°רבי ישמעאל  רבי ישמעאל דתנינן. העיד °רבי ישמעאל  רבי ישמעאל ^ו_דעל גנה קטנה שהיא מוקפת עריס _{מבפנים. ולשיטת הרמב"ם והגר"א, הגפנים מבחוץ.} אם יש בה מלא בוצר וסלו מיכן. ומלא בוצר וסלו מיכן. תיזרע. ואם לאו, לא תיזרע. ואמר רבי יונה רבי יונה°. אמה בוצר ואמה סלו. אמה בוצר ואמה סלו. _{גינה שהיא ארבע על ארבע ובכל פינה נטוע גפן.} הוון בעיי מימר. מאן דאמר מעיקר הגפנים מושחין _{ארבע אמות,} ניחא. _{כיוון שיש מרחק ארבע בין הגפנים והם נידונים ככרם.} מאן דאמר מעיקר הגדר מושחין, אין אותן הכרתין ממעטין מארבע? _{שהרי אם ארבע אמות זה המרחק בין הקירות נמצא שהמרחק בין הגפנים פחות מארבע והם עומדים לעקירה?} תיפתר שהיו חבוקין לכותל. והרי יש כאן רק ארבע גפנים ולא ארבע גפנים אינן כלום, שהרי הלכות עריס בחמש? אמר רבי חנניה רבי חנניה דציפורין° . תיפתר שהיו שתי גפנים נתונים בקרן זוית אחת. _{ציור שמאל למטה. היינו שהגדר מלבנית ומה שנאמר שצריך שיהיה בה מלא אורה וסלו מכאן ומלא אורה וסלו מכאן הכוונה ברוחב.} °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא דתנינן. גפן שהיא נטועה בגת או בנקע. נותנין לה עבודתה, וזורע את המותר . °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר. אם אין שם ארבע אמות, לא יביא

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

1 ו_א מיי' פ ח' מהל' כלאים הלכה ב', מיי' פ ח' מהל' כלאים הלכה ג', טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף נ"ז:

2 ו_ב מיי' פ ו' מהל' כלאים הלכה ג', מיי' פ ז' מהל' כלאים הלכה א', טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף כ"א, טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף ל"א:
[ע"ב]

3 ו_ג מיי' פ ח' מהל' כלאים הלכה ג', טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף נ"ז:

4 ו_ד מיי' פ ח' מהל' כלאים הלכה ז', טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף ס"א, סמ"ג לאוין רפ:

-----------------------------------דף כט

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת כלאים דף כט

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף כט עמוד א] זרע לשם. ו°רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי דהכא. מסתברא °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא דאמר אפילו גפן יחידית אוסרת בחבוש _בגת. ו°רבי ישמעאל  רבי ישמעאל שאמר חמישה גפנים אפילו לא בשורה אוסרים בחבוש _{בגינה קטנה שמוקפת עריס,} יודון ל°רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי שאמר שחמישה גפנים בשורה אוסרים בחבוש _{בינם לבין הגדר.} ו°רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי לא יודי ל°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא ו°רבי ישמעאל  רבי ישמעאל. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא יודי ל°רבי ישמעאל  רבי ישמעאל. °רבי ישמעאל  רבי ישמעאל לא יודי ל°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. תנן, וכמה היא עבודת הגפן? ששה טפחים לכל רוח. ו°רבי עקיבא רבי עקיבא אומר, שלשה . אמר רב יהודה רב יהודה° בשם רב רב (אמורא)° הלכה כ°רבי עקיבה רבי עקיבא. אמר רבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. הלכה כדברי מי שהוא מיקל, בחוצה לארץ. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° . ותניי תמן. הלכה כדברי מי שהוא מיקל בחוצה לארץ:

ירושלמי כלאים, פרק ו, הלכה ב

מתני’: ^ו_העריס שהוא יוצא מן המדרגה _{שורה צמודה לחומה על מדרגה.} °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן יעקב אומר. אם עומד בארץ ובוצר את כולו, הרי זה אוסר ארבע אמות בשדה. ואם לאו, אינו אוסר אלא כנגדו. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר. ^ו_ואף הנוטע שורה אחת בארץ ואחת במדרגה. אם גבוה עשרה טפחים, אינה מצטרפת עמה. ואם לאו, הרי זו מצטרפת עמה:

גמ’: רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° ורבי יונתן רבי יונתן (אמורא)° אמרו בשם °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס . הגומם את כרמו פחות מטפח, חייב בערלה משום מראית העין. ולדברי חכמים, עד שיגום מעם הארץ. אמר רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)° שאמר בשם °רבי אליעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב. העושה כרי מן הלקט ומן השכחה ומן הפיאה, חייב בתרומה גדולה מפני מראית העין. אמר רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°. ו°רבי אליעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב אמר משום °בית שמאי בית שמאי. המת מטמא ארבע אמות ברשות הרבים, מפני כבודו. רבי מנא רבי מנא° אמר. רק הדא אחרייתא  רק המאמר האחרון משום °בית שמאי בית שמאי. רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° אמר. כולהון משום °בית שמאי בית שמאי. אמר רבי יונה רבי יונה°. אוף הדא דתנינן _{במשנתנו} שהנוטע במדרגה אסור לזרוע למטה, אינו אלא מפני מראית

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף כט עמוד ב] העין. דאי לא כן, _{אלא שאסור מהתורה.} מה ראו לחלק בין העומד בארץ ובוצר את כולו . מה בין העומד במדרגה הגבוהה ובוצר? תנן, °רבי אלעזר רבי אלעזר בן שמוע אומר. אף הנוטע שורה אחת בארץ ואחת במדרגה . אם גבוה עשרה טפחים, אינה מצטרפת עמה. ואם לאו, הרי זו מצטרפת עמה. מי גבוה? השורה _{נמצאת במקום גבוה מהשניה} או המדרגה? אין תימר גבוהה שורה, אם היה מדרון רואים את שיפוע המדרגה כלמטן, כאילו במקום השורה העליונה יש מדרגה וכל השיפוע כאילו הוא למטה ואם יש גובה עשרה טפחים אין זה כרם . אין תימר גבוהה המדרגה, שיפוע השורה כלמעלן. וכאילו הכל בשווה והרי זה כרם . והתני שתי שורות באותה מדרגה אם היה עשרה טפחים הפרש גובה בין שורה לשורה לא מצטרפים. וכי אית לך מימר, גבוהה מדרגה ולא גבוהה שורה? שהרי כאן שני השורות באותה מדרגה ולא מצטרפים . אמר רבי מנא רבי מנא°. כל אותן עשרה טפחים שבמדרגה _{אם זרע בדופן המדרגה,} עשו אותם מקום בפני עצמו. ואינם לא כלמעלן ולא כלמטן . תמן תנינן. ^ו_זהזורק ד' אמות בכותל. למעלה מעשרה טפחים, כזורק באויר. למטה מעשרה טפחים, כזורק בארץ. רב חסדא רב חסדא° אמר, בקיר שהוא מורד _{אלכסון.} ואין סופה לירד? אמר רבי חייא רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. תיפתר, ^ו_חשהיתה דבילה שמינה והיא ניטוחה. רבי חגי רבי חגי (אמורא)° בעי קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. _{מה שאמרנו שאם נחה בכותל משופע למטה מעשרה טפחים הרי זה כמונח ברשות הרבים.} לית הדא אמרה שיפוע המדרגה כלמטן? אמר ליה. תמן זרעין נהנין מן המדרגה והרי הם מחוברים לאדמה ואין סופם לירד. ואפשר לדון האם האדמה כלמעלה כלמטה או כרשות לעצמה . ברם הכא, דרך בני אדם להיות שפין בה והיא נופלת. ואף שהיא דבוקה הרי היא כמונחת באויר . אילו אמר שהיה שם חור והדבלה נחה שם , והיא נהנה מן החור כשם שהזרעין נהנין מן המדרגה, יאות. ^ו_טשתי גינות זו על גב זו, התחתונה עשויה כרם, והעליונה אינה עשויה כרם, ובניהם שיפוע. זורע את העליונה עד שהוא מגיע לאויר עשרה מהתחתונה. רבי בון בר חייא רבי בון בר חייא° בעי קומי רבי זעירא רבי זעירא°. לית הדא אמרה שיפוע המדרגה כלמטן.? אמר ליה. גזרה משום זרעים נוטין לאויר הכרם _{שהגפן תסוכך עליהם.} ^ו_יהעליונה עשויה ככרם, והתחתונה אינה עשויה ככרם. זורע את התחתונה ואת המדרגה עד שהוא מגיע לעיקר הגפנים. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. לית כאן לעיקר הגפנים, אלא למטה משלשה. כהדא דתני. ^ו_יאשרשי פיאה נכנסין לתוך

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

5 ו_ה מיי' פ ח' מהל' כלאים הלכה ח', טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף ס"ב:

6 ו_ו מיי' פ ז' מהל' כלאים הלכה ו', טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף ל"ו:
[ע"ב]

7 ו_ז מיי' פי"ד מהל' שבת הלכה י"ח, טור ושו"ע או"ח סי' שמ"ה סעיף י"ב, סמ"ג לאוין סה:

8 ו_ח מיי' פי"ד מהל' שבת הלכה י"ח:

9 ו_ט מיי' פ ו' מהל' כלאים הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף כ"ג:

10 ו_י מיי' פ ו' מהל' כלאים הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף כ"ג:

11 ו_יא מיי' פ"ח מהל' כלאים הלכה י"א:

-----------------------------------דף ל

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת כלאים דף ל

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף ל עמוד א] ארבע אמות שבכרם, למטה משלשה טפחים הרי אלו מותרין:

שתי_גינות_ובניהם_שיפוע

ירושלמי כלאי, פרק ו, הלכה ג

מתני’: ^ו_יבהמדלה את הגפן על מקצת אפיפיירות _{סוכה שעל גגה קנים,} לא יביא זרע אל תחת המותר. ואם הביא, לא קידש. ^ו_יגואם הולך החדש על מה שזרע, אסור. וכן ^ו_ידהמדלה על מקצת אילן סרק. המדלה את הגפן על מקצת אילן מאכל, מותר להביא זרע אל תחת המותר שאינו בטל לגפן. ואם הולך החדש, יחזירנו. מעשה שהלך °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אצל °רבי ישמעאל  רבי ישמעאל מכפר עזיז. הראהו גפן שהיה מודלה על מקצת תאינה. אמר ליה, מה אני להביא זרע אל תחת המותר? אמר ליה מותר. והעלהו משם לבית מגינייא. והראהו גפן שהיה מודלה על מקצת הקורה, וסדן של שקמה ובו קורות הרבה. אמר ליה. תחת הקורה הזו אסור, והשאר מותר שכל קורה לעצמה. אי זהו אילן סרק לעניין זה שבטל לגפן? ^ו_טוכל שאינו עושה פירות. °רבי מאיר רבי מאיר אמר. הכל אילן סרק, חוץ מן הזית ומן התאינה. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר. כל שאין כמוהו נוטעין שדות שלימות, הרי זה אילן סרק:

גמ’: תנן, המדלה את הגפן על מקצת אפיפיירות _{סוכה של קנים,} לא יביא זרע אל תחת המותר. ואם הביא, לא קידש. ואם הולך החדש, אסור . חזקיה חזקיה בן רבי חייא° אמר משלשה ועד ארבעה היא מתניתא. פחות משלשה, כסתום _{מדין לבוד} ומותר לזרוע מתחת . משלשה ועד ארבעה, הגפן עובר מקנה לקנה ומשלים _{עד המקום שנאסר הכוונה לארבע אמות.} ארבעה נחת הוא לה, ואינו עובר לקנה הבא אלא יורד כלפי מטה, ויכול לזרוע משם. תנן, לא יביא זרע אל תחת המותר . עד היכן? אמר רבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. עד ד' אמות מהגפן. רבי אחא רב אחא° ורבי חיננא רבי חיננא° אמרו בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° , עד שש אמות: אמר רבי מנא רבי מנא° . אזלית לקיסרין. ושמעית רבי הושעיהבר שמי רבי הושעיהבר שמי° שאמר בשם רבי יצחק בן אליעזר רבי יצחק בן אליעזר°. אם היו שתי פיפרות _{סוכות קנים סמוכות והגפן מודלת על אחד} השני מותר. אמר רבי חיננא רבי חיננא° . ותני ופליג. דתני, אם היה דרכו לפסע אסור. ותני כן. °רבי שמעון בן אליעזר רבי שמעון בן אליעזר אומר. אם היה דרכו לפסע בין פיפור _סככה לפיפור, כפיפור אחד הוא: מה בין אילן סרק מה בין אילן מאכל? ^ו_טזאדם מבטל אילן סרק על גבי גפנו, ואין אדם מבטל אילן מאכל על גבי גפנו. תמן תנינן. ^ו_יזכל חמתות צרורות _{שק עור למשקים שנקרעו וקשרם} טהורות, חוץ משל ערביים _{שקשר שלהם חזק.} °רבי מאיר רבי מאיר אומר. צרור השעה _{קשר זמני,} טהורות. צרור עולם, טמאות. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר. כל חמתות צרורות טהורות. אית תניי תני מחלף שלשיטת °רבי מאיר רבי מאיר צרור שעה טמא וצרור עולם טהור. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי יסא רבי אסי°, הגירסה הנכונה כמו ששנינו במתניתין. אמר רבי יודן רבי יודן° . סימנא דכלים כלאים. שכמו שאמר °רבי מאיר רבי מאיר עץ סרק שמסתמא אדם מבטל אותו כלפי הגפן לתמיד, הרי זה כגפן. ועץ פרי שאדם אינו עשוי לבטל לתמיד אינו כגפן. כך הצרור קבוע מתבטל לחמת. דאם נהפוך ונאמר שלדעת °רבי מאיר רבי מאיר צרור שעה טמא וצרור עולם טהור . מה בין צרור עולם מה בין צרור

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף ל עמוד ב] שעה? דבי רבי ינאי רבי ינאי° אמרי צרור עולם צריך חיתוך כדי שלא יפתח. וכל עוד לא חתך לא נגמרה מלאכתו לכן טהור . צרור שעה, אינו צריך חיתוך וכיוון שנגמרה מלאכתו מקבל טומאה:

ירושלמי כלאים, פרק ו, הלכה ד

דיני_עריס_נוספים

מתני’: פיסקי עריס, שמונה אמות ועוד. וכל מידות שאמרו חכמים בכרם, אין בהם ועוד, חוץ מפיסקי עריס. אילו הן פיסקי עריס. ^ו_יחעריס שחרב מאמצעו _{ציור ימין}, ונשתיירו בו חמש גפנים מיכן וחמש גפנים מיכן. אם יש שם שמונה אמות, לא יביא זרע לשם. שמונה אמות ועוד, נותנין לו עבודתו שש טפחים, וזורע את המותר. ^ו_יטעריס שהוא יוצא מן הכותל מתוך קרן וכלה _{בקרן זוית כגון שתים בקיר זה ושלוש בזה. ולרמב"ם יוצא מקרן זוית בשיפוע} נותנין לו עבודתו, וזורע את המותר. °רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא אומר. אם אין שם ארבע אמות עד הכותל, לא יביא זרע לשם שהכתל כובש. ^ו_כהקנים היוצאין מן העריס. חס עליהן לפסקן, כנגדן מותר. עשאן כדי שיהלך בהן החדש, אסור. ^ו_כאהפרח _{ענפים היוצא מן העריס}. רואין אותו כאילו מטוטלת תלויה בו וכנגדו אסור. וכן בדלית. המותח זמורה של גפן מאילן לאילן, תחתיה אסור. ספקה _{קשר אותה} לאילן בחבל או בגמי. תחת הסיפוק מותר. עשאו כדי שיהלך עליו החדש, אסור:

גמ’: תנן, וכל מידות שאמרו חכמים בכרם, אין בהם ועוד, חוץ מפיסקי עריס . לית הדא פליגא  האין זה חולק על רבי זעירא רבי זעירא°? דרבי זעירא רבי זעירא° אמר, ^ו_כבשמונה חוץ ממקום כרתין. דפתר לה _{שבין גפן לגפן} שמונה אמות וכל שהוא. ולמה לא תניתה? ולא תיסבור כההיא דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן° כל מידות שאמרו חכמים ועוד הכוונה טפח. וההין מקום כרתים ריבה ציבחר _{קצת יותר מטפח.} לפום כן  לכןלא תניתה. רבי יונה רבי יונה° בעי. למה נאמר כל מידות שאמרו חכמים בכרם אין בהם ועוד , ולית אנן אמרין  ואין אנו אומרים, כל המידות, שאמרו חכמים אין בהן ועוד, שהרי לא רק בכרם אלא בשום מקום לא מצאנו ועוד חוץ מפיסקי עריס? והתנינן _{גבי רקיקי נזיר.} עשרת קבין ירושלמיים, שהן ששה עשרונין ועדויין _{ועוד קצת}. תמן למידות נפח, וכאן לאמות. והתנינן. חכמים אומרים סאה תרומה שנפלה למאה ואחד חולין, בטלה . °רבי יוסי בן משולם רבי יוסי בן משולם אומר _{אין צורך במאה ואחד, אלא די במאה ועוד} קב למאה סאה, שזה שתות למדמע _{שהרי קב, זה שישית מהסאה תרומה שנפלה ודימעה.} תמן למידות נפח, וכאן לאמות. והתנינן אמר °רבי יודה בן בבא רבי יודה בן בבא. הגינה והקרפף שהיא שבעים ושיריים, על שבעים ושיריים. אמר שמואל שמואל (אמורא)° מה שנאמר שם שריים הכוונה בשני שלישי אמה שנו ואילו כאן בטפח. תנן, פיסקי עריס, שמונה אמות ועוד . ולא שנייא ^ו_כגבין שבנה גדר ואחר כך נטע אחת עשרה גפנים, בין שנטע אחת עשרה גפנים ואחר כך בנה גדר, ואחר כך נפסקה האמצעית, יש כאן עריס, ויש כאן

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

12 ו_יב מיי' פ ו' מהל' כלאים הלכה י"ב, מיי' פ ו' מהל' כלאים הלכה י"ג, טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף כ"ז:

13 ו_יג מיי' פ ו' מהל' כלאים הלכה י"ב, מיי' פ ו' מהל' כלאים הלכה י"ג, טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף כ"ז:

14 ו_יד מיי' פ ו' מהל' כלאים הלכה י"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף כ"ז:

15 ו_טו מיי' פ ו' מהל' כלאים הלכה י"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף כ"ז:

16 ו_טז מיי' פ ו' מהל' כלאים הלכה י"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף כ"ז:
[ע"ב]

17 ו_יז מיי' פכ"ד מהל' כלים הלכה י"א:

18 ו_יח מיי' פ ח' מהל' כלאים הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף ס':

19 ו_יט מיי' פ ח' מהל' כלאים הלכה ט', טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף ס"ג:

20 ו_כ מיי' פ ו' מהל' כלאים הלכה י"ד, טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף כ"ט:

21 ו_כא מיי' פ ו' מהל' כלאים הלכה ט"ו, טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף ל':

22 ו_כב מיי' פ"ז מהל' כלאים הלכה ב':

23 ו_כג מיי' פ ח' מהל' כלאים הלכה ד', טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף נ"ט:

-----------------------------------דף לא

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת כלאים דף לא

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף לא עמוד א] פיסקי עריס. חרב הגדר, אין כאן עריס ולא פיסקי עריס. רבי אבודמי אחוה דרבי יוסי רבי אבודמי אחוה דרבי יוסי° בעי. ^ו_כדחזר ובנייה. פשיטא שאת אמר חזר עריס למקומו. ודכוותה חזרו פיסקי עריס למקומן? או שכיוון שהיה שלב שהתבטל דין פסקי עריס, כשחזר ובנה הרי זה כשני אריסין נפרדים? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. מעשה ששרף °רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי בנגניגר. מה שרף? פיסקי עריס שרף _{שהוא סובר שפסקי עריס לא רק אוסר אלא אף מקדש.} רבי חייא רבי חייא רבה° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. מעשה ששרף °רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי בנגניגר. מה שרף? בין עריס לגדר שרף _{שזה עיקר דין עריס.} אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. קשייתה קומי  הקשתי לפני רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא°. ניחא אם נאמר דפיסקי עריס שרף. יש בכך חידוש, שהרי דברי חכמים חלוקין עליו. אבל אם בין עריס לגדר שרף, מה החידוש, וכי דברי חכמים חלוקין עליו? ולא שמיע דאמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° דאיתפלגון רבי יוחנן רבי יוחנן° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° גבי עריס עצמו מהו. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר אסור ומקדש. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר, אסור ואינו מקדש. תנן, עריס שהוא יוצא מן הכותל מתוך קרן וכלה. נותנין לו עבודתו, וזורע את המותר. והוא שיהא בקרן זוית _{אחרי שנותנים לו כדי עבודתו} ארבעה טפחים כדי מקום,

עריס_בקרן_זוית

תנינן הכא ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר אם אין שם ארבע אמות, לא יביא זרע לשם _{שהזרעים נחבשים בין הכותל לגפנים.} ותנינתה תמן גפן שהיא נטועה בגת או בנקע. נותנין לה עבודתה, וזורע את המותר. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר. אם אין שם ארבע אמות, לא יביא זרע לשם . אילו תנינתה הכא ולא תנינתה תמן, הוינן אמרין הכא על ידי שהיא הלכות עריס _{שהרי יש חמש גפנים,} את אמר אסור. תמן על ידי שאינו הלכות עריס, את אמר שיהיה מותר. הוי צורכה מתני תמן. או אלו תנינתה תמן ולא תנינתה הכא, הוינן אמרין. תמן על ידי שהוא מגופף מארבע רוחותיו, את אמר אסור. הכא על ידי שאינו מגופף מארבע רוחותיו, את אמר מותר. הוי צורכא מתניא הכא, וצורכא מתניא תמן. תנן, הפרח _ענף שיוצא מן העריס, רואים כאילו מטוטלת תלויה כנגדו _{שרחוק מהגזע כשיעור ארבע אמות לכרם או ששה טפחים לגפן יחידית אינו אסור אלא תחת העלים.} תמן _בבל אמרו, את רואה כאילו שפוד של מתכת תחוב בו. אמר רבי שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. הסיבה שאמרו מטוטלת, לפי שהיא נדה מעט ברוח ואף העלים כן וצריך לאסור עד מקום שהוא נקמט ברוח. אמר רבי חמא בר עוקבא רבי חמא בר עוקבא°

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף לא עמוד ב] בשם רבי יוסי בן חנינא רבי יוסי בר חנינא°. תחת האשכולות אסור ומקדש. תחת העלין, לא. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אמר. אפילו תחת העלין אסור ומקדש:

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

24 ו_כד מיי' פ ח' מהל' כלאים הלכה ו', טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף ס':

[ע"ב]

הדרן עלך פרק איזהו עריס