ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת כלאים/פרק חמישי

פרק חמישי- כרם שחרב[עריכה]

ירושלמי כלאים, פרק ה, הלכה א[עריכה]

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •

^[דף כג עמוד ב] מתני’: ^ה_אכרם שחרב. אם יש בו ללקט עשר גפנים לבית סאה, ונטועות כהילכתן _{שיש שם חמישה בצורה של שתים כנגד שתים ואחד יוצא זנב שהמרחק בין כל אחד מהגפנים הללו בין ארבע לשמונה אמות.}הרי זה נקרא כרם דל _{וצריך להרחיק ארבע אמות מכל אחד מהגפנים.} ^ה_בכרם שהוא נטוע ערבוביא. אם יש בו לכוין שתים כנגד שלש, הרי זה כרם. ואם לאו, אינו כרם. °רבי מאיר רבי מאיר אומר. הואיל והוא נראה לאנשים כתבנית כרמים, הרי זה כרם:

גמ’: אמר רבי יוחנן רבי יוחנן °. היא קרחת הכרם, היא כרם שחרב. התנא השתמש בביטוי קרחת הכרם, גבי כרם שמקריחין אותו מאמצעו. והתנא השתמש בביטוי כרם שחרב, גבי כרם מקריחין אותו מכל צדדיו. רבי זעירא רבי זעירא ° מחוי לחברייא איך אפשר להגיעה לכזה כרם . תשע שורין מן שובע שובע _{ציור ימני עליון.}נסב שורה כן פרא שורה לשתי טול שורה כן שורה לא מהשורות העמודות ישארו ארבע עמודות של תשע גפנים כל אחת . נסב שורה פרא שורה לערב טול שורה כן שורה לא מהשורות השוכבות ישארו ארבע עמודות של חמש גפנים בכל אחת. ביחד נשתיירו שם עשרים גפנים _{ציור אמצעי עליון.}מהעמודה הראשונה והשביעית נוריד תרתיי מיכן מלמעלה ותרתיי מיכן מלמטה . _{ציור שמאלי עליון}נקבל שני עמודות של חמש והשורה האמצעית של ארבע גפנים. ניטול מהעמודה הראשונה חדא מיכא _{מלמטה או מלמעלה.}ומהעמודה השניה חדא מיכא _{מלמטה או מלמעלה.}נשתיירו שם עשרה גפנים. _{ציור ימני תחתון} הדא דתנינן כרם שחרב ונשתיירו בו עשר גפנים לבית סאה. והגפנים מסודרים כך שלכל כיוון נמצאו שתים כנגד שתים אחת יוצא זנב. שתים כנגד שתים ואחת יוצא זנב. שתים כנגד שתים ואחת יוצא זנב. שתים כנגד שתים ואחת יוצא זנב. שבכל כיוון אומרים את רואה כאילו אחרת נטועה כאן. כאילו אחרת נטועה כאן. כאילו אחרת נטועה כאן. _{כך נקבל ציור שמאלי תחתון. שני עמודות של חמש כל אחת, ושלוש שורות האמצעיות של ארבע גפנים כל אחד. שזה חמש על חמש ללא הגפנים בפינות. ואי אפשר להשלים אותם,}ליטע כאן אין את יכול, שזה שלידו נוסף משום זנב. ואין זנב לזנב. ליטע כאן אין את יכול שהוא זנב ואין זנב לזנב. ליטע כאן אין את יכול שהוא זנב ואין זנב לזנב. הדא אמרה שנותנים זנב לכרם קטן לעשותו גדול _{שהרי הוספנו שנים בשורה העליונה ושנים בתחתונה והפכנו כרם קטן לכרם גדול של שלוש על שלוש שורות.}

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

1 ה_א מיי' פ ז' מהל' כלאים הלכה ח', טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף ל"ח:

2 ה_ב מיי' פ ז' מהל' כלאים הלכה ט', טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף ל"ט:

-----------------------------------דף כד[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת כלאים דף כד

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •

^[דף כד עמוד א] הדא פשטא שאילתיה דרבי יוסי בר זמינא רבי יוסי בר זמינא ° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן °. שכאשר יש שלוש כנגד שלוש ואחד באמצע אומרים את רואה כאילו אחרת נטועה כאן וכאילו אחרת נטועה כאן והרי הוא ככרם גדול, שיהיה בה דין של מחול הכרם . נמצאו ששים וארבע אמות אורך , _{שהרי בכל עמודה תשע גפנים והרווח בין כל גפן שמונה אמות.}וכל שורה באורך ארבעים ושמנה אמות . _{שבע גפנים והרווח בין כל גפן שמונה אמות.}והרי המשנה אמרה כרם שחרב. אם יש בו ללקט עשר גפנים לבית סאה. וכאן השטח גדול יותר .

שהרי אם נחתוך את השטח כך שנקבל חמישים על ארבעים ושמונה, ועוד מלבן של ארבע עשרה על ארבעים ושמונה _{ציור ימני עליון.}נסב תרתי ניטול שני רצועות ברוחב ארבעים ושמונה מיכא, ויהב לון הכא נמצאו ארבעים ושמונה מונחים על ארבעים ושמונה. וחסר ריבוע של שנים על שנים , חד ביניי _{ריבוע של שנים על שנים}עקר מהכא, חד ביניי יהב הכא. ונשלים לחמישים אמה על חמישים אמה שזה שיעור בית סאה _{ציור שמאלי עליון,}נמצא השטח של רבי זירא רבי זירא ° גדול ממה שנאמר במשנה בשנים עשר אמות על ארבעים ושמונה חסר ארבע אמות שהם חמש מאות שבעים ושנים אמות. צריך להוריד את ארבע הפינות שבהם אין גפנים ואינם בחשבון. כל חד קרח שש עשרה _{המרווח בין שני גפנים שהרי הסרנו שורה}על שש עשרה. יחד אלף עשרים וארבע אמות לארבע קרנות _{ציור ימני תחתון.}אם כך יחסר ארבע מאוון וחמשין ותרתיי 452. תן עבודתו בשמונה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •

^[דף כד עמוד ב] אמות ארבע לכל צד _{ציור שמאלי תחתון. הגמרא לא בודקת את החשבון אלא דוחה את הרעיון בגלל סיבה פשוטה.}מה את עבד לה? האם מה שנאמר במשנה עשרה גפנים לבית סאה , הוא ועבודתו לתוך בית סאה, או בית סאה זה חוץ מעבודתו? אין תעבדינה הוא ועבודתו בתוך בית סאה, וצריך להחסיר מהבית סאה כדי עבודתו . _{נמצא במקום חמישים על חמישים אמה צריך להיות ארבעים ושנים על ארבעים ושנים אמות, שזה אלף שבע מאות שישים וארבע. ואצלנו ארבעים ושמונה כפול שישים וארבע שזה שלושת אלפים שבעים ושנים. נחסר את ארבעת הפינות כל אחד שש עשרה על שש עשרה נקבל אלפים ארבעים ושמונה.}אשכח חסר מאתים שמונים וארבע . ואין תעבדינה חוץ לעבודתו, אשכח יתר מארבע מאוון וחמשין ותרתיי. אם תאמר במופלגות יותר משמונה בין גפן לגפן, אי אפשר לאמר. שהרי כשנטלנו שורה יוצא שבין גפן לגפן יהיה יותר משש עשרה אמות. ובמקרה כזה הרי הגפנים כיחידיות הן. אין תימר ברוצף היינו בנטועים פחות משמונה אמות בין גפן לגפן, אי אפשר. דלא תנינן אלא

-----------------------------------דף כה[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת כלאים דף כה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •

^[דף כה עמוד א] עשר גפנים לבית סאה, ואי אפשר לפזר עשר גפנים במרחק פחות משמונה אמות בין גפן לגפן ולכסות שטח של בית סאה . הוי לא מצי תנייה כרבי זירא רבי זירא ° . תנן, כרם שהוא נטוע ערבוביא. אם יש בו לכוין שתים כנגד שלש, הרי זה כרם . ^ה_גהכורת _הגזעמכוון והנוף אינו מכוון, הרי זה כרם. הנוף מכוון והכורת אינו מכוון, אינו כרם. היו דקות ואינן מכוונות, העבו והרי הם מכוונות, הרי זה כרם. ^ה_דכיצד הוא יודע אם מכוונות הן? מביא חוט ומותח. אית תניי תני מבפנים בין הגפנים , ואית תניי תני מבחוץ.

אמר רבי יונה רבי יונה ° מאן דאמר מבפנים, אפילו בתוך טפח. מאן דאמר מבחוץ, צריך שיהא החוט נוגע בהן. שורה החיצונה שאינה מכוונת כנגד הכרתין, נותנין לה עבודתה וזורע את המותר. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא °. שאם היו זורעין בינה לבין שאר השורות בתוך ששה ממנה _{ובתוך ארבע לכרם. ציור שמאלי עליון}, הכל אסור. חוץ לששה ממנה _{ובתוך ארבע לכרם. ציור תחתון}, הגפנים שבשורה הזו מותרות, והכרם אסור _{ציור תחתון.}ואיזהו כרם דל? עשר גפנים לבית סאה . אמר רבי יונה רבי יונה ° דל בגפנים ועשיר בעבודות:

ירושלמי כלאים, פרק ה, הלכה ב[עריכה]

מתני’: כרם שהוא נטוע על פחות מד' אמות. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, אינו כרם. וחכמים אומרים, ^ה_ה כרם. ורואים את האמצעיות כאילו אינן _{בתנאי שאם יעקור יהיה שיעור כרם:}

גמ’: אמר להם °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. אותם שאתם אומרים רואין את האמצעיות כאילו אינן, אולי הן עיקרו של כרם ודווקא אותם ישאיר. תנן, כרם שהוא נטוע על פחות מד' אמות. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, אינו כרם . אמר רבי חנניה רבי חנניה דציפורין ° . הדא אמרה, כשהיו שש כנגד שש _{ציור ימין.}כיוון שהתכנית היא לעקור ג' גפנים ולהשאיר ג' בכל שורה אבל לא ברור אם יעקור את הגפנים א' ג' ה' או את ב' ד' ו' לכן הכל נחשב כעומד לעקירה . אבל אם היו חמש כנגד חמש _{ציור שמאל,}כל עמא מודיי שהן רואין את האמצעיות כאילו אינן שהרי ברור שיעדיף לעקור שנים את ב ו ד ולהשאיר שלוש א ג ה שבכל שורה .

רבי מנא רבי מנא ° אמר. מה שחכמים חולקים ואומרים שרואים את האמצעיות, כאילו אינן . הדא דתימר, כשהיו חמש כנגד חמש. שברור שהוא יעדיף לעקור את ב’ ו ד’ . אבל אם היו שש כנגד שש. אפילו חכמים מודים שהרי על אילו גפנים אפשר לאמר שאת רואה את האמצעיות כאילו אינן. אולי אילו ואולי אילו. תנינן רואין את האמצעיות כאילו אינן. אמר רב הונא רב הונא ° . שאפילו כגפן יחידית אינם עד שמותר להדלותן על גבי

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •

^[דף כה עמוד ב] זרעים. רבי מנא רבי מנא ° אמר הרי הם כגפן יחידית וצריך להרחיק מכל אחד מהם שש טפחים . הדא מסייעא להא דאמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא °. דאיתמר שורה החיצונה שאינה מכוונת כנגד הכרתין, נותנין לה עבודתה וזורע את המותר. ואמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° . אם היו זרעים בתוך ששה, הכל אסור. חוץ לששה, גפנים מותרות והכרם אסור _{ציור בדף הקדם}. אמר רבי שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא ° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן °. כשם שהן חלוקין כאן _{האם אומרים רואים את האמצעיות כאילו אינם, כך חלוקין בשכונת קברות. דתנן, המוצא מת בתחלה מושכב כדרכו נוטלו ואת תבוסתו. מצא שנים נוטלן ואת תבוסתן. מצא שלשה, אם יש בין זה לזה מארבע אמות ועד שמנה, הרי זו שכונת קברות. ואם היו רצופים חכמים אומרים, רואים את האמצעיות, כאילו אינן.}אמר רבי יונה רבי יונה °, לא דמיא. תמן אם היה ידוע שהיו מרווחין ורצפן _{קבר בצפיפות,}יש להן שכונת קברות _{ואסור לפנותם}. אם היה ידוע שהיו רצופין ורווחן, אין להן שכונת קברות. ברם הכא. מרווחים ורצפן, במחלוקת. רצופין ורווחן, דברי הכל _{נחשב כרם}. ברם הכא בשכונת קברות מה פליגין? בשבא ומצאן רצופין. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר. אומר אני, גל נפל עליהן ורצפן. ורבנן אמרי, מרווחין היו ורצפן:

ירושלמי כלאים, פרק ה, הלכה ג[עריכה]

מתני’: ^ה_ו חריץ שהוא עובר בכרם, עמוק עשרה ורוחב ארבעה. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן יעקב אומר. אם היה מפלש מראש הכרם ועד סופו. הרי זה נראה כבין שני כרמים, וזורעין בתוכו. ואם לאו, הרי הוא כגת. הגת שבכרם. עמוקה עשרה ורוחבה ארבעה, זורעין בתוכה דברי °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס . וחכמים ^ה_ז אוסרין. ^ה_ח שומרה שבכרם. גבוה עשרה ורחבה ארבעה, זורעין בתוכה.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

3 ה_ג מיי' פ ז' מהל' כלאים הלכה י', טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף מ', טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף מ"א:

4 ה_ד מיי' פ ז' מהל' כלאים הלכה י', טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף מ', טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף מ"א:

5 ה_ה מיי' פ ז' מהל' כלאים הלכה ג', טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף ל"ג:
[ע"ב]

6 ה_ו מיי' פ ז' מהל' כלאים הלכה כ', טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף נ':

7 ה_ז מיי' פ ז' מהל' כלאים הלכה כ', טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף נ"ד:

8 ה_ח מיי' פ ז' מהל' כלאים הלכה כ"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף נ"ב:

-----------------------------------דף כו[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת כלאים דף כו

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •

^[דף כו עמוד א] ואם היה סער כותש, אסור. ^ה_טגפן שהיא נטועה בגת או בנקע. נותנין לה עבודתה, וזורע את המותר. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר. אם אין שם ארבע אמות, לא יביא זרע לשם. והבית שבכרם, זורעין אותו:

גמ’: תנן, חריץ שהוא עובר בכרם, עמוק עשרה ורוחב ארבעה. °רבי אליעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב אומר. אם היה מפלש מראש הכרם ועד סופו. הרי זה נראה כבין שני כרמים, וזורעין בתוכו. ל°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס , עד שיהא מבריק _מפולש כדי הוא ועבודתו בעינן, או הוא בלא עבודתו? מן מה דתני מודין חכמים ל°רבי אליעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב בחריץ מבריק _מפולש כדי הוא ועבודתו. הוי כן ד°רבי אליעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב סבר מימר אפילו אינו מבריק כדי הוא ועבודתו. מה פליגין? בשהיו שתי שורות מיכן ושתי שורות מכאן. דרבנן סברי, כיון שמשני צידיו יש כרם, החריץ בטל . אבל אם היתה שורה אחת מיכן, ושורה אחת מיכן. מכיון שהוא מגיע נגד שלש גפנים, בטל הכרם. תנן, הגת שבכרם. עמוקה עשרה ורוחבה ארבעה. זורעין בתוכה דברי °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס . וחכמים אוסרין . תני, פחות מיכן אסור. דאי לא כן, מה אנן אמרין? הרי אם עמוקה עשרה טפחים אסור. תשעה לא כל שכן? אלא מהו פחות מיכן? לרוחב, שאם הייתה פחות מארבעה טפחים אסור. דאי לא כן מה אנן אמרין. אם ארבעה אסור, פחות מכאן לא כל שכן שיהיה אסור? היתי אומר שיעשה כסתום ותהא מותר, שהרי הוא כזורע מתחת לאדמה. ולמה באמת לא יעשה כסתום ותהא מותר? לא כן תני שרשי פואה נכנסין לתוך ארבע אמות שבכרם, למטה משלשה טפחים הרי אילו מותרין. ולמה פחות מארבעה טפחים לא יהיה מותר? שנייא היא שאויר הכרם מקיף. כדאמר להן °רבי אליעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב. הרי אתם מודים בשומירה. ולמה אין אתם מודים לי בגת. אין אתם מודין לי שעמוק כגבוה? אמרו ליה שניא גת שאויר הכרם מקיף. מסתברא °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שאמר שזורעים בגת שבכרם, מודה ל°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן יעקב שמותר לזרוע בחריץ מפולש. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן יעקב שאמר שזורעים בחריץ מפולש, לא יודי ל°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שמותר לזרוע בגת . °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מודי ל°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן יעקב, שעמוק כגבוה. °רבי אליעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב לא יודי ל°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס , שרק בחריץ מפולש הוא מתיר לזרוע אבל לא בגת, לפי שאויר הכרם מקיף. תנן, שומרה שבכרם. גבוה עשרה ורחבה ארבעה, זורעין בתוכה. אמר רבי חייא רבי חייא רבה ° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן °. ^ה_יצריך שיהא שם חלל ארבע בתוך השומירה כדי שיהיה מקום חשוב . אמר רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק °. ^ה_יאהדא דתימר בעגולה שאינו ניכר, שנראה כגל אבנים . אבל במרובעת, אינו צריך שיהא שם חלל ארבעה שהוא ניכר לעצמו. רבי חלפתא בן שאול רבי חלפתא בן שאול ° אמר. ^ה_יבצריך שיהא שם שלשה טפחים עפר מלמעלן כדי שיהיה מקום חשוב ולא יתבטל . אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא °. הדא דתימא, בעגולה. אבל במרובעת, אינו צריך שיהא שם שלשה טפחים עפר מלמעלה. תנן, גפן שהיא נטועה בגת או בנקע. נותנין לה עבודתה, וזורע את המותר. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר. אם אין שם ארבע אמות, לא יביא זרע לשם. מחלוקת בנקע ארוך שרוחבו ^ה_יגמשלשה ועד ארבעה היא מתנתין. ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא סובר דכיון שהוא חשוב למקום בפני עצמו, הגומא חובשת את הגפן, ולכן אסור לזרוע שם בכל הנקע . פחות משלשה, כסתום. משלשה ועד ארבעה, אם בא לזרוע מחוץ לגומא משלים לשש וזורע מיד. תנן, והבית שבכרם, זורעין אותו. אמר רבי אבין רבי אבין ° בשם שמואל שמואל (אמורא)° כדכתיב (ישעיהו מ"ב, כ"ב) ובבתי כלאים הוחבאו. בית שמחביאים בו את הכלאים _{שאפשר לזרוע בו בתוך הגפן דבר שאם היה נזרע בכרם היה כלאים:}

ירושלמי כלאים, פרק ה, הלכה ד[עריכה]

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •

^[דף כו עמוד ב] מתני’: ^ה_ידהנוטע ירק בכרם, או המקיים. הרי זה מקדש ארבעים וחמש גפנים _{ברדיוס 16}. אימתי? בזמן שהן נטועות על ארבע ארבע , או על חמש חמש . היו נטועות על שש שש , או על שבע שבע . ^ה_טוהרי זה מקדש שש עשרה אמה לכל רוח. עגולות לא מרובעות:

גמ’: תנן, הנוטע ירק בכרם, או המקיים. הרי זה מקדש ארבעים וחמש גפנים. אמר רבי יוסי בן חנינא רבי יוסי בר חנינא °. והוא שזרע כנגד האמצעית. אמר רבי אבין רבי אבין ° בשם שמואל שמואל (אמורא)°. ^ה_טזוהוא שתהא הגפן האמצעית מוקפת מעגל ירק. היאך עבידא? גפן שהוא שבע שורין מן שובע שורין. צא מהן ארבע גפנים לארבע זויות הכרם, נשתיירו שם ארבעים וחמש גפנים. הדא היא דתנינן, הרי הוא מקדש ארבעים וחמש גפנים. אימתי? בזמן שהן נטועות ד' על ד’ _{ציור ימין,}או חמש על חמש _{ציור שלוש וארבע}הדא מסייע ל רבי זעירא רבי זעירא °. דרבי זעירא רבי זעירא ° אמר. ^ה_יזשמונה, חוץ ממקום כרתין. הכא נמי בנטועות במרחק ארבע או חמש חוץ מהכרתים. אבל אם היו ארבע אמות עם הכרתים בתוך מעגל של שש עשרה אמות נכנסים יותר מארבעים וחמש גפנים . _{ציור שמאל תחתון}תנן, היו נטועות שש על שש או שבע על שבע. ולא אמר אם היו נטועות שמונה על שמונה . הדא מסייע לרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת °. דרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת ° אמר. מד' אמות ועד שמונה, אסור ומקדש. משמונה ועד שש עשרה, אסור ואינו מקדש:

ירושלמי כלאים, פרק ה, הלכה ה[עריכה]

מתני’: ^ה_יחהרואה ירק בכרם ואמר כשאגיע לו אלקטנו, מותר. כשאחזור אלקטנו, אם הוסיף במאתים אסור:

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

9 ה_ט מיי' פ ז' מהל' כלאים הלכה כ"ד, טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף נ"ד:

10 ה_י מיי' פ ז' מהל' כלאים הלכה כ"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף נ"ב:

11 ה_יא מיי' פ ז' מהל' כלאים הלכה כ"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף נ"ב:

12 ה_יב מיי' פ ז' מהל' כלאים הלכה כ"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף נ"ב:

13 ה_יג מיי' פ ז' מהל' כלאים הלכה כ"ג, טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף נ"ג:
[ע"ב]

14 ה_יד מיי' פ ה' מהל' כלאים הלכה ח', טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף ד':

15 ה_טו מיי' פ ו' מהל' כלאים הלכה א', טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף י"ט:

16 ה_טז מיי' פ ו' מהל' כלאים הלכה א', טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף י"ט:

17 ה_יז מיי' פ ז' מהל' כלאים הלכה ב':

18 ה_יח מיי' פ ה' מהל' כלאים הלכה כ"א, טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף ט"ז:

-----------------------------------דף כז[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת כלאים דף כז

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •

^[דף כז עמוד א]

גמ’: תנן, הרואה ירק בכרם ואמר כשאגיע לו אלקטנו, מותר. אמר רבי יוסי בר חנינא רבי יוסי בר חנינא ° . בפועל שנו. שלא חייבוהו חכמים להפסיק ממלאכתו כדי לעקור את הכלאים, אלא כשיגיע לשם יעקור. אבל בעל הבית צריך לעקור מיד, ואם לא עקר, הרי זה קידש. לא שנו אלא בעל הבית שאינו עסוק במלאכתו. אבל בעל הבית שהוא עסוק במלאכתו, עשו אותו כפועל. בעל הבית שקיים ירקות שדה בכרם. אסורין בין לו בין לאחר. פועל שקיים ירקות שדה בכרם. אסור לו ומותר לכל אדם. וקשיא. אם אסור לו, יהא אסור לכל אדם, ולמה מותר? אם מותר לכל אדם, יהא מותר לו. ולמה אסור? אלא כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי דאמר, ^ה_יטאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו. אף על גב ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אמר אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו. מודה הוא הכא, שאסור לו. מה שאמרנו שמותר לכל אדם אף שהוסיפו במאתים, דווקא _{אם בשעת האיסוף} ליקטן בעל הבית או אחר . אבל _{אם בשעת האיסוף} ליקט הוא _{הפועל שראה את הכלאים ולא עקר אותם}אסור בין לו בין לכל אדם, כיוון שבזה שבעל הבית ידע שקיים כלאים ונתן לו לאסוף עבורו, גילה דעתו שרצונו שיהיה ידו של הפועל כידו. אבל כשעקרן אחר או בעל הבית, גילה דעתו שלא היה מעוניין בקיום הכלאים שעשה הראשון . תנן, ואם הוסיף במאתים אסור. דבי רבי ינאי רבי ינאי ° משערין בהדין ירבוזה. ^ה_ככיצד הוא בודק? אמר רב ביבי רב ביבי ° בשם רבי חנינא רבי חנינא בר חמא ° לוקט אחד ומניח אחד. מה שזה פוחת זה מוסיף:

ירושלמי כלאים, פרק ה, הלכה ו[עריכה]

מתני’: ^ה_כאהיה עובר בכרם ונפלו ממנו זרעים. או שיצאו עם הזבלים או עם המים. הזורע וסיערתו הרוח לאחריו, מותר. סיערתו הרוח לפניו, °רבי עקיבא רבי עקיבא אומר. אם עשבים יופך. ואם אביב ינפץ. ואם הביאה דגן ידלק:

גמ’: אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת ° . מתני' ^ה_כבבעומד בשדה לבן, וסיערתו הרוח לשדה כרם. רבי זעירא רבי זעירא ° בעי. מה איתאמרת? בעומד. או אפילו עומד? אין תימר דווקא בעומד בשדה לבן, והרוח פיזרה את הזרעים. לפניו אסור, לאחריו מותר . הא בשדה כרם לא, שאפילו לאחריו אסור _{כיוון שהוא פשע שהלך עם זרעים בתוך כרם.}אין תימר שגורסים אפילו עומד, היא הדא היא הדא. נישמענה מן הדא דתנן. °רבי שמעון בן יהודה רבי שמעון בן יהודה אומר משום °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. הזורע וסיערתו הרוח. לאחוריו מותר, מפני שהוא אונס. מה אנן קיימין? אם בעומד בשדה כרם. עובר עבירה הוא שמכניס זרעים לכרם , ואת אמרת אנוס הוא ומותר? אלא כי אנן קיימין, בעומד בשדה לבן, וסיערתו הרוח לשדה כרם. תנן, °רבי עקיבא רבי עקיבא אומר. אם עשבים, יופך. ואם אביב, ינפץ. ואם הביאה דגן, ידלק . רבי זעירא רבי זעירא ° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש °

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •

^[דף כז עמוד ב] אמרו משום רבי הושעיא רבי אושעיא רבה °. אם עשבים יופך והכל מותר. אם אביב, ינפץ והקשין מותרין והדגן אסור. אם הביאה דגן, תדלק, שהכל אסור. רבי יוחנן רבי יוחנן ° אמר בין בעשבים בין באביב הכל אסור. אי הכי מהו הדא דתנינן _{למה חילקו}אם עשבים יופך אם אביב ינפץ ואם הביאה דגן תדלק? כההיא דתנינן תמן. הערלה וכלאי הכרם. הכל אסור בהנאה, את שדרכו לשרף ישרף. את שדרכו ליקבר יקבר. הכא נמי הכל אסור בהנאה, אלא שהדרך להשמיד את העשבים על ידי ניפוץ, והדרך להשמיד את האביב על ידי הפיכתו. אמר רבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי ° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש °. פעמים שהקשין מותרין והדגן אסור. פעמים שהקשין אסורין והדגן מותר. היאך עבידא? ^ה_כגזרע בהיתר וסיכך על גבן וצימח הדגן . הקשין מותרין שגדלו בהיתר והדגן אסור. זרע באיסור והעביר את הסכך. הקשין אסורין שגדלו באיסור והדגן מותר שגדל בהיתר . רבי זעירא רבי זעירא ° בעי. ניחא הקשין מותרין והדגן אסור. אבל איך יתכן שהקשין אסורין והדגן מותר? הרי הוא גדל מתוך איסור שהרי הקשין האסורים הם שגידלוהו . ואת אמרת הדגן מותר? רבי זעירא רבי זעירא ° שהקשה, כדעתיה. דאמר רבי זעירא רבי זעירא ° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°. ^ה_כדבצל של כלאי הכרם שעקרו ושתלו. אפילו מוסיף כמה, אסור. שאין גידולי איסור _{שגדלו מהאיסור}מעלין את האיסור:

ירושלמי כלאים, פרק ה, הלכה ז[עריכה]

מתני’: המקיים קוצים בכרם. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר קידש. וחכמים אומרים. ^ה_כהלא קידש אלא דבר שכמוהו מקיימין. ^ה_כוהאירוס, והקיסוס, ושושנת המלך, וכל מין זרעים, כלאים בכרם. הקנבס, °רבי טרפון רבי טרפון אומר אינו כלאים. וחכמים אומרים, ^ה_כזכלאים. והקינרס, כלאים בכרם:

גמ’: תנן, המקיים קוצים בכרם. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר קידש . אמר רבי אבהו רבי אבהו °. טעמא ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שכן מקיימין אותן לגמלים בערביא. האירוס זה אירסיה. הקיסוס זה קיסוסא. ושושנת המלך זה קרינטון. ^ה_כחהקנים, והאגין, והוורד, והאטדין, מין אילן ואינן כלאים בכרם. השיפה והאיטן והגמי, ושאר כל הגדלים באפר. מין דשאים, והם כלאים בכרם. והתנן °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר על הירקות מברך בורא מיני דשאים. ותני עליה רבי הושעיה רבי אושעיא רבה °. אילו הן מיני דשאים, הקינרס והחלמה והדמוע והאטד? משמע שאטד מן ירק, ואיך אמרנו שהוא מין אילן? ^ה_כטתמן לברכה, _{דכיוון שאינו אוכל את עיקר פרי העץ אלא את העלין והתמרות יורד דרגת הברכה}וכאן לכלאים. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא °. הדא אמרה, אתרוג. אף על פי שאתה אומר עליו בורא פרי העץ. את אמר על העלים שלו, בורא מיני דשאים. הצלף. °בית שמאי בית שמאי אומרים כלאים בכרם ובזרעים. °בית הלל בית הלל אומרים ^ה_לאינו כלאים לא בכרם ולא בזרעים. הכל מודין ^ה_לאשהוא חייב בערלה _{ל°בית שמאי בית שמאי מספק.}תני רבי חיננא בר פפא רבי חנינא בר פפא °. ^ה_לבאת שהוא עולה מגזעו, _{שהגזע מתקיים משנה לשנה,}מין אילן. משרשיו _{שכל שנה צומח גזע חדש,}מין ירק. התיבון. הרי הכרוב. הרי הוא עולה מגזעו. כאן בודאי כאן בספק: שהכלל שכל העולה מהגזע הוא מין אילן והעולה משורשין מן ירק, אינו כלל מוחלט, אלא אם יש ספק אם הוא מין אילן או מין ירק, אז את שהוא עולה מגזעו מין אילן, משרשיו מין ירק. אבל ברור שיש שעולה מהגזע והוא מין ירק כמו הכרוב.