ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק רביעי

ירושלמי ברכות פרק ד הלכה א

מתני’: תפילת השחר עד חצות. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר ^ד_אעד ד' שעות. תפילת המנחה עד הערב. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר עד פלג המנחה עד אחד עשר שעות חסר רביע. תפילת הערב אין לה קבע. ושל מוספים כל היום:

גמ’: כתיב (דברים עקב יא יג) לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם. וכי יש

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף כט עמוד ב] עבודה בלב? ואיזו ^ד_בזו תפילה. וכן הוא אומר (דניאל ו יז) אלהך די אנת פלח ליה בתדירא הוא ישזבינך  אלוקיך שאתה עובד אותו תמיד הוא יצילך. וכי יש פולחן בבבל? הווה אומר זו תפילה. ^ד_גיכול יהא מתפלל שלשתן כאחת? פירש בדניאל (דניאל ו יא) וזמנין תלתא ביומא הוא ברך על ברכוהי וגו'  פעמים שלושה ביום הוא כורע על ברכיו להתפלל. יכול יהא מתפלל לכל רוח שירצה? תלמוד לומר (דניאל ו יא) וכוין פתיחין ליה בעליתה נגד ירושלם  חלון פתוח לו לכיוון ירושלים. יכול משבאו לגולה התחיל לעשות כן? תלמוד לומר (דניאל ו יא) כל קבל דהוה עביד מן קדמת דנא  כמו שהיה עושה זמן רב קדם. יכול יהא מתפלל שלשתן בכל שעה שירצה? כבר פירש דוד (תהילים נה יח) ערב ובוקר וצהרים וגו'. ^ד_דיכול יהא מגביה קולו ומתפלל? כבר פירש בחנה (שמואל א א יג) וחנה היא מדברת על לבה. יכול יהא מהרהר בלב? תלמוד לומר (שמואל א א יג) רק שפתיה נעות. הא כיצד? מרחיש בשפתותיו. אמר רבי יוסי בר חנינא רבי יוסי בר חנינא°. מן הפסוק הזה אתה למד ד' דברים. וחנה היא מדברת על לבה. מכאן ^ד_השהתפילה צריכה כוונה. רק שפתיה נעות. מכאן שהוא צריך להרחיש בשפתותיו. וקולה לא ישמע. מכאן שלא יגביה אדם את קולו ויתפלל. ויחשבה עלי לשיכורה. מכאן ^ד_ושהשיכור אסור להתפלל: מילתיה דחנן בר אבא פליגא. דחנן בר אבא אמר לחבריא. נימר לכון מילתא טבתא דחמית לרב רב (אמורא)° עביד  אומר לכם דבר טוב שראיתי שרב עושה. ואמריתה קומי דשמואל שמואל (אמורא)°, וקם ונשקי על פומי. כשהיה אומר ^ד_זברוך אתה, היה שוחה. בא להזכיר את השם, היה זוקף. מזה שידע באיזה מילה רב רב (אמורא)° שח או זקף, סימן שרב רב (אמורא)° התפלל בקול. אמר שמואל שמואל (אמורא)° ואנא אמרית טעמא למה זוקפים בכשמזכיר שם השם. דכתיב ה' זוקף כפופים. אמר רבי אמי רבי אמי° לא מסתברא דא שצריך לזקוף בשם, דאמר קרא מפני שמי ניחת הוא. משמע שצריך להיות כפוף בשם. אמר רבי אבין רבי אבין°. אלו הוה כתיב בשמי ניחת הוא, הוה יאות. לית כתיב אלא מפני שמי ניחת הוא. קודם עד שלא הזכיר את השם, כבר ניחת הוא. רבי אבא רבי אבא° בר זבדי מצלי בקלא  היה מתפלל בקול. רבי יונה רבי יונה° כד הוה מצלי בכנישתא  כשהיה מתפלל בבית הכנסת, הוה מצלי בלחישה. וכד הוה מצלי גו בייתיה, הוה ^ד_חמצלי בקלא על מנת דילפון  שילמדו בני בייתיה צלותיה  תפילתו מיניה. אמר רבי מנא רבי מנא° _בנו באמת בני בייתיה דאבא ילפי צלותא מיניה. ומאיכן למדו ג' תפילות? רבי שמואל בר נחמני רבי שמואל בר נחמני° אמר כנגד ג' פעמים שהיום משתנה על הבריות. בשחר צריך לאדם לומר, מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שהוצאתני מאפילה לאורה. במנחה צריך אדם לומר מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שכשם שזכיתני לראות החמה במזרח, כך זכיתי לראות במערב. בערב צריך לומר, יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שכשם שהייתי באפילה והוצאתני לאורה, כך תוציאני מאפילה לאורה. רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אמר, תפילות מאבות למדום. תפילת השחר מאברהם אבינו. דכתיב (בראשית וירא יט כז) וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה'. ואין עמידה אלא תפילה. כמה דתימר (תהילים קו ל) ויעמוד פינחס ויפלל. תפילת המנחה מיצחק אבינו דכתיב (בראשית חיי שרה כד סג) ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב. ואין שיחה אלא תפילה. כמה דאת אמר (תהילים קב א) תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו. תפילת הערב מיעקב אבינו דכתיב (בראשית ויצא כח יא) ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש. ואין פגיעה אלא תפילה. כמה דאת אמר (ירמיהו כז יח) יפגעו נא בה' צבאות. ואומר (ירמיהו ז טז) אל תשא בעדם רינה ותפלה ואל תפגע בי. ורבנן אמרי, ^ד_טתפילות מתמידין גמרו. תפלת השחר מתמיד של שחר דכתיב (במדבר פינחס כח ד) את הכבש אחד תעשה בבוקר. תפילת המנחה מתמיד של בין הערבים דכתיב (במדבר פינחס כח ד) ואת הכבש השני תעשה בין הערבים. תפילת הערב לא מצאו במה לתלותה, ושנו אותה סתם. הדא היא דתנינן, תפילת הערב אין לה קבע. הכוונה שאין כנגד מה לקבוע אותה. ושל מוספין כל היום. אמר רבי תנחומא רבי תנחומא°. תפילת ערבית עוד היא כנגד הקרבנות, שקבעו אותה כנגד איכול איברים ופדרים שהיו מתאכלין על גבי המזבח כל הלילה. תנן, תפילת השחר וכ"ו. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר עד ארבע שעות. מאי טעמא ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי? מדברי תורה למד °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. דתני °רבי ישמעאל רבי ישמעאל כתיב (שמות בשלח טז כא) וחם השמש ונמס. בארבע שעות. אתה אומר

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

1 ד_א מיי' פ"א מהל' תפילה הלכה א':
[ע"ב]
2 ד_ב מיי' פ"ה מהל' תפילה הלכה ג' , טור ושו"ע או"ח סי' צ"ד סעיף א' , סמ"ג עשין יט :

3 ד_ג מיי' פ"ה מהל' תפילה הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' ק"א סעיף ב' , סמ"ג עשין יט :

4 ד_ד מיי' פ"ה מהל' תפילה הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' ק"א סעיף ב' , סמ"ג עשין יט :

5 ד_ה מיי' פ"ד מהל' תפילה הלכה ט"ו , טור ושו"ע או"ח סי' צ"ח סעיף א':

6 ד_ו מיי' פ"ד מהל' תפילה הלכה י"ז , טור ושו"ע או"ח סי' צ"ט סעיף א':

7 ד_ז מיי' פ"ה מהל' תפילה הלכה י' , טור ושו"ע או"ח סי' קי"ג סעיף ז' , סמ"ג עשין יט :

8 ד_ח טור ושו"ע או"ח סי' ק"א סעיף ב':

9 ד_ט מיי' פ"א מהל' תפילה הלכה ה' , מיי' פ"א מהל' תפילה הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' צ"ח סעיף ד' , סמ"ג עשין יט :

-----------------------------------דף ל

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ל

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף ל עמוד א] בארבע שעות, או אינו אלא בשש שעות? כשהוא אומר (בראשית וירא יח א) כחום היום, הרי שש אמור. הא מה אני מקיים וחם השמש ונמס? בד' שעות. ואת דריש גזרה שווה, במן נאמר (שמות בשלח טז כא) וילקטו אותו בבוקר בבוקר. ובקרבן תמיד של שחר נאמר (במדבר פינחס כח ד) את הכבש אחד תעשה בבוקר. מה בבוקר שנאמר להלן במן בארבע שעות. אף בבוקר שנאמר כאן בתמיד של שחר בד' שעות. והמן מנין שבארבע שעות ולא בשש שעות? דכתיב וחם השמש. בארבע שעין שמשא  בשמש חמין, וטולא  בצל קריר. בשית שעין שמשא חמין וטולא חמין. אמר רבי תנחומא רבי תנחומא°, כתיב (בראשית וירא יח א) והוא יושב פתח האהל כחום היום. מהו כחום היום? בשעה שאין צל לכל ברייה. רבי יסא רבי אסי° מצלי בתלת שעין. רבי חייא בר ווא רבי חייא בר ווא° מצלי בתלת שעין. רבי ברכיה רבי ברכיה° חמוניה קרי קרית שמע ומצלי בתר תלת שעין. והא תנינן עד שלש שעות שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות, ^ד_יהקורא מיכן ואילך לא הפסיד כאדם שהוא קורא בתורה? נימר כבר קיבל מלכות שמים בעונתה. אי נמי מעדות למד °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי שקרבן תמיד קרב עד שעה רביעית. דאמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. בימי מלכות יון, היו משלשלין להן שתי קופות של זהב, והיו מעלין להן שני טלאים. פעם אחת שילשלו להן שתי קופות של זהב, והעלו להן שני גדיים. _{וגדי פסול לתמיד שנאמר את הכבש האחד תעשה בבקר, כבש ולא גדי}. והתעכבו לחפש עד שעה רביעית. באותה שעה האיר הקדוש ברוך הוא עיניהם, ומצאו שני טלאים מבוקרים בלישכת הטלאים. על אותה שעה העיד °רבי יודה בר בבא רבי יודה בר בבא, על תמיד של שחר ^ד_יאשקרב בארבע שעות. אמר רבי לוי רבי לוי°. אף בימי מלכות רשעה הזאת היו משלשלין להן שתי קופות של זהב, והיו מעלין להם שני כבשים. ובסוף שלשלו להן ב' קופות של זהב, והעלו להם שני חזירים. לא הספיקו להגיע לחצי חומה, עד שנעץ החזיר בחומה ונזדעזעה החומה. וקפץ מ' פרסה מארץ ישראל. באותה שעה גרמו העוונות ובטל התמיד וחרב הבית. מאי טעמא דרבנן שאמרו עד שעה שישית? דכתיב שנים ליום. חלוק את היום שהוא שתים עשרה שעות. עד שעה שישית לתמיד של שחר, מכאן ואילך לתמיד של בן הערבים. ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אמר, שנים ליום, הכוונה שנים חובה ליום. שנים ליום, שני פרקליטין ליום. שנים ליום, שתהא שחיטתן לשם היום. שנים ליום, שתהא שחיטתן כנגד היום. הדא היא דתנינן תמן. ^ד_יבתמיד של שחר היה נשחט על קרן מערבית צפונית, על טבעת שניה כנגד היום. ושל בין הערבים היה נשחט על קרן צפונית מזרחית, על טבעת שניה כנגד היום. שהיו עשרים וארבע טבעות מסודרים בשש שורות של ארבע כל אחד ממערב למזרח שבהם היו מחזיקים את הבהמה לשחיטה והוא היה סימן שיהא יודע איזה מהן נשחט שחרית ואיזה מהן נשחט ערבית. אמר רבי חייא רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. תפלת המנחה ותפילת המוספין, ^ד_יגתפלת המנחה קודמת. הוון בעון מימר, כשאין ביום כדי להתפלל שניהם. אבל אם יש ביום כדי להתפלל שניהם, תפלת מוסף קודמת. אמר רבי זירא רבי זירא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. אפילו יש ביום כדי להתפלל שניהם, תפלת המנחה קודמת. דתדיר ושאינו תדיר, תדיר קדם. וכן אמר רבי נתן בר טוביה רבי נתן בר טוביה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, אפילו יש ביום כדי להתפלל שניהם, תפילת המנחה קודמת.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף ל עמוד ב] והתני, הקדים תפלת המנחה לתפלת המוספים יצא. דווקא לשעבר, הא בתחילה לא בדא? פתר לה בשלא הגיע זמן תפילת מנחה קטנה שהיא עיקר. כהדא דרבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי° מפקד לתלמידיו. אין הוה לכון אריסטון  סעודה גדולה ומטא יומא לשית שעין שהוא זמן מנחה גדולה, עד דלא תסקון לאריסטון, תיהוין מצלון דמנחתא עד דלא תסקון. משמע דווקא אם היה להם סעודה גדולה התפללו מנחה גדולה. אבל עיקר זמנה הוא מנחה קטנה. תנן, תפילת המנחה עד הערב. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר עד פלג המנחה. וכמה הוא פלג המנחה? אחת עשרה שעין חסר רביע. תמן תנינן. ^ד_ידתמיד נשחט בשמנה ומחצה, וקרב בתשע ומחצה. ערבי פסחים. נשחט בשבע ומחצה, וקרב בשמנה ומחצה. בין בחול בין בשבת. רבי ירמיה רבי ירמיה° בעי. הכא את עביד זמן מנחה קטנה בתשע ומחצה, שתי שעות ומחצה לפני השקיעה. והכא את עביד מנחה שלש שעות ומחצה? _{שהרי תמיד של בין הערבים קרב בשמונה ומחצה, שלוש שעות ומחצה קדם השקיעה} אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. לא הוקשה תפלת המנחה לתמיד של בין הערבים, אלא לקטרת. מה טעם? דכתיב (תהילים קמא ב) תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב. צא שעה אחת לעיסוקו. ואת עביד מנחה שתי שעות ומחצה. רבי יוסי בן חנינא רבי יוסי בר חנינא° היה מתפלל עם דמדומי חמה. כדי שיהא עליו מורא שמים כל היום. אמר רבי יוסי בן חנינא רבי יוסי בר חנינא°. יהא חלקי עם המתפללים עם דמדומי חמה. מה טעם? דכתיב (תהילים לב ו) על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא. מהו לעת מצוא? לעת זמן מצויין של יום. שהשמש יוצאת או נכנסת. אחוי דאימיה דרב אדא רב אדא°, הוה מצייר  שומר גולתיה  גלימה דרב רב (אמורא)° בצומא רבא _{יום כיפור}. אמר לו. כד תיחמי שמשא בריש דיקלי, תיהב ליה גולתי דנצלי דמנחתא. ושמשא בריש דיקלי תמן, יממא הוא ולא דמדומי חמה? סבר כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי שזמן מנחה רק עד פלג המנחה. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° כתיב (ישעיהו מד כז) האומר לצולה חרבי. זו בבל שהיא זוטו של עולם. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. למה נקרא שמה צולה? ששם צללו מיתי דור המבול כדכתיב (ירמיהו נא מט) גם בבבל לנפול חללי ישראל, גם בבבל נפלו חללי כל הארץ. כתיב (בראשית נח יא ב) וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם. אמר ריש לקיש ריש לקיש°. למה נקרא שמה שנער? ששם ננערו מיתי דור המבול. דבר אחר שנער, שהם מתים בתשנוק בצער בלא נר, ובלא מרחץ. דבר אחר שנער, שהם מנוערים מן המצות, בלא תרומה ובלא מעשר. דבר אחר שנער, ששריה מתים נערים. דבר אחר שנער, שהעמידו שונא וער להקדוש ברוך הוא. ואי זה זה? זה נבוכדנצר הרשע:

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

10 ד_י מיי' פ"א מהל' קריאת שמע הלכה י"ג , טור ושו"ע או"ח סי' נ"ח סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' נ"ח סעיף ו' , סמ"ג עשין י"ח :

11 ד_יא מיי' פ"א מהל' תמידין ומוספין הלכה ב' , סמ"ג עשין קצ :

12 ד_יב מיי' פ"א מהל' תמידין ומוספין הלכה י"א , סמ"ג עשין קצ :

13 ד_יג מיי' פ"ג מהל' תפילה הלכה י"א , טור ושו"ע או"ח סי' רפ"ו סעיף ד' , סמ"ג עשין יט :
[ע"ב]
14 ד_יד מיי' פ"א מהל' תמידין ומוספין הלכה ג' , מיי' פ"א מהל' תמידין ומוספין הלכה ה' , סמ"ג עשין קצ :

-----------------------------------דף לא

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף לא

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף לא עמוד א] והרי הלכה כחכמים ולמה נהג רב רב (אמורא)° כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי? דאמר, אין עבדינא כרבנן, לית °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי מודי. אין עבדינא כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, אוף רבנן מודו. מוטב לנהוג כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי ולצאת ידי הכל: מניין רמז לתפילת נעילה? אמר רבי לוי רבי לוי° (ישעיהו א טו) דכתיב גם כי תרבו תפלה. מכאן שכל המרבה בתפלה נענה. מחלפא שיטתיה דרבי לוי רבי לוי°? תמן אמר רבי אבא בריה דרב פפי רבי אבא בריה דרב פפי° אמר רבי יהושע דסכנין רבי יהושע דסכנין° בשם רבי לוי רבי לוי°, מאי דכתיב (משלי יד כג) בכל עצב יהיה מותר, ודבר שפתים אך למחסור? חנה על ידי שריבתה בתפלה, קצרה בימיו של שמואל שמואל (אמורא)°. שאמרה (שמואל א א כב) וישב שם עד עולם. והלא אין עולמו של לוי אלא חמשים שנה, דכתיב (במדבר בהעלותך ח כה) ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה. והא הוויין ליה חמשין ותרתין _{ששמאל חי חמישים ושתים שנים} ולא חמישים? אמר רבי יוסי בר רבי בון רבי יוסי ברבי בון°, שתים שגמלתו. והכא אמר הכין שטוב להרבות בתפילה? מה דאמר שלא ירבה תפילה, ליחיד. הכא לציבור. כדאמר רבי חייא רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, ו°רבי שמעון בן חלפתא רבי שמעון בן חלפתא אמר בשם °רבי מאיר רבי מאיר, כתיב (שמואל א א יב) והיה כי הרבתה להתפלל לפני ה'. מכאן שכל המרבה בתפלה נענה: אימתי הוא נעילה? רבנן דקיסרין אמרין, איתפלגון רב רב (אמורא)° ורבי יוחנן רבי יוחנן°. רב רב (אמורא)° אמר ^ד_טובנעילת שערי שמים עם שקיעת החמה. ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אמר, ^ד_טזבנעילת שערי היכל אחר הקרבת קרבן תמיד של בין הערביים שזה מבעוד יום. אמר רבי יודן אנתורדיא רבי יודן אנתורדיא°, מתניתין מסייע ל°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. דתנן, בג' פרקים הכהנים נושאים את כפיהם ד' פעמים ביום. בשחרית ובמוסף במנחה ובנעילת שערים. בתעניות, ובמעמדות, וביום הכיפורים. משמע שתפילת נעילה נאמרת ביום. אית לך מימר נעילת שערי שמים ביום? אלא על כרחך נעילת שערי היכל. אחוי דאימא דרב אדא רב אדא° הוה צייר  שומר גולתיה  גלימה דרב רב (אמורא)° בצומא רבא. אמר לו כד תיחמי  כשתראה שמשא בריש דיקלי, תיהב לי גולתי דנצלי נעילת שערים. מחלפא שיטתיה דרב רב (אמורא)°? תמן הוא אמר בנעילת שערי שמים שזה בסוף היום. והכא אמר בנעילת שערי היכל? שהרי התפלל נעילה כשהשמש בריש דקלי, שהוא מבעוד יום. אמר רב מתנה רב מתנא°. על ידי דרב רב (אמורא)° מאריך בצלותא סגין, הוה מגיע לנעילת שערי שמים. תפילת נעילה מהו שתפטור את של ערבית? רבי אבא רבי אבא° ורב הונא רב הונא° אמרו בשם רב רב (אמורא)°, נעילה פוטרת את של ערב. אמר לו רבי אבא רבי אבא° לרב הונא רב הונא°. היאך הוא מזכיר של הבדלה? אמר רבי יונה רבי יונה°לרבי אבא רבי אבא°. היאך יהא שבע פוטרת שמונה עשרה? אמר לו, ולא כבר איתותבת  הרי כבר הקשתי על דבריו? אמר לו, בגין דאיתותבת בקושיה קלה תיבטל? שיכול רב רב (אמורא)° לתרץ, שכוללים את ההבדלה בברכה האמצעית.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף לא עמוד ב] אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אדרבא מה דאקשי רבי אבא רבי אבא° קשי יאות. שהרי בכל השנה אומרה בחונן הדעת. ולא מתקבל על הדעת שישנו מהמקובל. ודווקא מה דאקשי רבי יונה רבי יונה°לא קשי יאות. שאפשר לתרץ שקל הקילו עליו משום תעניתו שיהו שבע פוטרות שמונה עשרה. רבי אבא רבי אבא° בר ממל אמר לחברייא. מריי, מן כולכון שמעית ^ד_יזשאין נעילה פוטרת של ערב. וכן אמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי° בשם רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, אין נעילה פוטרת של ערב. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°, ותני רבי חייא רבי חייא רבה°. בכל יום חול אדם מתפלל שמונה עשרה. וכן במוצאי שבת ובמוצאי יום הכיפורים ובמוצאי תענית ציבור. אמר רבי יצחק בר נחמן רבי יצחק בר נחמני° בשם רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. יום הכיפורים שחל להיות בשבת, אף על פי שאין נעילה בשבת, ^ד_יחמזכיר של שבת בנעילה. אוספין עליה ראש מחודש שחל להיות בתענית ציבור, אף על פי שאין נעילה בראש מחודש, מזכיר הוא של ראש מחודש בנעילה. אמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי° בשם רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. שבת שחל להיות בחנוכה, אף על פי שאין מוסף בחנוכה, ^ד_יטמזכיר של חנוכה במוסף. הוסיפו עליה, ראש מחודש שחל להיות בתוכה. אף על פי שאין מוסף בחנוכה, ^ד_כמזכיר הוא של חנוכה במוסף. ראש חודש שחל להיות בתענית היאך הוא מזכיר של תענית במוסף? רבי זעירא רבי זעירא° אומר בהודייה כמו על הניסים. רבי אבא רבי אבא° בר ממל אמר בעבודה כמו יעלה ויבא. רבי אבינא רבי אבינא° אמר, אומרה בברכה רביעית. אמר רבי אבא רבי אבא°. מה מצינו בכל מקום אומרה ברכה רביעית, אף כאן אומרה בברכה רביעית. וכן נפק עובדא כהדא דרבי אבא רבי אבא°. במה קורין בתענית ציבור שחל בראש מחודש? רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אומר, קורין ברכות וקללות כמו כל תענית ציבור. אמר ליה רבי מנא רבי מנא°. למה בטלתה קריאת ראש מחודש? בגין מודעתין כי הוא תענית? רביעין על מעיהון שוכבים על בטנם מרעב {{{2}}}, ולא ידעין דהוא תעניתא?

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

15 ד_טו מיי' פ"א מהל' תפילה הלכה ז':

16 ד_טז טור ושו"ע או"ח סי' תרכ"ג סעיף ב':
[ע"ב]
17 ד_יז מיי' פ"א מהל' תפילה הלכה ח' , טור ושו"ע או"ח סי' תרכ"ד סעיף א':

18 ד_יח מיי' פ"ב מהל' תפילה הלכה ז' , טור ושו"ע או"ח סי' תרכ"ג סעיף ג':

19 ד_יט מיי' פ"ב מהל' תפילה הלכה י"ג , טור ושו"ע או"ח סי' תרפ"ב סעיף ב':

20 ד_כ טור ושו"ע או"ח סי' תרפ"ב סעיף ב':

-----------------------------------דף לב

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף לב

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף לב עמוד א] אמר לו. להודיעך שקריאת ברכות וקללות דוחה קרית ראש מחודש שכך ההלכה ולא כדי להזכיר שתענית. רבי יודן קפודקיא רבי יודן קפודקיא° אמר קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי יודה בן פזי רבי יהודה בן פזי°, קורין בראש מחודש. קם רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° עם רבי יודה בן פזי רבי יהודה בן פזי°. אמר לו, את שמעת מאבוך הדא מילתא? אמר לו, אבא לא הוה אמר כן, אלא בעין טב, ששם היו מקדשים את החדש. ושם נהגו שקורין בראש מחודש לפרסם על ידי זה דאינון ידעין שהתקדש החדש והוא ריש ירחא. הא שאר כל המקומות קוראין ברכות וקללות. ירמיה ספרא שאל לרבי ירמיה רבי ירמיה°. ^ד_כאראש מחודש שחל להיות בשבת במה קורין למפטיר? אמר לו, קורין בראש מחודש. אמר רבי חלבו רבי חלבו° קומי רבי אמי רבי אמי°, מתניתא אמרה כן דתנן. ^ד_כבלכל מפסיקים _{מסדר ההפטרות} לראשי חדשים ^ד_כגולחנוכה ולפורים. יצחק סחורא שאל לרבי יצחק רבי יצחק°. ראש מחודש שחל להיות בחנוכה במה קורין? אמר לו, ^ד_כדקורין שלשה בראש מחודש, ואחד בחנוכה. רבי פנחס רבי פינחס° רבי סימון רבי שמעון בן פזי° ורבי אבא בר זמינא רבי אבא בר זמינא°, מטו בה בשם רבי אבדומי דמן חיפא רבי אבדומי דמן חיפא°. קורין שלשה בחנוכה ואחד בראש מחודש. להודיעך שלא בא הרביעי אלא מחמת ראש מחודש. בר שלמיא ספרא שאל לרבי מנא רבי מנא°. הגע עצמך שחל ראש מחודש של חנוכה להיות בשבת. ולא שבעה אינון קורין? שישה בשל שבת, ושביעי בשל ראש חודש. אית לך למימר שלא בא הרביעי אלא מחמת ראש מחודש? _{ואיזה סימן יש שראש מחודש}. אמר לו הדא שאילתא דספרא  זו שאלה של חכמים. ודאי בשבת באמת אין סימן, שאי אפשר. אבל בחול שאפשר עושים סימן. °רבי רבי יהודה הנשיא מפקד לאבדן אמוריה. אכריז קומי ציבורא, מאן דמצלי, יכול ליצלי דרמשא עד יומא קאים, _{מי שרוצה יכול להתפלל ערבית ביום מפלג המינחה כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי}. וכן רבי חייא בר ווה רבי חייא בר ווה° מפקד לאמוריה. אכריז קומי צבורא, מאן דמצלי, יצלי דרמשא עד יומא קאים. אמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא°. משכני °רבי ישמעאל בי רבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי אצל פונדק אחד ואמר לי, כאן נתפלל אבא ^ד_כהשל ליל שבת בערב שבת. אמר רבי אמי רבי אמי°, רבי יוחנן רבי יוחנן° פליג. ולא הוה צריך מפלגא על הדא, דאף רבי יוחנן רבי יוחנן° מודה בערב שבת, שכן מוסיפין מחול על הקודש. ועוד דסלקון חומרייא  שירת חמורים מן ערב לציפורין ואמרו, כבר שבת °רבי חנינא בן דוסא רבי חנינא בן דוסא בעירו. ועל מה אמר רבי אמי רבי אמי° דא שרבי יוחנן רבי יוחנן° חולק, על דאמר רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°, משכני °רבי ישמעאל ברבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי אצל פונדק אחד ואמר לי. כאן נתפלל אבא ^ד_כושל מוצאי שבת בשבת. ואפילו אף עליה לא הוה צריך מפלגא, ד°רבי רבי יהודה הנשיא מפקד לאבדן אמוריה. אכריז קומי ציבורא מאן דמצלי, יצלי דרמשא עד יומא קאים. וכן רבי חייא בר ווא רבי חייא בר ווא° מפקד לאמוריה. אכריז קומי ציבורא, מאן דמצלי יצלי דרמשא עד יומא קאים. דבית רבי ינאי רבי ינאי° אמרין

_{קריאה לראש חדש במדבר פרשת צו כח, א–טו: (עלייה ראשונה:) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לֹאשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ: עלייה שנייה:) וְאָמַרְתָּ לָהֶם זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה' כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד: (עד כאן עלייה ראשונה) אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם: וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת לְמִנְחָה בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית רְבִיעִת הַהִין: (עלייה שלישית:) עֹלַת תָּמִיד הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינַי לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַה': וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַה': וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה': וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן וְנִסְכּוֹ: עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ: (עלייה רביעית:) וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַה' פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם: וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לַפָּר הָאֶחָד וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לֹאיִל הָאֶחָד: וְעִשָּׂרֹן עִשָּׂרוֹן סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד עֹלָה רֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַה': וְנִסְכֵּיהֶם חֲצִי הַהִין יִהְיֶה לַפָּר וּשְׁלִישִׁת הַהִין לֹאיִל וּרְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ יָיִן זֹאת עֹלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה: וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת לַה' עַל עֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ:}

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף לב עמוד ב] התפלל מבעוד יום ועלה אדם על מטתו אין מטריחין אותו לירד. אמר רבי זירא רבי זירא°. כל מאן דהוינא עביד כן, הוינא מפחד בליליא. אף על פי כן להלכה לית לך אלא כהדא, ד°רבי רבי יהודה הנשיא מפקד לאבדן אמוריה. אכריז קומי ציבורא, מאן דמצלי יצלי דרמשא עד יומא קאים. וכן רבי חייא בר ווא רבי חייא בר ווא° מפקד לאמוריה. מאן דמצלי יצלי דרמשא עד יומא קאים: אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא°. תניא תמן, תפילת הערב מהו? °רבן גמליאל רבן גמליאל אומר חובה. °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אומר רשות. אמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא°. אתיין אילין פלגוותא כאינון פלגוותא. מאן דאמר חובה, אין נעילה פוטרת של ערב. ומאן דאמר רשות, נעילה פוטרת של ערב. ומעשה בתלמיד אחד שבא ושאל את °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה. תפלת הערב מהו? אמר לו ^ד_כזרשות. בא ושאל את רבן גמליאל רבן גמליאל° תפלת הערב מהו? אמר לו חובה. אמר לו והא °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אמר לי רשות? אמר לו, למחר כשאכנס לבית הוועד עמוד ושאל את ההלכה הזאת. למחר עמד אותו תלמיד ושאל את °רבן גמליאל רבן גמליאל תפלת הערב מהו? אמר לו חובה. אמר לו, והא °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אמר לי רשות? אמר °רבן גמליאל רבן גמליאל ל°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה. אתה אומר רשות? אמר לו לאו. אמר לו, עמוד על רגליך ויעידו בך. והיה °רבן גמליאל רבן גמליאל יושב ודורש, ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה עומד על רגליו. עד שריננו כל העם ואמרו ל°רבי חוצפית המתורגמן רבי חוצפית המתורגמן, הפטר את העם. אמרו ל°רבי זינון החזן רבי זינון החזן. אמור על °רבן גמליאל רבן גמליאל את הפסוק (נחום ג יט) כי על מי לא עברה רעתך תמיד. עמד ואמר, התחילו כל העם ועמדו על רגליהם. הלכו ומינו את °רבי אלעזר בן עזריא רבי אלעזר בן עזריה בישיבה. בן שש עשרה שנה ונתמלא כל ראשו שיבות מרוב שהיה טורח בלימוד. והיה °רבי עקיבא רבי עקיבא יושב ומצטער ואמר. לא שהוא בן תורה יותר ממני, אלא שהוא בן גדולים יותר ממני. אשרי אדם שזכו לו אבותיו. אשרי אדם שיש לו יתד במי להיתלות בה. וכי מה היתה יתידתו של °רבי אלעזר בן עזריא רבי אלעזר בן עזריה? שהיה דור עשירי לעזרא. אותו היום סלקוהו לשומר הפתח, ונתנה להם רשות לתלמידים ליכנס. שהיה °רבן גמליאל רבן גמליאל מכריז ואומר: כל תלמיד שאין תוכו כברו לא יכנס לבית המדרש. ההוא יומא אתוספו כמה ספסלי. וכמה ספסלין היו שם? רבי יעקב בר סיסי רבי יעקב בר סיסי° אמר שמונים ספסלין היו שם של תלמידי חכמים, חוץ מן העומדים לאחורי הגדר. רבי יוסי ברבי אבון רבי יוסי ברבי בון° אמר, שלש מאות היו שם חוץ מן העומדים לאחורי הגדר. כיי

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

21 ד_כא מיי' פי"ג מהל' תפילה הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' תכ"ה סעיף א' , סמ"ג עשין יט :

22 ד_כב מיי' פי"ג מהל' תפילה הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' תכ"ה סעיף א' , סמ"ג עשין יט :

23 ד_כג מיי' פי"ג מהל' תפילה הלכה כ"ד , טור ושו"ע או"ח סי' תרפ"ד סעיף ב' , סמ"ג עשין יט :

24 ד_כד מיי' פי"ג מהל' תפילה הלכה כ"ד , טור ושו"ע או"ח סי' תרפ"ד סעיף ב' , סמ"ג עשין יט :

25 ד_כה מיי' פ"ג מהל' תפילה הלכה ז' , טור ושו"ע או"ח סי' רס"ז סעיף ב':

26 ד_כו מיי' פ"ג מהל' תפילה הלכה ז' , טור ושו"ע או"ח סי' רצ"ג סעיף ג':
[ע"ב]
27 ד_כז מיי' פ"א מהל' תפילה הלכה ו' , מיי' פ"ג מהל' תפילה הלכה ו' , מיי' פ"ג מהל' תפילה הלכה ז' , מיי' פ"ט מהל' תפילה הלכה ט' , טור או"ח סימן רלה, טור או"ח סימן רלו, טור או"ח סימן רלז, סמ"ג עשין יט :

-----------------------------------דף לג

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף לג

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף לג עמוד א] דתנינן תמן. ביום שהושיבו את °רבי אלעזר בן עזריא רבי אלעזר בן עזריה בישיבה, תמן תנינן. זה מדרש דרש °רבי אלעזר בן עזריא רבי אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה. וכי כרם היה שם? אלא אלו תלמידי חכמים שהיו עשוין שורות שורות ככרם. מיד הלך לו °רבן גמליאל רבן גמליאל אצל כל אחד ואחד לפייסו בביתו. אזל גבי °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה, אשכחיה יתיב עביד מחטין. אמר לו מאילין את חיי? אמר לו, ועד כדון את בעי מודעי  רק עכשיו אתה יודע? אוי לו לדור שאתה פרנסו. אמר לו נעניתי לך. ושלחון גבי °רבי אלעזר בן עזריא רבי אלעזר בן עזריה חד קצר כובס ואית דאמרין °רבי עקיבא רבי עקיבא הוה. אמר לו, מי שהוא מזה בן מזה, יזה. מי שאינו לא מזה ולא בן מזה, יימר למזה בן מזה, מימך מי מערה ואפרך אפר מקלה? אמר לו נתרציתם? אף אני מסכים, אני ואתם נשכים לפתחו של °רבן גמליאל רבן גמליאל. אף על פי כן לא הורידוהו מגדולתו, אלא מינו אותו אב בית דין.

ירושלמי ברכות פרק ד הלכה ב

מתני’: °רבי נחוניא בן הקנה רבי נחוניא בן הקנה היה מתפלל ^ד_כחבכניסתו לבית המדרש ^ד_כטוביציאתו תפלה קצרה. אמרו לו מה טיבה של תפלה זו? אמר להן. בכניסתי אני מתפלל שלא תארע תקלה על ידי. וביציאתי אני נותן הודייה על חלקי:

גמ’: בכניסתו מהו אומר? יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שלא אקפיד כנגד חבירי, ולא חבירי יקפידו כנגדי. שלא נטמא את הטהור, ולא נטהר את הטמא. שלא נאסור את המותר, ולא נתיר את האסור. ונמצאתי מתבייש לעולם הזה ולעולם הבא. וביציאתו מהו אומר? מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שנתת חלקי מיושבי בית המדרש ובתי כנסיות, ולא נתת חלקי בבתי תרטיות ובבתי קרקסיות. שאני עמל והן עמלים. אני שוקד והן שוקדים. אני עמל לירש גן עדן, והן עמלים לבאר שחת. שנאמר (תהילים טז י) כי לא תעזוב נפשי לשאול, לא תתן חסידך לראות שחת. רבי פדת רבי פדת° אמר בשם רבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי°. רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° היה מתפלל שלש תפילות לאחר תפילתו. מהו אומר? יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שלא תעלה שנאתינו על לב אדם, ולא שנאת אדם תעלה על לבינו. ולא תעלה קנאתינו על לב אדם, ולא קנאת אדם תעלה על לבינו. ותהא תורתך מלאכתנו כל ימי חיינו. ויהיו דברינו תחנונים לפניך. רבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא° מוסיף. ותייחד לבבינו ליראה את שמך. ותרחקנו מכל מה ששנאתה, ותקרבנו לכל מה שאהבתה. ותעשה עמנו צדקה למען שמך. דבית רבי ינאי רבי ינאי° אמרין, הנעור משנתו צריך לומר. ברוך אתה ה' מחיה המתים. רבוני חטאתי לך. יהי רצון מלפניך ה' אלהי, שתתן לי לב טוב, חלק טוב, יצר טוב, חבר טוב, שם טוב, עין טובה, ונפש טובה, ונפש שפלה, ורוח נמוכה. ואל יתחלל שמך בנו, ואל תעשינו שיחה בפי כל הבריות. ואל תהי אחריתינו להכרית, ולא תקוותנו למפח נפש. ואל תצריכנו לידי מתנת בשר ודם, ואל תמסור מזונותינו בידי בשר ודם. שמתנתם מעוטה וחרפתם מרובה. ותן חלקנו בתורתך עם עושי רצונך. בנה ביתך, היכלך, עירך, ומקדשך במהרה בימינו. רבי חייא בר ווא רבי חייא בר ווא° מצלי. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתתן בלבינו לעשות תשובה שלימה לפניך, שלא נבוש מאבותינו לעולם הבא. רבי יודן בי רבי ישמעאל רבי יודן בי רבי ישמעאל° קבע ליה לאמוריה דיימר בתר פרשתיה  הדרשה כן. רבי תנחום בר איסבלוסטיקא רבי תנחום בר איסבלוסטיקא° מצלי. ויהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתשבור ותשבית עולו של יצר הרע מלבינו. שכך בראתנו לעשות רצונך, ואנו חייבים לעשות רצונך. אתה חפץ ואנו חפצים, ומי מעכב? שאור שבעיסה. גלוי וידוע לפניך, שאין בנו כח לעמוד בו. אלא יהיא רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתשביתהו מעלינו. ותכניעהו ונעשה רצונך כרצוננו בלבב שלם. רבי יוחנן רבי יוחנן° הוה מצלי. יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתשכן בפוריינו אהבה ואחוה שלום וריעות. ותצליח סופינו אחרית ותקוה. ותרבה גבולנו בתלמידים. ונשיש בחלקינו בגן עדן ותקנינו לב טוב, וחבר טוב, ונשכים ונמצא ייחול לבבינו, ותבא לפניך קורת נפשינו לטובה. תנן, וביציאתי אני נותן הודייה על חלקי: אמר רבי אבון רבי אבין°, לאל שחלק לי דיעה ומעשה טוב

ירושלמי ברכות פרק ד הלכה ג

תפילת_שמונה_עשרה_בנוסח_ארץ_ישראל_על-פי_גניזת_קהיר בנוסח זה, ברכת "בונה ירושלים" מאוחדת עם הברכה שאחריה "את צמח דוד" לברכה אחת שחתימתה "אלהי דוד ובונה ירושלים", ולכן הוא כולל בדיוק 18 ברכות.

מתני’: °רבן גמליאל רבן גמליאל אומר, בכל יום אדם מתפלל שמונה עשרה. ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אומר, מעין שמונה עשרה. °רבי עקיבא רבי עקיבא אומר. ^ד_לאם שגורה תפלתו בפיו, יתפלל שמונה עשרה. ואם לאו, מעין שמונה עשרה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף לג עמוד ב]

גמ’: ולמה שמונה עשרה? אמר רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. כנגד שמונה עשרה מזמורים שכתוב מראשו של תילים עד (תהילים כ ב) יענך ה' ביום צרה. אם יאמר לך אדם והא תשע עשרה פרקים הן? אמור לו (תהילים ב א) למה רגשו גוים, לית הוא מינהון. כי אשרי ולמה רגשו גוים זה פרק אחד. ויענך נאמר אחרי שמונה עשרה פרקים. מכאן אמרו, המתפלל ולא נענה צריך תענית. אמר רבי מנא רבי מנא°. כתיב יענך ה’. מכאן לתלמיד חכם שצריך לומר לרבו, תשמע תפילתך. רבי סימון רבי שמעון בן פזי° אמר, כנגד י"ח חוליות שבשדרה. שבשעה שאדם עומד ומתפלל, ^ד_לאצריך לשוח בכולן. מה טעם? דכתיב (תהילים לה י) כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך. רבי לוי רבי לוי° אמר, כנגד י"ח אזכרות שכתוב (תהילים כט א) בהבו לה' בני אלים. אמר רבי הונה רבי הונה°. אם יאמר לך אדם והא תשעה עשרה ברכות אינון? אמור לו, של מינים קבעוה חכמים ביבנה. התיב רבי אלעזר ברבי יוסי רבי אלעזר ברבי יוסי° קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. והא כתיב (תהילים כט ג) אל הכבוד הרעים ואף הוא שם קדוש. ולמה לא תקנו ברכה כנגדו? אמר לו. והתני, כולל של מינים ושל פושעים במכניע זדים. ושל זקנים ושל גרים במבטח לצדיקים. ושל דוד בבונה ירושלים. נמצא שבתחילה היו רק שבעה עשר, ולכן צרפו את ברכת למינים. ואחר כך חלקו את של דוד ובונה ירושלים. אית לך מספקא לכל חדא וחדא מנהון אדכרה שאינה נהגת. וכנגד אל הכבוד שהוא אדכרה שנהגת תקנו ברכת למינים. רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° אמר בשם רבי פנחס רבי פינחס°. כנגד י"ח פעמים שאבות כתובים יחד בתורה. אברהם יצחק יעקב. אם יאמר לך אדם הא י"ט הם? אמור לו (בראשית ויצא כח יג) והנה ה' נצב עליו, לית הוא מינהון. שהרי לא מוזכר שם יעקב בפירוש. אם יאמר לך אדם אם כך הא י"ז הם? אמור לו (בראשית ויחי מח טז) ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק מינהון. שאף ששמו של יעקב לא מוזכר. כיוון שיעקב אומר ויקרא בהם שמי, כאילו כתוב יעקב. רבי שמואל בר נחמני רבי שמואל בר נחמני° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. כנגד י"ח ציוויין שכתוב בפרשה שניה של משכן שהיא פרשת פקודי. אמר רבי חייא בר ווא רבי חייא בר ווא°. ובלבד מן (שמות פקודי לח כג) ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן, עד סופיה דסיפרא. שבע של שבת מניין? אמר רבי יצחק רבי יצחק°. כנגד שבעה קולות שכתוב בהבו לה' בני אלים. רבי יודן אנתוריא רבי יודן אנתוריא° אמר, כנגד שבעה אזכרות שכתוב במזמור שיר ליום השבת. תשע של ראש השנה מניין? אמר רבי אבא רבי אבא° קרטוגנא כנגד תשע אזכרות שכתוב בפרשת חנה. וכתיב בסופה (שמואל א ב י) ה' ידין אפסי ארץ. כ"ד של תעניות מניין? רבי חלבו רבי חלבו° ורבי שמואל בר רב נחמן רבי שמואל בר רב נחמן° תרוויהון אמרין. כנגד כ"ד פעמים שכתוב בפרשה של שלמה רינה ותפילה ותחינה. רבי זעירא רבי זעירא° אמר בשם רבי ירמיה רבי ירמיה°. יחיד בתענית ציבור צריך להזכיר מעין המאורע. היכן הוא אומרה? בין גואל ישראל לרופא חולים. ומה הוא אומר? ענינו ה' ענינו בעת ובעונה הזאת, כי בצרה גדולה אנחנו. אל תסתיר פניך ממנו, ואל תתעלם מתחינתינו. כי אתה ה' עונה בעת צרה, פודה ומציל בכל עת צרה וצוקה. שנאמר (תהילים קז כ) ויצעקו אל ה' בצר להם ממצוקותיהם יוציאם. ברוך אתה ה' העונה בעת צרה. רבי ינאי רבי ינאי° אמר בשם רבי ישמעאל רבי ישמעאל° שאמר בשם בית רבי ינאי רבי ינאי°, ^ד_לבבשומע תפלה: אמר רבי יונה רבי יונה°בשם רב רב (אמורא)°. ^ד_לגאפילו יחיד שגזר על עצמו תענית, צריך להזכיר מעין המאורע. איכן הוא אומרה? אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רב הונא רב הונא°

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

28 ד_כח מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה כ"ג , מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה כ"ד , טור ושו"ע או"ח סי' ק"י סעיף ח' , סמ"ג עשין כז :

29 ד_כט מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה כ"ג , מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה כ"ד , טור ושו"ע או"ח סי' ק"י סעיף ח' , סמ"ג עשין כז :

20 ד_ל מיי' פ"ב מהל' תפילה הלכה ב' , טור ושו"ע או"ח סי' ק"י סעיף א' , סמ"ג עשין יט :
[ע"ב]
31 ד_לא מיי' פ"ה מהל' תפילה הלכה י"ב , טור ושו"ע או"ח סי' קי"ג סעיף ד' , סמ"ג עשין יט :

32 ד_לב מיי' פ"ב מהל' תפילה הלכה י"ד , טור ושו"ע או"ח סי' תקס"ה סעיף א':

33 ד_לג מיי' פ"ב מהל' תפילה הלכה י"ד , טור ושו"ע או"ח סי' תקס"ה סעיף א':

-----------------------------------דף לד

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף לד

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף לד עמוד א] בכל התפילות כלילי שבת וכיומו שמזכירים שבת בכל התפילות ומתחילים מבערב. אמר רבי מנא רבי מנא°. לא הוה בדיק לי  לא היה ברור לי אין כהדא דרבי ירמיה רבי ירמיה° שאומרה בין גואל לרופא. אין כהדא דרבי ינאי רבי ינאי° בשם °רבי ישמעאל ברבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי שאומרה בשומע תפילה. סלקית לסידרה  נכנסתי לשיעור בישיבה, ושמעית דאמר רב חונה רב הונא° בשם רב רב (אמורא)°. אפילו יחיד שגזר על עצמו תענית, צריך להזכיר מעין המאורע. והתיב רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. והא מתניתא פליגא. דתניא, בכל יום אדם מתפלל י"ח במוצאי שבת ובמוצאי יום הכיפורים ובמוצאי תענית ציבור. מן מה דאמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° מתניתא פליגא. משמע שבתענית ציבור אומר י"ט ברכות, הוי כן שאומרה ברכה לעצמה בין גואל ישראל לרופא חולים. אמר רבי אחא בר יצחק רבי אחא בר יצחק° בשם אמר רבי חייא דציפורין רבי חייא דציפורין°. ^ד_לדיחיד בט' באב צריך להזכיר מעין המאורע. מה הוא אומר? רחם ה' אלהינו ברחמיך הרבים ובחסדיך הנאמנים עלינו ועל עמך ישראל ועל ירושלים עירך, ועל ציון משכן כבודך, ועל העיר האבילה והחריבה וההרוסה והשוממה הנתונה ביד זרים, הרמוסה ביד עריצים, ויירשוה לגיונות ויחללוה עובדי פסילים. ולישראל עמך נתת נחלה ולזרע ישורון ירושה הורשתה. כי באש היצתה, ובאש אתה עתיד לבנותה. כאמור (זכריה ב ט) ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב, ולכבוד אהיה בתוכה. רבי אבדימא דציפורין רבי אבדימא דציפורין° בעי קומי רבי מנא רבי מנא°, איכן אומרה? אמר לו, ועדיין אין אתה יודע לזו? כל דבר שהוא להבא, אומרה בעבודה. וכל דבר שהוא לשעבר, אומרה בהודאה. ומתניתא אמרה כן דתנן. ונותן הודאה לשעבר, וצועק לעתיד לבא: תנן, °רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה אמר מעין שמונה עשרה. איזהו מעין שמונה עשרה? רב רב (אמורא)° אמר שמקצר ואומר רק סוף כל ברכה וברכה. ושמואל שמואל (אמורא)° אמר. ברכה אמצעית אומר בה ראש כל ברכה וברכה וחותם שומע תפלה. אית תניי תני, שבע מעין י"ח. ואית תניי תני, י"ח מעין י"ח. מאן דאמר שבע מעין י"ח, מסייע לשמואל שמואל (אמורא)°. ומאן דאמר י"ח מעין י"ח, מסייע לרב רב (אמורא)°. רבי זעירא רבי זעירא° שלח לרבי נחום רבי נחום° כד הוה גבי רבי ינאי ברבי ישמעאל רבי ינאי ברבי ישמעאל°. אמר לו, איזהו שבע מעין י"ח דשמואל שמואל (אמורא)°? אמר לו. הביננו, רצה תשובתנו, סלח לנו, גואלנו, רפא חליינו, ברך שנותינו. אמר רבי חגי רבי חגי (אמורא)°. אם היו בחורף שצריכים לבקש על הגשמים, אומרים גשמי ברכה. אם היה קיץ שצריכים לבקש על הטללים, אומרים בטללי ברכה, כי מפוזרים אתה מקבץ, ותועין עליך לשפוט, ועל הרשעים תשית ידך, וישמחו כל חוסי בך בבנין עירך, ובחידוש בית מקדשך, ובצמח דוד עבדך. כי טרם נקרא אתה תענה. כאמור (ישעיה סה כד) והיה טרם יקראו ואני אענה, עוד הם מדברים ואני אשמע, ברוך אתה ה' שומע תפילה. ואומר ג' ברכות ראשונות וג' ברכות אחרונות. ואומר אחר התפילה (תהילים כח ו) ברוך ה' כי שמע קול תחנוני.

ירושלמי ברכות פרק ד הלכה ד

מתני’: °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר. העושה תפילתו קבע, אין תפילתו תחנונים. °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אומר. המהלך במקום סכנה, ^ד_להמתפלל תפלה קצרה מעין י"ח ואומר (תהילים כח ט) הושיעה ה' את עמך את ישראל. בכל פרשת העיבור יהיו צרכיהם לפניך. ברוך אתה ה' שומע תפלה ותחנונים:

גמ’: תנן, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר. העושה תפילתו קבע, אין תפילתו תחנונים. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. ובלבד שלא יהא כקורא

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף לד עמוד ב] באיגרת. אמר רבי אחא רבי אחא° בשם רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. צריך לחדש בה דבר בכל יום. אחיתופל היה מתפלל שלש תפלות חדשות בכל יום. אמר רבי זירא רבי זירא°. כל זמן דהוינא עביד כן, הוינא טעי. לית לך אלא כיי דאמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. ^ד_לוובלבד שלא יהא כקורא באיגרת. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס היה מתפלל תפלה חדשה בכל יום. רבי אבהו רבי אבהו° היה מברך ברכה חדשה בכל יום. אמר רבי יוסי ציידניא רבי יוסי ציידניא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ^ד_לזלפני תפלתו הוא אומר (תהילים נא יז) ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך. ^ד_לחולאחר תפלתו הוא אומר (תהילים יט טו) יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי. רבי יודן רבי יודן° אמר תרוויהון קומי צלותיה  היה אומר את שתיהן לפני התפילה. היה עומד בתפלה ונזכר שהתפלל. רב רב (אמורא)° אמר ^ד_לטחותך ומפסיק אפילו באמצע ברכה. ושמואל שמואל (אמורא)° אמר, אינו חותך. רבי שמעון בר ווא רבי שמעון בר אבא° אומר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ולוואי ^ד_משיתפלל אדם כל היום, שאין תפילה מפסדת. רבי זירא רבי זירא° בעי קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. לית מילתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן° אמר ספק התפלל ספק לא התפלל אל יתפלל? ולא אגיביה. דהוא סבר כרבי חנינה. דכד אתא רבי אבוה רבי אבוה° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ספק נתפלל ספק לא נתפלל אל יתפלל. רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° לא אמר כן אלא, בעיין קומי רבי יוחנן רבי יוחנן°. ספק נתפלל ספק לא נתפלל מהו? ^ד_מאואמר לון. ולואי שמתפללין כל היום, לפי שאין תפלה מפסדת. היה עומד ומתפלל בשבת. ושכח של שבת והזכיר של חול מהו? אמר רבי חונה רב הונא°, איתפלגון רב נחמן בר יעקב רב נחמן בר יעקב°, ורב ששת רב ששת°. חד אמר חותך את הברכה. וחרנא אמר ^ד_מבגומר את הברכה. שמעיקר הדין אף בשבת היה צריך להתפלל שמונה עשרה. הכל מודים בחונן הדעת, שהוא גומרה. ואתיא כ°רבי רבי יהודה הנשיא. ד°רבי רבי יהודה הנשיא אמר, תמה אני היאך בטלו חונן הדעת בשבת דאם אין דיעה, תפלה מניין? אמר רבי יצחק רבי יצחק°. גדולה היא הדיעה, שהיא ממוצע בין שתי אזכרות. שנאמר (שמואל א ב ג) כי אל דיעות ה'. אית דבעי משמעינה מן הדא דכתיב (משלי ב ה) אז תבין יראת ה' ודעת אלהים תמצא: רבי שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא° אמר בשם רב חנינא רב חנינא°. כל הדרכים בחזקת סכנה. רבי יונה רבי יונה° כד הוה נפיק לדרך, הוה מפקד גו ביתיה _{מסר צוואה שמא ימות}. רבי מנא רבי מנא°. כד הוה אזיל מסחי  כשהיה הולך לרחוץ במרחץ שהיא ניסוקת, הוה מפקד גו ביתיה _{מסר צוואה שמא ימות}. רבי חנינא בריה דרבי אבוה רבי חנינא בריה דרבי אבוה° ורבי שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא° אמרו בשם רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. כל החולי בחזקת הסכנה. תנן, °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אומר. המהלך במקום סכנה, מתפלל תפלה קצרה מעין י"ח ואומר (תהילים כח ט) הושיעה ה' את עמך את ישראל. בכל פרשת העיבור יהיו צרכיהם לפניך. מאי בכל פרשת העיבור? אמר רבי אחא רבי אחא° בשם רבי אסא רבי אסא°. כל מה ששליח ציבור העובר לפני התיבה תובע צרכי עמך לפניך. רבי פינחס רבי פינחס° רבי לוי רבי לוי° ורבי יוחנן רבי יוחנן° אמרו בשם מנחם דגלייא מנחם דגלייא°. זה שעובר לפני התיבה, אין אומרים לו בוא והתפלל. אלא בוא וקרב. שיש בלשון זו כמה משמעויות. עשה קרבנינו, עשה צרכינו, עשה מלחמותינו, פייס בעדינו. תנן, מאי תפילה קצרה וכ"ו? אחרים אמרי. צורכי עמך ישראל מרובין ודעתן קצרה. אלא יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתתן לכל בריה ובריה צרכיה, ולכל גויה וגויה די מחסורה. ברוך ה' כי שמעת קול תחנוני, ברוך אתה ה' שומע תפלה. אמר רב חסדא רב חסדא°, ^ד_מגהלכה כאחרים. אמר רב חסדא רב חסדא°, ואומר שלש ברכות הראשונות ושלש האחרונות. אית תניי תני, ^ד_מדמתפלל שמונה עשרה ואחר כך תובע צרכיו. ואית תניי תני, תובע צרכיו ואחר כך מתפלל. מאן דאמר מתפלל ואחר כך תובע צרכיו דכתיב (תהילים קב א) תפילה לעני כי יעטוף, ואחר כך ולפני ה' ישפוך שיחו. ומאן דאמר תובע צרכיו ואחר כך מתפלל דכתיב (מלכים א ח כח) לשמוע אל הרינה, ואחר כך אל התפילה. אבל לדברי חכמים כדאמר

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

34 ד_לד מיי' פ"ב מהל' תפילה הלכה י"ד , טור ושו"ע או"ח סי' תקנ"ז:

35 ד_לה מיי' פ"ב מהל' תפילה הלכה ב' , מיי' פ"ב מהל' תפילה הלכה ג' , טור ושו"ע או"ח סי' ק"י סעיף א' , סמ"ג עשין יט :
[ע"ב]

36 ד_לו מיי' פ"ד מהל' תפילה הלכה ט"ז , טור ושו"ע או"ח סי' צ"ח סעיף ג' , סמ"ג עשין יט :

37 ד_לז מיי' פ"ב מהל' תפילה הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' קי"א סעיף א' , סמ"ג עשין יט :

38 ד_לח מיי' פ"ב מהל' תפילה הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ב סעיף ב' , סמ"ג עשין יט :

39 ד_לט מיי' פ"י מהל' תפילה הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' ק"ז סעיף א' , סמ"ג עשין יט :

40 ד_מ מיי' פ"י מהל' תפילה הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' ק"ז סעיף א' , סמ"ג עשין יט :

41 ד_מא מיי' פ"י מהל' תפילה הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' ק"ז סעיף א' , סמ"ג עשין יט :

42 ד_מב מיי' פ"י מהל' תפילה הלכה ז' , טור ושו"ע או"ח סי' רס"ח סעיף ב' , סמ"ג עשין יט :

43 ד_מג מיי' פ"ד מהל' תפילה הלכה י"ט , טור ושו"ע או"ח סי' ק"י סעיף ג' , סמ"ג עשין יט :

44 ד_מד מיי' פ"א מהל' תפילה הלכה ב' , מיי' פ"ו מהל' תפילה הלכה ג' , טור ושו"ע או"ח סי' קי"ב סעיף א' , סמ"ג עשין יט :

-----------------------------------דף לה

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף לה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף לה עמוד א] רבי זעירא רבי זעירא° בשם רב הונה רב הונא°. ^ד_מהיחיד תובע צרכיו בשומע תפילה. רבי אבא רבי אבא° ורבי חייא רבי חייא רבה° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ^ד_מוצריך אדם להתפלל במקום שהוא מיוחד לתפילה. ומה טעם? דכתיב (שמות יתרו כ כא) בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך. אשר תזכיר את שמי אין כתב כאן, אלא בכל המקום אשר אזכיר _{זה בית הכנסת}. אמר רבי תנחום בר חנינא רבי תנחום בר חנינא°. ^ד_מזצריך אדם לייחד לו מקום בבית הכנסת להתפלל. ומה טעם? דכתיב (שמואל ב טו לב) ויהי דוד בא עד הראש אשר השתחוה שם לאלהים. אין כתיב כאן אשר השתחוה לאלהים. אלא אשר ישתחוה שם לאלהים. שכבר נהג כן קדם. רבי יסא רבי אסי° רבי חלבו רבי חלבו° ורבי ברכיה רבי ברכיה°. רבי חלבו רבי חלבו° מטי בה בשם רבי אבדומה דמן חיפא רבי אבדומה דמן חיפא°. ^ד_מחצריך אדם להסב פניו לכותל להתפלל. מה טעם? דכתיב (ישעיהו לח ב) ויסב חזקיהו פניו אל הקיר. באיזה קיר נשא עיניו? רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אמר, בקיר של רחב נשא עיניו דכתיב (יהושע ב טו) כי ביתה בקיר החומה. אמר לפניו. ריבונו של עולם, רחב הזונה שתי נפשות הצילה לך. ראה כמה נפשות הצלת לה. הדא היא דכתיב (יהושע ו כג) ויבאו הנערים וגו'. ותני °רבי שמעון בן יוחי רבי שמעון בר יוחאי אומר, אפילו היתה במשפחתה מאתים אנשים והלכו ודבקו במאתים משפחות, כולהם ניצולו בזכותה. אבותי שקירבו לך כל הגרים האילו, כדכתיב ויספר שלמה כל האנשים הגרים אשר בארץ ישראל, וימצאו מאה וחמשים אלף. ויעש מהם שבעים אלף נושא סבל, ושמונים אלף חוצב בהר. על אחת כמה וכמה. רבי חיננא בר פפא רבי חנינא בר פפא° אמר. בקירות בית המקדש נשא עיניו דכתיב (יחזקאל מג ח) בתתם ספם את סיפי, ומזוזותם אצל מזוזותי, והקיר ביני וביניהם. ואיתמר עליה, בני אדם גדולים היו, ולא היו יכולין לעלות ולהתפלל בבית המקדש בכל שעה, והיו מתפללין בתוך בתיהם. והקדוש ברוך הוא מעלה עליהם, כאילו מתפללין בבית המקדש. אבותי שעשו לך את כל השבח הזה, על אחת כמה וכמה. רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° אמר. בקירה של שונמית נשא עיניו שנאמר (מלכים ב ד י) נעשה נא עליית קיר קטנה. אמר לפניו. ריבונו של עולם, השונמית קיר אחת עשתה לאלישע, והחייתה את בנה. אבותי שעשו לך את כל השבח הזה, על אחת כמה וכמה שתתן לי נפשי. ורבנן אמרי לקירות לבו נשא עיניו דכתיב (ירמיהו ד יט) מעיי מעיי אוחילה, קירות לבי הומה לי. אמר לפניו. ריבונו של עולם, חיזרתי על רמ"ח איברים שנתתה בי, ולא מצאתי שהכעסתיך באחת מהן. על אחת כמה וכמה תינתן לי נפשי.

ירושלמי ברכות פרק ד הלכה ה

מתני’: היה רוכב על החמור, ירד. אם אינו יכול לירד, יחזיר את פניו. ואם אינו יכול להחזיר את פניו, יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים. היה יושב בספינה או באסדא, ^ד_מטיכוין את לבו כנגד קדשי הקדשים

גמ’: תני, היה רוכב על החמור. אם יש לו מי לאחוז בחמורו, יורד ומתפלל למטן. ואם לאו, ^ד_נמתפלל במקומו. °רבי רבי יהודה הנשיא אומר. בין כך ובין כך מתפלל במקומו, שכך לבו מיושב. אמר רבי יודה בן פזי רבי יהודה בן פזי° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, הלכה כרבי. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° תניי תמן. לכל הרוחות מחזירין _{פונים בתפילה}, חוץ מרוח מזרחית. כדאמר רבי יוסי בר אבון רבי יוסי ברבי בון°. בתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותנו וכתיב (יחזקאל ח טז) אחוריהם אל היכל ה' ופניהם קדמה, והמה משתחויתם קדמה לשמש. תני. ^ד_נאסומא ומי שאינו יכול לכוין את הרוחות, הרי אילו מתפללין כלפי למעלן. שנאמר (מלכים א ח מד) והתפללו אל ה'. ^ד_נבהעומדים ומתפללין בחוצה לארץ, הופכין את פניהן כלפי ארץ ישראל. ומה טעם? דכתיב (מלכים א ח מח) והתפללו אליך דרך ארצם אשר נתת לאבותם. העומדין ומתפללין בארץ ישראל, הופכין את פניהן כלפי ירושלים. ומה טעם? דכתיב (מלכים א ח מד) והתפללו אליך דרך העיר אשר בחרת בה. העומדים ומתפללין בירושלים, הופכין פניהן כלפי הר הבית. שנאמר (מלכים א ח מד) והבית אשר בניתי לשמך. העומדים ומתפללין בהר הבית, הופכין פניהן כלפי בית קדשי הקדשים. ומה טעם? דכתיב (מלכים א ח ל) והתפללו אל המקום הזה, ואתה תשמע אל מכון שבתך אל השמים ושמעת וסלחת. נמצאו העומדין בצפון, פניהן לדרום. העומדין לדרום, פניהם לצפון. העומדים במזרח, פניהן למערב. למערב, פניהן למזרח. נמצאו כל ישראל מתפללין אל מקום אחד. הדא הוא דכתיב  זה שכתוב (ישעיהו נו ז) כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים. רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אמר מדכתיב (מלכים א ו יז) הוא ההיכל לפני לפנים. היכל שכל הפנים פונין לו. עד כדון בביניינו. בחורבנו מניין _{שצריך לפנות אליו בתפילה}? אמר רבי אבון רבי אבין° דכתיב (שיר השירים ד ד) בנוי לתלפיות. תל _חורבה שכל הפיות מתפללין עליו

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף לה עמוד ב] בברכת המזון בקרית שמע ובתפלה, מתפללים על בנין ירושלים. בברכת המזון שאומר בונה ירושלים. בתפילה, שאומר אלהי דוד ובונה ירושלים. בקרית שמע, שאומר פורש סוכת שלום עלינו ועל עמו ישראל ועל ירושלם. כתוב אחד אומר (הושע ה טו) אלך ואשובה אל מקומי _{משמע שהשכינה בשמים}. וכתוב אחד אומר (מלכים א ט ג) והיו עיני ולבי שם כל הימים. הא כיצד יעשה? פניו למעלה, ^ד_נגועיניו ולבו למטה. תנן, ואם אינו יכול להחזיר את פניו, יכוין את לבו כנגד בית קדש הקדשים. לאי זה בית קדש הקדשים? אמר רבי חייא רבא רבי חייא רבה°, כנגד קדשי הקדשים של מעלן. °רבי שמעון בן חלפתא רבי שמעון בן חלפתא אמר, כנגד בית קדש הקדשים שלמטן. אמר רבי פינחס רבי פינחס°, לא פליגין. בית קדשי הקדשים שלמטן, מכוון כנגד בית קדשי הקדשים של מעלן דכתיב (שמות בשלח טו יז) מכון לשבתך. מכוון כנגד שבתך. (דברי הימים ב ג א) הר המוריה. רבי חייא רובא רבי חייא רבה° ורבי ינאי רבי ינאי°. חד אמר, שמשם הוריה יוצאה לעולם. וחרנה אמר, שמשם יראה יוצאה לעולם. ארון. רבי חייא רובא רבי חייא רבה° ורבי ינאי רבי ינאי°. חד אמר, שמשם אורה יוצאה לעולם. וחרנה אמר, שמשם ארירה  קללה לגוים יוצאה לעולם. דביר. רבי חייא רבי חייא רבה° ורבי ינאי רבי ינאי°. חד אמר, שמשם מגפת דבר יוצא לעולם. וחרנה אמר, שמשם דיברות יוצאין לעולם: תנן, היה יושב בספינה או באסדא, יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים. היא אסדא היא אסכריא היא רפסודות, כדכתיב (דברי הימים ב ב טו) ונביאם לך רפסודות אל ים יפו.

ירושלמי ברכות פרק ד הלכה ו

מתני’: °רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה אומר. אין תפילת המוספין אלא בחבר עיר. וחכמים אומרים, בחבר עיר ^ד_נדושלא בחבר עיר. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר משמו. כל מקום שיש שם חבר עיר, היחיד פטור מתפילת המוספין:

גמ’: אמר רבי ביבי רבי ביבי° בשם רבי חנה רבי חנה°. הלכה כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי שאמר משום °רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה. מילתיה דשמואל שמואל (אמורא)° אמר כן. דשמואל שמואל (אמורא)° אמר. אנא מן יומיי לא צלית דמוספא, שסמכתי על תפילת הציבור. אלא חד זמן דמית בריה דריש גלותא. ולא צלו ציבורא, וצלייתי. מיליהון דרבנן פליגן. דאמר רבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי° בשם רבי שמעון חסידא רבי שמעון חסידא°. לא נאמר ששליח ציבור מוציא בתפילת מוסף אלא ברועים ובקייצים _{שאינם יכולים להגיעה לבית הכנסת, וגם אינם יודעים להתפלל} היא מתניתין. הא שאר כל אדם, חייבין להתפלל בעצמם אף שיש חבר עיר שהתפללו. מילתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן° אמר כן. דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. אני ראיתי את רבי ינאי רבי ינאי° עומד ומתפלל בשוק של ציפורין, ומהלך ד' אמות ומתפלל של מוסף. וכי אין חבר עיר בציפורין? את שמע מינה תלת. את שמע מינא, שוק של ציפורין כציפורין. שכל דבר השייך לעיר, נחשב כעיר. שאף שהשוק היה מחוץ לציפורי, נחשב כציפורי. שאם לא כן, מה ראיה ממה שהיה רבי ינאי רבי ינאי° מתפלל בשוק של ציפורין? ואת שמע מינה, חלוקין

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

45 ד_מה מיי' פ"ו מהל' תפילה הלכה ג' , טור ושו"ע או"ח סי' קי"ט סעיף א' , סמ"ג עשין יט :

46 ד_מו מיי' פ"ה מהל' תפילה הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' צ' סעיף ט' , טור ושו"ע או"ח סי' צ' סעיף י"ט , סמ"ג עשין יט :

47 ד_מז מיי' פ"ה מהל' תפילה הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' צ' סעיף ט' , טור ושו"ע או"ח סי' צ' סעיף י"ט , סמ"ג עשין יט :

48 ד_מח מיי' פ"ה מהל' תפילה הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' צ' סעיף כ"א , סמ"ג עשין יט :

49 ד_מט מיי' פ"ה מהל' תפילה הלכה ב' , טור ושו"ע או"ח סי' צ"ד סעיף ד':

50 ד_נ מיי' פ"ה מהל' תפילה הלכה א'-הכל , טור ושו"ע או"ח סי' צ"ד סעיף ד' , סמ"ג עשין יט :

51 ד_נא מיי' פ"ה מהל' תפילה הלכה ג' , טור ושו"ע או"ח סי' צ"ד סעיף ג':

52 ד_נב מיי' פ"ה מהל' תפילה הלכה ג':
[ע"ב]

53 ד_נג מיי' פ"ה מהל' תפילה הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' צ"ה סעיף ב':

54 ד_נד טור ושו"ע או"ח סי' רפ"ו סעיף ב':

דף לו (התחלה)

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף לו

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף לו עמוד א] על °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי שאמר משום °רבי אלעזר בן עזריא רבי אלעזר בן עזריה שיחיד במקום חבר עיר פטור, אלא שאף יחיד במקום חבר עיר חייב להתפלל מוסף. ואת שמע מינה. שאדם מתפלל, ומהלך ד' אמות ומתפלל של מוסף. אמר רבי אבא רבי אבא°. ולא סוף דבר עד שיהלך ד' אמות, אלא ^ד_נהאפילו שהא כדי הילוך ד' אמות. רב רב (אמורא)° אמר צריך לחדש במוסף דבר מענין היום. שמואל שמואל (אמורא)° אמר, אין צריך לחדש בה דבר שאפילו חזר ואמר תפילת שחרית פעמים יצא. רבי זעירא רבי זעירא° בעי קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. מהו לחדש בה דבר? אמר לו, אפילו אמר ונעשה לפניך את חובותינו תמידי יום וקרבן מוסף, יצא. אמר רבי שילא רב שילא° בשם רב רב (אמורא)°. נתפלל ביחיד ומצא עשרה בני אדם מתפללין, מתפלל עמהן. רבי זעירא רבי זעירא° ורב נחמן בר יעקב רב נחמן בר יעקב° הוו יתבין. מן דמצלון  אחר שהתפללו ביחיד, אתת צלותא  באה תפילה. קם רב נחמן בר יעקב רב נחמן בר יעקב° מצליא  להתפלל. אמר לו רבי זעירא רבי זעירא°, ולא כבר צלינן? אמר לו, מצלי אנא, וחזר ומצלי, דאמר רב שילא רב שילא° בשם רב רב (אמורא)° נתפלל ומצא עשרה בני אדם מתפללין, מתפלל עמהן. דיחיד כלפי ציבורה כמאן דלא צלי דמי. רבי אחא רבי אחא° ורבי יונה רבי יונה°אמרו בשם רבי זעירא רבי זעירא°. נתפלל של שחרית. ובא ומצאן מתפללין של מוסף, מתפלל עמהן. לא נתפלל של שחרית ובא ומצאן מתפללין של מוסף. ^ד_נואם יודע הוא שהוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור כדי לענות אחריו אמן, יתפלל. ואם לאו, אל יתפלל. באי זה אמן אמרו? תרין אמוראין. חד אמר באמן של האל הקדוש. וחרנא אמר, באמן של שומע תפילה _{רואים שהם התפללו במוסף תפילה רגילה רק הוסיפו מעניין היום}. אמר רבי פינחס רבי פינחס°, ולא פליגון. מאן דאמר באמן של האל הקדוש, בשבת. ומאן דאמר באמן של שומע תפילה, בחול. תמן תנינן, °רבן גמליאל רבן גמליאל אומר, שליח ציבור מוציא את הרבים ידי חובתן. רבי הונא רובא דציפורין רבי הונא רובא דציפורין° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ^ד_נזהלכה כ°רבן גמליאל רבן גמליאל שהחזן מוציא גם את הבקיאים באילין תקיעתא _{תפילת מוסף} דראש השנה, כיוון שהיא תפילה ארוכה ואין העם רגילים בה. רבי זעירא רבי זעירא° ורב חסדא רב חסדא° הוו יתבין תמן באילין תקיעתא כשהשליח ציבור התפלל. מן דצלון  אחר שהתפללו, אתת צלותא אחרת. קם רב חסדא רב חסדא° מצליא. אמר לו רבי זעירא רבי זעירא°, ולא כבר צלינן? אמר לו, מצלי אנא וחזר ומצלי. דאף על גב דנחתין מערבאי לתמן ואמרין בשם

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף לו עמוד ב] רבי יוחנן רבי יוחנן°. הלכה כ°רבן גמליאל רבן גמליאל באילין תקיעתא שהחזן מוציא גם את הבקיאים. זה דווקא למי שכיוון. ואנא דלא כוונית לצאת בתפילת השליח ציבור, לכן אני עצמי מתפלל. הא אילו כוונית, הוינא נפיק ידי חובתי בחזרת השליח ציבור. אמר רבי זעירא רבי זעירא°, ויאות אמר שהלכה כ°רבן גמליאל רבן גמליאל. דכל תניא דתני בשם °רבן גמליאל רבן גמליאל, רבי הושעיא רבי אושעיא רבה° תני לה בשם חכמים בסתם להראות שהסכימו לדבריו. רבי אדא דקיסרין רבי אדא דקיסרין° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, והוא שיהיה שם מראש התפילה. אמר רבי תנחום בר ירמיה רבי תנחום בר ירמיה°. ומתניתין אמרה כן דתנן, סדר ברכות אומר אבות וגבורות וקדושת השם.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

55 ד_נה מיי' פ"י מהל' תפילה הלכה ט"ו , טור ושו"ע או"ח סי' ק"ה:

56 ד_נו טור ושו"ע או"ח סי' ק"ט סעיף א':

57 ד_נז מיי' פ"ח מהל' תפילה הלכה י' , טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ד סעיף א' , טור או"ח סימן תקצא:

[ע"ב]

הדרן עלך, פרק "תפלת השחר"