ביאור:דניאל ה יב
דניאל ה יב: "כָּל-קֳבֵל דִּי רוּחַ יַתִּירָה וּמַנְדַּע וְשָׂכְלְתָנוּ מְפַשַּׁר חֶלְמִין וְאַחֲוָיַת אֲחִידָן וּמְשָׁרֵא קִטְרִין, הִשְׁתְּכַחַת בֵּהּ בְּדָנִיֵּאל, דִּי מַלְכָּא שָׂם שְׁמֵהּ: בֵּלְטְשַׁאצַּר, כְּעַן דָּנִיֵּאל יִתְקְרֵי, וּפִשְׁרָה יְהַחֲוֵ."
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - כָּל-עֻמַּת שֶׁרוּחַ יְתֵרָה וּמַדָּע וְהַשְׂכֵּל לִפְתֹּר חֲלוֹמוֹת, לְהַגָּדַת חִידוֹת וּלְהַתִּיר קְשָׁרִים נִמְצְאָה בוֹ בְּדָנִיֵּאל, אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ שָׂם שְׁמוֹ בֵּלְטְשַׁאצַּר, עַתָּה דָּנִיֵּאל יִקָּרֵא וְאֶת הַפִּתְרוֹן יַגִּיד.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ה יב.
עַתָּה דָּנִיֵּאל יִקָּרֵא וְאֶת הַפִּתְרוֹן יַגִּיד[עריכה]
שבחיו של דניאל[עריכה]
המלכה מונה את יתרונותיו של דניאל:
- "דִּי רוּחַ יַתִּירָה" - המלכה פתחה בדבר החשוב ביותר: לדניאל יש: 'שְׁאָר רוּחַ' - נשמה יתרה, רוחניות, יכולת להתעלות מעל שגרת היומיום [|שפה עברית].
- "וּמַדָּע" - הוא לא רק בעל שאר רוח, הוא גם בקי במדעי הטבע והחשבון, ובמידה ונעשה כאן הטעיה של המלך, הוא יהיה מסוגל למצוא את התחבולה.
- "וְשָׂכְלְתָנוּ" - הוא בעל שכל, ויודע גם להשכיל אותנו, להסביר ולשכנע באמיתות דבריו.
- "מְפַשַּׁר חֶלְמִין" - מפשר חלומות כפי שהוא גילה לנבוכדנצר את חלומו והסביר את החלום (ביאור:דניאל ב לו).
- "וְאַחֲוָיַת אֲחִידָן" - פותר חידות.
- "וּמְשָׁרֵא קִטְרִין" - מתיר קשרים (בלי לחתוך אותם בסכין).
רשימה מרשימה ביותר, ולפחות לחלק, למלכה היו הוכחות עובדתיות.
כָּל-קֳבֵל דִּי ... דִּי מַלְכָּא שָׂם שְׁמֵהּ: בֵּלְטְשַׁאצַּר[עריכה]
"כָּל-קֳבֵל דִּי" - בגלל, בעבור, לכן (קטע:מצודות).
"בֵּלְטְשַׁאצַּר" - זה שם של אלוהי בבל, כדברי המלך: "דָּנִיֵּאל, אֲשֶׁר שְׁמוֹ בֵּלְטְשַׁאצַּר כְּשֵׁם אֱלֹהַי" (ביאור:דניאל ד ה).
המלכה מסבירה, שבגלל זה שדניאל השתבח במעלות רבות, המלך העניק לו את השם: "בֵּלְטְשַׁאצַּר" (ביאור:דניאל א ז). למעשה שר הסריסים העניק לו את השם, אבל המלך פנה אל דניאל בשם הזה (ביאור:דניאל ד ו), כך שהמלך הסכים והעניק לו את השם האלוהי הזה.
שם המלך בסיפור שלנו הוא "בֵּלְשַׁאצַּר" (ביאור:דניאל ה א), וזה לכבוד "האל בל - ישמור (יאצור)". קירבת השמות של דניאל והמלך יצרה קשר פלאי ביניהם - כאילו רמז משמים.
עַתָּה דָּנִיֵּאל יִקָּרֵא וְאֶת הַפִּתְרוֹן יַגִּיד[עריכה]
המילה "כְּעַן" - עכשו, ברגע זה, עתה, רומזת שהמלכה ממליצה למלך לקרוא לו, או פוקדת על המשרתים ללכת ולהביא את דניאל, והיא מתחייבת שדניאל יתן חוות דעת. ואכן המשרתים הלכו והביאו את דניאל ללא בקשת רשות מהמלך, והכניסו אותו לפניו. כמובן שהמלך היה יכול לסרב ולשלוח אותו החוצה, אולם מכיוון שלמעשה דניאל היה צריך להיות אחד מכל הנכבדים שהוזמנו למשתה, לא היתה בעיה שהוא יהיה בהיכל.
וּפִשְׁרָה יְהַחֲוֵ[עריכה]
המלכה לא הזכירה את הבעיה שדרשה פתרון. היא לא דיברה על היד שכתבה מסר על הקיר, שאף אחד אינו יכול לקרוא.
כיוון שהמלכה לא ציינה את הבעיה, דניאל אינו חייב להסביר את המשמעות (פשר) של הכתב.
המלכה גם לא הבטיחה פתרון. כל שהמלכה התחייבה (בארמית) זה שדניאל יחווה דעה.
העובדה שדניאל לא היה בהיכל, ולא היה אחד מהחכמים שהמלך דרש מהם הסבר, והוא הופיע לאחר שכולם הודו שהם לא מסוגלים לענות, העניקה לדניאל מצב בו הוא יודע שאף לא אחד מהנוכחים מסוגל לקרוא את המסר, ולכן הוא היה חופשי להמציא כרצונו מה היד כתבה על הקיר.