ביאור:אמירת דבר תורה לפני ברכת המזון
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
נהוג להגיד דבר תורה לפני ברכת המזון - האם זה רק מנהג?
- רבי שמעון אומר, שלושה שאכלו על שולחן אחד, ולא אמרו עליו דברי תורה--כאילו אכלו מזבחי מתים, שנאמר "כי כל שולחנות, מלאו קיא צואה, בלי, מקום" (ישעיהו כח,ח). אבל שלושה שאכלו על שולחן אחד, ואמרו עליו דברי תורה--כאילו אכלו משולחנו של מקום ברוך הוא, שנאמר "וידבר אליי--זה השולחן, אשר לפני ה'" (יחזקאל מא,כב). (אבות ג,ד)
הברטנורא בפירושו למשנה זאת מוסיף שאדם יכול לצאת ידי חובת דבר תורה על ידי ברכת המזון.
התוספות יום טוב מקשה עליו: אם כן , למי מתייחסים דברי המשנה? למי שלא מברך?
- כותב המשנה ברורה (או"ח ק"ע, א) שצריך לכן לפחות להגיד איזשהו פרק בתהילים לפני הברכה כדי לצאת ידי חובת דבר תורה.
- מכאן אולי נוצר המנהג להגיד לפני ברכת המזון "על נהרות בבל" כדי להזכיר את חורבן המקדש (כמו שמזכירים בכל דבר שימחה: בחתונה שוברים כוס, בבית חדש משאירים קטע קיר לא מטוייח וכו').
- בשבת אנו רוצים להזכיר את ירושלים, אך במזמור יותר שמח, ולכן אומרים את "שיר המעלות" (תהילים קכ"ו) המתאר את העליה מגלות בבל ותחילת בניית בית המקדש ה-II (ויש מפרשים את המזמור על ביהמ"ק השלישי).
יתכן שבגלל שסעודות רציניות אכלו בעיקר בשבת, נשתכח המנהג להגיד "על נהרות בבל" ביום חול, ונשאר רק המנהג של "שיר המעלות". (חלק מהספרדים הוסיפו במקומו כמה פסוקים: "אברכה את ה' בכל עת..." וכו')
יהי רצון שבזכות זכירת בית המקדש נזכה לביניינו. שיר המעלות...
מקורות[עריכה]
מבוסס על רעיון של הרב צביקה הבר מישיבת ברכת משה