ביאור:אמברוסיה בתנ"ך?

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


שופטים ט יג: "ותאמר להם הגפן החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים והלכתי לנוע על העצים"

זה ש "יין ישמח לבב אנוש" אנו יודעים, אך כיצד הוא משמח אלהים?

המפרשים על המקום טוענים שהיין משמח את האל בקורבנות הננסכים על גבי המזבח:

רש"י: המשמח אלהים - שאין אומרים הלוים שיר של הקרבן אלא על הנסכים.

מצודת דוד: המשמח וגו' - כי אין אומרים שירה בבית המקדש כי אם בעת ניסוך היין (ברכות לה ב), ובאנשים נאמר (תהילים קד טו) ויין ישמח לבב אנוש.

ואולם, אולי אפשר למצוא בו רמז לאמברוסיה, נקטר האלים, כפי שידוע לנו מן המיתולוגיה היוונית?

בשם אלהים, על כל פנים, לפי הרמב"ם במורה נבוכים, נקראים אף המלאכים.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה בhagaihof @ gmail.com וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-11-15.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0709_3