באר היטב על יורה דעה רצב
סעיף ב[עריכה]
(א) המזומן: דכתיב כי יקרא פרט למזומן.
(ב) בפרדס: שאינו משתמר דכיון שמרדו אין קינויו בידך אבל אם משתמר פטור. כן משמע מפירש"י. ש"ך.
(ג) הוגבהה: דהשתא ליכא למימר שזכתה לו חצירו וה"ל מזומן דכיון דאסור לזכות בביצים כל זמן שהאם רובצת עליהם א"כ גם חצירו לא קנה ליה דכיון דאיהו לא מצי זכי לא זכי ליה חצירו. ש"ך.
(ד) האם: כתב הש"ך דמיירי שהוגבהה עד כדי שתצא מתחת ידו כדלקמן ס"ד דאל"כ כיון דאיהו לא זכי בה חצירו נמי לא זכי ליה א"נ דהכא מיירי שהוגבהה מעצמה והלכך כל שאינה נוגעת ע"ג הקן סגי דומיא דהיתה מעופפת דסי"א עכ"ל.
סעיף ה[עריכה]
(ה) וחזרה: כתב הט"ז קשה כיון דקי"ל דגם ברשותו חייב בשלוח הקן למה כ' כאן סתם דחייב כיון דקודם חזרה היה יכול לזכות בבנים וממילא זכה לו חצירו שלא מדעתו וה"ל מזומן וצ"ל דכאן מיירי שלא ברשותו וצ"ע דלא פירשו זה בהדיא עכ"ל וכ"כ הש"ך דאם היה בחצירו וחזרה פטור מלשלח ומזה הטעם אם נטל הבנים והחזירן לקן פטור דכיון דכבר זכה בהן מזומן קרינן בהו.
סעיף ו[עריכה]
(ו) ופטור: ממלקות (כיון שבידו לשלוח עוד אינו חייב מלקות) אבל אסור לעשות כן לכתחלה ואם מתה או ששחטה קודם ששלחה חייב מלקות כיון שאין בידו לקיים מצות שלוח כ"כ הרמב"ן והר"ן ואם בא אחר וחטף האם מידו או שברחה מתחת ידו שלא מדעתו לוקה שנאמר שלח תשלח עד שישלח מעצמו והרי לא קיים עשה שבה שם ברמב"ם.
סעיף ח[עריכה]
(ז) טהורים: כתב הש"ך מדלא חילק משמע אפי' בקורא נקבה אינה לוקה והוא דעת הרמב"ם אבל דעת הרא"ש ושאר גדולי הפוסקים דבקורא נקבה חייב אע"פ שרובצת אביצים שאינן מינה כיון ששניהם טהורים ופירוש קורא כ' רבינו ירוחם שא"א להיות עוף הנקרא קוקליי"ו כמו שפי' קצת המפרשים קורא דגר ולא ילד כי הוא עוף טמא ופשוט לכ"ע דפטור.
סעיף ט[עריכה]
(ח) סדרי: כתב הלבוש דנתכוין ליטול התחתונים לבד והיינו כפירש"י ודלא כחידושי רשב"א שפי' דהביצים עליונים הם מעוף טמא דפשט דברי הש"ס עיקר כרש"י עכ"ל הש"ך וע"ש.
סעיף י[עריכה]
(ט) שחט: כ' הש"ך ואע"ג דלדידן לא שייך דין זה דבכל שהוא ששהה מטרפינן נראה דמיירי דבשעה ששוחט נוטל האם כגון דשחט בחד ידא ונטל בחד ידא או מצוה לאחר ליקח האם א"נ אפילו בשהה כל שהוא כיון דהרבה פוסקים מתירים כדלעיל סי' כ"ג אלא דאנן מחמרינן והיינו לענין אכילה אבל לא להקל לענין שלוח הקן עכ"ל.
סעיף יב[עריכה]
(י) פטור: דעל הביצים והאפרוחים כתיב ואין זה על. עכ"ל הש"ך.