באר היטב על חושן משפט תיג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א[עריכה]

(א) שנתבאר:    בריש תי"א ותי"ב וע"ל סי' שע"ט וזהו דעת הרמב"ם והרא"ש אבל הטור כ' שדעת הרי"ף דגופו של ראשון שהיה יכול לעמוד ולא עמד מיחשב כאדם המזיק בפשיעה ופושע חייב אף על הכלים ויש בזה נ"מ לדינא גם למ"ש בסעיף שאח"ז. סמ"ע.

סעיף ב[עריכה]

(ב) לעמוד:    ולהי"א שבס"א אם היה לו פנאי להזהיר כו' וכ"כ הטור ע"ש. שם.

(ג) פטור:    טעמו כיון דקי"ל נתקל לאו פושע הוא דיינו אם ניתן על גופו תורת בור ולא על משאו. שם.

סעיף ג[עריכה]

(ד) באלכסון:    הטעם דאם מונח בשוה ה"ל להשלישי ליזהר (א"ה נ"ל דכצ"ל ובספרי סמ"ע הנדפסים נראה שיש שם ט"ס ע"ש וק"ל) כשבא וראה שהשני נתקל בהראשון אבל כשמונח באלכסון כשנתקל השני בראשו של הראשון אותו שבא אח"כ ונתקל ברגל דהראשון י"ל דלא ראה השני מוטל לפניו ועד"ז נמי כשעוד אחד נתקל בהראשון בבאו לבטנו י"ל דלא ראה לפניו לא זה שנתקל בראש דהראשון ולא זה שנתקל ברגלי הראשון. שם.