באר היטב על חושן משפט סח
סעיף א[עריכה]
(א) פסולים: כתב הסמ"ע כלל הדברים כל דבר שנעש' ונתקיים זולת השטר כגון מקח שנתקיים מיד שנתן הלוקח דמי המכר או שקנהו בקנין או בחזק' או בכסף כמ"ש ריש סימן ק"ץ ואין השטר אלא לראי' בעלמא בזה מועיל שטר הנעש' בערכאות של עובדי כוכבים ואף דאין עדים זולתן והמוכר כופר ואומר מעולם לא קנהו בקנין או בכסף אמרינן דערכאות של עובדי כוכבים לא מרעי נפשייהו לאסהיד שקר אבל דבר שלא נתקיים כ"א ע"י השטר כגון שנתן לו שדה והקנהו לו בשטר עצמו שכ' בו שדי נתונ' לך לא קנהו אפי' נעש' בערכאות של עובדי כוכבים דאע"ג דמהימנינן להו מ"מ לא אלימא כחייהו לעשות גוף הקנין ע"י כתיבתן וע"ל סי' ס"ו סעי' ו' וז' עכ"ל וע' בבעה"ת שער ס"ז מדינים אלו ובתשו' ן' לב ס"ג סי' ק"י ובתשובת רמ"א סי' נ"ב ובתשו' מבי"ט ח"ב סי' ש"ט ובתשובת ר"ל ן' חביב סי' קכ"ז ובמהרש"ך ס"ב סי' ק"ב וס"ג סי' כ' וקי"א.
(ב) חוב: פי' הסמ"ע הטעם שגוף הלו' נשתעבד לו בלי שטר מיד בנתינת המעות וע' בתשובת ן' לב ס"א סי' ס"ב.
(ג) וספר: פי' כרך שלהן שכותבין בו כל דבר הבא לפניהן כנהוג ג"כ בזמנינו אמרינן בו ג"כ דלא מרעי נפשייהו לכתוב בו שקר וע' ברשב"א סי' תתקפ"ב מדין ספר הערכי שכתוב בו שראובן קנה שדה פלונית והי' עליו העברת הקולמוס וראובן מוחזק בהשד' כו' ובד"מ הביאו עכ"ל הסמ"ע וע' בתשובת מהר"י לבית לוי סי' כ"ד ובתשובת מהרשד"ם סי' ש"נ.
(ד) שנעש': פירוש שידוע שנעשו כל הדברים לפניהן או שהערכאות כתבו כן בסוף השטר שנעש' הכל לפניהן. סמ"ע.
(ה) מתנות: וה"ה שטרי מכר שנקנין בשטר לחוד כגון מוכר שדהו מפני רעתה כמ"ש הט"ו בסי' קנ"א וע' בתשובת רמ"א סי' ק"ט.
(ו) הוד': דאז גוף השעבוד נעש' ע"י עובדי כוכבים מ"ה לא מהנ' הא הודא' שנפרע ממנו כיון שלא נעש' על ידי עובדי כוכבים כ"א סילוק שעבוד בעלמא מהני ומ"ה השמיט המחבר ולא כתב שטר מחיל' ומור"ם שכתבו אכתוב בסמוך פירושו עכ"ל הסמ"ע.
(ז) ופשרות: אף על גב דצריכין קנין וקנו מידם לקיים הפשר' מכל מקום כיון דפשר' קרוי דין והן פסולים לדון ולפי זה אפילו בלא שטר פסול' הפשר' שנעש' ע"י. סמ"ע.
(ח) מחילות: מיירי שבשטר זה כתוב שמוחל לו דגוף המחיל' נעש' בשטר זה וה"ל כשטר מתנ' דאל"כ לא הוי השטר אלא לראי' בעלמא ובזה מהני כמו שנתבאר עכ"ל הסמ"ע והש"ך כתב דדבריו צ"ע דהא לא משמע כן בהדיא מדברי הרב מדהביא הי"א שחולקים בשטרי מחילות הא בכה"ג גם הי"א מודו דפסול היכא שאינו לראי' והב"ח כתב דלא הוי בזה ראי' די"ל דרך שחוק והיתול אמרתי שמחלתי ע"ש שהאריך ודבריו דחוקים וצ"ע לדינא עכ"ל (והט"ז כתב דהטעם באלו דכל מה שיש חלוקי דינים בין עובדי כוכבים ובינינו אין ממש בעדותם דאפשר שהם כתבו שהוד' שהוא חייב או חשבו זה למחיל' והוא בענין שאין בו ממש לפי דינינו ולפי זה אם כתבו הל' ממש שאמר פלו' לפלוני נאמנים בכל ענין ואנו דנין על הדברים כאילו הי' לפנינו עכ"ל).
(ט) כחרס: הטעס דגזרינן דלמא אתו למסמך אחתימי עו"כ שבשטר לחוד בלא עדי ישראל. סמ"ע.
(י) קיים: הטעם דדברי שכ"מ כבתובין וכמסורין דמי והשטר אינה אלא לראי' בעלמא. שם.
(יא) כהוגן: לשון הטור שאין דינן של מלכים אלא להכשיר שטרותיהן ולהאמין לסופר שלהן אבל לא בדרכי ההקנא' שאף העו"כ במקומות הרב' חלוקין בדינין ופוסלים זא"ז כפי חלוקת חכמיהן ונימוסיהן כו'. שם.
סעיף ב[עריכה]
(יב) לגרוע: והרא"ש כתב דבעינן ג"כ שיהא מוחזר מענינו בשט' אחרונ' ולדעת הרמב"ם יש להסתפק בזה אם צריך או לא. שם.
(יג) דרך: והרא"ש חולק ע"ז וס"ל דלא מהני כיון שמזוייף מתוכו אלא דוקא כשאין עדי עובדי כוכבים חתומין כלל מיירי בגמרא ולא ידעתי למה השמיט הרב דעתו. ש"ך.
(יד) רגילים: דאז לא יבאו לטעות לסמוך אהני החתומים דהא ידעו דלאו ישראל נינהו מדחתמו נפשייהו בשטרות. סמ"ע.
(טו) כופר: הרשב"א כתב דנעש' הוחזק כפרן ע"י ספר הערכי כמו ע"י עדים. שם.
(טז) עובדי כוכבים: פירוש שאינם ערכאות. שם.