באר היטב על אורח חיים תריג
סעיף א[עריכה]
(א) בצואה: אבל להעביר את הזיעה אסור. ט"ז.
(ב) לרחצם: ויזהר שלא יטול אלא מקום המטונף בלבד. רמב"ם מ"א.
סעיף ג[עריכה]
(ג) ושפשף: משמע אבל בלא שפשוף אין ליטול ידים רק אם רוצה להתפלל כמו שכתב אח"ז. וט"ז כתב כיון דצריך לברך אשר יצר יטול אפי' בלא שפשוף. עיין שם.
(ד) כהן: וה"ה לוים במקום שנהגו. רדב"ז מ"א.
סעיף ד[עריכה]
(ה) רפואה: אבל משום רפואה גמורה מותר לרחוץ דלא גרע ממי שרגליו כהות. מ"א.
סעיף ה[עריכה]
(ו) שגדול: משמע דבשוין אסור. מ"א.
(ז) מתנים: ל"ד אלא מעט למעלה מהם. מ"א.
סעיף ו[עריכה]
(ח) בספינה: עיין בטור מ"ש בשם בה"ג. וע' אחרונים מה שהקשו עליו ועיין בכנה"ג ועיין בבאר היטב אשר לפני.
סעיף ז[עריכה]
(ט) תלמידו: ואם א"א לו לתלמיד לילך מותר לרבו לילך אצלו ט"ז. ובלבוש לא כ"כ עיין שם.
סעיף ח[עריכה]
(י) טפי: וב"ח בשם רש"ל כתב שיקיף וכן דעת אחרונים.
סעיף ט[עריכה]
(יא) לשרות: מ"מ מותר לקנח ידיו ורגליו עיו"כ במפה ולמחר מעבירה ע"ג עיניו דבזה לא חיישינן לסחיטה. הרי"ף.
סעיף י[עריכה]
(יב) כלה: וצ"ע ברש"י בכתובות דף ד' ע"א מ"א. וע' במרדכי דמ"ק שהקשה כן לרש"י ותירץ ע"ש.
סעיף יב[עריכה]
(יג) לטבול: נ"ל דהלובשת לבנים מותרת לרחוץ מעט בין ירכותיה. מ"א עיין שם.