באר היטב על אבן העזר קמז
סעיף א[עריכה]
(א) גט זה: ואם הוא ירט לדרכו ומוכרח לילך קודם כתיבת הגט ורוצה לצוות שיכתבו גט וליתן לשליח על התנאי אז יצוה שיכתבו ויתנו ליד השליח זה ולא יזכיר שום תנאי ואח"כ יאמר לשליח זה לפני עדים אחרים אותו גט שצוויתי ליתן לידך אתה תתן לאשחי ע"מ כך וכך. והסופר והעדים לא ידעו מזה כלל. מהריב"ל ח"א כלל ד'. והרש"ך ח"א סי' פ"ח. ומהרי"ט היה מפקפק על תיקון הרב מהריב"ל והיה אומר דמה יושיעני ב' כיתי עדים כיון דבין הכי ובין הכי התנאי הוא קודם כתיבת התורף. והכנה"ג קע"ח ע"א האריך בזה והעלה דלצאת ידי ספק אין תיקון יותר טוב אם לא שיגלה דעתו בפני השליח שרוצה ליתנו ע"ת וכשיצוה לסופר לכתוב ולעדים לחתום ולשליח להוליכו לא יזכיר שום תנאי אלא יאמר לשליח גט זה תנהו כמו שתרצה אם תרצה לתנו גט כריתות תנהו. ואם תרצה ליתנו בתנאי תנהו כל אשר בלבך עשה והשליח כיון שגילה דעתו שרוצה ליתנו בתנאי יתנו בתנאי ע"ש דף קע"ח ע"א.
סעיף ב[עריכה]
(ב) התורף וכו': עיין ב"ש. אם התנה ע"פ והתנאי אינו כהלכתו אע"פ שהוא לפני התורף הגט כשר דה"ל ס"ס. ספק אם התנאי הוי תנאי ואת"ל הוי תנאי דילמא אינו תנאי בע"פ קודם כתיבת התורף פוסל בגט מהריב"ל ח"ב סי' ט'. כנה"ג קפ"ח.
סעיף ג[עריכה]
(ג) ממנה: היינו דוקא בתנאי חוץ דפסול לכהונה מהני הנתינת הגט מש"ה צריך ליקח ממנה הגט אבל תנאי כל ימי חייה דאינו פוסל לכהונה א"צ ליקח ממנה. ובשאר תנאי' שמתנה עמה ע"מ כך וכך כשחוזר ומבטל בטל התנאי וא"צ ליקח ממנה הגט. וכן בתנאי אם. א"צ ליקח ממנה הגט כשמבטל התנאי. והא דמהני כשחוזר ונוטל ממנה הגט היינו דוקא כשנכתב שפיר אלא בעת המסירה לידה התנה תנאי הנ"ל אבל אם התנה תנאי קודם כחיבת התורף אפי' תנאי ע"מ לא מהני כשחוזר ונוטל ממנה הגט. דהא עכ"פ לא נכתב הגט בכשרות. ומכ"ש כשנכתב התנאי בגט אפי' אם חזר ומחק לא מהני עיין ב"ש.