באר היטב על אבן העזר סד
סעיף א[עריכה]
(א) ז' ימים: בסימן ס"ב נתבאר דלענין ז' ברכות בין בחור שנשא אלמנה. או אלמון שנשא בתולה מברכין ז"ב כל שבעה כשיש פ"ח. וכאן נתבאר דלענין שמחה שלא יעשה מלאכה צריך להיות דוק' בתולה. ול"ש הוא בחור או אלמון. אבל אם היא בעולה נתבאר בסעיף ב' ועיין אחרונים.
(ב) מלאכה: הרב רמ"א חידש בזה דלא מהני מחילה שלה ח"מ.
(ג) בשוק: מזה נשתרבב המנהג שאינו יוצא החתן לבהכ"נ כל שבעה ימים כי אין בנמצ' שילווהו אותו מביתו לבה"כ ומבה"כ לביתו פרישה.
סעיף ב[עריכה]
(ד) הבעולה: ב"ח מדייק אם היא אלמנה ואינה בעולה צריך לשמח עמה ז' ימים.
(ה) ז' ימים: דאינו בדין שיהא משכים למלאכתו ומברכים לו ברכת חתנים כמ"ש סי' ס"ב דמברכין כל ז' ימי משתה בבחור שנש' אלמנה. דקדקתי לפ"ז מאי הקשה הגמר' בכתובות דף ה' ע"א מאי איכ' בין ברכה לשקדו וכו'. לימא האיכ' בינייהו הא אם בחור נשא אלמנה דשקדו ליכא וברכה איכ' ע"ש ודו"ק. ועיין במגי"ד פרק יו"ד מה"א דין י"ב י"ג. ומש"ש ויש מי שכתב דהנהו לישנ' פליג' אהדדי ונקטינן כלישנ' בתר' ע"ש. אע"ג דלפי גי' ספרינו הוא לישנ' בתרא בחור שלשה לשמחה ע"ש. נ"ל דהה"מ מצא הגירסות הפוכות וכ"כ הרא"ה וכן הב"י [טור אבן העזר סב|סוף סימן ס"ב]] ע"ש.
סעיף ג[עריכה]
(ו) שיטרח כו': ואם הכלה וקרוביה מוחלין על טורח זה אין להקפיד וכן המנהג עתה שלא להקפיד בטורח ג' ימים דוק' ח"מ.
(ז) כבודה: מיהו הכל לפי תואר הענין שאם הם יפזרו יותר מדאי ודאי אין לכוף. ואלמון דנשא בתול' וקרובי הכלה רוצים להוליך הכלה מבית אביה לבית בעלה בתוף ובכנור כמשפט הבנות הבתולות והבעל מוחה שאינו רוצה להרבות בשמחה מפני שהוא אלמון אין הבעל יוכל לעכב דעולה עמו ואינה יורדת עיין כנה"ג.
סעיף ה[עריכה]
(ח) לחופה: ואם היה לה חופה מבע"י והיתה נדה לדידן דעושין חופת נדה מהני חופה ומותרת לטבול בשבת עב"ש.
(ט) ביאה: ר"ל יחוד הראוי לביאה אף שלא בא עליה. וב"ח כתב דצריך להיות ביאה ממש ולא מהני יחוד ועיין ב"ש ויחוד שאמרנו היינו אחר הקדושין אבל קודם הקדושין לא מהני. וכל זה איירי אם היא טהורה אבל אם היא טמאה מותר לכונסה בע"ש דהא הוא אין בא עליה בשבת ואינו קונה אותה בשבת ט"ז.
(י) שבת: ובין השמשות מותר דעל שבות לא גזרו בין השמשות במקום מצוה. ט"ז.
סעיף ו[עריכה]
(יא) בח"ה: עיין באורח חיים סימן תקמ"ו דשם מבואר דמותר לישא בערב הרגל. וכתב מהרי"ט בחדושיו דדוק' בשחרית אבל לא סמוך לחשכה עיין שם דף נ"ב ע"ב.