אלשיך על תהלים ד ב
| אלשיך על תהלים • פרק ד' • פסוק ב' | >>
• ב • ג • ד • ה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
בְּקׇרְאִ֡י עֲנֵ֤נִי ׀ אֱלֹ֘הֵ֤י צִדְקִ֗י
בַּ֭צָּר הִרְחַ֣בְתָּ לִּ֑י
חׇ֝נֵּ֗נִי וּשְׁמַ֥ע תְּפִלָּתִֽי׃
"בקראי ענני וכו'", הנה בבא שני אהובי מלך אחד או איש בבקשתם ויודע הדבר למלך ויאמר לאחד אל תדבר כי ידעתי מכאובך ואתן את שאלתך ולאחר עם יודעו שאלתו ועשית בקשתו מניחו להאריך בשאלתו עד תומו הנה למי יחפוץ המלך לעשות יקר יותר הוי אומר לשני שערבו לו דבריו כאשר שמעתי אומרים על פסוק "תאות לבו נתתה לו וארשת שפתיו בל מנעת סלה". עוד ידענו כי הנה בקבלת התפלה יש ג' סוגים יש שטרם יקרא וה' יענה ויש בינוני שבקראו יענהו ויש אחר הרבות תפלה ותחנונים יום יום ובבעלי הסוג הראשון יש שעם שכבר נענה שמח הוא יתברך לשמוע דברי תפלתו כי ישתעשע בשמוע קולו כענין וארשת שפתיו כו' ויש שלא יחפוץ לשמוע אחר שכבר נענה אמר דוד בענותנותו די לי במדה בינונית שבקראי ענני ואם תחשבני מהסוג הראשון שבעת בא הצרה טרם אקרא כבר הרחבת לי ועניתני חנני ושמע תפלתי שתשתעשע בשמוע דברי:
באו יאמר כי הנה דרכו ית' לייסר את אוהביו להנאתם ולבל יאמרו הרואים כי לא טובים המה בעיני ה' להסיר מלבם עונה אותם בכל קראם אליו למען יכירו כי אלהים קרובים אליו וכמאמרנו על פסוק אני אוהבי אהב וכו' שאומרת התורה אם תראו אוהבי ביסורין אל תאמרו שאיני אוהבת אוהבי כי הנה אני אוהבי אהב והראיה שאני אוהבם הוא כי ומשחרי ימצאונני ואם לא אהבתים לא הייתי עונה אותם בכל קראם וכן בגמרא רבה ורב חסדא תרוייהו רבנן חסידי הוו מר מצלי ואתי מיטרא ומר מצלי ואתי מיטרא בבי מר שתין הילולי ובבי מר שתין תכלי וכו' הנה שלא הוכיחו שגם בעל היסורין צדיק אלא שגם הוא נענה מצלי ואתי מיטרא. וזה יאמר דוד בצרתו ויסוריו מה שאבקש ממך אינו שתסיר היסורין ממני כי אם שבקראי ענני כענין מר מצלי ואתי מיטרא עם היותו בעל היסורין ואשר שאלתי זה ולא שתסיר הצרות ממני הוא כי בצר הרחבת לי שבצר שתצר לי מלמטה הרחבת לי מלמעלה שהקלתני מאשמותי על כן למען לא יחולל שם שמים ח"ו באמרם עלי זו תורה וזו שכרה או שלא יחשבוני לרשע על כן חנני ושמע תפלתי: