לדלג לתוכן

אילת השחר (מלבי"ם)/כלל תקלו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ושם "שאר" נרדף עם "בשר". ועיקרו על דבר הדומה וניתך לבשר האדם, שמזה בא על הבשר המוכן למאכל אדם ועל המזון עצמו. גם נרדף עמו על מושג הקורבה.

ויש הבדל בין "שארו" סתם ובין "שאר בשרו". ש'שאר' סתם לא בא רק על הקרוב בלא אמצעי [והם אשתו ושאר קרובים המפורשים גבי טומאת כהנים], אבל "שאר בשרו" כולל גם הקרוב על ידי אמצעי (אמור סימן ה).