אילת השחר (מלבי"ם)/כלל תלב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


לשון שיבה מורה ששב אל המקום או אל הענין שהיה בו תחלה. ויש בזה בחינה בלשון ובכוונת המדבר (מצורע ס' קג . אמור ס' צז)