אבן עזרא על תהלים עא
<< · אבן עזרא על תהלים · עא · >>
פסוק א[עריכה]
בך ה' חסיתי - הנכון בעיני: כי זה המזמור דוד חברו, כמו המזמור: ברכי נפשי את ה' אלהי גדלת מאד, כי הוא דבק.
בך - אתה השם עומד לנצח, על כן לא אבוש לעולם.
פסוק ב[עריכה]
בצדקתך - הטעם שתדין בצדק, כי אויבי יעשו לי עול.
פסוק ג[עריכה]
היה לי - כמו מעון להסתר בו, על כן אחריו לבא תמיד, כי כל מעון הוא למעלה.
וטעם צוית – שהבטיחו שמואל או על דרך הוא צוה ויעמד כמו דבור השם, שהטעם על הגזרות על ידי המלאכים.
פסוק ד[עריכה]
אלהי - התברר טעם בצדקתך.
וחומץ - כמו: אשרו חמוץ.
פסוק ה[עריכה]
כי - אין לי תקוה זולתך, ככה אותך קויתי מיום היותי על האדמה, וזה הוא מבטחי מנעורי.
פסוק ו[עריכה]
עליך, גוזי - כמו: ויגז שלוים, על כן תהלתך בך תמיד.
פסוק ז[עריכה]
כמופת - הטעם בעבור שנסמכתי עליך ואתה סמכתני הייתי כמופת לרבים שלא היו מאמינים בך, כדרך והיה יחזקאל לכם למופת.
פסוק ח[עריכה]
ימלא - כנגד בך תהלתך, ככה עד שימלא פי, והטעם כל ימי.
פסוק ט[עריכה]
אל - הטעם כאשר עזרתני מנעורי, עזרני עת זקנתי.
פסוק י[עריכה]
כי, לי - בעבורי, כמו פן יאמרו אויבי לי.
ושומרי נפשי - שהייתי מחשב שהם עוזרי, נועצו יחדיו עם אויבי.
פסוק יא[עריכה]
לאמר - זה אומרים ואומרים אלה לאלה.
פסוק יב[עריכה]
אלהים אל תרחק - אם רחק יום ישועתי, יחשבו כי רחקת ממני.
פסוק יג[עריכה]
יבושו, שוטני נפשי - הם שהיו אוהביו שוטני נפשו.
ומבקשי רעתי - הם אויבי.
פסוק יד[עריכה]
ואני - הטעם אם רחק יום ישועתי, אני תמיד אייחל ואוסיף להללך.
פסוק טו[עריכה]
פי, צדקתך - שעשית לאחרים ועמי בימים הראשונים והתשועות שעשית.
כי לא ידעתי - כדרך: כי עם קשה עורף הוא, אף על פי שלא אדע מספריהם וחולם ספורות תחת שורק, על משקל גבורות.
פסוק טז[עריכה]
אבוא - לספר גבורותיך, ובעבור כי משפטי רבים מהגבורים להשתרר, על כן: אזכיר צדקתך לבדך.
פסוק יז[עריכה]
אלהים - כמה היה משפטי להללך, כי אתה למדתני כמו רגילות, כמו: פרא למוד מדבר וגם עזרני להלך כמנהגי.
פסוק יח[עריכה]
זרועך - תוקף זרועך.
לדור - הבא.
לכל יבא - לכל אשר יבוא. הטעם: שיולד כמו: דור הולך ודור בא.
פסוק יט[עריכה]
וצדקתך - גבוהה מצדקת כל צדיק, כדרך ומרומם על כל ברכה.
ויפת אמר: שלא אוכל לספרה, כי גבוהה עד מרום והגדולות שעשית, לאות כי אין אלהים כמוך.
פסוק כ[עריכה]
אשר - לספר הגדולות שעשה ודימה הצרות, כאילו היה בתהומות הארץ.
פסוק כא[עריכה]
תרב - מבנין הכבד על דרך: ויפן זנב אל זנב.
ואמר גדולתי – כנגד אשר עשית גדולות.
וטעם תנחמני – בעבור הצרות שעברו עליו.
פסוק כב[עריכה]
גם, אמתך - זה הוא אמתך, שהוא חייב להודות.
פסוק כג[עריכה]
תרננה - הדגש לחסרון נו"ן שלישית, כי המלה מפעלי הכפל והטעם כאשר אזמרה לך בכנור, גם שפתי תרננה, גם נפשי תרנן.
והזכיר פדית – עם הנפש, כי הוא מושל בגוף.
פסוק כד[עריכה]
גם - עתה אזמר בכינור, רק תמיד לשוני תהגה צדקתך בלא כינור, על כן מלת גם והזכיר כי בושו או חפרו ארנן, כי אין לי פחד.