אבן עזרא על תהלים כח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פסוק א[עריכה]


לדוד אליך ה' אקרא - זה המזמור חברו דוד או אחד מהמשוררים עליו. אמר: צורי לנגד יורדי בור.

ומלת תחרש - מגזרת דומיה ואמרו: אל תחרש על רעך רעה להפריש בינות הטעמים, כי השרש הוא אחד.


פסוק ב[עריכה]


שמע, בנשאי - אל מקום הארון יקראו דביר.


פסוק ג[עריכה]


אל - תסבב סבות שאתערב עם רשעים ואמשך עמהם.


פסוק ד[עריכה]


תן, כפעלם - כנגד פועלי און.


פסוק ה[עריכה]


כי - פעולות השם כנגד פעלם.

ואל מעשה ידיו - כנגד כמעשה ידיהם והטעם אילו היו מבינים פעולות השם לא היו פועלי און, כי ידעו כי השם יהרסם. ויש אומרים: שזאת תפלה או דרך נבואה וטעם ולא יבנם שיפלו ולא יקומו עוד.


פסוק ו[עריכה]


ברוך - בדרך נבואה, כי נשמע תפלתי והוא שמע קול תחנוני על דרך ותבוא אליך תפלתי.


פסוק ז[עריכה]


ה' - לפי דעתי: בו בטחתי לבדו ועזרוני רבים, כי הוא צוה להם.

ומשירי - כמו בשירי הפך והנותר בבשר ובלחם. ואמר רבי משה הכהן: יותר מזה השיר אהודנו.


פסוק ח[עריכה]


ה' עוז - טעם למו, לעוזרי, כי השם הוא עוז לעוזרים ומעוז לנעזר והוא משיחו דוד. ור' משה אמר: כי עוז למו כמו לו וכמוהו נגע למו. ואיננו נכון, כי למו שב אל עבד ה' ולעמו.


פסוק ט[עריכה]


הושיעה - בעבור שהזכיר כי השם היה עוזו ויעלוז לבו, התפלל שירעה את ישראל, על כן: הושיעה וברך להוסיף השם עליהם וישמרם כמו הרועה, על כן: ורעם ונשאם, כלומר שיושבים במקום גבוה שלא תוכלנה החיות להזיקם. ורבי משה אמר: כי ונשאם שיתן להם צרכם כדרך ינשאוהו אנשי מקומו.