תשובות ריב"ש/עז
עוד שאלת אם חיה צריכה בדיק' בריאה מחמת סרכות ואמרת שנשאלת על זה והשבת ששמעת ממורי הר"ף הכהן ז"ל שהיו אומרים במקומו דרך צחות טרפה אינה חיה לומר שאינה צריכה בדיק' ואמרת שלא דבר בזה הרשב"א ז"ל ולא שאר המפרשים ז"ל:
תשובה מה שלא דברו בזה המפרשים ז"ל הוא לפשיטותו דחיה בכלל בהמה לכ"ד בדמה וגידה וטרפותה זולתי בחלבה וכל טרפות שמלו ז"ל בבהמה כנגדן בעוף וכ"ש בחיה ומה נשתלית החיה מבהמה שלא תהא צריכה בדיקה אחר שהיא נטרפת בסירכא כמוה ובפירוש כתב בעל העיטור ז"ל שאין מכסין דם החיה עד שתבדק הריאה שמא תמצא טריפה ואינה צריכה כסוי ותהי' ברכת הכסוי לבטלה וכן כתוב בשמו בספר או"ח וכן שאם נמצא בה ספק בריאה שצריך בדיקה ואין בקיאין בבדיקת' מכסין דמה בלא ברכה ואיני חושב שמורי ז"ל אמר בדרך הוראה מה שספר לך רק כמלעיג על אנשי מקומו שהיו מקילין בזה. ומה שאמרת דמדאורייתא א"צ לבדוק בסירכות הריאה אמת הוא ואפילו בבהמה דאזלינן בתר רובא ורובא דאורייתא הוא כדמוכחינן בפ"ק דחולין (יא.) דהא בפרה אדומה לא מצית למבדק ומעמידין אותה בחזקת כשרה הלכך בא זאב ונטל את הריאה ולא נבדק' או ששכח הטבח והוציאה כשרה והכי מוכח בירושלמי (בפרק אין צדין) דגרסינן התם באו זאבים ונטלו בני מעים ואכלום כשרה וחש לומר שמא נקבה הריאה חזקת בני מעים כשר וכן בפרק אלו טריפות בגמרא דילן (מט.) אינקבה ריאה היכא דמשמש ידא דטבחא אסיקנא והלכתא תלינן דהא תלינן בזאב ומעשה בא לפני רש"י ז"ל והתיר והשיב לפני רבותינו שהיו מחמירין אתמול אכלנו מחלבה ועכשיו נחזיק אותה בטריפה אמנם היכא דאיתא לריא' קמן ואפשר למבדקה אסור לאכול מן הבהמה עד שתבדק אע"פ שא"צ לבדוק בשאר טרפות אפילו מדרבנן אבל לפי שהסירכות מצויות בריאה חוששין למעוטא דשכיח היכא דאפשר מדרבנן לכתחל' וכבר האריכו המפרשים ז"ל בראיות ברורות בכל זה וא"צ לכותבן עתה והמעשה שבא לפני רש"י ז"ל בטלאים הוה שאין הסרכות מצויות בהן כל כך כמו בגדולים ואעפ"כ היו רבותיו מחמירין אפי' בדיעבד ואף רבינו שלמה ז"ל הי' מורה לכתחל' שצריך לבדוק אפי' בגדיים וטלאים וכמו שהוא נהוג בכל גבול ישראל ואין החיה נקיה מן הסרכות יותר מגדיים וטלאים יצחק ב"ר ששת זלה"ה: