תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה)

הוספת קישורים
חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי״ד–1954

תקנות בדבר ביטוח מפני פגיעה בעבודה

ק״ת תשי״ד, 650; תשט״ו, 716; תשט״ז, 888; תשי״ז, 593; תשי״ח, 71, 72; תשי״ט, 1248, 1744; תש״ך, 7, 153, 204, 393, 857, 1269; תשכ״א, 1372, 2039, 2434; תשכ״ב, 1156, 1156, 1875, 2063, 2364, 2680; תשכ״ג, 1120, 1392; תשכ״ד, 151, 669, 1151; תשכ״ה, 141, 1690, 2790; תשכ״ו, 1644, 2324, 2642; תשכ״ז, 993, 1231, 1792, 2976; תשכ״ח, 67, 619, 1702, 1880; תשכ״ט, 1867; תש״ל, 1741; תשל״א, 1353; תשל״ב, 791, 1185; תשל״ג, 944; תשל״ד, 399, 480, 1322; תשל״ה, 540, 1276, 1660; תשל״ו, 767, 1273; תשל״ז, 1295; תש״ם, 1312; תשמ״א, 770, 770; תשמ״ב, 521, 907; תשמ״ג, 138, 330, 331; תשמ״ד, 1616; תשמ״ה, 983; תשמ״ו, 212; תשנ״ב, 385; תשנ״ד, 772; תשנ״ו, 585; תשנ״ח, 1066.

בתוקף סמכותי לפי הסעיפים 15, 16, 17, 24, 38, 71, 93 ו־115 לחוק הביטוח הלאומי, תשי״ד–1953, אני מתקינה תקנות אלה:

תוכן עניינים

פרק ראשון: שיעור דמי הביטוח

סיווג
לענין קביעת שיעור דמי הביטוח מפני פגיעה בעבודה (להלן – דמי הביטוח), מסווגים את כל המפעלים, הפעולות והשירותים (להלן – מפעלים) לענפים, קבוצות וסעיפי סיכון כמפורט בתוספת הראשונה.
שיעור דמי הביטוח [תיקון: תשט״ו, תשל״ה־2, תשמ״ג]
(א)
שיעור דמי הביטוח, שמעביד חייב לשלם בעד ביטוח עובדיו במפעל פלוני, הוא כנקוב בתוספת הראשונה לצד סעיף הסיכון המתייחס לאותו מפעל.
(ב)
מעביד שאושר לכך על ידי שר העבודה ונתמלאו בו התנאים המפורטים בסעיף 162 לחוק, ישלם דמי ביטוח מפני פגיעה בעבודה בשיעור של 85% מהאמור בתקנת משנה (א).
מפעל נפרד [תיקון: תשי״ז, תשכ״ג, תשכ״ה־2]
(א)
לענין תקנה 2 יראו כמפעל נפרד חלק ממפעל אם התקיימו בו שני אלה:
(1)
הוא מתנהל בנפרד מבחינת המקום;
(2)
(א)
הוא מוסד ציבורי המתנהל כיחידת תקציב נפרדת; או
(ב)
(1)
הוא מיועד להשגת רווחים ומתנהלים לגביו חשבונות נפרדים של ריווח והפסד; או
(2)
הוא אינו מיועד להשגת רווחים ומתנהלים לגביו חשבונות נפרדים של הכנסות והוצאות.
(ב)
בקיבוץ או במושב שיתופי יראו כמפעל נפרד לענין קביעת דמי הביטוח, לפי תקנה 2, של מי שאינו חבר בקיבוץ או במושב השיתופי, ענף או שירות לא חקלאיים שאינם מיועדים בעיקרם לצריכה או לשימוש העצמיים של הקיבוץ או המושב השיתופי או חבריהם.
(ג)
רשאי מנהל ענף ביטוח נפגעי עבודה בשים לב למידת הסיכון של חלק המפעל לראותו כמפעל נפרד אף אם נתקיים בו רק אחד משני התנאים שבתקנת משנה (א).
שיעור ממוצע למפעל מורכב [תיקון: תשכ״א, תשכ״ד־2, תשכ״ה־2]
(א)
היה מפעל מורכב ממפעלים נפרדים כאמור בתקנה 3, רשאי המעביד לבקש מהמוסד ששיעור דמי הביטוח המשתלמים על ידיו, יהיה הממוצע המתקבל משיעורי דמי הביטוח שבכל מפעל נפרד.
(ב)
המוסד רשאי לאשר תשלום דמי הביטוח לפי השיעור הממוצע המשוקלל החל מ־1 באפריל לשנת הכספים שלאחר הגשת הבקשה (להלן – התאריך הקובע).
(ג)
בחישוב השיעור הממוצע המשוקלל יובאו בחשבון –
(1)
שכר העבודה ששולם בכל אחד מהמפעלים הנפרדים בשנים עשר החדשים שקדמו לתאריך הקובע, ובלבד שלא יובאו בחשבון שכר עבודה מעל למכסימום שלפיו משתלמים דמי־ביטוח;
(2)
שיעור דמי הביטוח של כל מפעל נפרד כפי שקיים היה השיעור בחודש אפריל לשנת הכספים שלגביה נערך החישוב.
(ד)
נקבע שיעור ממוצע משוקלל למפעל מורכב, יישאר השיעור ללא שינוי תוך השנה שלאחר התאריך הקובע.
מפעל בסעיפי סיכון שונים [תיקון: תשי״ז]
(א)
ניתן מפעל לסיווג ביותר מסעיף סיכון אחד – ישולמו דמי הביטוח לפי סעיף הסיכון שבו מועבד המספר הגדול ביותר של העובדים בתהליך ייצור או בפעולה שלה נועד המפעל.
(ב)
מפעל שבו משתמשים במכונות המונעות בכוח מיכני או במיתקני ריתוך ושבו נעשות עבודות שאינן מחייבות שימוש במכונות או במיתקנים כאמור, יסווג לפי סעיף הסיכון המתייחס להליכי העבודה בהם משתמשים במכונות המונעות בכוח מיכני או במיתקני ריתוך; מנהל ענף ביטוח נפגעי עבודה רשאי, בשים לב להיקף המוגבל של השימוש במכונות או במיתקנים כאמור בהשוואה להיקף כל העבודה במפעל, לסווג את המפעל לפי סעיף הסיכון המתייחס להליכי העבודה בהם לא משתמשים במכונות המונעות בכוח מיכני או במכשירי ריתוך.
שיעור דמי הביטוח במקרים מיוחדים [תיקון: תש״ל]
לא ניתן מפעל לסיווג באחד מסעיפי הסיכון שבתוספת הראשונה, ישולמו דמי ביטוח כאילו סווג המפעל בסעיף סיכון ששיעור דמי הביטוח הוא 1.9%.
הפחתת דמי הביטוח או הגדלתם [תיקון: תשט״ו, תשי״ח־2, תש״ך־2, תשכ״א, תשכ״ד־2, תשכ״ז־3, תשל״ב־2, תשל״ה־2, תש״ם, תשמ״ב, תשמ״ב־2]
(א)
בתקנה זו –
”תקופת האיזון“ – תקופה של שנתיים רצופות; הראשונה בתקופות ראשיתה ביום כ״ב באדר ב׳ תשי״ט (1 באפריל 1959); לגבי התקופה שראשיתה ביום ד׳ בניסן תשל״ט (1 באפריל 1979) וסיומה ביום כ״ה באדר ב׳ התשמ״א (31 במרס 1981) תהא התקופה של שנה אחת בלבד, ולאחריה תקופות של שנתיים רצופות;
”שיעור הפגיעה“ – היחס שבין דמי הפגיעה ששולמו לעובדי מפעל גדול תוך תקופת האיזון לבין דמי הביטוח ששולמו תוך אותה התקופה ובעדה על ידי המעביד של אותו המפעל;
”שיעור הפגיעה הממוצע“ – היחס בין סך הכל של דמי הפגיעה ששולמו לעובדים בעשרה מפעלים גדולים לפחות המשלמים אותו שיעור דמי ביטוח תוך תקופת האיזון לבין סך הכל של דמי הביטוח ששולמו מאת מעבידיהם של המפעלים כאמור תוך אותה תקופה ובעדה;
לענין קביעת היחס כאמור יובאו בחשבון רק מפעלים גדולים שבתקופת האיזון המשיכו בפעילותם הרגילה לפחות 15 חודש, ואם תקופת האיזון היתה בת שנה אחת – המשיכו בפעולתם הרגילה לפחות 8 חדשים;
לא היו עשרה מפעלים גדולים המשלמים אותו שיעור דמי ביטוח תוך תקופת האיזון, יובאו בחשבון גם כל המפעלים הגדולים המשלמים דמי ביטוח בשיעורים הקרובים ביותר, כלפי מעלה וכלפי מטה, לשיעורים המשתלמים על ידי המפעלים הגדולים שהובאו בחשבון;
”מפעל גדול“ – מפעל המעסיק תוך שנת כספים שלמה בתכוף לתקופת האיזון עובדים שבעדם משתלם שכר עבודה, שמספרם לפחות 100 בממוצע לחודש או לפחות 50 בכל אחד מחדשי השנה;
”מפעל“ לענין תקנה זו – מפעל המסווג בתוספת הראשונה בקבוצות וסעיפי סיכון בענפים: 0, 1, 2, 3, 4, 5, 7.
(ב)
סוטה שיעור הפגיעה במפעל גדול, בסכום של תקופת האיזון, ב־30% לפחות משיעור הפגיעה הממוצע ובמשך תקופת האיזון לא חל שינוי בסעיף הסיכון לפיו סווג המפעל, יופחתו או יוגדלו דמי הביטוח ששולמו תוך תקופת האיזון ובעדה, לפי הענין, ב־20% לגבי התקופה בה חלה הסטיה.
(ג)
בחישוב שיעור הפגיעה ושיעור הפגיעה הממוצע לא יובאו בחשבון דמי פגיעה ששולמו בהתאם לסעיף 36 לחוק.
(ד)
(1)
המוסד יחליט על הפחתה או הגדלה של דמי הביטוח כאמור בתקנת משנה (ב) תוך עשרים חדשים מתום תקופת האיזון; החליט המוסד על הפחתה בדמי הביטוח, תבוצע ההפחתה תוך שלושה חדשים מתאריך ההחלטה, תוך מתן עדיפות בטיפול למפעל שמעבידו הגיש למוסד בקשה להפחתה; חייב המעביד דמי ביטוח, רשאי המוסד לקזז את סכום ההפחתה כאמור מחוב דמי הביטוח של המעביד.
(2)
על אף האמור בפסקה (1) החלטה של המוסד על הפחתה או הגדלה של דמי ביטוח כאמור בתקנת משנה (ב) לגבי תקופת האיזון המסתיימת ביום י״ד בניסן תש״ם (1 באפריל 1980) ולגבי תקופת האיזון המסתיימת ביום כ״ה באדר ב׳ התשמ״א (1 באפריל 1981) תינתן תוך עשרים וארבעה חדשים מתום תקופת האיזון האמורה וההפחתה תבוצע תוך ארבעה חדשים מתאריך ההחלטה.
(ה)
(בוטלה).
(ו)
המוסד יפרסם בירחון העבודה והביטוח הלאומי תוך חודש ימים לאחר 18 החדשים מתום תקופת האיזון את שיעור הפגיעה הממוצע.
(ז)
הוראות תקנה זו אינן חלות –
(1)
אם המעביד משלם דמי ביטוח לפי שיעור שנקבע בתקנה 5 או לפי שיעור ממוצע למפעל מורכב כאמור בתקנה 3א;
(2)
אם נתמלאו לגבי מעביד התנאים המפורטים בסעיף 162 לחוק והוא אושר לכך על ידי שר העבודה.
קביעת סעיף הסיכון [תיקון: תשי״ט]
מעביד חייב למסור את הפרטים שיידרשו על ידיו לשם סיווג המפעל על ידי המוסד.

פרק שני: הודעה על פגיעה בעבודה

מסירת הודעה על פגיעה בעבודה [תיקון: תשי״ט]
על פגיעה בעבודה, שכתוצאה ממנה מת אדם שהיה מבוטח לפי חלק ב׳ לחוק, או מצבו מחייב טיפול רפואי או שאיבד את כשרו לעבודה שלושה ימים לפחות (להלן – מבוטח שנפגע) תימסר למוסד בהקדם האפשרי הודעה לפי טופס שאפשר להשיגו בכל אחד מסניפי המוסד (להלן – ההודעה).
מי חייב למסור הודעה
(א)
החובה למסור הודעה חלה על המבוטח שנפגע, אולם מסירתה על ידי אדם אחר כשרה ופוטרת את המבוטח מחובת ההודעה.
(ב)
מת מבוטח כתוצאה מפגיעה בעבודה, חלה החובה למסור הודעה על התלויים בו הזכאים לגימלה לפי סעיף 22 לחוק. מסירת ההודעה על ידי אחד התלויים או על ידי כל אדם אחר כשרה ופוטרת את התלויים האחרים מחובת ההודעה.
אישור ההודעה על ידי המעביד
מעבידו של המבוטח שנפגע יאשר בגוף ההודעה, לפני מסירתה, את העובדות הנוגעות למעביד, למסיבות הפגיעה, לשכר עבודתו של הנפגע ולהעדרו מהעבודה כתוצאה מהפגיעה. חולק המעביד על אחת העובדות האמורות, יציין זאת בהודעה.
אישור רפואי [תיקון: תשנ״ו]
(א)
הפסיק מבוטח שנפגע לעבוד כתוצאה מהפגיעה, יצורף להודעה אישור רפואי על תוצאות הפגיעה ועל תקופת אי כושרו של המבוטח לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת.
(ב)
אישור כאמור בתקנת משנה (א) יינתן מאת שירות רפואי מוסמך כמשמעותו בסעיף 89(א)(3) לחוק (להלן – שירות רפואי מוסמך) או מאת מוסד רפואי שאושר ונרשם כאמור בסעיפים 24א ו־25 לפקודת בריאות העם, 1940, אם המבוטח הופנה אליו על ידי המוסד, חדר מיון של בית חולים, המעביד או רופא מטעמו של המעביד, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
(1)
המבוטח לא נדרש לשלם כל תשלום שהוא בקשר עם מתן האישור, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות תשלום בעד בדיקות וטיפול – אם נערכו;
(2)
באישור צויינו פרטי הפגיעה, ממצאי הבדיקה הרפואית, והאבחנה הרפואית;
(3)
השירות הרפואי המוסמך והמוסד הרפואי, יעמידו לרשות המוסד, לפי דרישתו, את המסמכים הרפואיים הנוגעים לאישור.
צירוף אישור רפואי של תושב אזור מוחזק [תיקון: תשל״ז]
הפסיק מבוטח, שהוא תושב אזור מוחזק בידי צבא־הגנה לישראל, לעבוד כתוצאה מהפגיעה בעבודה, ימציא למוסד אישור מטעם רופא או גוף רפואי שאושר לכך במיוחד בידי מפקדת האזור שבו הוא גר, או בידי שירות רפואי מוסמך כמשמעותו בסעיף 45 לחוק, על תוצאות הפגיעה ועל תקופת אי כושרו לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת.
תוצאות אי־מסירת ההודעה
לא נמסרה הודעה בהתאם לתקנות אלה, רשאי המוסד לשלול את הזכות לגימלה על פי המלצת ועדת התביעות.
פרטים להשלמת ההודעה
המוסד רשאי לדרוש מהמבוטח שנפגע או ממעבידו פרטים נוספים ומשלימים בקשר לפגיעה בעבודה ותוצאותיה וכן בקשר לכל ענין אחר הקשור במבוטח שנפגע, העשויים לסייע למוסד בקביעת הגימלה לפי חלק ב׳ לחוק. הנדרש חייב למסור את הפרטים בכתב בחתימת ידו או בעל־פה בפני פקיד המוסד ולאשרם בחתימת ידו.
דו״ח של מעביד [תיקון: תשי״ט]
מעביד שאושר לכך על ידי שר העבודה ונתמלאו בו התנאים המפורטים בסעיף 38(ב) לחוק, ידווח למוסד ב־15 לכל חודש על אותן פגיעות בעבודה במפעלו שבעדן הסתיים תשלום תמורת דמי־פגיעה. בדו״ח יפורטו ימי ההיעדרות מהעבודה כתוצאה מהפגיעות בעבודה והשכר ששימש יסוד לחישוב תמורת דמי־הפגיעה.
תוצאות אי־מסירת פרטים נוספים
לא נמסרו פרטים לפי דרישה בהתאם לתקנה 13, רשאי המוסד לעכב מתן גימלה עד שיימסרו הפרטים, אך לא יזדקק המוסד לתקנה זו כשמעביד הוא החייב במסירת הפרטים ולא מסר אותם.

פרק שלישי: בדיקות רפואיות

[תיקון: תשכ״ה־3]
(בוטלה).
שלילת זכות לגימלה על אי־בדיקה [תיקון: תשכ״ה־3]
לא נבדק אדם כדרוש בתקנות הביטוח הלאומי (בדיקות רפואיות), תשכ״ה–1965, רשאי המוסד לשלול את הזכות לגימלה בעד הזמן שבין התאריך בו חוייב להיבדק ובין התאריך בו נבדק למעשה.
[תיקון: תשנ״ח]

פרק רביעי: הגשת תביעה לגימלה לפי חלק ב׳ לחוק ודרכי הוכחתה (בוטל)

[תיקון: תשנ״ח]
(בוטלה).
[תיקון: תשנ״ח]
(בוטלה).
[תיקון: תשנ״ח]
(בוטלה).
[תיקון: תשנ״ח]
(בוטלה).
[תיקון: תשנ״ח]

פרק חמישי: תשלום גימלאות לפי חלק ב׳ לחוק (בוטל)

[תיקון: תשנ״ח]
(בוטלה).
תשלום דמי פגיעה באמצעות מעביד [תיקון: תשכ״ה־3]
(א)
המוסד רשאי להרשות למעביד פלוני, בתנאים שייקבעו על ידי המוסד, לשלם בשם המוסד דמי פגיעה לעובדיו.
(ב)
השתמש המוסד בסמכותו לפי תקנת משנה (א), ישולמו דמי הפגיעה על ידי המעביד, במועדים בהם הוא נוהג לשלם שכר לעובדיו והמוסד יחזיר למעביד את הסכומים שהוא שילם, לאחר שהמציא הוכחות על התשלום.
(ג)
מעביד כאמור בתקנת משנה (א) יהיה זכאי לעמלה בשיעור של 2.5% מדמי הפגיעה ששולמו על ידיו בשם המוסד.
[תיקון: תשנ״ח]
(בוטלה).
[תיקון: תשי״ט, תשנ״ח]
(בוטלה).
[תיקון: תשי״ט, תשנ״ח]
(בוטלה).
[תיקון: תשי״ח, תשל״ו]
(בוטלה).

פרק ששי: הוראות מיוחדות לגבי סוגי מבוטחים

אישור מקומות שיקום מקצועי והכשרה מקצועית [תיקון: תשכ״ד־2, תשכ״ח־4, תשל״ג, תשנ״ב, תשנ״ד]
המקומות המפורטים להלן מאושרים בזה לענין סעיף 16(א)(2) לחוק:
(1)
מקום שניתן בו שיקום מקצועי;
(2)
מקום שניתנת בו הכשרה מקצועית ונתקיים בו אחד מאלה:
(א)
מועסק בו אדם בהכשרה מעשית במקצוע הנלמד לפחות 8 שעות בשבוע (להלן – הכשרה מעשית);
(ב)
ניתנים בו הכשרה מעשית או שיעורי מקצוע לפי חוק החניכות, תשי״ג–1953 או לפי חוק עבודת הנוער, תשי״ג–1953;
(3)
קיבוץ – לגבי עולה העובד ללא תמורה בקיבוץ, בשעות העבודה בלבד, בתקופה שעד 12 חודשים מיום עלייתו, ובתנאי שבתקופה זו הוא לומד באולפן;
(4)
מוסד להשכלה גבוהה – לגבי עולה, העוסק ללא תמורה במחקר או בלימוד, בתחום מקצועו או מומחיותו, לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים, ובלבד שהתקופה האמורה חלה תוך עשרים וארבעה חדשים מיום עלייתו;
(5)
מוסד רפואי – לגבי עולה בעל השכלה רפואית העובד ללא תמורה, לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים, ובלבד שהתקופה האמורה חלה תוך עשרים וארבעה חודשים מיום עלייתו.
לענין תקנה זו –
”עולה“ – תושב ישראל שעלה לפי חוק השבות, התש״י–1950;
”מוסד להשכלה גבוהה“ – מוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958;
”מוסד רפואי“ – בית חולים ציבורי כמשמעותו בתקנות בריאות העם (אישפוז בבית חולים), התשמ״א–1980, וקופת חולים כמשמעותה בחוק מס מקביל, התשל״ג–1973.
תנאים לביטוחם של אנשים בהכשרה מקצועית [תיקון: תשכ״ח־4, תשל״ג]
אדם המצוי בהכשרה מקצועית יהיה מבוטח לפי חלק ב׳ לחוק תוך כדי עיסוקו בהכשרה מעשית ועקב עיסוקו בהכשרה מעשית, להוציא לימוד עיוני; ואולם אם עסק המבוטח במשך שנת לימודים פלונית בהכשרה מעשית לפחות 75% מכל זמן ההכשרה המקצועית באותה שנת לימודים, יהיה מבוטח לפי חלק ב׳ לחוק אף בלימודיו העיוניים ובכל זמן שהותו במקום שבו ניתנת ההכשרה המקצועית בקשר לאותה הכשרה, ויחולו עליו גם הוראות סעיף 14(א)(1) לחוק, בשינויים המחוייבים לפי הענין. לענין תקנה זו, רואים כהכשרה מעשית גם שיעורי מקצוע הניתנים לפי חוק החניכות, תשי״ג–1953 או לפי חוק עבודת הנוער, תשי״ג–1953.
קביעת מעבידים של סוגי מבוטחים [תיקון: תשכ״ד־2, תשכ״ה־3, תשכ״ז־2, תשכ״ח־2, תשל״ב־2, תשל״ג, תשנ״ב, תשנ״ד]
לגבי מבוטח לפי סעיף 16(א)(2) עד (6) לחוק יראו כמעביד –
(1)
לגבי מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי:
(א)
לענין תקנה 25(1) ו־(2)(א) – החייב בתשלום שכר העבודה למדריכים ולעובדים בהכשרה המקצועית או בשיקום המקצועי, ואם אין באותו מקום מדריכים או עובדים אחרים המקבלים שכר במזומנים בעד הדרכתם או עבודתם בהכשרה או בשיקום – מי שנושא בהוצאות כלכלתם ודיורם של אלה;
(ב)
לענין תקנה 25(2)(ב) – מעבידו של החניך לענין חוק החניכות, תשי״ג–1953, או לפי חוק עבודת הנוער, תשי״ג–1953;
(ג)
לענין תקנה 25(3) – הקיבוץ;
(ד)
לענין תקנה 25(4) – המוסד להשכלה גבוהה;
(ה)
לענין תקנה 25(5) – המוסד הרפואי.
(1א)
לגבי מבוטח בשעת בחינה לפי סעיף 22 לחוק החניכות, תשי״ג–1953, מעבידו לענין החוק האמור;
(1ב)
לגבי מבוטח בשעת בחינה לפי הפרק השלישי לחוק שירות התעסוקה, תשי״ט–1959 –
(1)
מעבידו בשעת הבחינה;
(2)
באין מעביד כאמור – משרד העבודה;
(2)
לגבי המבוטח שהנו חבר מגן דוד אדום בישראל או חבר בארגון אחר כאמור בסעיף 16(א)(3) לחוק – את החייב בתשלום שכר עבודה לעובד שכיר באותו ארגון, ואם אין עובד שכיר כאמור, את הסניף הנוגע בדבר של מגן דוד אדום בישראל או של הארגון האחר, הכל לפי הענין; אולם אם המבוטח הוא חברה בארגון נשים מתנדבות שחברותיו פועלות בבית־חולים כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940, יראו כמעבידו את בעל בית החולים;
(3)
(בוטלה);
(4)
לגבי מבוטח שהינו אסיר או עציר כאמור בסעיף 31(א)(7) או (8) לחוק – את המדינה, ואם הוא מצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי – את מי שנחשב כמעביד לגבי מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי.
דמי ביטוח בעד מבוטחים לפי סעיף 31(א)(3) עד (8) [תיקון: תשכ״ב־6, תשכ״ד־2, תשכ״ה־2, תשכ״ה־3, תשכ״ט, תש״ל, תשל״ג, תשל״ד־2, תשל״ד־3]
(א)
דמי הביטוח בעד מבוטח לפי סעיף 31(א)(3) עד (8) לחוק – להוציא מבוטח שהוא כבאי מתנדב כמשמעותו בסעיף 1 לחוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959 (להלן – כבאי מתנדב), מבוטח המצוי במקום הכשרה מקצועית או במקום שיקום מקצועי כאמור בתקנה 25(2)(ב) וכן מבוטח כאמור בתקנה 26(1א) ו־(1ב) – הם 0.4% מסכום הכנסת מינימום לפי פרט 1 בלוח י״א לחוק, כפול שניים.
ההגדרה ”כבאי מתנדב“ לפי חוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959 הוחלפה בהגדרה ”מתנדב“ לפי חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012.
(ב)
מבוטח שהוא כבאי מתנדב – יראו כשכרו לענין תשלום דמי־ביטוח ובאופן יחסי לימי עיסוקו ככבאי מתנדב –
(1)
השכר של כבאי שכיר מאותה דרגה באותה יחידת כבאים;
(2)
באין כבאי שכיר באותה דרגה באותה יחידה – לפי השכר של כבאי שכיר מאותה דרגה ביחידת כבאים הדומה לה ככל האפשר.
(ג)
(בוטלה).
(ד)
מבוטח המצוי במקום הכשרה מקצועית או במקום שיקום מקצועי כאמור בתקנה 25(2)(ב), וכן מבוטח כאמור בתקנה 26(1א) ו־(1ב) יראו את השכר, ששימש יסוד לחישוב דמי הביטוח על ידי המעביד, בעד אותו מבוטח, כשכר עבודתו גם לענין תקנה זו מבלי שתוטל על המעביד חובת תשלום דמי־ביטוח נוספים.
(ה)
דמי הביטוח בעד מבוטח כאמור בתקנה 26(1ב)(2) ייקבעו בהסכם בין המוסד לבין משרד העבודה.
הודעה מאת המעביד [תיקון: תשכ״ה־3]
מי שרואים כמעבידו של מבוטח לפי סעיף 16(א)(2) עד (6) לחוק, למעט מבוטח כאמור בתקנה 27(ב) ו־(ד), פטור מהגשת דין וחשבון לפי תקנה 8 לתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), תשי״ד–1954, אולם חייב הוא למסור בכתב למוסד במועדי התשלום הודעה על מספר המבוטחים כאמור וכן פרטים נוספים כשיתבקש על ידי המוסד למסרם.
התשלום למבוטח לפי סעיף 16(א)(2) עד (6) [תיקון: תשכ״ה־3]
(א)
תקופת תשלום דמי ביטוח למבוטח שלגביו חייב מעביד במסירת הודעה כאמור בתקנה 28, היא שלושה חדשים.
(ב)
מועדי תשלום דמי ביטוח בעד מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) הם –
15 באפריל – בעד החדשים ינואר–מרס;
15 ביולי – בעד החדשים אפריל–יוני;
15 באוקטובר – בעד החדשים יולי–ספטמבר;
15 בינואר – בעד החדשים אוקטובר–דצמבר.
דמי פגיעה למבוטחים לפי סעיף 16(א)(2) עד (4) [תיקון: תשכ״ה־2]
מבוטח לפי סעיף 16(א)(2) עד (4) לחוק, להוציא כבאי מתנדב, אינו זכאי לדמי פגיעה, אלא אם כתוצאה מהפגיעה בעבודה נגרע מהכנסתו במשלח ידו.
שירותים רגילים של בית הסוהר, מקום מעצר ומוסד לעבריינים צעירים [תיקון: תשכ״א־3, תשכ״ז־4]
שירותים רגילים של בית סוהר, מקום מעצר או מוסד לעבריינים צעירים לענין סעיף 16(א)(5) ו־(6) לחוק – הם כל השירותים המיועדים לאספקת הצרכים של האסיר או העציר או של בית הסוהר, מקום המעצר, או המוסד, הכל לפי הענין, לרבות שמירה על נקיון במקומות אלה ועבודה בגינות נוי וירקות, אולם אם העבודה כאמור בוצעה תוך שימוש במכונות המונעות בכוח מיכני או תמורת תשלום שכר בהתאם לתקנה 16 לתקנות בתי־הסוהר, תשכ״ז–1966, לא יראוה כשירות רגיל.
הודעת אסיר או עציר על פגיעה בעבודה
הודעה על פגיעה בעבודה לאסיר או לעציר כאמור בסעיף 16(א)(5) ו־(6) לחוק, תימסר באמצעות נציב בתי הסוהר או מנהל המוסד לעבריינים צעירים, הכל לפי הענין.
בדיקה רפואית של אסיר או עציר
אסיר או עציר כאמור בתקנה 31 ייבדק על ידי רופא שהורשה לכך על ידי נציב בתי הסוהר או על ידי מנהל המוסד לעבריינים צעירים, הכל לפי הענין, או בהסכמת נציב בתי הסוהר או מנהל המוסד לעבריינים צעירים, על ידי רופא שהורשה לכך על ידי המוסד.
גימלאות בעין לאסיר או לעציר
אסיר או עציר כאמור בתקנה 31 אינו זכאי לגימלאות בעין לפי סעיף 18 לחוק כל עוד הוא במאסר או במעצר, אולם בהסכמת נציב בתי הסוהר או מנהל המוסד לעבריינים צעירים, הכל לפי הענין, רשאי המוסד לתת גימלאות אלה בתנאים שיוסכם עליהם בין המוסד ובין נציב בתי הסוהר או מנהל המוסד לעבריינים צעירים.
[תיקון: תשל״ב־2, תשל״ג]
(בוטלה).
מבוטח המועבד בחוץ לארץ
לגבי עובד שהוא תושב ישראל ומועבד בחוץ לארץ על ידי מעביד שהוא תושב ישראל, בתוקף חוזה שנקשר בישראל (להלן – עובד בחוץ לארץ) ומעבידו חייב על פי חוקי הארץ שבה הוא מועבד לבטחו מפני תאונת עבודה או לשלם לו פיצויים אם ייפגע בתאונת עבודה, חייב המוסד בתשלום ההפרש שבין הגימלאות במזומנים לפי חלק ב׳ לחוק ולבין התשלום המגיע לו לפי חוק הארץ שבה נפגע.
קביעת הפרש הגימלאות
קביעת הפרש הגימלאות לענין תקנה 35 תיעשה תוך היוון (קפיטליזציה) של קצבאות בהתאם לתקנות שהותקנו לפי סעיף 70 לחוק ולפי שער החליפין הרשמי להעברת כספים על ידי מי שאינו תושב ישראל לתושב ישראל.
דמי ביטוח בעד עובד בחוץ לארץ
מנהל המוסד רשאי, על פי בקשת המעביד ולפי המלצת האקטואר, להפחית את דמי הביטוח בעד עובד בחוץ לארץ שמעבידו חייב על פי חוקי הארץ שבה הוא מועבד לבטחו מפני תאונת עבודה או לשלם לו פיצויים.
גימלאות בעין לעובד בחוץ לארץ [תיקון: תשט״ז]
(א)
עובד בחוץ לארץ אינו זכאי לגימלאות בעין לפי סעיף 18 לחוק, כל עוד הוא בחוץ לארץ.
(ב)
המוסד רשאי להשתתף בהוצאות ריפוי של עובד בחוץ לארץ בסכום, שלדעת רופא מוסמך, היה עולה למוסד אילו היה ניתן הריפוי בארץ.
(ג)
בתקנה זו – ”רופא מוסמך“ – כמשמעותו בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט״ז–1956.
אופן תשלום גימלאות במזומנים לעובד בחוץ לארץ
הגימלה במזומנים המגיעה לעובד בחוץ לארץ תשולם בישראל לפקודת בר־הגימלה.
בקורת בחוץ לארץ
(א)
עובד בחוץ לארץ שנפגע בעבודה חייב כתנאי לקבלת הגימלה להשיב על שאלותיו של קונסול ישראל או של פקיד קונסוליה ישראלית בחוץ לארץ בכל הנוגע לפגיעה בעבודה ולהמציא לו את הידיעות שנתבקש להמציאן ולהיבדק על ידי רופא שנקבע לכך על ידי הקונסול.
(ב)
הוראות תקנה 15 בדבר החובה להיבדק על ידי רופא של שירות רפואי מוסמך אינן חלות לגבי עובד כאמור כל עוד הוא שוהה בחוץ לארץ ואינו מסוגל לחזור לישראל מפאת מצב בריאותו.
המבוטחים כעובדים בכלי טיס או בכלי שיט
(א)
עובד בכלי טיס או בכלי שיט שהוא תושב ישראל מבוטח, אם כלי הטיס או כלי השיט –
(1)
הם רשומים בישראל או חייבים להירשם בישראל, או
(2)
אינם רשומים בישראל או אינם חייבים להירשם בישראל והעבודה היא בשטח המדינה והמעביד הוא תושב ישראל.
(ב)
המוסד רשאי, אם נתבקש לכך בכתב על ידי מעביד שהוא תושב ישראל, לבטח עובד בכלי טיס או בכלי שיט אף אם לא נתמלאו התנאים האמורים בתקנת משנה (א)(1).
תאונה בדרך חזרה לארץ [תיקון: תשט״ו]
התעכב עובד בכלי טיס או בכלי שיט בחוץ לארץ בגלל מחלה, תאונה, אבדן כלי הטיס או כלי השיט או נזק בהם והוא חוזר לישראל על חשבון מעבידו, יראו תאונה בדרכו לישראל כתאונת עבודה, אף אם בעת קרות התאונה אינו עוד עובדו של המעביד, ולגבי עובד בכלי שיט – גם אם הסיכון שהיה נתון בו הנו גדול מהסיכון שבו היה נתון בעבודתו אצל המעביד.
אישור טייס, מפקד ורב־חובל [תיקון: תשכ״ז־3]
נפגע עובד בכלי טיס או בכלי שיט בהיותו בחוץ־לארץ, תאושר ההודעה בדבר פגיעה בעבודה על ידי המעביד או על ידי הטייס המפקד או על ידי רב החובל, הכל לפי הענין, וההודעה תישלח למוסד במישרין או באמצעות קונסול ישראל בחוץ לארץ; אירעה הפגיעה בנסיבות בהן אין אפשרות למלא אחר הוראות תקנה 40, תאושר גם תקופת אי כשרו של הנפגע לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת על ידי המעביד, הטייס, המפקד או רב החובל, לפי הענין.
תנאים לפיהם תיחשב תאונה כתאונת עבודה [תיקון: תשכ״ה־2, תשל״ב־2, תשל״ד־3]
(א)
אלה הם התנאים לפיהם תיחשב תאונה כתאונת עבודה –
(1)
לענין סעיף 36(4) לחוק:
אם מקום תשלום השכר והזמן לגבייתו נקבעו על ידי המעביד בדרך כלל או במיוחד לפני קרות התאונה;
(2)
לענין סעיף 36(5) לחוק:
אם התאונה אירעה בשעות העבודה של המבוטח, או אף לאחר מכן – אם מילוי התפקיד נמשך ברציפות לאחר שעות העבודה הרגילות; אולם אם התאונה אירעה תוך כדי ועקב השתתפות בישיבות ועד העובדים או האיגוד המקצועי וכן תוך כדי ועקב השתתפות בימי עיון מטעם האיגוד המקצועי הקשורים במילוי תפקידו של המבוטח כחבר ועד עובדים – גם אם היא אירעה בזמן אחר או במקום אחר.
מקום אחר שבו נמצא ילד [תיקון: תשל״ד־3]
לענין סעיף 37 לחוק יראו גנון או מקום שבו נמצא הילד 4 שעות או יותר ביממה או לפחות עשרה ימים בחודש, כמקום אחר שבו נמצא הילד לפי הסדר קבע.
לענין תקנה זו, ”ילד“ – עד גיל עשר, או בכל גיל שמחמת ליקוי גופני או נפשי זקוק הוא לליווי.

פרק שביעי: מחלות מקצוע

קביעת מחלות מקצוע לגבי כל המבוטחים
מחלה מהמחלות המפורטות בטור 1 לחלק א׳ לתוספת השניה היא מתאריך שצויין בטור 3 מחלת מקצוע לגבי כל המבוטחים.
קביעת מחלות מקצוע לגבי מבוטחים מסויימים
מחלה ממחלות המפורטות בטור 1 לחלק ב׳ לתוספת השניה היא מתאריך שצויין בטור 3 מחלת מקצוע לגבי מבוטחים המועבדים בעבודה, במקצוע או בתהליך ייצור כמפורט לצד אותה מחלה בטור 2.
מחלה בחזקת מחלת מקצוע
מחלה מהמחלות המפורטות בטור 1 לתוספת השניה שחלה בה מבוטח שלגביו נקבעה אותה מחלה כמחלת מקצוע, בהיותו מועבד בעבודה, במקצוע או בתהליך ייצור כמפורט לצדה בטור 2 או בתוך שנה לאחר שחדל להיות מועבד כאמור, היא בחזקת מחלה שבה חלה המבוטח עקב עבודתו, כל עוד לא הוכח ההיפך.

פרק שמיני: השם

השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי״ד–1954“.
[תיקון: תש״ל]

התוספת הראשונה

ענף 0: חקלאות, ייעור ודיג

[תיקון: תשל״ב, תשל״ו־2, תש״ם, תשמ״א־2, תשמ״ג, תשמ״ג־3, תשמ״ד, תשמ״ה]
מספר הקבוצהמספר סעיף הסיכוןהקבוצות וסעיפי הסיכוןשיעור דמי הביטוח ב־% משכר העבודה
01 חקלאות 
 011מפעלים חקלאיים (להוציא קיבוצים ומושבים שיתופיים), העוסקים בגידול יבולי שדה, פירות, זרעים, ירקות, פרחים, גידול בקר, צאן ועופות; גידולי דגים בבריכות, ייצור חלב, ביצים, דבש וכו׳, וכן שירותים חקלאיים ופעולות הקרובות אליהם, כגון קילוף תירס, כבישת קש, שירותים וטרינריים ושירותים אחרים לצרכי הטיפול בבעלי חיים, שירותי גננות ובוסתנאות, כגון ריסוס (להוציא ריסוס באמצעות אווירון), איסוף פירות, אריזת פירות, גיזום עצים, הפעלת מערכות השקאה (לא נכללים בסעיף סיכון זה שירותים חקלאיים שבהם משתמשים בטרקטורים, קומביינים וציוד כבד אחר ואשר מופעלים כעסק נפרד)1.0
 012מועצות לייצור ושיווק תוצרת חקלאית כולל מיון, עיבוד ואריזה1.7
02 ייעור וכריתת עצים 
 021ייעור, להוציא כריתת עצים והובלת בולי עץ1.0
 022(בוטל) 
03030דיג, 
  (בוטל) 
04 קיבוצים ומושבים שיתופיים 
 041קיבוצים ומושבים שיתופיים שפעולתם העיקרית היא חקלאות1.0
 042קיבוצים ומושבים שיתופיים שאין עיקר פעולתם חקלאות1.3

ענף 1: מכרות ומחצבות

[תיקון: תשל״ב, תש״ם, תשמ״א־2, תשמ״ג, תשמ״ד, תשמ״ה]
מספר הקבוצהמספר סעיף הסיכוןהקבוצות וסעיפי הסיכוןשיעור דמי הביטוח ב־% משכר העבודה
11110חיצוב אבנים, תעשיית חצץ, הפקת חימר, חול וחמרים דומים לצרכי בנין3.9
12120ייצור אשלג, מגנזיום ומינרלים אחרים כולל הפקת מלח מבריכות התאדות3.0
13130הפעלת מעיינות נפט וגז טבעי (כולל חיפושים)3.9
14140(בוטל) 
15150כריה וחציבה של חמרים מתכתיים ואל־מתכתיים שלא מויינו בסעיפי סיכון אחרים3.9

ענף 2–3: חרושת (תעשיה ומלאכה)

בענף זה, ”יצור“ או ”תעשיה“ – כולל תיקון או הרכבה.
[תיקון: תשל״ב, תשל״ד, תשל״ה־3, תשל״ו־2, תש״ם, תשמ״א, תשמ״א־2, תשמ״ג, תשמ״ד, תשמ״ה]
מספר הקבוצהמספר סעיף הסיכוןהקבוצות וסעיפי הסיכוןשיעור דמי הביטוח ב־% משכר העבודה
21–22 תעשיות מזון (כולל תוצרת טבק) 
 211טחינה (כולל תעשיית מזונות מוכנים לבעלי־חיים ולעופות)2.9
 212תעשיית תוצרת מאפה (כולל יצור מקרוני, אטריות, מצות וכדומה)1.7
 213(בוטל) 
 214תעשיית מוצרי חלב2.2
 215(בוטל) 
 216כיבוש ושימור של מזון, להוציא בשר1.3
 217(בוטל) 
 218תעשיית קאקאו, שוקולד, ממתקים, גומי לעיסה וגלידה1.3
 219תעשיית שמן מאכל ושומני מאכל3.0
 220תעשיית משקאות, כולל זיקוק, מיהול ושאר הפעולות הקשורות בייצור כוהל ומשקאות משכרים2.6
 221ייצור נקניקים ושימורי בשר2.6
 222תעשיית מוצרי טבק1.3
 223תעשיית מוצרי מזון שונים שלא מויינו בקבוצות סיכון אחרות, כגון ארוחות מוכנות, מזון מוקפא, ייצור סוכר וזיקוקו, ייצור עמילן ומוצריו, אבקת אפיה, תמציות ריחניות, מיצים ממותקים ומרוכזים, חרדל, חומץ; טחינת תבלינים, קליית קפה, עיבוד מלח1.7
 224אריזת מזון או סחורות כעסק נפרד1.0
 225שחיטת עופות, אריזת חלקי עוף ומריטת נוצות1.7
 226(בוטל) 
 227(בוטל) 
 228(בוטל) 
 229בתי מטבחיים לשחיטת בקר כולל פירוק2.6
23 תעשיית טקסטיל 
 230עיבוד סיבי טכסטיל וסיבים מכל סוג אחר והכנתם לטוויה, ייצור חוטי צמר וכותנה, אריגים, בדים (כולל בדי סריגה), תחרים, סרטים, שטיחים ומרבדים; ייצור בגדים בבתי חרושת לסריגה, צביעה וגמירה של חוטים ובדים; ייצור שעווניות, לינוליאום ועור מלאכותי, בדי ציפוי ובדים בלתי חדירים למים, ייצור שרוכים, חבלים, גדילים וכד׳, ייצור מחצלות, ייצור לבד, בדי ריפוד, כולל גם ניצול חוטים מבדי פסולת וסמרטוטים, עיבוד שיער1.3
24240ייצור מוצרי טכסטיל מוגמר, לרבות בגדי עור, מטריות ופרוות, להוציא נעלים ותעשיות מסחורות טכסטיל מוגמרות0.7
 241רפדות1.0
 242(בוטל) 
 243(בוטל) 
25250תעשיית נעלים, כולל תפרות, להוציא נעלי גומי1.0
26 עיבוד עץ ושעם וייצור מוצרי עץ ושעם
כריתת עצים, נסירת עץ והקצעתו, ייצור חביות, פורניר, עץ לבוד ומוצרים דומים, שימור עץ, ייצור מוצרים מוגמרים העשויים בשלמותם או בחלקם העיקרי מעץ, במבוק, קנה סוף ושעם (כולל ייצור מטאטאים, מברשות וצעצועים הקשור בעבודות נגרות), ייצור צריפים, ייצור רהיטים ואביזרים		 
 261תעשית עץ ושעם כאמור3.5
 262(בוטל) 
 263(בוטל) 
 264(בוטל) 
27270תעשיית נייר וקרטון ותוצרת נייר וקרטון2.1
 271(בוטל) 
 272(בוטל) 
 273(בוטל) 
28 הדפסה, הוצאה לאור כעסק משותף עם הדפסה ותעשיות הקשורות להן 
 281סדרות, הדפסה, ליתוגרפיה בלבד או כעסק משותף עם ההוצאה לאור של ספרים ודברי דפוס אחרים, להוציא עתונים וכתבי עת, שירותים למקצועות הדפוס, כגון תעשיית גלופות נחושת, אבץ ומתכות אחרות וגלופות עץ וצילום, תעשיית אמהות דפוס, להוציא יציקה של אותיות דפוס1.0
 282הדפסה, ליתוגרפיה, הפצה של עתונים וכתבי עת בלבד או כעסק [משותף] עם הוצאה לאור1.0
 283כריכת ספרים ועבודות אחרות הקשורות לכריכה; ייצור מחברות, קלסירים ותיקים, הדבקת מפות ועבודות דומות1.0
 284הוצאה לאור של ספרים, עתונים ודברי דפוס אחרים שאינה קשורה בפעולות הדפסה או הפצה0.7
29 תעשיית עור ומוצרי עור 
 291בורסקאות כולל צביעת עורות3.2
 292ייצור מוצרי עור, להוציא מוצרי הנעלה ודברי הלבשה אחרים0.7
30 תעשיית מוצרי גומי טבעי וסינתטי 
 301ייצור צמיגים, הפקת גומי מצמיגים משומשים ומפסולת גומי אחרת, ייצור צמיגים מחודשים2.7
 302ייצור מוצרי גומי טבעי או סינתטי אחרים1.7
31 תעשיית מוצרים פלסטיים 
 310ייצור מוצרים פלסטיים בתהליכים הקשורים בשינוי המצב הפיזי או הכימי של החומר המשמש לייצור2.6
 311ייצור מוצרים פלסטיים ללא שינוי המצב הפיזי או הכימי של החומר המשמש לייצור1.3
32 תעשיית כימיקלים ותוצרת כימית [בסעיפי סיכון אחרים]3.3
 321ייצור כל הכימיקלים ותוצרת כימית (כולל ייצור חומרי נפץ) שלא מויינו בקבוצה זו3.0
 322(בוטל) 
 323ייצור מוצרי נפט ופחם, כולל בתי זיקוק2.3
 324ייצור סבון וחמרי ניקוי אחרים, ייצור חמרי חיטוי וחמרי ליטוש, דבק ונרות, ייצור של תוצרת שעווה, כולל מילוי ספירט שריפה וכימיקלים בכלי קיבול1.7
 325ייצור בושם ומוצרי קוסמטיקה ותמרוקים אחרים, להוציא סבון1.0
 326ייצור תכשירים רפואיים ופרמצבטיים1.0
 327(בוטל) 
33 תעשיית מוצרי מינרלים אל־מתכתיים, להוציא מוצרי נפט ופחם 
 331שריפת סיד, ייצור מוצרי ביטון, גבס וסיד, מוצרי אבן, אבני השחזה, מוצרי אסבסט, מוצרי גרפיט וכל יתר מוצרי מינרלים שלא מויינו בסעיפי סיכון אחרים3.0
 332(בוטל) 
 333ייצור מוצרי חימר לבניה, כגון לבנים, רעפים, צינורות ומוצרים דומים, ייצור מוצרים סניטריים מקרמיקה3.3
 334(בוטל) 
 335ייצור זכוכית ומוצרי זכוכית, להוציא ליטוש עדשות אופטיות2.9
 336ייצור כלי חרס וחרסינה, כולל שיניים תותבות, להוציא מוצרים סניטריים1.8
 337ייצור מלט3.3
 338(בוטל) 
 339(בוטל) 
34 תעשיות מתכת יסודיות2.1
 340חיתוך, זיקוק, ערבוב, ריקוע וערגול של מתכות; יציקות, ייצור גושים וצורות יסודיות ממתכת ברזלית ומתכת אל־ברזלית, להוציא עיבוד מתכות יקרות3.3
35 תעשיית מוצרי מתכת שלא מויינו בסעיפי סיכון אחרים 
 350עיבוד גושים וצורות יסודיות של מתכת למוצרים מוגמרים, כגון צינורות, מוצרי פח, כלי עבודה, כלי אוכל, כלי בית, תבליטי מתכת, אביזרי תאורה, חוטי מתכת מעובדים, ארונות וקופות מגן, רהיטי מתכת, קפיצי פלדה, ברגים, אומים, מהדקים ונעצים, אותיות דפוס, כלי נשק ותחמושת, וכל יתר מוצרי מתכת שלא מויינו בסעיפי סיכון אחרים, וכן תעשיות העוסקות בציפוי באמאיל, לאקה וחמרים אחרים, גילוון, וליטוש של מוצרי מתכת, נפחות והלחמה2.8
 351(בוטל) 
 352(בוטל) 
36360תעשיית מכונות וחלקי מכונות שלא מויינו בסעיפי סיכון אחרים3.0
 361(בוטל) 
 362(בוטל) 
 363ליפוף והרצת מנועים2.1
37 תעשיית מכונות, מיתקנים, מכשירים וציוד חשמליים כולל התקנתם שלא מויינו בסעיפי סיכון אחרים
ייצור מכונות, מכשירים וציוד המשמשים לייצור, שימור והעברה של כוח חשמלי, מכשירים חשמליים, כולל מכשירי בית, חוטים וכבלים מבודדים, מנורות חשמל, ציוד קשר, כולל רדיו, סוללות חשמליות, פונוגרפים, מכונות רנטגן, מיתקני ריפוי חשמליים אחרים וכל מיני מכונות, מיתקנים, מכשירים וציוד חשמליים שלא מויינו בסעיפי סיכון אחרים		 
 371תוך שימוש במכונות מונעות בכוח מיכני או במיתקני ריתוך1.8
 372ללא שימוש במכונות מונעות בכוח מיכני או במיתקני ריתוך1.4
 373(בוטל) 
 374(בוטל) 
 375תעשיות עתירות מדע בתחום האלקטרוניקה, כולל תחזוקת ציוד אלקטרוני1.9
38 תעשיית ציוד תחבורה שלא מויינה בסעיפי סיכון אחרים
ייצור ותיקון של ציוד להסעת נוסעים והעברת מטענים ביבשה, באוויר ובים וציוד הנדסי כבד אחר כגון טרקטורים וקומביינים – שלא מויין בסעיפי סיכון אחרים		 
 381כאמור – תוך שימוש במכונות מונעות בכוח מיכני או במיתקני ריתוך2.3
 382כאמור – ללא שימוש במכונות מונעות בכוח מיכני או במיתקני ריתוך1.7
 383תעשייה אווירית1.4
39 מפעלי חרושת שונים 
 391ייצור מכשירים מקצועיים ומדעיים, מכשירי מדידה ומכשירי בקורת, להוציא ייצור מכונות רנטגן ומיתקני ריפוי חשמליים; ייצור צרכי צילום ואופטיקה; ייצור ותיקון של שעונים למיניהם, עיבוד מתכת יקרה, אבנים יקרות ויקרות למחצה ופנינים וייצור תכשיטים ומוצרים אחרים מחמרים אלה, להוציא חיתוך וליטוש יהלומים כעסק נפרד; ייצור תקליטים; טכנאות שיניים1.0
 392(בוטל) 
 393חיתוך וליטוש יהלומים כעסק נפרד0.7
 394ייצור עפרונות, עטים ומכשירי כתיבה וציוד אחרים, להוציא מוצרי נייר וקרטון; תכשיטים וקישוטים לתלבושת, להוציא תכשיטים וקישוטים ממתכת יקרה ומאבנים יקרות ויקרות למחצה; נוצות לקישוט ופרחים מלאכותיים, כפתורים, ייצור מטאטאים, מברשות וצעצועים שאינו קשור בעבודות נגרות; זכוכיות, מקטרות, דוגמאות ותבניות; שלטים ומוצגים לפרסומת; חותמות מתכת וגומי, וכדומה1.4
 395(בוטל) 
 396(בוטל) 
 397זיגוג, להוציא זיגוג בנין, מסגור תמונות ומראות; עבודות צבעות2.6
 398(בוטל) 
 399אריזת סחורות כעסק נפרד, להוציא אריזת פירות או מזון המתנהלת כעסק נפרד1.3

ענף 4: בניה

[תיקון: תשל״ב, תשל״ב־2, תשל״ו־2, תש״ם, תשמ״א־2, תשמ״ג, תשמ״ד, תשמ״ה]
מספר הקבוצהמספר סעיף הסיכוןהקבוצות וסעיפי הסיכוןשיעור דמי הביטוח ב־% משכר העבודה
41 בניה, להוציא עבודות שמויינו בקבוצות 42–43 
 410בניה, תיקון והריסה של בנינים; ביצוע תכניות הנדסה אזרחית כבדות, כגון התקנת ביוב והנחת קווי מים וקווי נפט; סלילת מסילות ברזל והנחת פסי רכבת; בניית רציפים, מנהרות, מסילות רכבת תחתית ועילית, גשרים, סכרים; ביצוע תכניות ניקוז, תכניות סניטציה, תכניות השקאה, והגנה נגד שטפונות; תחנות הידרו־חשמליות; ייצור, התקנה והחזקה של מעליות; גידור, בידוד, איטום; תכניות לניצול כוח מים; בניית נמלים ועבודות הקשורות בה, כגון העמקת קרקע הים, הסרת סלעים ממנה וכו׳; ייבוש ופיתוח של אזורי החוף; בניית מעגנים ודרכי תחבורה מימיים; חפירת בארות מים וקידוחן; הקמת שדות תעופה; בניית בריכות שחיה; כל עבודות עזר בבניה כנ״ל כגון שרברבות, צבעות, סיוד, ריצוף, זיגוג וחשמלאות בנין, התקנת אנטנות טלויזיה, וכן עבודות פיצוץ לצרכי בניה כפי שהוגדרה בקבוצות 41–42 המבוצעות כעסק נפרד3.0
 411ייצור והרכבת תריסים2.2
 412ליטוש והברקת רצפות שיש כעסק נפרד1.7
42 פעולות בניה מיוחדות 
 420בניה ותיקון של כבישים, מדרכות, תעלות ניקוז מתחת לכבישים; חפירת תעלות להנחת כבלים ולצרכים אחרים; בניית מגרשי ספורט; השבחת קרקע (להוציא עבודות בניה ועבודות עזר המבוצעות במישרין על ידי מחלקת העבודות הציבוריות של הממשלה); קידוחים לשם בדיקת קרקעות לצרכי בניה3.3
 421(בוטל) 
 422חפירות ושיחזור ארכיאולוגי2.1
43430עבודות בניה ועבודות עזר המבוצעות במישרין על ידי מחלקת העבודות הציבוריות של הממשלה3.0
[תיקון: תשמ״א־2]

ענף 5: חשמל, מים, ושירותים סניטריים

[תיקון: תשל״ב, תש״ם, תשמ״א־2, תשמ״ג, תשמ״ד, תשמ״ה]
מספר הקבוצהמספר סעיף הסיכוןהקבוצות וסעיפי הסיכוןשיעור דמי הביטוח ב־% משכר העבודה
51510ייצור, העברה, אספקה ושיווק של אור וכוח חשמליים2.3
52520אספקת מים,
כולל אגירה וטיהור המים; הפצת מים לצרכים ביתיים ותעשייתיים, להוציא הפעלת מערכות השקאה שלא בחקלאות		1.7
53530שרותים סניטריים [ציבוריים],
כגון איסוף וסילוק של אשפה ושופכין, הפעלת רשת הביוב, מיון פסולת אשפה ועיבודה		2.1

ענף 6: מסחר וכספים

[תיקון: תשל״ב, תשל״ו־2, תש״ם, תשמ״א־2, תשמ״ג, תשמ״ג־3, תשמ״ד, תשמ״ה]
מספר הקבוצהמספר סעיף הסיכוןהקבוצות וסעיפי הסיכוןשיעור דמי הביטוח ב־% משכר העבודה
61 מסחר סיטוני וקמעוני לרבות תיווך סחורות
(כולל מחלקות מכירה של מפעלי חרושת שאפשר לזהותם כעסק נפרד; בתי מרקחת; קיוסקים)		 
 611מסחר סיטוני וקמעוני כאמור0.7
 612(בוטל) 
 613מסחר בחמרי בנין, עצים, מתכת, גרוטאות; מסחר בכימיקלים, פחם ומוצריהם1.0
 614(בוטל) 
 615(בוטל) 
 616אטליזים למכירת בשר, לרבות חנות למכירת דגים ובשר עוף כולל ניקוי ומיון מעיים1.8
 617(בוטל) 
 618מסחר באופניים, פסנתרים ותיקונם1.0
 619מסחר קמעוני ושרותי אחזקת ציוד בית חשמלי המנוהלים כעסק נפרד1.0
62620הפעלת שירותי החסנה כעסק עצמאי כולל ייצור קרח1.9
 621מסופי דלק לסוגיו כולל תחנות דלק1.7
63630בנקאים ומוסדות כספיים אחרים0.7
64640חברות ביטוח, סוכנים, מתווכים ושירותים אחרים הקשורים לביטוח0.7
65650סוחרים וסוכנים בנכסי דלא ניידי0.7

ענף 7: תעבורה וקשר שאינם שירותי עזר למפעלים ושמויינו בקבוצות סיכון אחרות

[תיקון: תשל״ב, תשל״ד־3, תשל״ה־3, תשל״ו־2, תש״ם, תשמ״א־2, תשמ״ג, תשמ״ד, תשמ״ה]
מספר הקבוצהמספר סעיף הסיכוןהקבוצות וסעיפי הסיכוןשיעור דמי הביטוח ב־% משכר העבודה
71710רכבות2.2
72 תעבורה של נוסעים ומטענים בכבישים 
 721תעבורה בכבישים על ידי מכוניות הולכת נוסעים2.6
 722(בוטל) 
 723תעבורה בכבישים על ידי מכוניות – הובלת מטענים מכל סוג שהוא, לרבות חלוקת סחורות שלא סווגו בסעיפים אחרים3.2
 724השכרת רכב כעסק נפרד, כולל תיקונו2.6
73 תעבורה ימית 
 731תעבורה ימית ותעבורה בדרכי מים פנימיות וחופיות של נוסעים ומטענים, לרבות שירותי הצלת אניות במצוקה ומטענן2.9
 732שירותים הקשורים לתעבורה ימית, כגון החזקה והפעלה של נמלים ומעגנים ושל בנינים, שירותים הקשורים בהם, כגון נווטות, סיראות, הפעלה וטיפול במגדלורים ושירותי עזר אחרים לספנות, טעינה ופריקה של סחורות ומטענים מאניות; החזקה והפעלה של תעלות מים המשמשות לתעבורה3.6
 733דייג ומחקר ימי מכל סוג2.9
 734צלילה ימית מכל סוג, לרבות ארכיאולוגיה ימית3.9
74 תעבורה אווירית 
 741תעבורה אווירית של נוסעים ומטענים, לרבות ריסוס מטעים באמצעות אווירונים, כולל תחזוקת הציוד האוירי3.3
 742שירותים הקשורים לתעבורה אווירית, כגון הפעלת שדות תעופה ושירותי נווטות, להוציא בדק מטוסים מבוצע כעסק נפרד ולהוציא שירותים מטאורולוגיים1.0
 743(נמחק) 
 744בית ספר לטיס3.3
75750העברת גז ונפט גולמי ומזוקק בצינורות, וכן כל תעבורה אחרת שלא מויינה בסעיפי סיכון אחרים2.1
76760טעינה ופריקה ומשלוח של סחורות ומטענים וכן סבלות מבוצעים כעסק נפרד
למעט טעינה ופריקה מאניות כשהן מבוצעות כעסק או שירות נפרד		3.2
77 שירותים הקשורים לתעבורה 
 770שירותים כאמור – שלא מויינו בסעיפי סיכון אחרים – כולל משרדי נסיעה וסוכני אניות, בקורת, דגימה ושקילה של מטענים, שירותים מטאורולוגיים0.8
 771תחנות סיכה, וכן מכונים לבדיקת כשירות רכב ורישויו, למעט מפעלים העוסקים גם בתיקון רכב1.7
78780שירותי קשר על ידי דואר, טלפון טלגרף ורדיו
לרבות הפעלת תחנות שידור, והקמת מיתקני קשר כגון קווי טלפון וטלגרף		0.9

ענף 8: שירותים

[תיקון: תשל״ב, תשל״ו־2, תש״ם, תשמ״א־2, תשמ״ג, תשמ״ג־3, תשמ״ד, תשמ״ה]
מספר הקבוצהמספר סעיף הסיכוןהקבוצות וסעיפי הסיכוןשיעור דמי הביטוח ב־% משכר העבודה
81 שירותים ממשלתיים ושירותי שלטון מקומי שלא מויינו בענפים קודמים, וכן שירותי מכבי אש המאורגנים בנפרד 
 811שירותי בטחון והצלה של הממשלה וכן שירות מכבי אש המאורגנים בנפרד0.7
 812שירותי בריאות של הממשלה0.7
 813שירות מדידות ממשלתי1.0
 814כל יתר השירותים של הממשלה שלא מויינו בענפים קודמים0.7
 815שירותי שלטון מקומי שיותר מעשרים אחוז מעובדיו עוסקים בשירותים סניטריים־ציבוריים וטכניים, לרבות תכנון ופיקוח0.7
 816מפעלים של משרד הבטחון שלא סווגו לפי סעיפי סיכון אחרים0.7
 817שירותים הניתנים על־ידי עובדים אזרחיים בצבא־הגנה לישראל1.4
 818שירותי שלטון מקומי שלא סווגו לפי סעיף סיכון 8150.7
 819תעשיה צבאית – משרד הבטחון2.1
82 שירותים לציבור, שירותים מקצועיים ושירותי עזר לעסקים 
 820בית ספר לנהגות2.6
 821שירותי חינוך, מדעי ואמנות0.7
 822שירותי רפואה ושירותי בריאות אחרים, כולל מגן דוד אדום, להוציא שירותים וטרינריים0.7
 823שירותים דתיים, כולל שירותי קבורה0.7
 824שירותי סעד, כולל מפעלים ציבוריים להעסקת קשישים ומוגבלים0.7
 825שירותים משפטיים0.7
 826שירותי עזר לעסקים ולאנשים פרטיים, כגון אלה המוגשים על ידי מנהלי חשבונות, רואי חשבונות, פנקסנים, סוכנויות פרסומת, שירותי הכפלה, כתיבה במכונה, צילום מסמכים, קצרנות, עבודות גרפיקה למניהן וכו׳ – להוציא שירותים של מהנדסים, אדריכלים, מודדים, כימאים ופיזיקאים0.7
 827שירותים כאמור – של מהנדסים, אדריכלים, מודדים, כימאים ופיזיקאים ודקורטורים0.7
 829שירותים ציבוריים ומקצועיים שלא מויינו בסעיפי סיכון אחרים, כולל שירותים של ארגונים מקצועיים אזרחיים, חברתיים, עדתיים ופוליטיים, שירותי תיווך עבודה, השאלת ספרים, בתי נכות0.7
83830שירותי בידור
כולל הסרטת סרטים והצגתם, תיאטרונים, ספורט, גני חיות, גנים ואולמות לשעשועים והצגות		0.7
84 שירותים אישיים 
 841שירותי משק בית וחצרנות0.7
 842מסעדות, בתי קפה, וכל יתר בתי אוכל, להוציא קיוסקים; בתי מלון, פנסיונים, מחנות נופש ומקומות הארחה אחרים0.8
 843מכבסות ושירותי כביסה, להוציא מכבסות קיטור; ניקוי, גיהוץ, וצביעת בגדים; ניקוי וצביעת רהיטים וצרכי בית אחרים; השמדת חרקים וחיטוי; ניקוי חלונות0.8
 844מכבסות קיטור1.7
 845מספרות וסלוני יופי, בית מרחץ0.7
 846שירותים אישיים שלא מויינו בסעיפי סיכון אחרים כולל עבודות צילום0.7
85 שירותים מיוחדים 
 851הפעלת ציוד כבד כעסק נפרד לרבות שירותים חקלאיים שבהם משתמשים בטרקטורים, קומביינים וציוד כבד אחר המופעלים כעסק נפרד3.9
 852שירותי שמירה המופעלים כעסק נפרד – בבתי מגורים, במשרדים ובבתי עסק בשטח בנוי1.3
 853שירותי שמירה ואבטחה, כולל שירותי אבטחה ניידים המופעלים כעסק נפרד ושלא סווגו בסעיף סיכון 852 או 8542.9
 854שירותי חקירה המופעלים כעסק נפרד2.1
[תיקון: תשמ״ו]

תוספת שניה

(תקנות 44 ו־45)

בתוספת זו, ”הרעלה“ – הרעלה חריפה או כרונית, וכן כל מחלה או סיבוך שנגרמו כתוצאה מחשיפה לחומר המפורט בטור 1 או סיבוכיה של מחלה כאמור.

חלק א׳

טור 1
שם המחלה		טור 2
העבודות ותהליכי הייצור		טור 3
תאריך התחולה
1)
הרעלת ארסן (זרניך) ותרכובותיו
עבודה הכרוכה בחשיפה לארסן ותרכובותיו2.4.54
2)
הרעלת כרום ותרכובותיו
עבודה הכרוכה בחשיפה לכרום ותרכובותיו2.4.54
3)
הרעלת עופרת ותרכובותיה
עבודה הכרוכה בחשיפה לעופרת ותרכובותיה2.4.54
4)
הרעלת פלואור ותרכובותיו
עבודה הכרוכה בחשיפה לפלואור ותרכובותיו2.4.54
5)
הרעלת מנגן ותרכובותיו
עבודה הכרוכה בחשיפה למנגן ותרכובותיו2.4.54
6)
הרעלת כספית ותרכובותיה
עבודה הכרוכה בחשיפה לכספית ותרכובותיה2.4.54
7)
הרעלת זרחן ותרכובותיו
עבודה הכרוכה בחשיפה לזרחן ותרכובותיו2.4.54
8)
הרעלת בריליום ותרכובותיו
עבודה הכרוכה בחשיפה לבריליום ותרכובותיו2.4.54
9)
הרעלת תליום ותרכובותיו
עבודה הכרוכה בחשיפה לתליום ותרכובותיו2.4.54
10)
הרעלת ניקל ותרכובותיו
עבודה הכרוכה בחשיפה לניקל ותרכובותיו1.4.58
11)
הרעלת קדמיום ותרכובותיו
עבודה הכרוכה בחשיפה לקדמיום ותרכובותיו1.4.58
12)
הרעלת תחמוצת הפחמן
עבודה הכרוכה בחשיפה לתחמוצת הפחמן1.4.54
13)
הרעלת בנזן (בנזול) ונגזרותיו
עבודה הכרוכה בחשיפה לבנזן ונגזרותיו2.4.54
14)
הרעלת פנול ונגזרותיו
עבודה הכרוכה בחשיפה לפנול ונגזרותיו2.4.54
15)
הרעלת אמינים ארומטיים
עבודה הכרוכה בחשיפה לאמינים ארומטיים2.4.54
16)
הרעלת פחמן דו־גפריתי
עבודה הכרוכה בחשיפה לפחמן דו־גפריתי2.4.54
17)
הרעלת חומצה הידרוציאנית ונגזרותיה
עבודה הכרוכה בחשיפה לחומצה הידרוציאנית ונגזרותיה1.1.85
18)
הרעלת איזוציאנטים
עבודה הכרוכה בחשיפה לאיזוציאנטים1.1.85
19)
הרעלת פחמיימנים הלוגניים
עבודה הכרוכה בחשיפה לפחמיימנים הלוגניים2.4.54
20)
הרעלת זרחנים אורגניים
עבודה הכרוכה בחשיפה לזרחנים אורגניים1.1.85
21)
הרעלת קרבמטים
עבודה הכרוכה בחשיפה לקרבמטים1.1.85
22)
הרעלת מתנול
עבודה הכרוכה בחשיפה למתנול1.10.74
23)
הרעלת ויניל כלוריד
עבודה הכרוכה בחשיפה לויניל כלוריד1.1.85
24)
הרעלת תחמוצות חנקן
עבודה הכרוכה בחשיפה לתחמוצות חנקן1.10.74
25)
מחלות עור הנגרמות על ידי אבק, נוזלים, מוצקים או גזים
עבודה בחמרים העשויים לגרום למחלות עור2.4.54
26)
דלקת של גידים ותיקיהם או דלקת כף יד או מרפק, במקומות חיבור שרירים לעצמות, הכל בכף היד או במרפק
עבודות המחייבות תנועות חד־גוניות של האצבעות, לפי הענין, החוזרות ונשנות ברציפות1.4.58
27)
”מחלת החפרים“ – שבר הזיזים בחוליה צווארית 7 או בחוליה גבית 1
עבודות המחייבות ביצוע פעולות רבות וחוזרות של הרמת משאות תוך כיפוף עמוד השדרה1.10.74
28)
מחלות הנגרמות על ידי חשיפה לנסורת עץ או פסולת עץ
עבודה הכרוכה בחשיפה לנסורת עץ או פסולת עץ1.10.74

חלק ב׳

[תיקון: תשנ״ו]
טור 1
שם המחלה		טור 2
העבודות ותהליכי הייצור		טור 3
תאריך התחולה
1)
מחלה הנגרמת על ידי מיקרו־אורגניזם ומועברת לאדם מכל מקור שאינו אדם
עבודה הכרוכה במגע עם בעלי חיים, פגריהם והפרשותיהם וכן עבודה במעבדות ומכונים בהם באים במגע עם מחוללי המחלה1.4.58
2)
שחפת
עובדים בבתי חולים, במרפאות או במוסדות אחרים בהם שהו או טופלו חולי שחפת וכן במעבדות או במכונים בהם באים במגע עם חיידק ע״ש קוק1.7.54
3)
שיתוק ילדים
עובדים המטפלים בחולי שיתוק ילדים בשלב החריף או בהפרשותיהם של חולים כאמור, וכן עובדי מעבדות או מכונים הבאים במגע עם מחולל המחלה2.4.54
4)
קדחת צהובה, פילריאזיס, כולרה, דבר, טריפנומיאזיס ומלריה
עובדים שעקב עבודתם שהו בחוץ לארץ, באזורים הנגועים באחת המחלות שבטור 1 לפרט זה, וזאת בזמן הדגירה המקובל3.4.34
5)
צפדת (טטנוס)
עובדים בחקלאות, גננות, טיפול בבעלי חיים, או עובדי מכונים או מעבדות הבאים במגע עם מחולל המחלה2.4.54
6)
דלקת כבד נגיפית מסוג B‏, NON B או NON A
עובדים בבתי חולים או מרפאות הבאים במגע פיזי עם חולים וכן עובדים הבאים במגע עם הפרשותיהם של חולים1.1.85
7)
נזק לאוזן הפנימית הנגרם על ידי חשיפה לרעש, שהביא לירידה בכושר השמיעה בתדירויות הדיבור
עבודה ממושכת בתנאי רעש ממוצע ומשוקלל של לא פחות מ־85 דציבל1.4.63
8)
מחלות קרינה
עובדי רנטגן ועובדים הבאים במגע עם חמרים רדיואקטיביים1.6.54
9)
כיב ממאיר של קרנית העין
עובדים הבאים במגע עם שמני חיתוך. שמנים מינרליים, זפת או פיח2.4.54
10)
ירוד (קטרקט) מחשיפה לחום גבוה, או לקרינה מייננת או בלתי מייננת
עבודה הכרוכה בחשיפה ישירה לקרינת חום במפעלים העוסקים בריתוך, התכת מתכות, ייצור מלט, זכוכית ואמייל ובמאפיות וכן עבודה הכרוכה בחשיפה לקרינה מייננת או בלתי מייננת2.4.54
11)
מחלות צוללנים
צוללנים ועובדים בתנאי אוויר דחוס2.4.54
12)
בורסיטיס של הברך
תהליכי עבודה הגורמים לחיכוך הברך או המרפק במשך תקופה ממושכת1.10.54
13)
שיתוקים של עצבים פריפריים הנגרמים על ידי לחץ ממושך
עבודה הכרוכה בלחץ ממושך על העצב1.4.58
14)
מחלות עצמות פרקים, שרירים, כלי דם או עצבים של הגפיים – הנגרמות על ידי עבודה במכשירים רוטטים
עבודה ממושכת עם מכשירים רוטטים2.4.54
15)
סיליקוזיס (צורנית) עם שחפת או בלעדיה
עובדים החשופים לאבק סיליקטים2.4.54
16)
אזבסטוזיס (אמיינתית) לרבות מזותליומה
עובדים החשופים לאבק סיבי אזבסט2.4.54
17)
טלקוזיס
עובדים החשופים לטלק1.1.85
18)
ביסינוזיס
עובדים החשופים לאבק כותנה, פשתן או יוטה, ובלבד שעבדו בתנאים אלה 2 שנים לפחות1.10.74
19)
מחלה אלרגית של דרכי הנשימה כתוצאה מרגישות לתבואות ולקמח
עובדים הבאים במגע עם תבואות וקמחים, ובלבד שעבדו בתנאים אלה 2 שנים לפחות1.4.65
20)
מחלת המתכות הקשות – פיברוזיס של הריאות
עיבוד וולפרם, ונדיום, טונגסטן, טיטניום וטנטלום לפחות במשך שנה1.10.74
21)
”ריאות חקלאים“
עובדים החשופים לקש מעופש או לירקות מעופשים1.10.74
22.
סרטן הריאה
עבודה בתנאי חשיפה לאבק סיבי אסבסט לפחות 10 שנים לפני אבחון המחלה1.1.1991
23.
סרטן הלרינקס
עבודה בתנאי חשיפה לאבק סיבי אסבסט לפחות 10 שנים לפני אבחון המחלה ובלבד שבצילומי חזה קיימת עדות לחשיפה לסיבי אסבסט1.1.1991
24.
מחלה אלרגית של דרכי הנשימה כתוצאה מרגישות לאנזימים פרוטאוליטיים
עבודה בייצור אבקות כביסה המכילות אנזימים פרוטאוליטיים1.1.1991
25.
הרעלת קטונים
עבודה ייצור דבקים, צבעים ולכה החשופים למתיל אתיל קטון1.1.1991
26.
הרעלת פחמימונים פוליציקליים ארומטיים
עבודה בתנאי חשיפה לשמני חתוך, שמנים מינרליים, זפת או פיח ומוצרי שריפה1.1.1991

כ״ו באדר ב׳ תשי״ד (31 במרס 1954)
  • גולדה מאירסון
    שרת העבודה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=תקנות_הביטוח_הלאומי_(ביטוח_מפני_פגיעה_בעבודה)&oldid=2842985"