תורת העולה/חלק א/פרק י
פרק י
[עריכה]כתב הרמב"ם (פ"ו מהל' בהב"ח ה"א) המקדש כולו לא היה במישור אלא במעלות ההר כשאדם נכנס מהר הבית מהלך עד סוף החיל בשוה להיות כי כל מדרגות הנמצאים שהיו נרמזים הם כלולות במדרגת האדם כמו שנתבאר למעלה פרק ששי והוא הגדול מכולן לכו היה מהכו בהן בשוה כי אין עולה בידיעתו בהן למעלה רק למטה ממנו כי הוא הכולל כולן ומכאן ואלך שבא לכנס לעזרת נשים שהוא השגת השכל הפועל כמו שנתבאר היה עולה במעלות מסוף החיל לעזרת נשים וכתב הרמב"ם ועולה מן החיל לעזרת נשים בשנים עשר מעלות רום כל מעלה חצי מעלה ושלחה חצי אמה ומהלך כל עזרת נשים בשוה להורות מעלת השכל הפועל על האדם הוא שנים עשר דברים כי הוא שכל נבדל פשוט מכל חומר וצורה ומקריהם ואדם מורכב מחומר וצורה ומשתמש בעשרה דברים דהיינו חמש הרגשות החיצונות וחמשה הפנימיות ולהיות כי הצורה שהוא עצמות האדם והיה מה שהוא הוא דבר פנימיות נחלקו לשני חלקי בכל א' ו' עניינים ו' מבחוץ ו' מבפנים על כן היו המעלות נחלקים לחצאין וידוע כי שנים עשר מעלות חצי אמה רום הם ו' אמה שלימות נגד ו' מעולות אלו ואפשר עוד לומר כי ידוע שגדר הגשם הוא שלשה הרחקות ארוך ורוחב וקומה ולכל אחד מהן שני קצוות והם ו' מעלות שכל אחד מהם שנים כן היו מעלות אלו כל אחד רום חצי אמה ושלחה חצי אמה.
וכתב עוד (הלכה ב) מהלך כל עזרת נשים בשוה ועולה ממנו לעזרת ישראל חמשה עזר מעלות רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה ומהלך כל עזרת ישראל בשוה ידוע כי מדרגות הפשוטים של עולם הם חמשה עשר כי היסודות העולם הם ארבע וחומר הגלגלים שהוא חומר חמישי ו-י' מדריגות השכליות הנפרדים ואפשר לומר של זה כיון המקרא באמרו בי"ה השם צור עולמים ואומרו (מנחות כט ב) עולם הזה נברא ב-ה' כי העולם הגשמים עמ' יב: למברג הם חמש מדריגות אילו שבארנו ועולם הבא ביוד הוא עולם העליון שהוא עשרת מעלות ואפשר גם כן שנגד חמשה עשר מדריגות אלו באו חמשה עשר דברים בנדבת המשכן הנזכרים פרשת תרומה לכן באו חמשה עשר מעלות אלו בין עזרת נשים לעזרת ישראל כי ידוע שהעולם הגלגלים הוא אמצעי בים עולם התחתון ובין עולם העליון וקושר העולמות ומבלעדו אין ערך בין עולם התחתון שהוא דבר גשמי מקבל השינויים בין עולם העליון שהיא נפרד ואין מקבל השינויי כלל לכן ראתה החכמה האלקי לשום אמצעי ביניהם שהם הגלגלים שהם גשמיים בעולם של מטה ואינן מקבלין השינוי בעולם העליון דוגמת בריאת בעל חיים והדרגת תנועות האיברים ושכונות קצתן שהיא דרך האמצעים כמו שביאר הרב המורה חלק ג' פרק ל"ב ולכן בהיות כי עולם הגלגלים קושר כל אלו המדרגות יחד על כן באו חמשה עשר מעלות לפני עזרת ישראל שהוא הרומז על שבעה כוכבי לכת כמו שביארנו למעלה והוא התחלת עולם הגלגלים המקשר תחתון לעליון כי בסוף עזרת נשים היה נרמז סוף ותכלית העולם התחתון ונקשר למה שבפנים על ידי עזרת ישראל כאשר נתבאר ונוכל לומר שלזה תמצא בספר תהילות שבח מלת הללויה שהזכיר דוד תמיד השם של י"ה אצל ההלול ושבח כי לדעת דוד וחכמי ישראל הגלגלים מהללים ומשבחים ליוצרם על ידי הקשור שם י"ה ולזה אמר דוד עליו השלום ט"ו שיר המעלות.
ועוד אפשר לומר שבאו חמשה עשר מעלות אלו נגד השבעה כוכבי לכת שיש בהן חמשה עשר גלגלים כמו שנתבאר בחכמת התכונה שלכל אחד מהן גלגל יוצא מרכז וגלגל דומה וללבנה יש גם כן גלגל נוטה הרי ט"ו ואף כי למקצת גלגלי ככבי לכת גם כן גלגל נוטה להיות שאינו ניכר כמו בלבנה נכלל כאחד עם הדומה שלהם ועוד כתב הבחיי (שמות כה ז) כי ט"ו פעמים מהלך ת"ק בשבעה רקיעים כי כל רקיע ורקיע ת"ק ובין רקיע ורקיע ת"ק הרי ארבע עשר פעמים ת"ק והקדוש ברוך הוא למעלה מהכל עד כאן לשונו פרשת תרומה. ואל תתמה במה שאמרו שבין רקיע לרקיע הוא מהלך ת"ק שהרי אין רקות נמצא ביניהם לדברי החוקרים התוכנים מכל מקום יש ביניהם גשמים אחרים. ונקרא בפי החכמים גשם שאינו שומר תמונתו שעביין כ"ב כמו שזכר המורה פרק ארבע עשר מחלק ג' ובפרק כ"ד חלק ב'. והיה רומה חצי אמה שלחן חצי אמה להורות כי הם בעלי הגשם. מתחלקים לחצאין ואף לפי הראשון שנרמז במעלות אלו השכלים הנפרדים יש בהן חצאין כאשר הם מורכבים מעלה ועלול כמו שכתב המורה בפרקי המרכבה שיש חלק בנפרד ממראה מתניו ולמעלה ומראה מתניו ולמטה כמבואר שם פרק חמשה חלק ג' על כן היה נרמזים בחצאין אגב נמצאים אחרים שיש להם החצאין בעצמות' מה שאין כן כשהרמז היה על השכלים בלבד שאז לא היה חצי במדרגתם כמו שנתבאר ריש פרק תשיעי.<סוף טור>
עוד כתב הרמב"ם (בית הבחירה ו ב) (פ"ו מהל' בהב"ח ה"ב) ואחר כך מהלך כל עזרת ישראל בשוה כי כל שבעה גלגלים אלו הן במדרגה אחד בשוה בגדרן ושמן שבעה ככבי לכת. ואחר כך עולה ממנה אמה לעזרת כהנים מפני שכבר נתבאר כי היא דוגמות גלגל המזלות שיש לו קצת מעלת אחת על מעלה עזרת ישראל מלבד מקום הדוכן שעליו היו הלוים עומדים בשיר שגבהו אמה וחצי הנה הלוים היו עומדים בין עזרת ישראל לעזרת כהנים כי מבין שניהן נשלמה השיר כמו שיתבאר (פרק ל"ז חלק ב', ופרק ה' לעיל) ולהיות כי כל הכדורם' הם שלמים ואין נראים אלא חצי שעל הארץ לכן היו מקומן שעומדים עליו לדוכן אמה וחצי להורות כי אף שהן אמות שלמים מכל מקום אינן נראין אלא החצי שהוא הכדור הנראה על הארץ. ואחר כך היתה עזרת כהנים והמזבח בין האולם ולמזבח הכל בשוה כי מגלגל המזלות ולמעלה שהואא גלגל היומי אין מעלה ניכרת כי הרבה תוכנים שכתבו שאין הכרח להאמין בגלגל היומי כי אפשר לומר כי התנועות היומי נעשית על ידי גלגל המזלות ולכן היה בשוה אין שם עלייה אף על גב שהעק' הוא שיש גלגל יומי וכמו שבא עליו הרמז החלק שבין האולם לעזרת כהנים כמו שנתבאר לעיל מכל מקום מאחר שהמעלות היו מורות על עליית האדם ממדריגה למדריגה בעיוני וכאן אין עלייה ניכרת לכן היה בשוה. ואחר כך עלה משם לאולם בשנים עשר מעלות רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה כל זה מבואר למעלה שמעלה הנפרד על דבר גשמי הוא שנים עשר חצי אמה דהיינו ששה אמות שלימות מאחר שכל גשם ששה קצוות לכן היה עלייה ו' אמות בין החצר שלפני האולם שהוא סוף עולם הגשמי דהיינו הגלגל העליון ובין העולם העליון שהוא נפרד. ואחר כך היה האולם וההיכל כולו בשוה כי אין עלייה משם ואילך כמו שנתבאר.
עוד אמר (הלכה ו) ולשכות היו שם תחת עזרת ישראל פתוחים לעזרת נשים ששם הלוים נותנין הכינורות והנבלים וכל כלי שיר והטעם כי קול השיר שנותנין הגלגלים שהם דוגמת הלוים (כמו שנתבאר למעלה פרק חמשה ויתבאר חלק ב' פרק ל"ז) היה יוצא מתחת עזרת ישראל ונכנס תחת עזרת נשים כדרך שנתבאר כי לשם ענייני הקולות מושגים והיו מצניעים הכלים תחת הלשכות שהן תחת עזרת נשים דוגמת העולם השפל שהוא תחת עזרת נשים בדרך הנזכר למעלה זהו הנראה בציור המקדש שנתבאר במסכת מדות ועל סדר שכתב הרמב"ם בהלכות בית הבחירה ומי שזכנו לסדר כונתו יזכנו לראות בבניינו אמו כן יהי רצון מלפני אבינו שבשמים יתעלה ויתרומם.