שערי תשובה (מרגליות)/אורח חיים/יז
(א) גם הם יברכו — עיין באר היטב. ומה שכתב דאי בריה הוא לא יברכו, כן כתב גם כן בעולת תמיד. ובברכי יוסף סימן תר"מ כתב דמה בכך, דאי משום דבריה לא נצטווה גם נשים לא נצטוו ומברכות, אם כן הוא הדין בריה, עיין שם, ודבריו נכונים. ועיין בשאגת אריה סימן ל"א כתב דכלאים בציצית לא שרא רחמנא אלא במקום מצוה, לכן טומטם ואנדרוגינוס אף על גב דחייבים מספיקא מכל מקום כלאים אסור. ולכן אפילו להנך רבוותא דסבירא להו סדין בציצית חייב לעשות לבן של מינו, מכל מקום בטומטום ואנדרוגינוס אין להטיל אפילו לבן בבגד פשתן, הואיל ואינו ראוי לבילה דתכלת מן התורה, עיין שם. ונראה דאף אם נאמר שהוא בריה מכל מקום לא אמעיט מאיסור כלאים, דהא גם נשים חייבים, ואם כן שפיר שייך הך טעמא שאינו ראוי לבילה דתכלת. ועוד כתב בשאגת אריה שם, דאם הבגד הוא ספק בת חיוב ואסור להטיל בה תכלת משום ספק כלאים, אז אפילו אם הוא של פשתן אין להטיל אפילו לבן מטעמא דלעיל, שאינו ראוי לבילה מן התכלת, עיין שם:
(ב) ציצית לחנכו — עיין באר היטב. וכתב באליהו רבה בשם ספרי יראים להלביש לקטן טלית קטן כשיודע לדבר. ולפחות מחוייב להלבישו כשיגיע לבן ג' שנים. וסימן "כי האדם עץ השדה", כמו להעץ הוא ג' שנים ערלה. וכן להרגילו באותיות התורה, עיין שם: