שער הכוונות דרושי חג הסוכות דרוש ח
<< · שער הכוונות · דרושי חג הסוכות · דרוש ח · >>
דרוש ח
[עריכה]- והוא דרוש יום הושענא רבא ויתבאר בו ענין שבעה הקפות אשר ביום זה.
כבר נתבאר למעלה בענין הלילה קצת מענין היום איך עדיין הדין תלוי כל יום הושענא רבא עד שמיני עצרת. ולכן יזהר האדם ביום זה להשלים מעשיו ולשוב בתשובה כו'.
גם נתבאר ענין ה' גבורות הניתנין בנקבה ביום זה בסוד ה' בדי ערבה - לכן עדיין הדין תלוי ביום זה. ועתה נבאר כל הענין בע"ה.
הנה נודע הוא מעלת יום הושענא רבא על שאר ימי חול המועד של החג. וסוד הדבר הוא כי הנה ביום זה נמשכין כמה בחי' האורות בנוקבא דז"א. הא' היא ענין הנשיקין כנ"ל בדרוש הא'. כי החיבוק בשמאל היה מראש השנה עד יוה"כ, והחיבוק בימין הוא בחג הסוכות בסוד החסדים המקיפים דאימא. ועתה ביום הושענא רבא נעשין הנשיקין. וביום ח' עצרת הוא הזווג. ואח"כ נבאר ענין הנשיקין.
והנה ג' בחינות נעשות ביום זה.
- בחי' הארת כללות הה' חסדים מקיפים מצד אימא במלכות שבה וזה נעשה ע"י הסוכה כנודע.
- ובחינת הארת כללות הה' חסדים פנימיים מצד ז"א במלכות שבה ע"י הלולב וניענועיו. וגם בכלל זה נעשה הארת כללות בחי' המקיפין של החסדים מצד ז"א במלכות שבה וזו נעשה ע"י הקפת הלולב.
- בחינה שלישית היא נתינת ה' גבורות ביסוד שבה בסוד ה' בדי ערבה כמו שיתבאר.
הרי הם ג' בחינות.
ותחלה נבאר ב' בחינות הראשונות של החסדים לפי שהם קודמין לכנס בה קודם הגבורות שהם הבחינה השלישית.
ואמנם בחינת נטילת לולב נודעת היא ככל שאר הימים. גם בחינת הסוכה ע"ד שאר הימים. אבל בענין ההקפות נשתנה יום זה משאר הימים בענין היותם ז' הקפות יחד ביום זה, וכפי הנראה שהיה מספיק בהקפה א' כשאר הימים, ולכן נבאר ענין ז' הקפות אשר ביום זה:
אמר חיים הכותב מה שנלע"ד בזה הוא כי הארת ז' החסדים נכנסת ביום זה במלכות שבה, ואינו חסד א' פרטי בפני עצמו כשאר הספירות שבה כי לכן נק' כלה כללות כל הז'. ולכן כנגדם הם ז' הקפות ביום זה ולא כשאר הימים אעפ"י שביום ו' נכנסת האורות כללות ה"ח ביסוד הנקרא "כל" -- עם כל זה הכל הוא בחינה א', כי היסוד הוא אחד מהששה קצוות והכללות שבו - כולו לפרט אחד יחשב. משא"כ במלכות שאינה מחשבון ו' קצוות אלא בחינה כלולה המקבלת מכולם. זה הנלע"ד.
אבל זהו מה ששמעתי ממורי ז"ל ואינו סותר למה שכתבתי.
- הנה ז' החסדים הפנימיים דאימא נכנסו בנוקבא מקודם חג הסוכות ונגמרו כניסתם ביום הראשון עצמו של חג הסוכות.
- וששה חסדים דאורות מקיפים דאימא נכנסו בה בששה ימי החג הא' וזה נעשה ע"י מצות הסוכה.
- וששה חסדים פנימיים דז"א וששה מקיפים נכנסו בה ג"כ בששה ימי החג הא', וזה ע"י נטילת לולב וע"י הקפת המזבח בלולב.
באופן כי מה שעתיד לכנס בנוקבא הוא ג' מיני חסדים:
- חסד השביעי דאור מקיף דאימא
- וחסד השביעי דאור פנימי דז"א
- וחסד השביעי דאור מקיף דז"א
ושלשתן במלכות שבה כנודע.
אבל עתה בהושענא רבא אנו צריכין לכלול ולחבר כל בחי' החסדים המקיפין יחד; כי החסד הז' הפנימי דז"א נכנס ע"י נטילת לולב ביום הזה - נשארו ב' חסדים המקיפים התחתונים דאימא ושל ז"א לכנס במלכות שבה.
אמנם מצאנו ג' בחינות בענין ז' ההקפות האלו וסימנם אדם.
- והנה אות א' הוא בחינת האדם עצמו המקיף את המזבח,
- ואות ד' הוא הדיבור הנאמר בעת ההקפה כנז' במשנה וז"ל "וכך היו אומרים אנו ליה וליה עינינו כו'". וגם בזמה"ז אנו אומרים פזמונים ובהם מזכירין זכות ז' האבות בז' הקפות כמו שתיקנו מסדרי התפלות כל א' כפי מנהגו.
- אות מ' היא המעשה. והוא הולכת הלולב בידו בעת ההקפות.
וכנגדם הם שלשה בחינות חסדים מקיפים.
- הא' הוא בחינת המקיפים של החסדים דאימא.
- הב' בחנת המקיפים של החסדים דז"א בשרשם העליון למעלה בדעת שבו, ומשם אנו ממשיכים הארה אותם המקיפים שישארו במלכות שהוא המזבח או התיבה.
- הג' היא המקיפים של החסדים התחתונים, ומתפשטים בו' קצוות בגופא דז"א. כי כבר ביארנו כי עתה אנו מחברים כל בחינת החסדים המקיפים יחד.
ונמצא כי צריך לכוין כי
- ע"י הקפת האדם בעצמו נמשכים המקיפים של החסדים התחתונים דגופא דזעיר אנפין הנקרא אדם, שהוא ההוי"ה דאלפין העולה מ"ה כמנין אדם. והנה אלו הם סוד חיבוק הימין שבהם נאמר "וימינו תחבקני", שהוא זרוע ימין דז"א שהם החסדים שמחבק בהם את הכלה.
- וע"י הדיבור הוא ממשיך המקיפים של החסדים דאימא (כי ממנה יוצא הקול והדיבור כנודע),
- וע"י הלולב שבו מקיפין המזבח או התיבה הוא ממשיך המקיפים של החסדים העליונים שבדעת דז"א וע"י הלולב שהם ז' החסדים התחתונים מעוררים השרשים העליונים שבדעת דז"א כנ"ל.
ונמצא כי בכל הקפה מז' הקפות שביום זה צריך לכלול אותם בג' בחינות אלו.
והנה סדר הז' הקפות הם כסדרן ממעלה למטה, מחסד עד המלכות, וזה פרטן:
- הקפה א' בחסד.
וצריך לכוין בה ג' מיני מקיפים כנגד ג' בחינות הנזכר, אלא ששלשתן הם בחסד. וכבר נתבאר אצלנו כי כל המקיפים הם בחינת שם א"ל, כי במילוי אלף למד עולה בגימטר' הק"ף, ועם חשבון אותיותיו הוא הקפ"ה בגי' עם הכללות. והנה שם אל זה יוצא משם ייאי שבמילו הוי"ה דס"ג כנודע. והנה הוא בגימטריא א"ל היוצא משם הויה דס"ג שבאימא. ונמצא כי צריך לכוין ג' שמות אל
- אל ראשון כנגד הדיבור, והוא כנגד אימא, ולכן תכוין בו לשם ייאי היוצא מהויה דס"ג שבאימא כנזכר.
- הב' כנגד הלולב וכנגד הדעת. ותכוין ב
ג' שמות יה"ו ג' שמות יה"ו שווה 63 שבחסד כנודע שהם בגימטריא ס"ג. ותוציא ג"כ ממנו שם ייאי כנז' אבל תכוון במילוייהם כסדר ע"ב ס"ג מ"ה ותכוין להמשיכם אל ה' אחרונה, שהיא הנוקבא הוי"ה דב"ן, ובזה נשלמים ונעשים הויות גמורות. או תכוין בג' היודין שבג' שמות אלו ועם כללותם -- הרי אל. ונודע כי שם יה"ו הוא בחסד דדעת כנ"ל בסוד ששה נענועים של הלולב.
- הג' כנגד האדם וכנגד ששה קצוות התחתונים. ויכוין כי אדם הוא הויה דמ"ה ובה יש ג' אלפין שכל אחד מהם הוא שם אהיה - הרי הם
ג' שמות אהיה ג' שמות אהיה שווה 63 שהם במספר הויה דס"ג. ותוציא ג"כ ממנה שם ייא"י על דרך הנז"ל שהוא כמנין אל. ותכוין בג' שמות אהי"ה הנזכר כי שלשתם הם במילוי יודין. גם בכונה ג"פ אהי"ה שביארנו שם צריך ג"כ שתכוין שהם בסוד מילוי ע"ב ס"ג מ"ה. ועל דרך זה בכל ו' ההקפות חוץ מן ההקפה הז' ששלשתם הם במילוי ההין לפי שהם בסוד המלכות הנקראת "ה' תתאה".
ואח"כ תכוין בחיבור ג' פעמים אל הנזכר, כי הם בגימטריא מגן. ותמשיך זו המגן במלכות כנודע:
- הקפה ב' בגבורה.
ועל דרך ההקפה הא' אלא שתכוין
- כי אל הראשון הוא כנגד הדיבור וכנגד אימא. ותכוין בו בשם ייאי היוצא מהוי"ה דס"ג שהוא באימא.
- הב' היא כנגד הלולב וכנגד הדעת דז"א. ותכוין בג' צירופי הוי הוי הוי כסדר מילוי ע"ב ס"ג מ"ה והם בגבורות שבדעת כנודע ותכוין להמשיכם אל ה' אחרונה כנ"ל.
- הג' כנגד האדם וכנגד ו' קצוות תחתונות והוא שם ייאי היוצא מג' שמות אהי"ה היוצאין מג' אלפין דהויה דמ"ה (שהיא בגימטריא אדם), ושלשתם הם במילוי ההין.
ואח"כ תכוין במגן ב':
- הקפה הג' בת"ת.
- אל א' בדיבור ובאימא, והוא שם ייאי היוצא מהויה דס"ג.
- הב' בלולב ודעת, ויוצא מג' ויה ויה ויה במילוי ע"ב ס"ג מ"ה שבת"ת שבדעת.
- הג' מג' אהי"ה דהוי"ה דמ"ה, ושלשתם הם במילוי אלפין.
ואח"כ תכוין במגן ג':
- הקפה ד' בנצח.
- א"ל א' בדבור ובאימא ובשם ייאי דס"ג.
- הב' בלולב ובדעת, ובג' יוה יוה יוה במילוי ע"ב ס"ג מ"ה שבנצח שבדעת.
- הג' מן ג' אהיה דהויה דמ"ה, ומילוי כל אחד מהם הוא אלף הי יוד הא -- ה"י ראשון ביודין והשני באלפין. היודין לפי שהיא קו ימין, והאלפין לפי שיונק מת"ת קו האמצעי.
ואחר כך תכוין במגן ד':
- הקפה ה' בהוד.
- אל א' ובדיבור ובאימא ובשם ייאי דס"ג.
- הב' בלולב ובדעת, ובג' היו היו היו במילוי ע"ב ס"ג מ"ה שבהוד שבדעת.
- הג' מן ג' אהי"ה דהויה דמ"ה אשר מילוי ה' ראשונה היא בההין והב' היא באלפין[1] לפי שעיקרו הוא קו שמאל. ולכן הראשון היא בההין והשני היא באלפין לפי שיונק מן הת"ת.
ותכוין במגן ה':
- הקפה ו' ביסוד.
- א"ל הא' בדיבור ובאימא ובשם ייאי דס"ג.
- הב' בלולב ובדעת ובג' והי והי והי במילוי ע"ב ס"ג מ"ה.
- הג' מן ג' אהי"ה דהוי"ה דמ"ה[2]. ומילוי ה' ראשונה הוא באלפין - לפי שהוא קו אמצעי. והב' היא ביודין - לפי שהיא מטה כלפי חסד שהיא יודין.
ותכוין במגן ו':
- הקפה ז' במלכות.
- א"ל א' בדיבור ובאימא ובשם ייאי דס"ג.
- הב' בלולב ובדעת ובג' יהו יהו יהו. ושלשתם הם במילוי ההין דב"ן. ותכוין כי שלשתם עולין בגי' קכ"ו שהוא שם אדני בריבוע כזה א אד אדנ אדני העולה קכ"ו, והיא בחי' הכתר שלה כנודע. ואנו ממשיכין אותו עתה אליה.
- הג' - מן ג' אהי"ה דהוי"ה דמ"ה. ומילוי ה' ראשונה באלפין והב' היא ה"ה בההין.[3]
ותכוין במגן ז'.
וזה ציורה בקצרה על הסדר שתכוון בהם שלא תטעה. ובתחילה תכוין להמשיך החסדים המקיפים מאימא ומדעת דז"א ומגופא דז"א:
- הקפה א' בחסד
יוד הי ואו הי - אל[4]
יוד הי ויו, יוד הי ואו, יוד הא ואו[5] - אל [6]
יוד הא ואו הא - אלף הי יוד הי, אלף הי יוד הי, אלף הי יוד הי - אל.[7]
מגן[8].
- הקפה ב' בגבורה
יוד הי ואו הי - אל
הי ויו יוד, הי ואו יוד, הא ואו יוד - אל
יוד הא ואו הא - אלף הה יוד הה, אלף הה יוד הה, אלף הה יוד הה[9] - אל.
מגן.
- הקפה ג' בת"ת
יוד הי ואו הי - אל
ויו יוד הי, ואו יוד הי, ואו יוד הא - אל
יוד הא ואו הא - אלף הא יוד הא, אלף הא יוד הא, אלף הא יוד הא - אל
מגן.
- הקפה ד' בנצח
יוד הי ואו הי - אל
יוד ויו הי, יוד ואו הי, יוד ואו הא - אל
יוד הא ואו הא - אלף הי יוד הא, אלף הי יוד הא, אלף הי יוד הא - אל
מגן.
- הקפה ה' בהוד
יוד הי ואו הי - אל
הי יוד ויו, הי יוד ואו, הא יוד ואו - אל
יוד הא ואו הא - אלף הה יוד הא, אלף הה יוד הא, אלף הה יוד הא - אל
מגן.
- הקפה ו' ביסוד
יוד הי ואו הי - אל
ויו הי יוד, ואו הי יוד, ואו הא יוד - אל
יוד הא ואו הא - אלף הא יוד הי, אלף הא יוד הי, אלף הא יוד הי - אל
מגן.
- הקפה ז' במלכות
יוד הי ואו הי - אל
יוד הה וו, יוד הה וו, יוד הה וו - אל - א אד אדנ אדני[10]
יוד הא ואו הא - אלף הא יוד הה, אלף הא יוד הה, אלף הא יוד הה - אל
מגן.
ודע כי שמעתי ממורי ז"ל כי הנה
ו' פעמים מגן ו' פעמים מגן שווה 558 הם בו' הקפות הראשונות, וכולם הם ליתנם במלכות כנ"ל. ועוד יש מגן שביעי במלכות עצמה בהקפה הז'. והנה
ו' מגן ו' מגן שווה 558 הראשונים הם בגימטריא תקנ"ח, וברדתם במלכות נעשה בה בהם מגן הז' שגם הוא בגימטריא תקנ"ח. לפי שמגן הם ג' פעמים א"ל א"ל א"ל, וכשתמלאם במילוייהם
- אלף למד , אלף למד , אלף למד יעלו בגימטריא תקנ"ה, ועם ג' כולליהם יהיו בגימטריא תקנ"ח. הרי כי מן ו' מגינים ראשוניחם העולים תקנ"ח נעשה בה מגן שביעי העולה גם היא בגימטריא תקנ"ח:
ועתה נבאר הבחינה השלישית הנעשית ביום זה והוא ענין הגבורות כנ"ל. וזהו ענין הנשיקין הקודמין אל הזווג כנ"ל.
והנה בענין אלו החסדים והגבורות יש לי קצת דוחק לדעת כמה וכמה פעמים נכפלו כוונתם וכמה וכמה נכנסו. וכבר ביארנו קצת בחינותיהם בכל הדרושים שקדמו מיום ר"ה עד עתה. וצריך לעמוד ולהסתכל בחינותיהם איך שונות וכפולות. ובפרט ענין הגבורות מה חילוק יש בין גבורות חמש תפילות יוה"כ אל החותם עצמו של נעילת יוה"כ, ואל הגבורות שלקחה ביום ר"ה בסוד עטרא דגבורה בעת התרדמה הנקרא חבוק השמאל, ואל הגבורות של יום הו"ר, ואל חותם ליל הו"ר, ואל גבורות יום שמיני עצרת.
והנה שמעתי ממורי ז"ל בענין החסדים כי כל החסדים שנתבארו לעיל -- בין החסדים של אימא הפנימיים שנכנסו קודם הסוכה, ובין המקיפים שלהם שנכנסו ע"י מצות הסוכה, ובין החסדים הפנימיים ומקיפים דז"א שנכנסו ע"י נטילת לולב והקפה כנ"ל באורך -- כולם הם לצורך תיקון פרצוף המלכות. אבל אותם שהם לצורך הזווג הם נכנסים ביום הושענא רבא וביום שמיני חג עצרת.
גם בענין הגבורות שמעתי בשם מורי ז"ל כי הנה גבורות דז"א עצמו נתנם לה בעשרת הימים שבין ר"ה ליוה"כ בסוד "שמאלו תחת לראשי", כי הגבורות האלו הם "שמאלו" דזעיר אנפין עצמו. ואח"כ ביום הושענא רבא על ידי ה' בדי ערבות שאנו מחבטין אותם על הקרקע אנו מעוררים את הגבורות האלו עצמם אשר כבר היו ביסוד שלה מתחילה כנזכר, כי כיון שעתה נשלם כניסת כל החסדים כנ"ל לכן אנו מעוררים את הגבורות אשר היו בה מתחילה, ונותנים בה כח שיעלו מ"ן למחרת ביום ח' עצרת בזווג הנעשה אז.
אבל מ"ש בקונטריס ממה שאני שמעתי ממורי ז"ל הוא באופן זה כי הנה אחר שנכנסו כל החסדים בה ונשלם כניסת כולם ביום הזה ע"י הסוכה והלולב והקפת הלולב -- אז נכנסין החמשה גבורות בה במלכות אשר בה (כי גם בחי' כללות החסדים של חלק מלכות שבה נכנסו ביום זה כנזכר). ואחריהם נכנסין ה' גבורות במלכות שבה כי כבר גבורת היסוד שבה נכנסין מתחילה. ואלו אינם על ידי ז"א אלא נמשכו לה מאימא עילאה עצמה כדמיון ה' גבורות היסוד שבה שנכנסו מתחילה מן אימא ביוה"כ. ואלו החמשה גבורות ניתנין בה כדי לעשות בה בחינת כלי של מ"ן אשר בה כדי שלמחרת ח' עצרת בעת הזווג תהיה מוכנת לשתוכל אז להעלות מ"ן. ונמצא כי ה' גבורות אלו הם בחינת הכלי של מ"ן אשר במלכות שבה. ולטעם הנז' נמצא כי אינם נכנסים ה' גבורות אלו עד אחר שכבר נכנסה הארת כללות החסדים במלכות שבה בסוד המקיפים ג"כ, והוא אחר קדיש תתקבל של ההקפות. ואמנם כניסת החסדים דאימא היה ע"י הסוכה, ושל ז"א ע"י הלולב - אבל אלו הגבורות הם ע"י הערבה שהיא מנהג נביאים ליקח ערבה זולת אותם של לולב ותחבוט אותה בקרקע ולא תברך כמ"ש ז"ל "חביט חביט ולא בריך".
ולכן אבאר ענין הערבה אשר ביום זה.
הנה אחר שאמרו קדיש תתקבל של אחר סדר ז' ההקפות קח ה' בדים של ערבה כשרות כמו אותם שבלולב (ולא תקחם קודם עם הלולב כמנהג קצת עמי הארץ - כי אין ראוי לעורר הגבורות והדינין בזמן כניסת החסדים). ותכוין שהם ה' גבורות מנצפ"ך וניתנות לה מאימא לעשות בהם במלכות שבה כלי להעלות בו מ"ן ביום ח' עצרת כנ"ל. ואח"כ תחבוט בהם על הקרקע. ותכוין כונה א' בעת החבטה (שהוא בזמן הורדת הערבות עד לקרקע) והוא לתת בה ה' גבורות הנזכר לעשות בה בחינת כלי במלכות לצורך המ"ן כנזכר. ותכוין כי הערבה הוא בגימטריא זרע שהם סוד מ"ן אשר בה. גם הוא בגימטריא עזר - ר"ל כי על ידי כן תהיה היא עזר כנגדו להעלות מ"ן כנגד המיין דכורין שהוא נותן לה בזמן הזווג ביום ח' עצרת. ולכן צריך שתחבוט ה' חבטות כנגד ה' גבורות - כי בכל חבטה יורד וניתן בה גבורה אחת מהם.
וכוונת החבטה בעצמה הוא הכאת הדינין וירידתם במלכות שבה הנקרא "קרקע עולם" כנודע. וגם עניינה הוא להכות ולשבר ולהחליש כח הגבורות כדי שיתמתקו ויתבסמו.
גם תכוין בעת החבטה לשם יוד הא ואו שהוא בגי' ט"ל. וזה נרמז במ"ש חז"ל "חביט חביט ולא בריך", ואיני זוכר איך נרמז. ואפשר כי מלת חביט בגי' ט"ל והם חבטות הרבה הרמוזות באומרו חביט חביט, ושתיהם נקראו חביטי לשון רבים.
ואמנם אין צורך לברך על הערבה הזו, כי כיון שאינם הגבורות עצמם של הזווג רק לעשות מהם כלי הנזכר - לכן די בחבטה שהוא במעשה ואין צורך גם בדיבור. ונודע כי ערבי נחל הם נצח והוד הנקראים 'נביאים', ולזה אמרו בגמרא כי ערבה זו היא מנהג ויסוד של נביאים.
והרי נתבארו כוונת החבטה שהוא הורדת הערבות וחבטן בקרקע. אבל בעת העלותן מן הקרקע (כי בכל חבטה יש ירידה ועליה) - ולכן בעת העלייה תכוין כוונה אחרת והוא כי זה הוא בחינת הנשיקין הקודמין אל הזווג של שמיני עצרת. כי נודע כי ערבה דומה לשפתים והנשיקין הם בחינת השפתים. והם ענין הנשיקין ממנה אליו - מתתא לעילא - דרך עלייה. ונלע"ד כי עתה נעשה הזווג הרוחני הנקרא 'נשיקה' כמבואר עניינו במקומו, אבל לא שמעתיו ממורי ז"ל אלא כן נלע"ד.
- ^ אלף הה יוד הא - ויקיעורך
- ^ אלף הא יוד הי - ויקיעורך
- ^ אלף הא יוד הה - ויקיעורך
- ^ נלע"ד דהיינו השם 'אל' שיוצא מאותיות ייאי של מילוי הויה בס"ג - ויקיעורך
- ^ דהיינו שלשה מילויי יה"ו כסדר ע"ב ס"ג מ"ה - ויקיעורך
- ^ נלע"ד דהיינו השם 'אל' שיוצא מאותיות ייאי של שם ס"ג אשר נעשה מתוך ג' שמות יה"ו הנזכרים כאן ומוצגים במילויים. או לחלופין, השלשה יודי"ן של שלושה שמות יה"ו ועם כללותם אשר מניבים גם כן את השם אל. הכל כמבואר למעלה. - ויקיעורך
- ^ נלע"ד דהיינו המילוי של מ"ה אשר מכיל ג' אלפין אשר כוונתם אל ג' שמות אהי"ה אשר מניב שם ס"ג אשר ממנו יש את השם ייאי דהיינו השם אל. - ויקיעורך
- ^ העולה בגימטריא ג' שמות א"ל הנזכרים - ויקיעורך
- ^ ג' שמות אהי"ה במילוי ההי"ן, כנזכר למעלה - ויקיעורך
- ^ דהיינו שלשה המילויים של יה"ו הנזכרים - אשר מהם יוצא שם 'אל' מתוך השם ס"ג כהנך דלעיל - עולים גם כן בחשבון 126 כמספר הריבוע של שם אדני - ויקיעורך