שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק א/קע
שאלה קע:
עוד שאלת יליד בית שנמול לשמונה עושה יין נסך או לאו שהרי הרמב"ם ז"ל כתב בהלכות מילה פ"א ז"ל יש מקנת כסף שנמול לשמונה וכו':
תשובה: הני דיני דמילה ודיין נסך לאו הא בהא תליין דהאי טעמיה לחוד והאי טעמיה לחוד דלענין מילה כל שבא לידו בין שנולד אצלו שהיתה אמו שפחה שטבלה לשם עבדות או נכרית בין שקנאו אחר שנולד חייב רבו למולו או ליום א' או לח' כדינו המפורש בפ' רבי אליעזר דמילה (קל"ה ע"ב) ולענין יין נסך אם אמו טבלה לשם עבדות אין בנה עושה יין נסך אפי' עבר רבו ולא מל אותו בין גדול בין קטן שהרי הוא עבד כנעני באמו ונכנס בכלל מצות וחייב בכל המצות שהנשי' חייבו' בהם אלא שמותר בשפחה כנענית ואסור בבת ישראל ולכשיבא גט שחרור בידו הרי הוא כישראל זהו עבד משוחרר שדינו כגר ומותר בישראלית ואסור בשפח' כישראל גמור ואם אמו לא טבלה לשם עבדות אלא נשארה בגיותה וילדתו בבית ישראל יש בזה חלוק בין גדול לקטן דקטן אינו עושה יין נסך אפי' לאסור בשתיי' וגדול עושה יין נסך. והכי איתא בברייתא בגמ' ע"ז בפ' ר' ישמעאל (נ"ז ע"א) דתניא התם הלוקח עבדים מן העכו"ם שמלו ולא טבלו פי' דאנן קי"ל בפ' החולץ (מ"ו ע"א) דלעולם אינו גר עד שימול ויטבול וכן בני השפחו' שמלו ולא טבלו פי' שאע"פ שנולדו בבית ישראל ולא גדלו בין העכו"ם בעי מילה וטבילה ומיירי בשלא טבלה אמם גדולים עושים יין נסך קטנים אין עושי' יין נסך ואלו הם גדולי' שיודעי' בטיב ע"ז ומשמשיה והא דאמרי' גדולי' עושין יין נסך ה"מ בשלא טבלו כדמוכח בברייתא אבל אם רבם הטבילם בקטנותם אין עושין יין נסך כשיגדלו שאפילו גדולים שהטבילם רבם על כרחם שהרי רבם יכול להטבילם על כרחם לשם עבדות כדאיתא בפ' החולץ (שם) אינן עושין יין נסך ומש"ה קאמר שמואל התם דלעולם עושין יין נסך אפי' טבלו עד שתשקע שם ע"ז מפיהם שאלו טבלו ברצונם לא הוי בעי שקוע שהרי הם כישראלים גמורי' וכיון דבגדולים אפילו הטבילן ע"כ אינן עושין יין נסך ה"ה לקטני' כל שהטבילם רבם לשם עבדות בקטנות' שוב אינן עושין יי"נ לכשיגדלו: