לדלג לתוכן

ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/עח א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


הִצַּתֶּן – "לָמָּה הִצִּיתוּ עֲבָדֶיךָ" (ש"ב יד לא). וכבר כתבנו בכל אלה ששרשם נצת, אבל רבי יונה (ספר השרשים ערך יצת) הכשיר בכל אלה שיהיה שרשם יצת, בעבור שמצאנו "אֲצִיתֶנָּה יָּחַד" (ישעיהו כז ד), ויהיה הפוך מן יצת, כמו שנמצא ברבים מנחי הפ"א ונחי העי"ן, וענינם אחד.

ינח – גם כן מחסרי הפ"א – "לֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לְעָשְׁקָם" (דה"א טז כא), "וַיַּנַּח מֹשֶׁה" (במדבר יז כב), "וְהִנִּיחָם שָׁם" (ויקרא טז כג). ועוד נכתבנו בנחי הפ"א.

תמו החסרים


שער אותיות או"י

[עריכה]

ועתה נחל בנחים, והם נחי הפ"א ונחי העי"ן והלמ"ד. ואלה הם נחי הפ"א; ונקדים שער אחד לאו"י כי ממנו תוצאותם.

דע, ישכילך האלהים, כי אותיות או"י הם אִמּוֹת לכל האותיות. וכן קראם בעל ספר יצירה ואמר "שלש אמות או"י". ומה שאמר "שלש אמות אמ"ש" (ספר יצירה ב ב) הם אמות בעולם, אבל אמות הספור הם או"י. ונקראו אִמּוֹת בעבור כי לא תוכל להוציא לא תיבה ולא אות בעולם מבלתי אחת מהן. והן אותיות הנשימה כי הם פעמים בלא הרגשת אחת המוצאות. וזה לך האות בתנועת חמשת המלכים, כי הם כלל כל התנועות שיוכל אדם להניע ולהוציא. אָא – הנה אל"ף נחה אחר הנעה, אֵי – הנה יו"ד נחה, וגם כן אִי. אוֹ – הנה ו"ו נחה, וגם כן אוּ.

ואלה הנחים פעמים בכתב ופעמים בלא כתב רק בנשימה לבד. בכתב, כמו שנכתבה אל"ף צַוָּאר, "לְעֵת צֵאת הַמְּלָאכִים" (ש"ב יא א), ו"ו גִבּוֹר ויו"ד שָׂרִיד, ו"ו עוּגָב, יו"ד עֵילָם ויו"ד "וַיֹּאמְרוּ אֵלֵינוּ זְקֵינֵינוּ" (יהושע ט יא) – היו"ד אשר בין הקו"ף והנו"ן. וגם נתחברו ב' נחים בכתב באחרית המלה האחד לצורך והאחד שלא לצורך, כמו אלה שזכרנו שאינם אלא למשך הנח: "הֶהָלְכוּא אִתּוֹ" (יהושע י כד), "וְלֹא אָבוּא שְׁמוֹעַ" (ישעיהו כח יב), "נָשׂוּא לַשָּׁוְא עָרֶיךָ" (תהלים קלט כ), "נָשׂוֹא יִנָּשׂוּא כִּי לֹא יִצְעָדוּ" (ירמיהו י ה) – הו"וין סימן הרבים, והאל"פין נוספות. וכן הוּא והִיא וכן "אַף כִּי לוּא אָכֹל אָכַל הַיּוֹם הָעָם" (ש"א יד ל), "לוּא הִקְשַׁבְתָּ לְמִצְוֹתָי" (ישעיהו מח יח), "לוּא קָרַעְתָּ שָׁמַיִם" (ישעיהו סג יט), וכן כל לוּא, הֲלוֹא המלאים.[1]

ורוב המקומות יוציאם אדם בנשימה

נימוקי רבי אליהו בחור

[עריכה]
  1. ^ ובכן במסורת: לוּא ולוּא כ"ב וג' מנהון מלאים, והם ג' אילו שזכר. וכן לוֹא במסרה ל"ה מלאים, ב' מנהון בתורה והשאר הביאו המסרת, וכן הֲלוֹא הביאו המסורת בכל ספר וספר איזה הם מלאים ואיזה הם חסרים.