ספר חסידים/תרו
ספר חסידים תרו
מפרשים: פירוש קדמון • ברית עולם
מי שהיו עונותיו מרובין וזכיותיו קלות ומעוטות היאך יהיה בעסק השכר והפורענות. אנו אומרים כי מכח הדעת אין ראוי לו קיבול שכר ונשאר הדבר. אחר כך נאמר בשאלה זו שני דברים. הראשונה שאמרו כי בשביל צדקותיו פוחתין לו מפורענות. כגון שהיה חייב ק' חלקים מכאב הפורענות וראוי לקבל על השכר הטוב על צדקותיו ב' חלקים כגון זה נפרעים ממנו צ"ח חלקים של פורענות ונופלים מעליו ב' חלקים כנגד אותם ב' חלקים. והשני דברי מי שאמר גומלין אותו על זכיותיו. ותשאר הפורענות שלימה לעולם הבא לעתיד לבא. וזה דבר שוה לתרגום ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו. ומי שסובר דבר זה הביא ראיה ממה שנאמר (מלכים א' יד יג) כי זה לבדו יבא לירבעם אל קבר יען נמצא בו דבר טוב פירוש בשכר. ועתה היאך יתכן שאין אנו סבורים אחר דעתו של תרגום בדבר זה במקום שהכל מודים שהתרגום עזרא הסופר נשתמש בו כדאיתא במסכת מגילה ואין שום טענה על דברי התרגום נראה אין שכר בעולם הבא אין שונאי ישראל ראוין לכך ומי שרבו עונותיו ונתמעטו זכיותיו אינו ראוי לקבל שכר כלום ומשפיע לו טובה בשביל עסקיו. וזה הנועם והעדון שמקבל בעולם הזה. אין ממיר השכר לפי שבו דאגון וראוי שיגיע בו לשונאי כמו לאוהבי ה' נמצאו דברי המתרגם מקוימים ואין לשמוע לחולק על המתרגם והתלמוד אומר בעולם הזה למה הרשעים דומין לאילן שכולו עומד במקום טומאה ונופו עומד במקום טהרה נקצץ נופו נמצא שכלו עומד במקום טמא כך הקב"ה משפיע טובה לרשעים בעולם הזה כדי שירשו מדרגה תחתונה שבשאול שנא' יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות. ואמרו כל מי שעונותיו מרובין מזכיותיו מטיבים לו כמו שקיים כל התורה כולה. ואומר שאת פני רשע לא טוב שנושאים להם פנים בעולם הזה ואומר אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא משלם שכר בעולם הזה לרשעים על מצות קלות. ואין עול משלם לצדיקים פורענות על עבירות בעולם הזה. מי שחטאיו מרובין אין לו שכר בעה"ב כלום. פושעי ישראל בגופן כי לית להו תקנתא מרוב עונות לכך מנעים עליו הקב"ה בעולם הזה כדי לאבדו מן העולם הבא ומייסר הצדיקים בעולם הזה כדי להטיבם באחריתם. ומצינו שהכתוב שוה לדברי התרגום ומחזקו ומקיימו שנאמר באחאב לאחר שנאמר בו כי לא היה כאחאב אשר התמכר לעשות הרע בעיני ה' ללכת אחרי הגלולים נאמר כאלה בסמוך לו ויהי כשמוע אחאב את הדברים האלה ויקרע את בגדיו ונאמר (מלכים א' כא כט) לא אביא הרעה בימיו בימי בנו אביא הרעה על ביתו אע"פ שעונותיו מרובין נתן לו שכרו והשפיע לו טובה הרי סמך לתרגום. כתיב (במדבר יד כא) ואולם חי אני אמר לו הקב"ה למשה החייתני בדבריך שראה הקב"ה אם יהרגם במעשה המרגלים שיאמרו אין יכולת בפני מלכנו. אמר קבלתי עתירתך נתקיים לכל העולם שאני חי לעד בעל היכולת והגבורה: עד הנה דברי רב ניסים גאון זצ"ל:
העתקת רבינו יצחק האלפסי
בית שמאי אומרים צדיקים נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים עד ורשעים נכתבים ונחתמים לגיהנם. מיד בינונים שעונותיהם וזכיותיהם שוין יורדים לגיהנם ומצפצפים ועולים. בינונים דקאמר ב"ה ורב חסד מטה כלפי חסד. דוקא שאין בכלל עונותיהם עון פושעי ישראל בגופן ומאי היא קרקפתא דלא מנח תפלין מעולם. אבל אם בכלל מחצה עונותיהם עון פושעי ישראל בגופן מעולם מצפצפים ועולין. אבל שעונותיו מרובין מזכיותיו ובכללן עון פושעי ישראל בגופן וכן פושעי אומו' העולם והן עוברי עבירה כגון עריות יורדים לגיהנם ונדונים י"ב חודש. לאחר י"ב חודש גופן כלה ונשמתן נשרפת ורוח מפזרתן תחת כפות רגלי הצדיקים. אבל הממירים והמסורות והמינים והאפיקורסים ושכפרו בתחיית המתים ושפרשו מדרכי צבור ושנתנו חתיתם בארץ החיים וכן פרנסים המטילים אימה יתירה על הצבור שלא לשם שמים ושחטאו ושהחטיאו הרבים כגון ירבעם בן נבט וחביריו יורדים לגיהנם ונדונים בו לדורי דורות. אמר רב יהודה כל פרנס המטיל אימה יתירה על הצבור וכו'. ורב חסד ב"ה אומר מטה כלפי חסד פירש רבי יוחנן מעביר. וקיימא לן הני כלהו שמת בלא תשובה. אבל אם מת בתשובה אין מזכירין לו שום עונות. שנאמר (יחזקאל לג יב) ורשעת הרשע לא יכשל בו ביום שובו מרשעו אלא הקב"ה מוחל לו כל עונותיו ונותנו במחיצתן של צדיקים: